73 תשובות
תגיד לי אתה.
הגיונית - עולם כזה נפלא נברא לבד?
הגיונית - עולם כזה נפלא נברא לבד?
העולם עצמו שעשוי בצורה נפלאה שמראה על חמכתו, היסטוריה של עם ישרלא עם המון סיפורי השגחה, נבואות שבתורה שמתקיימות בצרוה מדוקית והמון דברים.
השאלה אם את שואלת כדי להגיע לחמות או כדי לדעת באמת.. אם כדי לדעת דברי איתי בפרטי
התנך ולא רק זה את כול מה שהוא עושה איתנו כול רגע
אין
אפשר רק להאמין
אפשר רק להאמין
אני אתן לך הוכחה אחת קטנה ואם אהבת נדבר כבר בפרטי.. "יש ארמון מלגו, נכון?, כשאת מסתכלת עליו את לא תשאלי מי בנה אותו כי זה ברור שיש מישהו שבנה אותו כי הרי הוא לא יבנה מעצמו.. או לא יווצר מעצמו.. איך שתרצי.. קל וחומר העולם. שזה פי מיליארדים יותר מטורף מארמון מלגו.. ידוע לנו שמישהו ברא את העולם כי לא ייתכן שהוא נוצר מעצמו..
לא חסר 'הוכחות' לקדוש ברוך הוא, רק תפתחו את העיניים ותראו כמה טוב השם.
אתם לוקחים דברים כמובן מאליו, האם זה מובן מאליו שיש לכם עיניים שיניים ידיים ורגליים? שיש לנו עולם יפהיפה?
בכל מקרה,
התורה שלנו, הנבואות שמתקיימות, העולם שלנו,
היצורים החיים, ההבדל בין בני האדם לשאר היצורים החיים
ניסים וכו'..
אתם לוקחים דברים כמובן מאליו, האם זה מובן מאליו שיש לכם עיניים שיניים ידיים ורגליים? שיש לנו עולם יפהיפה?
בכל מקרה,
התורה שלנו, הנבואות שמתקיימות, העולם שלנו,
היצורים החיים, ההבדל בין בני האדם לשאר היצורים החיים
ניסים וכו'..
אני בשוק שיש אנשים שמאמינים שאלוהים ברא את העולם...
א ב ו ל ו צ י ה
א ב ו ל ו צ י ה
^^^אף אחד לא טוען שהיקום נוצר מעצמו, נניח וליקום יש סיבה (כנראה ויש לו סיבה), המפץ הגדול והאבולוציה מוכיחים שהמורכבות של היקום נוצרת לבד, ועם כמה שזה אחלה טיעון, אפשר להסביר אותו עם המדע שלנו היום.
שואל השאלה:
אתם, אנשי סטיפס, אתם ההוכחה שההיסטוריה חוזרת על עצמה.
אתם, אנשי סטיפס, אתם ההוכחה שההיסטוריה חוזרת על עצמה.
למה סתם כל פעם לגרום לרכיבים המטופשים האלה?
למה סתם לגרום לשנאה באמת אני לא מבינה את זה
כל אחד יאמין במה שבא לו, תפסיקו עם הדבר הזה, איש איש באמונתו יחיה, אם מישהו בוחר לא להאמין זאת זכותו המלאה ואתם לא יכולים לכפות את זה עליו, ואם מישהו בוחר להאמין, אתם לא יכולים לנסות בכוח להוכיח לו שהאמונה שלו לא נכונה
באמת, בשביל מה?
איש איש באמונתו יחיה
בתור דתייה
למה סתם לגרום לשנאה באמת אני לא מבינה את זה
כל אחד יאמין במה שבא לו, תפסיקו עם הדבר הזה, איש איש באמונתו יחיה, אם מישהו בוחר לא להאמין זאת זכותו המלאה ואתם לא יכולים לכפות את זה עליו, ואם מישהו בוחר להאמין, אתם לא יכולים לנסות בכוח להוכיח לו שהאמונה שלו לא נכונה
באמת, בשביל מה?
איש איש באמונתו יחיה
בתור דתייה
אנונימית
לריבים*
אנונימית
על דרך השלילה
אין הוכחה לזה שהוא קיים כמו שאין הוכחה לזה שהוא לא קיים. כל אחד יאמין במה שהוא רוצה
תראו זה נכון שאין דרך להוכיח שאין אלוהים אבל אין דרך להוכיח שלא.
ועכשיו מי שלא מאמין באלוהים יגיד שכל בנאדם שמביא טענה צריך להוכיח אותה ולא לזרוק אותה ולהגיד לכל מי שלא מסכים איתו שיוכיח שלא.
אבל רוב האנשים בעולם כן מאמינים באלוהים(כלשהו) אז תכנית אתאיסתים טוענים טענה חדשה ועליהם חובת ההוכחה.
ועכשיו מי שלא מאמין באלוהים יגיד שכל בנאדם שמביא טענה צריך להוכיח אותה ולא לזרוק אותה ולהגיד לכל מי שלא מסכים איתו שיוכיח שלא.
אבל רוב האנשים בעולם כן מאמינים באלוהים(כלשהו) אז תכנית אתאיסתים טוענים טענה חדשה ועליהם חובת ההוכחה.
טענה נימוק
אין הוכחה לאלוהים, זה עניין של אמונה
אין . שואה זה הוחכה מספר 1 אבל יש כל כך הרבה! אולי יש אלוהים אבל הוא לא מתערב בטוב וברע מה שקורה קורה
אין הוכחה.
אחרי הכל זאת אמונה
אבל יש ניסים שיכולים להוכיח
אבל יש ניסים שיכולים להוכיח
הסקנדל שלך
לא כי להאמין שישות שאין שום הוכחות שהיא קיימת יצרה את כל העולם זה יותר אמין?
לא כי להאמין שישות שאין שום הוכחות שהיא קיימת יצרה את כל העולם זה יותר אמין?
היקום או אף גוף האדם בלבד משקפים רמת תכנון ותחכום שהמדע של ימינו לא מתקרב כלל לגילויו המלא. יצירה מתוחכמת להפליא מעידה על קיומו של יוצרה שחשב על הפרטים הקטנים ועל התיאום הקיים בין חלקיה השונים. כפי שלא יהיה ניתן לטעון שמחשב נוצר באופן רנדומלי, כך לא ניתן לטעון שהבריאה המדהימה נוצרה ללא מתכנן
האם קיימת דרך לדעת בוודאות שישנה מציאות אלוהית בעולם?
אם את אלוהים לא ניתן להגדיר מילים - מה כן ניתן לדעת עליו? אם את אלוהים לא ניתן לראות, כיצד ניתן לדעת שהוא אכן קיים, והאם ניתן להוכיח זאת בצורה קלה ופשוטה?
יום אחד הגיע בחור צעיר אל הרב ואמר לו שהוא לא מאמין באלוהים. "מיהו האלוהים הזה שאינך מאמין בו?" התעניין הרב, והבחור ענה לו בדיוק באיזה אלוהים הוא לא מאמין אותו אלוהים עם זקן ארוך שיושב בשמיים ומציץ למטה על העולם, מחלק פרסים או מעניש את בני האדם על מעשיהם. לאחר שסיים את דבריו, אמר לו הרב: "יודע מה, אתה צודק. באלוהים כזה גם אני לא מאמין".
ה' הוא רחוק ממה שלעיתים אנשים מציירים בדמיונם, ולא ניתן להגדירו במסגרת של מילים מגבילות ותחומות, אלא כל שניתן לדעת הוא ביטוי מצומצם לדרכי ההנהגה שלו, לרצונותיו או לשלול את מה שהוא לא. על האפשרות לדעת אותו באמת כבר נאמר "לֹא יִרְאַנִי הָאָדָם וָחָי" (שמות לג, כ). הרמב"ם כותב:
"יסוד היסודות ועמוד החכמות לידע שיש שם מצוי ראשון, והוא ממציא כל נמצא, וכל הנמצאים משמיים וארץ ומה שביניהם לא נמצאו אלא מאמיתת הימצאו. ואם יעלה על הדעת שהוא אינו מצוי אין דבר אחר יכול להמצאות" (הלכות יסודי התורה, א)
ה' הוא זה שמאפשר את הקיום, את ההוויה שלנו ושל כל מה שסביבנו ומעבר. הדבר מרומז גם בשם המפורש שאותו אין להגות, י-ה-ו-ה. חכמינו מסבירים כי פירושו "היה, הווה ויהיה", כלומר שאין לו התחלה ואין לו סוף. אותיות אלה גם מרכיבות את המילה 'הויה', משום שכל ההוויה היא מציאות אלוהית.
