כשיש מחסום כתיבה אתם חושבים שצריך לחכות שהוא יעבור מעצמו, או שדווקא צריך להכריח את עצמך כן לכתוב משהו ולשבור אותו בכוח??

לחכות שיעבור מעצמו. הרי אם כותבים כשאין מוזה או השראה ואין רעיונות, זה לא יצא טוב כמו שזה עם מוזה. הרי אנחנו כותבים הכי טוב מתוך רגש שלנו, כשזה רעיון שבא ככה זורם ולא מכריחים את עצמינו. אם נכריח את עצמנו, זה גם ככה לא ייצא טוב. צריך לחכות

שואל השאלה:
ואם מחכים שנים??

אז צריך לחפש השראה, אבל לא בכוח. אפילו לצאת לטייל לים או לגינה או למרפסת אפילו, לחשוב על דברים שמעלים בך רגש, ואז המחסום יעלם מעצמו. צריך לעודד אותו לעבור, לא להכריח

כשאתה מכריח, אתה בכוח גורם לעצמך לחשוב על דברים ועל רעיונות וכותב בכוח, אבל כשאתה מעודד אותו, אתה בעצם נותן למחסום כתיבה מן "מרחב בטוח" לחלוף, ובעצם מעודד חזרה השראה ורעיונות.

שואל השאלה:
מה ההבדל באמת?