אז איך מתארים את אלוהים?
אולי זו בדיוק הבעיה, שמנסים לתאר אותו. משום שאלוהים שהיהדות מאמינה בו "אין לו דמות הגוף ואינו גוף". הוא איננו קוסם, לא ישות רוחנית מספר פנטזיה, לא סבא עם זקן שיושב בשמיים ומציץ לצלחת שלנו. אז מה הוא בעצם?
אינסופי. האינסוף מתנשא למעלה מכל המילים, הרגשות והמחשבות שנוכל להעלות בדעתנו. האינסוף קודם לעולם בזמן, בלתי ניתן להגדרה, וכולל את כל מרכיבי המציאות שאנו מכירים כמו: חומר, מרחב, זמן, רוח ותחושת קיום, אך גם מושגים שאין לנו יכולת להבין או לתאר. הוא מתנשא מעבר לגדרי השכל וההבנה האנושיים, וכמו שאמר הנביא: "כִּי לֹא מַחְשְׁבוֹתַי מַחְשְׁבוֹתֵיכֶם וְלֹא דַרְכֵיכֶם דְּרָכָי" (ישעיהו נה, ח).
בלתי מוחשי. את אלוהים אי אפשר לתפוס בכלים וחושים אנושיים גשמיים, ולכן היהדות מתנגדת להגשמת האל (מלשון גשמיות, חומריות): "לֹא תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל וְכָל תְּמוּנָה" (שמות כ, ד). תפיסה גשמית של אלוהים מובילה לדמיונות מעוותים, שמצמצמים את אינסופיותו ודוחקים אותו לתוך משבצת אנושית, וזוהי למעשה תפיסה שגויה מעיקרה. למשל, השאלה "האם אלוהים יכול לברוא אבן שהוא לא יכול להרים?" מניחה שאלוהים מתנהל ברבדים של חומר ("אבן") ופעולה ("להרים"). לשאלה הזו יש משמעות רק בעיניים אנושיות, אך לא כשמדברים על אלוהים, שהחכמה והשכל שלו נמצאים מעבר לשכל ולהיגיון האנושי הרגיל. מבחינת האינסוף, השאלה חסרת משמעות ממש כמו לשאול "האם הצבע הצהוב הוא אי־זוגי?".
אחד. אלוהים הוא הכול ואין מציאות מבלעדיו. הוא יוצר את העולם, ואינו משתנה. הוא נמצא מעבר למציאות, ועם זאת שורה בתוכה. במובן מסוים המציאות נמשלת לעץ ובו אלפי עלים בגדלים וגוונים שונים. העלים אולי "חווים את עצמם" כנפרדים זה מזה, אך למעשה הם כולם חלק מאותו עץ! בדומה לכך, כל חלקי המציאות הם חלקים של דבר גדול, ורק בגלל מוגבלות התודעה שלנו איננו יכולים לראות כיצד הם מתחברים לדבר אחד. אינסופיותו של אלוהים כל כך מוחלטת, עד שאין שום דבר בעולם חוץ ממנו, וכמו שאומרת התורה: "אֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ" (דברים ד, לה).
הרעיון של אחדות האל מתמצה באחד הפסוקים המרכזיים ביותר ביהדות: "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹהֵינוּ ה' אֶחָד" (דברים ו, ד). ה"אחד" שמופיע בקריאת האמונה הזו אינו עניין כמותי, כמו שאומרים "תפוז אחד" ולא שני תפוזים. זוהי אחדות מהותית, שאי אפשר לחלק אותה. "הכול אחד" פירושו, שגם דברים שנראים לנו כמו סתירות או הפכים, הם בעצם צדדים משלימים של אותו דבר.
מחויב המציאות. האם אפשר לדמיין מתמטיקה בלי מספרים, מילים בלי אותיות, מוזיקה שאין לה תווים? מה הופך ארבע רגלי עץ שמחוברות ביחד לחתיכת דיקט לשולחן? בכל דבר יש נקודה פנימית שמהווה את עצם העניין, התמצית שבלעדיה הדבר איננו הוא. אז מה הופך את המציאות למציאות? על פי היהדות, אלוהים הוא יסוד ההוויה הנקודה שעומדת בבסיס המציאות כולה, הדבר שמהווה את עצם הקיום. הנחת היסוד היא: שהוא תמיד היה, תמיד הווה, ותמיד יהיה, ואינו תלוי בשום דבר חיצוני (כי אין כזה דבר חיצוני לה' הכול חלק ממציאותו).
משגיח. עם כל גדלותו ונשגבותו, אלוהים נוכח בתוך הבריאה ומשגיח עליה. כל יצור זוכה ליחס מיוחד המיועד לו בדיוק, ואף אחד לא נעזב לבדו. האירועים, החוויות, ההצלחות וגם המשברים שבחיינו הם כולם תוצאה של רצון אלוהי.
אופן ההשגחה האלוהית על העולם הוא אחד הדברים הקשים להבנה בשכל האנושי. לעיתים אנו מצליחים להבין מדוע הדברים מתנהלים כפי שהם, ולעיתים לא. מצד אחד אלוהים מנהל את העולם על פי מערכת של שכר ועונש כך שהחוטאים נענשים והצדיקים יוצאים נשכרים בסופו של דבר. אבל כשמביטים סביב, המציאות של "צדיק ורע לו, רשע וטוב לו" הינה מציאות מצויה. האמונה היהודית מסבירה כי למערכת השכר והעונש ישנם שיקולים שאיננו מכירים או מסוגלים להבין בנקודת זמן זו, ושנוכל להבינם רק מפרספקטיבה אחרת גבוהה מהנוכחית.
אישי. אלוהים לא רק משגיח על הבריאה, אלא גם יוצר קשר אישי עם בני האדם. הקשר שלו איתנו מתבטא במגוון דרכים כגון: השגחה פרטית וכללית, נבואה, נתינת התורה והמצוות והשראת שכינה. הקשר שלנו איתו מתבטא בתפילה, לימוד תורה וקיום מצוות. גם היום, כשאין נבואה, אין בית מקדש, ואין אורים ותומים, אלוהים ממשיך לתקשר איתנו באופן נסתר ובצורות שונות.
איך נדע שאלוהים קיים?
1. הדרך הפילוסופית-קוסמולוגית מה גרם לעולם להיות? היהדות תמיד טענה שהעולם נברא בנקודה מסוימת בזמן, בעוד שהמדענים החלו לקבל תאוריה זו רק בשנות ה-60'. אבל מה קרה ברגע שלפני המפץ הגדול, ומדוע הוא התרחש לפתע? איש אינו יודע להסביר.
המדענים מסבירים שמה שמקיים את החומר הגשמי הוא תנועה אינסופית של אלקטרונים בתוך האטום. אך כלל יסוד בפיזיקה קובע שכל גוף שנמצא בתנועה בעולמנו מפסיק לנוע בשלב מסוים בשל החיכוך הרב. מדוע דווקא האלקטרון ממשיך לזוז בלי הפסקה, ומהיכן בכלל נבעה התנועה הראשונית?
היהדות מסבירה שאלוהים הוא זה שברא את העולם, והוא שעומד בשורש כל התופעות. לכן הוא מכונה גם "סיבת הסיבות" ה"למה" הגדול שאליו מובילות כל השאלות. הוא זה שמקיים את העולם באופן תמידי והוא שמניע את החומר, כמו שכתב הרמב"ם: "שהגלגל סובב תמיד ואי אפשר שיסוב בלא מסבב, והוא [ה'] ברוך הוא המסבב אותו בלא יד ובלא גוף". שמו של ה' המורכב מהאותיות הוי"ה מלמדנו שהוא זה שמהווה את המציאות ונמצא מאחורי כל מרכיביה.
גודלו ומהותו של ה' אינם נתפסים בחושים, אך ישנן דרכים שכליות ורוחניות שבהן נוכל לדעת על מציאות קיומו. אפשר לחלק אותן לשלושה סוגים מרכזיים:
2. התבוננות בסדר המופתי של הבריאה תארו לעצמכם מפעל גדול ובו מכונות משוכללות, פסי ייצור ארוכים ומשטחי אריזה. המכונות עובדות בקצב גבוה ובתיאום מושלם, ומפיקות תוצרת רבה מדי שעה. כל מכונה וכל בורג נמצאים בדיוק במקום הנכון וממלאים את התפקיד שנועד להם, וכל זאת ללא מגע יד אדם.
אם מישהו יגיע למפעל ולא ימצא בו איש, האם יעלה בדעתו שהמפעל פשוט "נוצר מעצמו", ושכל המכונות הוכנסו לשם בצורה אקראית? האם אין זה ברור שמישהו תיכנן את כל מערך הייצור, ושהוא שולט על פעולת המכונות ומתחזק אותן באופן שוטף? לא רק שחייב להיות מישהו כזה, אלא שברור גם שהוא בנה את המפעל למען מטרה מסוימת, אחרת לא הייתה מושקעת בו תשומת לב כה רבה.
אם כך הדבר לגבי מפעל אחד, על אחת כמה וכמה כשמדובר בעולם כולו. די להתבונן בטבע או בגוף כדי להתפעל מדרגת התכנון המרשימה שנמצאת בכל פרט ופרט. ה' אולי לא נקלט בחושינו, אבל התוצאות של פעולותיו כן. שקיעה משגעת, שדה פורח, נפלאות הגוף האנושי הייתכן שדבר כזה נברא באקראיות?
ככל שהאנושות לומדת יותר על הבריאה, כך מתברר שהתחכום שלה גדול לאין שיעור יותר ממה שחשבנו, ותחושת ההתפעלות מהאדריכל העליון שתכנן אותו רק מתעצמת. מספיק להסתכל על מנגנון הפעולה של הלב משאבה שפועמת 100,000 פעם ביום בלי להתעייף; על העין המצלמה המשוכללת בעולם, ואפילו על הדרך שבה צומחות השערות שלנו המדע המודרני מבקש לטעון שכל זה קרה "במקרה". אולם לתאוריות המדעיות אין הסבר אמיתי לשאלה איך התחילו החיים, מלבד טענה חסרת ביסוס האומרת "המון צירופי מקרים בעלי הסתברות אפסית".
3. חוויה רוחנית אפשר לדבר על שוקולד יום שלם: להסביר ממה הוא עשוי, לתאר את הארומה של סוגי הקקאו השונים, לדבר על ההבדלים שבין שוקולד עם 60, 70 או 80 אחוזי קקאו, ואיך כל אחד נמס אחרת על הלשון. אפשר לדקלם בעל פה את שמות כל היצרנים, הסוגים והזנים, ואפילו ללמוד איך מייצרים אותו לבד בבית. אפשר לדעת את כל זה, ועדיין לא לדעת כלל מה טעמה של קוביית שוקולד.
אפשר גם ללמוד כל היום על מרחבי הקוסמוס, על נצחיות הזמן ועל אינסופיותו של הבורא, ועדיין לא להכיר את אלוהים. דבר אחד הוא ללמוד על האלוהיות שמסביבנו, ודבר אחר הוא "לטעום" אותו להרגיש יום בהיר אחד שהאינסוף הזה פונה אליך. החוויה הרוחנית יכולה להתבטא בדרכים שונות: תפילה שנענתה, חלום נבואי, תחושת "דז'ה־וו", אינטואיציה חזקה וכדומה. קשה להסביר אותה במילים, אבל היא אחד הדברים המרגשים והמפעימים ביותר שאפשר לחוות. אנשים רבים שעברו חוויה רוחנית משמעותית העידו שהיא אירוע מטלטל ששינה את חייהם. חוויה רוחנית היא הזמנה עבורנו להתעורר ברצון לחיפוש פנימי.
איש עוד לא הצליח להבין מה גורם לחוויה רוחנית, אך פעמים רבות חוויה רוחנית מתרחשת כשהאדם נמצא מחוץ למסגרת החיים הרגילה: טיול במקום רחוק, אירוע קיצוני כמו מלחמה או מחלה (לא עלינו), מצב נפשי מיוחד. נראה שיש יותר סיכוי לחוות אותה כאשר האדם נושא בתוכו שאלה משמעותית, שעושָה אותו קשוב יותר למציאות ולהוויה.
אי אפשר לעבור חוויה רוחנית בכוח, מכיוון שאין כפייה ברוחניות. אבל אפשר לעזור לה לקרות. כדי למצוא את אלוהים צריך קודם כל לחפש אותו. בתלמוד נאמר: "הכל בידי שמיים חוץ מיראת שמיים" (מסכת ברכות, דף לג). גם אם אלוהים קובע הכול בבריאה, דבר אחד הוא השאיר לאדם בחירה חופשית אם להאמין בו
מאתר 70p.
הרחבה:
האם קיימת דרך לדעת בוודאות שישנה מציאות אלוהית בעולם?
אם את אלוהים לא ניתן להגדיר מילים - מה כן ניתן לדעת עליו? אם את אלוהים לא ניתן לראות, כיצד ניתן לדעת שהוא אכן קיים, והאם ניתן להוכיח זאת בצורה קלה ופשוטה?
יום אחד הגיע בחור צעיר אל הרב ואמר לו שהוא לא מאמין באלוהים. "מיהו האלוהים הזה שאינך מאמין בו?" התעניין הרב, והבחור ענה לו בדיוק באיזה אלוהים הוא לא מאמין אותו אלוהים עם זקן ארוך שיושב בשמיים ומציץ למטה על העולם, מחלק פרסים או מעניש את בני האדם על מעשיהם. לאחר שסיים את דבריו, אמר לו הרב: "יודע מה, אתה צודק. באלוהים כזה גם אני לא מאמין".
ה' הוא רחוק ממה שלעיתים אנשים מציירים בדמיונם, ולא ניתן להגדירו במסגרת של מילים מגבילות ותחומות, אלא כל שניתן לדעת הוא ביטוי מצומצם לדרכי ההנהגה שלו, לרצונותיו או לשלול את מה שהוא לא. על האפשרות לדעת אותו באמת כבר נאמר "לֹא יִרְאַנִי הָאָדָם וָחָי" (שמות לג, כ). הרמב"ם כותב:
"יסוד היסודות ועמוד החכמות לידע שיש שם מצוי ראשון, והוא ממציא כל נמצא, וכל הנמצאים משמיים וארץ ומה שביניהם לא נמצאו אלא מאמיתת הימצאו. ואם יעלה על הדעת שהוא אינו מצוי אין דבר אחר יכול להמצאות" (הלכות יסודי התורה, א)
ה' הוא זה שמאפשר את הקיום, את ההוויה שלנו ושל כל מה שסביבנו ומעבר. הדבר מרומז גם בשם המפורש שאותו אין להגות, י-ה-ו-ה. חכמינו מסבירים כי פירושו "היה, הווה ויהיה", כלומר שאין לו התחלה ואין לו סוף. אותיות אלה גם מרכיבות את המילה 'הויה', משום שכל ההוויה היא מציאות אלוהית.
אז איך מתארים את אלוהים?
אולי זו בדיוק הבעיה, שמנסים לתאר אותו. משום שאלוהים שהיהדות מאמינה בו "אין לו דמות הגוף ואינו גוף". הוא איננו קוסם, לא ישות רוחנית מספר פנטזיה, לא סבא עם זקן שיושב בשמיים ומציץ לצלחת שלנו. אז מה הוא בעצם?
אינסופי. האינסוף מתנשא למעלה מכל המילים, הרגשות והמחשבות שנוכל להעלות בדעתנו. האינסוף קודם לעולם בזמן, בלתי ניתן להגדרה, וכולל את כל מרכיבי המציאות שאנו מכירים כמו: חומר, מרחב, זמן, רוח ותחושת קיום, אך גם מושגים שאין לנו יכולת להבין או לתאר. הוא מתנשא מעבר לגדרי השכל וההבנה האנושיים, וכמו שאמר הנביא: "כִּי לֹא מַחְשְׁבוֹתַי מַחְשְׁבוֹתֵיכֶם וְלֹא דַרְכֵיכֶם דְּרָכָי" (ישעיהו נה, ח).
בלתי מוחשי. את אלוהים אי אפשר לתפוס בכלים וחושים אנושיים גשמיים, ולכן היהדות מתנגדת להגשמת האל (מלשון גשמיות, חומריות): "לֹא תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל וְכָל תְּמוּנָה" (שמות כ, ד). תפיסה גשמית של אלוהים מובילה לדמיונות מעוותים, שמצמצמים את אינסופיותו ודוחקים אותו לתוך משבצת אנושית, וזוהי למעשה תפיסה שגויה מעיקרה. למשל, השאלה "האם אלוהים יכול לברוא אבן שהוא לא יכול להרים?" מניחה שאלוהים מתנהל ברבדים של חומר ("אבן") ופעולה ("להרים"). לשאלה הזו יש משמעות רק בעיניים אנושיות, אך לא כשמדברים על אלוהים, שהחכמה והשכל שלו נמצאים מעבר לשכל ולהיגיון האנושי הרגיל. מבחינת האינסוף, השאלה חסרת משמעות ממש כמו לשאול "האם הצבע הצהוב הוא אי־זוגי?".
אחד. אלוהים הוא הכול ואין מציאות מבלעדיו. הוא יוצר את העולם, ואינו משתנה. הוא נמצא מעבר למציאות, ועם זאת שורה בתוכה. במובן מסוים המציאות נמשלת לעץ ובו אלפי עלים בגדלים וגוונים שונים. העלים אולי "חווים את עצמם" כנפרדים זה מזה, אך למעשה הם כולם חלק מאותו עץ! בדומה לכך, כל חלקי המציאות הם חלקים של דבר גדול, ורק בגלל מוגבלות התודעה שלנו איננו יכולים לראות כיצד הם מתחברים לדבר אחד. אינסופיותו של אלוהים כל כך מוחלטת, עד שאין שום דבר בעולם חוץ ממנו, וכמו שאומרת התורה: "אֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ" (דברים ד, לה).
הרעיון של אחדות האל מתמצה באחד הפסוקים המרכזיים ביותר ביהדות: "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹהֵינוּ ה' אֶחָד" (דברים ו, ד). ה"אחד" שמופיע בקריאת האמונה הזו אינו עניין כמותי, כמו שאומרים "תפוז אחד" ולא שני תפוזים. זוהי אחדות מהותית, שאי אפשר לחלק אותה. "הכול אחד" פירושו, שגם דברים שנראים לנו כמו סתירות או הפכים, הם בעצם צדדים משלימים של אותו דבר.
מחויב המציאות. האם אפשר לדמיין מתמטיקה בלי מספרים, מילים בלי אותיות, מוזיקה שאין לה תווים? מה הופך ארבע רגלי עץ שמחוברות ביחד לחתיכת דיקט לשולחן? בכל דבר יש נקודה פנימית שמהווה את עצם העניין, התמצית שבלעדיה הדבר איננו הוא. אז מה הופך את המציאות למציאות? על פי היהדות, אלוהים הוא יסוד ההוויה הנקודה שעומדת בבסיס המציאות כולה, הדבר שמהווה את עצם הקיום. הנחת היסוד היא: שהוא תמיד היה, תמיד הווה, ותמיד יהיה, ואינו תלוי בשום דבר חיצוני (כי אין כזה דבר חיצוני לה' הכול חלק ממציאותו).
משגיח. עם כל גדלותו ונשגבותו, אלוהים נוכח בתוך הבריאה ומשגיח עליה. כל יצור זוכה ליחס מיוחד המיועד לו בדיוק, ואף אחד לא נעזב לבדו. האירועים, החוויות, ההצלחות וגם המשברים שבחיינו הם כולם תוצאה של רצון אלוהי.
אופן ההשגחה האלוהית על העולם הוא אחד הדברים הקשים להבנה בשכל האנושי. לעיתים אנו מצליחים להבין מדוע הדברים מתנהלים כפי שהם, ולעיתים לא. מצד אחד אלוהים מנהל את העולם על פי מערכת של שכר ועונש כך שהחוטאים נענשים והצדיקים יוצאים נשכרים בסופו של דבר. אבל כשמביטים סביב, המציאות של "צדיק ורע לו, רשע וטוב לו" הינה מציאות מצויה. האמונה היהודית מסבירה כי למערכת השכר והעונש ישנם שיקולים שאיננו מכירים או מסוגלים להבין בנקודת זמן זו, ושנוכל להבינם רק מפרספקטיבה אחרת גבוהה מהנוכחית.
אישי. אלוהים לא רק משגיח על הבריאה, אלא גם יוצר קשר אישי עם בני האדם. הקשר שלו איתנו מתבטא במגוון דרכים כגון: השגחה פרטית וכללית, נבואה, נתינת התורה והמצוות והשראת שכינה. הקשר שלנו איתו מתבטא בתפילה, לימוד תורה וקיום מצוות. גם היום, כשאין נבואה, אין בית מקדש, ואין אורים ותומים, אלוהים ממשיך לתקשר איתנו באופן נסתר ובצורות שונות.
איך נדע שאלוהים קיים?
1. הדרך הפילוסופית-קוסמולוגית מה גרם לעולם להיות? היהדות תמיד טענה שהעולם נברא בנקודה מסוימת בזמן, בעוד שהמדענים החלו לקבל תאוריה זו רק בשנות ה-60'. אבל מה קרה ברגע שלפני המפץ הגדול, ומדוע הוא התרחש לפתע? איש אינו יודע להסביר.
המדענים מסבירים שמה שמקיים את החומר הגשמי הוא תנועה אינסופית של אלקטרונים בתוך האטום. אך כלל יסוד בפיזיקה קובע שכל גוף שנמצא בתנועה בעולמנו מפסיק לנוע בשלב מסוים בשל החיכוך הרב. מדוע דווקא האלקטרון ממשיך לזוז בלי הפסקה, ומהיכן בכלל נבעה התנועה הראשונית?
היהדות מסבירה שאלוהים הוא זה שברא את העולם, והוא שעומד בשורש כל התופעות. לכן הוא מכונה גם "סיבת הסיבות" ה"למה" הגדול שאליו מובילות כל השאלות. הוא זה שמקיים את העולם באופן תמידי והוא שמניע את החומר, כמו שכתב הרמב"ם: "שהגלגל סובב תמיד ואי אפשר שיסוב בלא מסבב, והוא [ה'] ברוך הוא המסבב אותו בלא יד ובלא גוף". שמו של ה' המורכב מהאותיות הוי"ה מלמדנו שהוא זה שמהווה את המציאות ונמצא מאחורי כל מרכיביה.
גודלו ומהותו של ה' אינם נתפסים בחושים, אך ישנן דרכים שכליות ורוחניות שבהן נוכל לדעת על מציאות קיומו. אפשר לחלק אותן לשלושה סוגים מרכזיים:
2. התבוננות בסדר המופתי של הבריאה תארו לעצמכם מפעל גדול ובו מכונות משוכללות, פסי ייצור ארוכים ומשטחי אריזה. המכונות עובדות בקצב גבוה ובתיאום מושלם, ומפיקות תוצרת רבה מדי שעה. כל מכונה וכל בורג נמצאים בדיוק במקום הנכון וממלאים את התפקיד שנועד להם, וכל זאת ללא מגע יד אדם.
אם מישהו יגיע למפעל ולא ימצא בו איש, האם יעלה בדעתו שהמפעל פשוט "נוצר מעצמו", ושכל המכונות הוכנסו לשם בצורה אקראית? האם אין זה ברור שמישהו תיכנן את כל מערך הייצור, ושהוא שולט על פעולת המכונות ומתחזק אותן באופן שוטף? לא רק שחייב להיות מישהו כזה, אלא שברור גם שהוא בנה את המפעל למען מטרה מסוימת, אחרת לא הייתה מושקעת בו תשומת לב כה רבה.
אם כך הדבר לגבי מפעל אחד, על אחת כמה וכמה כשמדובר בעולם כולו. די להתבונן בטבע או בגוף כדי להתפעל מדרגת התכנון המרשימה שנמצאת בכל פרט ופרט. ה' אולי לא נקלט בחושינו, אבל התוצאות של פעולותיו כן. שקיעה משגעת, שדה פורח, נפלאות הגוף האנושי הייתכן שדבר כזה נברא באקראיות?
ככל שהאנושות לומדת יותר על הבריאה, כך מתברר שהתחכום שלה גדול לאין שיעור יותר ממה שחשבנו, ותחושת ההתפעלות מהאדריכל העליון שתכנן אותו רק מתעצמת. מספיק להסתכל על מנגנון הפעולה של הלב משאבה שפועמת 100,000 פעם ביום בלי להתעייף; על העין המצלמה המשוכללת בעולם, ואפילו על הדרך שבה צומחות השערות שלנו המדע המודרני מבקש לטעון שכל זה קרה "במקרה". אולם לתאוריות המדעיות אין הסבר אמיתי לשאלה איך התחילו החיים, מלבד טענה חסרת ביסוס האומרת "המון צירופי מקרים בעלי הסתברות אפסית".
3. חוויה רוחנית אפשר לדבר על שוקולד יום שלם: להסביר ממה הוא עשוי, לתאר את הארומה של סוגי הקקאו השונים, לדבר על ההבדלים שבין שוקולד עם 60, 70 או 80 אחוזי קקאו, ואיך כל אחד נמס אחרת על הלשון. אפשר לדקלם בעל פה את שמות כל היצרנים, הסוגים והזנים, ואפילו ללמוד איך מייצרים אותו לבד בבית. אפשר לדעת את כל זה, ועדיין לא לדעת כלל מה טעמה של קוביית שוקולד.
אפשר גם ללמוד כל היום על מרחבי הקוסמוס, על נצחיות הזמן ועל אינסופיותו של הבורא, ועדיין לא להכיר את אלוהים. דבר אחד הוא ללמוד על האלוהיות שמסביבנו, ודבר אחר הוא "לטעום" אותו להרגיש יום בהיר אחד שהאינסוף הזה פונה אליך. החוויה הרוחנית יכולה להתבטא בדרכים שונות: תפילה שנענתה, חלום נבואי, תחושת "דז'ה־וו", אינטואיציה חזקה וכדומה. קשה להסביר אותה במילים, אבל היא אחד הדברים המרגשים והמפעימים ביותר שאפשר לחוות. אנשים רבים שעברו חוויה רוחנית משמעותית העידו שהיא אירוע מטלטל ששינה את חייהם. חוויה רוחנית היא הזמנה עבורנו להתעורר ברצון לחיפוש פנימי.
איש עוד לא הצליח להבין מה גורם לחוויה רוחנית, אך פעמים רבות חוויה רוחנית מתרחשת כשהאדם נמצא מחוץ למסגרת החיים הרגילה: טיול במקום רחוק, אירוע קיצוני כמו מלחמה או מחלה (לא עלינו), מצב נפשי מיוחד. נראה שיש יותר סיכוי לחוות אותה כאשר האדם נושא בתוכו שאלה משמעותית, שעושָה אותו קשוב יותר למציאות ולהוויה.
אי אפשר לעבור חוויה רוחנית בכוח, מכיוון שאין כפייה ברוחניות. אבל אפשר לעזור לה לקרות. כדי למצוא את אלוהים צריך קודם כל לחפש אותו. בתלמוד נאמר: "הכל בידי שמיים חוץ מיראת שמיים" (מסכת ברכות, דף לג). גם אם אלוהים קובע הכול בבריאה, דבר אחד הוא השאיר לאדם בחירה חופשית אם להאמין בו
מאתר 70p.
הרחבה:
אנונימי
אין הוכחה אין ראיה ואין סיבה.
כל מי שמאמין ביהדות/אסלם/נצרות מכחיש את המדע.
טיעון השען כמו שמי שרשם מעלי, הוא הופרך כל כך הרבה פעמים, אז די להביא אותו.
כל מי שמאמין ביהדות/אסלם/נצרות מכחיש את המדע.
טיעון השען כמו שמי שרשם מעלי, הוא הופרך כל כך הרבה פעמים, אז די להביא אותו.
אמונה
והדת שבישראל היא עובדת בדיוק באותם שיטות של דתות אחרות אחד לאחד אותם מילים אותם סיפורים גן עדן גהינום.. אותם שכנועים..... אותם ניסים
ה' יצר את המפץ הגדול
הרי חייבת להיות ישות כלשהי שתעשה דבר כזה, וזה ההוכחה
הרי חייבת להיות ישות כלשהי שתעשה דבר כזה, וזה ההוכחה
זה בידיוק זה , אין הוכחה , יש אמונה
מצד שני העולם הוא בטוח לא פיצוץ וסיפורים מפגרים.... המורכבות והחוכמה אומרת שכן יש יוצר... אבל זה כאילו שאף אחד לא מתערב.
^
תמשיך להאמין לרבנים שמשקרים על מה שהמדע אומר.
תמשיך להאמין לרבנים שמשקרים על מה שהמדע אומר.
התורה כוללת הוכחות רבות לכך שלא ייתכן כי מקורה בידי אדם בשר ודם, אלא ניתנה על ידי בורא עולם בכבודו ובעצמו במעמד הר סיני, והוכתבה ברוח הנבואה למשה רבנו
כיצד ניתן לדעת בוודאות שהתורה לא ניתנה על ידי בן-אנוש, ואכן היא אלוהית?
"לקיים תורה ומצוות?! זהו אורח-חיים שמתאים ל'דתיים', אותם אלו שחונכו להאמין בצורה עיוורת בתורה" - זו התפיסה המוכרת בקרב רבים בכל הקשור לאמיתות התורה ולשמירתה. האמונה בתורה נתפסת על ידי חלק מאיתנו כמסורת "שבטית" ומיושנת, חסרת ביסוס. האם ניתן להפריך זאת בצורה רציונלית ומוחלטת? האם ניתן להוכיח בצורה ודאית כי מקורה של התורה הינו אלוהי?
עם ישראל נקרא מאז ומעולם "עם הספר", על שמו של ספר התורה (והתנ"ך בכלל) שניתן לנו ואיגד את העם סביבו במשך אלפי שנים. התורה חמישה חומשי תורה נכתבה על ידי משה רבנו על פי דבר ה' אליו ברוח הנבואה, והיא איננה ספר אנושי רגיל.
ישנם כאלה שטוענים שמי שכתב את התורה היה אדם מתוחכם שהצליח לשטות בעם שלם (לפירוט ראו בשאלה: מי כתב את התורה?), אך כשבודקים את הטענה לעומק מתגלה כי אין לה כל שחר ובסיס. במקום זאת, התורה מלאה בראיות ברורות וחדות לכך שהיא לא הייתה יכולה להימסר על ידי בן אנוש. ישנם כמה מנגנוני הוכחה לכך, ומפאת אורך הדברים נציין את חלקם בלבד במסגרת מאמר זה.
רוצה להשתיל ספר המתיימר להיות אלוהי? אלה הפסוקים שלא היית כותב
דתות רבות מבוססות על התגלות אלוהית או רוחנית כזו או אחרת. כך למשל בנצרות, באסלאם ואפילו בדתות המזרח כגון בודהיזם, הינדואיזם וכו'. אולם בכל המקרים הללו, ההתגלות הייתה לאדם אחד הנביא או מייסד הדת אשר סיפר עליה מאוחר יותר לאחרים. היו כאלה שהאמינו והיו כאלה שלא, אולם מקרב אלה שהאמינו התלכדה סביבו קבוצה שקיבלה אותו כמורה רוחני. כך נוסדו הדתות והאמונות בעולם על ידי יחידים כגון ישו, מוחמד, בודהא ועוד.
התורה יוצאת דופן בעניין זה באופן קיצוני. היא מתארת בכמה מקומות את האירוע הגדול ביותר שהתרחש לעיני עם ישראל מעמד הר סיני. באירוע זה עמדו כל בני ישראל שיצאו ממצרים, כשלושה מיליון איש, שנכחו בהתגלות אלוהית יוצאת דופן. התורה חוזרת על כך פעמים רבות, ומדגישה שכל בני העם ראו את האירוע. בתורה עצמה כתובים פסוקים שפונים באופן ישיר לאותו דור מקבל התורה, אשר נכח במעמד הר סיני, ומציינים את נוכחותם של בני ישראל באותו מעמד התגלות אלוהית.
כעת נניח שמישהו היה רוצה 'להשתיל' סיפור עממי שמעולם לא התרחש אי-שם במהלך ההיסטוריה. מה יהיה הגיוני יותר: שהוא יספר על התגלות פרטית שחווה (כמו שעשו מייסדי הדתות האחרות), או על אירוע קולקטיבי שלא התרחש במציאות, ומציין את נוכחותם האישית של מקבלי הספר? ברור שסיפור מהסוג השני יגרום לחוסר אמינות מוחלט ולדחיית הספר בעת ניסיון העברתו. אף אדם לא יאמין לספר שבו נאמר שהוא עצמו חווה התגלות אלוהית, כשבמציאות הדבר לא היה ולא נברא, ובמיוחד כשהספר כולל בתוכו כמה וכמה ציווים וחוקים מחייבים למקבלי הספר. אם מישהו היה מעוניין להשתיל ספר תורה הוא ודאי לא היה מציין בו פסוקים בהם רשום שמקבל הספר עצמו חווה אירועים וראה מראות שהוא עצמו לא ראה.
זו הסיבה, אגב, לכך שמבין כל הדתות הקיימות בעולם, אין ולו אחת שטוענת להתגלות אלוהית המונית משום שמעמד כזה לא ניתן לזייף. כל הדתות נוסדו על ידי אדם שטען שהייתה לו התגלות נבואית אישית, והוא מציע בעקבותיה דרך חיים חדשה. לעומת זאת, היהדות היא הדת היחידה שמתבססת על התגלות המונית, שהתרחשה לעיני 3 מיליון איש. התורה היא היחידה שנטענת להיכתב בזמן המאורעות האמורים בה. היא מצטטת אמירות ישירות של הבורא ומשה רבנו, כמו גם אמירות ישירות כלפי העם. תורת ישראל היא למעשה התורה היחידה בעולם שמתארת אירועים נסיים בקנה מידה לאומי הכתובים בסמוך לעת התרחשותם (בגוף שני בלשון הווה), מה שלא מאפשר את זיופה.
והנה כמה ציטוטים מתוך התורה, שמציינים את נוכחותם של מקבלי התורה במעמד הר סיני:
"אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם לִפְנֵי ה' אֱלֹהֵיכֶם לְעָבְרְךָ בִּבְרִית ה' אֱלֹהֶיךָ וּבְאָלָתוֹ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ כֹּרֵת עִמְּךָ הַיּוֹם" (דברים כט, ט-יא).
"אַתֶּם רְאִיתֶם כִּי מִן הַשָּׁמַיִם דִּבַּרְתִּי עִמָּכֶם" (שמות כ, יח).
"אַתֶּם רְאִיתֶם אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה ה' לְעֵינֵיכֶם בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם לְפַרְעֹה וּלְכָל עֲבָדָיו וּלְכָל אַרְצוֹ" (דברים כט, א).
"לֹא אֶת אֲבֹתֵינוּ כָּרַת ה' אֶת הַבְּרִית הַזֹּאת כִּי אִתָּנוּ אֲנַחְנוּ אֵלֶּה פֹה הַיּוֹם כֻּלָּנוּ חַיִּים. פָּנִים בְּפָנִים דִּבֶּר ה' עִמָּכֶם בָּהָר מִתּוֹךְ הָאֵשׁ" (דברים ה, ג-ד).
"אַתָּה הָרְאֵתָ לָדַעַת כִּי ה' הוּא הָאֱלֹהִים אֵין עוֹד מִלְבַדּוֹ. מִן הַשָּׁמַיִם הִשְׁמִיעֲךָ אֶת קֹלוֹ לְיַסְּרֶךָּ וְעַל הָאָרֶץ הֶרְאֲךָ אֶת אִשּׁוֹ הַגְּדוֹלָה וּדְבָרָיו שָׁמַעְתָּ מִתּוֹךְ הָאֵשׁ" (דברים ד, לה-לו).
"רַק הִשָּׁמֶר לְךָ וּשְׁמֹר נַפְשְׁךָ מְאֹד פֶּן תִּשְׁכַּח אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר רָאוּ עֵינֶיךָ וּפֶן יָסוּרוּ מִלְּבָבְךָ כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ וְהוֹדַעְתָּם לְבָנֶיךָ וְלִבְנֵי בָנֶיךָ. יוֹם אֲשֶׁר עָמַדְתָּ לִפְנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ בְּחֹרֵב בֶּאֱמֹר ה' אֵלַי הַקְהֶל לִי אֶת הָעָם וְאַשְׁמִעֵם אֶת דְּבָרָי אֲשֶׁר יִלְמְדוּן לְיִרְאָה אֹתִי כָּל הַיָּמִים אֲשֶׁר הֵם חַיִּים עַל הָאֲדָמָה וְאֶת בְּנֵיהֶם יְלַמֵּדוּן" (דברים ד, ט-י).
"כִּי מִי כָל בָּשָׂר אֲשֶׁר שָׁמַע קוֹל אֱלֹהִים חַיִּים מְדַבֵּר מִתּוֹךְ הָאֵשׁ כָּמֹנוּ וַיֶּחִי" (דברים ה, כב).
"הַיּוֹם הַזֶּה רָאִינוּ כִּי יְדַבֵּר אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם וָחָי" (דברים ה, כ).
פסוקים אלה מהווים הוכחה ברורה לכך שמי שקיבל את התורה אכן נכח במעמד מיוחד שכזה, ולכן התורה אינה חוששת לחזור על כך כל כך הרבה פעמים.
עם זאת, יכולים לטעון אלה שמסתפקים באמיתותו של מעמד הר סיני, שמא אולי אותו 'משתיל' טען בפני השומעים שהעובדה שהם עצמם אינם מכירים אירוע כזה איננה ראייה לכך שהוא לא התרחש. הוא יטען כי אבות אבותיהם נכחו באירוע ובמהלך השנים הוא השתכח, וכן שהתורה והאמונה בה נאבדה במהלך הדורות. הוא יציג עצמו כצדיק בודד ששימר את המסורת, וכעת הוא נמצא בשליחות להחזיר אנשים לדרך הישנה שנשתכחה
את הטענה הזו ניתן לשלול בקלות על ידי קיומו של פסוק מפורש בתוך ספר התורה שנותן הבטחה שהספר לעולם לא ישתכח: "וְעָנְתָה הַשִּׁירָה [התורה] הַזֹּאת לְפָנָיו לְעֵד, כִּי לֹא תִשָּׁכַח מִפִּי זַרְעו" (דברים לא, כא). אם התורה נשתכחה במהלך הדורות, סימן שההבטחה הכתובה בה לא התקיימה, וממילא ניתן להסיק כי ספר זה אינו אלוהי. טעות אחת בלבד שוללת כל טענה לאלוהיות הספר.
כלומר, עצם העובדה שכתובים בתוך התורה פסוקים מפורשים שמציינים את נוכחותם האישית של מקבלי ספר התורה, וכן את הבטחת האלוהים שהתורה לעולם לא תשכח, מונעת טענה של 'שתילת' הספר על ידי בן אנוש.
לפני 3,000 שנה בן אנוש יכול היה להכיר את כל החיות?
אחת הדוגמאות, מבין רבות, לאמיתות התורה, נמצאת בדיני הכשרות. התורה אומרת כי קיימים שני סימני טהרה בחיה הכשרה:
א. הפרסת פרסה כלומר, פרסות רגליה הן שסועות ואינן מקשה אחת.
ב. העלאת גרה כלומר, עיכול המזון במעיים מספר פעמים.
התורה מגלה לנו כי בכל חיה שקיימת בעולמנו, מלבד ארבעה בעלי חיים אותם היא מציינת, בהכרח יימצאו שני סימני הטהרה יחדיו, או שלא יימצא אף אחד משני סימני הטהרה. כלומר, סימני הכשרות תלויים זה בזה קיומו של סימן טהרה אחד מצביע בהכרח על קיומו של סימן טהרה שני, והיעדרו של סימן טהרה אחד מצביע בהכרח על היעדרו של סימן טהרה שני.
בדיני הכשרות מצווה בורא עולם את העם היהודי לאכול רק מחיות שיש להם שני סימני הכשרות: מפריסי פרסה ומעלי גרה, ואז מזהיר כי קיימים רק ארבעה בעלי חיים יוצאי דופן, שיש להם סימן כשרות אחד בלבד, ושלא נטעה בהם ונחשוב שגם הם כשרים.
התורה מתחייבת ומצהירה כי בכל העולם כולו קיימים רק ארבעה סוגי חיות יוצאי דופן בהם קיים סימן טהרה אחד בלבד, אותם היא מפרטת: הגמל, השפן והארנבת בלבד הינם מעלי גרה ואינם מפריסים פרסה, והחזיר בלבד הינו מפריס פרסה ואינו מעלה גרה.
"כֹּל מַפְרֶסֶת פַּרְסָה וְשֹׁסַעַת שֶׁסַע פְּרָסֹת מַעֲלַת גֵּרָה בַּבְּהֵמָה אֹתָהּ תֹּאכֵלוּ: אַךְ אֶת זֶה לֹא תֹאכְלוּ מִמַּעֲלֵי הַגֵּרָה וּמִמַּפְרִיסֵי הַפַּרְסָה אֶת הַגָּמָל כִּי מַעֲלֵה גֵרָה הוּא וּפַרְסָה אֵינֶנּוּ מַפְרִיס טָמֵא הוּא לָכֶם: וְאֶת הַשָּׁפָן כִּי מַעֲלֵה גֵרָה הוּא וּפַרְסָה לֹא יַפְרִיס טָמֵא הוּא לָכֶם: וְאֶת הָאַרְנֶבֶת כִּי מַעֲלַת גֵּרָה הִוא וּפַרְסָה לֹא הִפְרִיסָה טְמֵאָה הִוא לָכֶם: וְאֶת הַחֲזִיר כִּי מַפְרִיס פַּרְסָה הוּא וְשֹׁסַע שֶׁסַע פַּרְסָה וְהוּא גֵּרָה לֹא יִגָּר טָמֵא הוּא לָכֶם" (ויקרא י"א, ג'-ז').
כלומר, התורה מכירה את כל החיות והבהמות הקיימים בעולם וקובעת "בכל בעלי החיים שקיימים, העלאת גירה והפרסת פרסה יהיו תלויים זה בזה. בהתקיים האחד השני וודאי יתקיים, ואם לא קיים האחד ודאי לא יתקיים השני. זאת מלבד ארבעה בעלי חיים שבהם יש סימן אחד בלבד, והם: גמל, שפן, ארנבת וחזיר".
מאז ועד היום, במהלך כל ההיסטוריה ולאורך כל המחקרים של עולם המדע והטבע, לא נמצא אף בעל חיים שסתר את הכללים הנ"ל. מעולם לא נמצא בעל חיים שקיים בו סימן טהרה אחד בלבד, חוץ מאותם ארבעה בעלי חיים שאותם ציינה התורה. מיותר לציין כי אין בן אנוש המסוגל להתחייב לדורי דורות בעובדה שדורשת ממנו להכיר את כל סוגי בעלי החיים שקיימים ברחבי הגלובוס.
בנוסף, התורה שבעל-פה, שגם היא נמסרה במעמד הר סיני, מציינת כלל שנוגע לדיני כשרות בדגים: כל דג שיש לו קשקשים יש לו בהכרח סנפיר, אך לא כל דג שיש לו סנפיר בהכרח יהיו לו גם קשקשים. והנה לשון המשנה: "כל שיש לו קשׂקשׂת יש לו סנפיר, ויש שיש לו סנפיר ואין לו קשׂקשׂת" (מסכת נידה פרק ו', משנה ט'). גם כאן, עד היום התגלו 34,000 זני דגים, והכלל עדיין נכון לא נמצא ולו דג אחד שיש לו קשקשים ואין לו סנפיר.
וכי מנין יכול היה בן אנוש לדעת אלו דגים נמצאים באוקיינוס ההודי? אלו בעלי חיים קיימים בערבות מדבר אפריקה? היש בן אנוש שיכול לדעת מידע שכזה? בזמנים אלו לא עמדו לרשות האנושות אמצעי מחקר מתוחכמים, לא הייתה אפשרות לדעת ידיעות מפורטות אודות סוגי החי השונים ותכונותיהם האופייניות, וכל שכן ביבשות שאיש בזמנו לא ידע אף על קיומן. גם לא ניתן היה לבדוק את סנפירי כל הדגים במעמקי האוקיינוס. לאף בן אנוש לא הייתה אפשרות לדעת זאת, אם לא שהתורה נמסרה מדעת עליון.
ואף יותר מכך, מדוע בן אדם שמעוניין לכתוב ספר ולהציגו כאלוהי, יכתוב בספר איזשהו פרט שיש בו סיכון מסוים שיתבדה ויתגלה כשקר? הרי אם במהלך שנות ההיסטוריה יתגלה בעל חיים שנוגד את הכללים שצוינו יהיה ברור לכל שהספר מכיל טעות, ואם קיימת בספר המוצג כאלוהי ולו טעות אחת(!) בלבד, ודאי שאין הוא אלוהי.
לא קיים בן אנוש שיכול לדעת ידיעות מעין אלו, אלא רק זה שברא את העולם ובידו השליטה המלאה בטבע. ועל כן, לא נותר אלא לקבוע כי קיימת רק אפשרות הגיונית אחת לגבי זיהוי מקורו של ידע זה: תורה מן השמים.
נבואות מפתיעות ומדויקות שמתגשמות
מנגנון הוכחה נוסף לכך שהתורה מן השמיים היא הנבואות הרבות שנמצאות בה, שכולן התגשמו מאות ואלפי שנים אחרי שנכתבו. נבואות אלה אינן דומות לשום נבואה אחרת שמצאנו בעמים אחרים. הנבואות בתנ"ך הן קונקרטיות וחד-משמעיות, ומתארות מציאות שאיננה ניתנת לפירושים. השוו לדוגמה את ה'נבואות' של מישל (מיכאל) נוסטרדמוס (1566-1503), הרופא המפורסם (ממוצא יהודי אגב), שכתב ספר ובו קטעים חידתיים על אירועים שצפויים להתרחש מדי שנה.
מאתר:
כיצד ניתן לדעת בוודאות שהתורה לא ניתנה על ידי בן-אנוש, ואכן היא אלוהית?
"לקיים תורה ומצוות?! זהו אורח-חיים שמתאים ל'דתיים', אותם אלו שחונכו להאמין בצורה עיוורת בתורה" - זו התפיסה המוכרת בקרב רבים בכל הקשור לאמיתות התורה ולשמירתה. האמונה בתורה נתפסת על ידי חלק מאיתנו כמסורת "שבטית" ומיושנת, חסרת ביסוס. האם ניתן להפריך זאת בצורה רציונלית ומוחלטת? האם ניתן להוכיח בצורה ודאית כי מקורה של התורה הינו אלוהי?
עם ישראל נקרא מאז ומעולם "עם הספר", על שמו של ספר התורה (והתנ"ך בכלל) שניתן לנו ואיגד את העם סביבו במשך אלפי שנים. התורה חמישה חומשי תורה נכתבה על ידי משה רבנו על פי דבר ה' אליו ברוח הנבואה, והיא איננה ספר אנושי רגיל.
ישנם כאלה שטוענים שמי שכתב את התורה היה אדם מתוחכם שהצליח לשטות בעם שלם (לפירוט ראו בשאלה: מי כתב את התורה?), אך כשבודקים את הטענה לעומק מתגלה כי אין לה כל שחר ובסיס. במקום זאת, התורה מלאה בראיות ברורות וחדות לכך שהיא לא הייתה יכולה להימסר על ידי בן אנוש. ישנם כמה מנגנוני הוכחה לכך, ומפאת אורך הדברים נציין את חלקם בלבד במסגרת מאמר זה.
רוצה להשתיל ספר המתיימר להיות אלוהי? אלה הפסוקים שלא היית כותב
דתות רבות מבוססות על התגלות אלוהית או רוחנית כזו או אחרת. כך למשל בנצרות, באסלאם ואפילו בדתות המזרח כגון בודהיזם, הינדואיזם וכו'. אולם בכל המקרים הללו, ההתגלות הייתה לאדם אחד הנביא או מייסד הדת אשר סיפר עליה מאוחר יותר לאחרים. היו כאלה שהאמינו והיו כאלה שלא, אולם מקרב אלה שהאמינו התלכדה סביבו קבוצה שקיבלה אותו כמורה רוחני. כך נוסדו הדתות והאמונות בעולם על ידי יחידים כגון ישו, מוחמד, בודהא ועוד.
התורה יוצאת דופן בעניין זה באופן קיצוני. היא מתארת בכמה מקומות את האירוע הגדול ביותר שהתרחש לעיני עם ישראל מעמד הר סיני. באירוע זה עמדו כל בני ישראל שיצאו ממצרים, כשלושה מיליון איש, שנכחו בהתגלות אלוהית יוצאת דופן. התורה חוזרת על כך פעמים רבות, ומדגישה שכל בני העם ראו את האירוע. בתורה עצמה כתובים פסוקים שפונים באופן ישיר לאותו דור מקבל התורה, אשר נכח במעמד הר סיני, ומציינים את נוכחותם של בני ישראל באותו מעמד התגלות אלוהית.
כעת נניח שמישהו היה רוצה 'להשתיל' סיפור עממי שמעולם לא התרחש אי-שם במהלך ההיסטוריה. מה יהיה הגיוני יותר: שהוא יספר על התגלות פרטית שחווה (כמו שעשו מייסדי הדתות האחרות), או על אירוע קולקטיבי שלא התרחש במציאות, ומציין את נוכחותם האישית של מקבלי הספר? ברור שסיפור מהסוג השני יגרום לחוסר אמינות מוחלט ולדחיית הספר בעת ניסיון העברתו. אף אדם לא יאמין לספר שבו נאמר שהוא עצמו חווה התגלות אלוהית, כשבמציאות הדבר לא היה ולא נברא, ובמיוחד כשהספר כולל בתוכו כמה וכמה ציווים וחוקים מחייבים למקבלי הספר. אם מישהו היה מעוניין להשתיל ספר תורה הוא ודאי לא היה מציין בו פסוקים בהם רשום שמקבל הספר עצמו חווה אירועים וראה מראות שהוא עצמו לא ראה.
זו הסיבה, אגב, לכך שמבין כל הדתות הקיימות בעולם, אין ולו אחת שטוענת להתגלות אלוהית המונית משום שמעמד כזה לא ניתן לזייף. כל הדתות נוסדו על ידי אדם שטען שהייתה לו התגלות נבואית אישית, והוא מציע בעקבותיה דרך חיים חדשה. לעומת זאת, היהדות היא הדת היחידה שמתבססת על התגלות המונית, שהתרחשה לעיני 3 מיליון איש. התורה היא היחידה שנטענת להיכתב בזמן המאורעות האמורים בה. היא מצטטת אמירות ישירות של הבורא ומשה רבנו, כמו גם אמירות ישירות כלפי העם. תורת ישראל היא למעשה התורה היחידה בעולם שמתארת אירועים נסיים בקנה מידה לאומי הכתובים בסמוך לעת התרחשותם (בגוף שני בלשון הווה), מה שלא מאפשר את זיופה.
והנה כמה ציטוטים מתוך התורה, שמציינים את נוכחותם של מקבלי התורה במעמד הר סיני:
"אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם לִפְנֵי ה' אֱלֹהֵיכֶם לְעָבְרְךָ בִּבְרִית ה' אֱלֹהֶיךָ וּבְאָלָתוֹ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ כֹּרֵת עִמְּךָ הַיּוֹם" (דברים כט, ט-יא).
"אַתֶּם רְאִיתֶם כִּי מִן הַשָּׁמַיִם דִּבַּרְתִּי עִמָּכֶם" (שמות כ, יח).
"אַתֶּם רְאִיתֶם אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה ה' לְעֵינֵיכֶם בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם לְפַרְעֹה וּלְכָל עֲבָדָיו וּלְכָל אַרְצוֹ" (דברים כט, א).
"לֹא אֶת אֲבֹתֵינוּ כָּרַת ה' אֶת הַבְּרִית הַזֹּאת כִּי אִתָּנוּ אֲנַחְנוּ אֵלֶּה פֹה הַיּוֹם כֻּלָּנוּ חַיִּים. פָּנִים בְּפָנִים דִּבֶּר ה' עִמָּכֶם בָּהָר מִתּוֹךְ הָאֵשׁ" (דברים ה, ג-ד).
"אַתָּה הָרְאֵתָ לָדַעַת כִּי ה' הוּא הָאֱלֹהִים אֵין עוֹד מִלְבַדּוֹ. מִן הַשָּׁמַיִם הִשְׁמִיעֲךָ אֶת קֹלוֹ לְיַסְּרֶךָּ וְעַל הָאָרֶץ הֶרְאֲךָ אֶת אִשּׁוֹ הַגְּדוֹלָה וּדְבָרָיו שָׁמַעְתָּ מִתּוֹךְ הָאֵשׁ" (דברים ד, לה-לו).
"רַק הִשָּׁמֶר לְךָ וּשְׁמֹר נַפְשְׁךָ מְאֹד פֶּן תִּשְׁכַּח אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר רָאוּ עֵינֶיךָ וּפֶן יָסוּרוּ מִלְּבָבְךָ כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ וְהוֹדַעְתָּם לְבָנֶיךָ וְלִבְנֵי בָנֶיךָ. יוֹם אֲשֶׁר עָמַדְתָּ לִפְנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ בְּחֹרֵב בֶּאֱמֹר ה' אֵלַי הַקְהֶל לִי אֶת הָעָם וְאַשְׁמִעֵם אֶת דְּבָרָי אֲשֶׁר יִלְמְדוּן לְיִרְאָה אֹתִי כָּל הַיָּמִים אֲשֶׁר הֵם חַיִּים עַל הָאֲדָמָה וְאֶת בְּנֵיהֶם יְלַמֵּדוּן" (דברים ד, ט-י).
"כִּי מִי כָל בָּשָׂר אֲשֶׁר שָׁמַע קוֹל אֱלֹהִים חַיִּים מְדַבֵּר מִתּוֹךְ הָאֵשׁ כָּמֹנוּ וַיֶּחִי" (דברים ה, כב).
"הַיּוֹם הַזֶּה רָאִינוּ כִּי יְדַבֵּר אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם וָחָי" (דברים ה, כ).
פסוקים אלה מהווים הוכחה ברורה לכך שמי שקיבל את התורה אכן נכח במעמד מיוחד שכזה, ולכן התורה אינה חוששת לחזור על כך כל כך הרבה פעמים.
עם זאת, יכולים לטעון אלה שמסתפקים באמיתותו של מעמד הר סיני, שמא אולי אותו 'משתיל' טען בפני השומעים שהעובדה שהם עצמם אינם מכירים אירוע כזה איננה ראייה לכך שהוא לא התרחש. הוא יטען כי אבות אבותיהם נכחו באירוע ובמהלך השנים הוא השתכח, וכן שהתורה והאמונה בה נאבדה במהלך הדורות. הוא יציג עצמו כצדיק בודד ששימר את המסורת, וכעת הוא נמצא בשליחות להחזיר אנשים לדרך הישנה שנשתכחה
את הטענה הזו ניתן לשלול בקלות על ידי קיומו של פסוק מפורש בתוך ספר התורה שנותן הבטחה שהספר לעולם לא ישתכח: "וְעָנְתָה הַשִּׁירָה [התורה] הַזֹּאת לְפָנָיו לְעֵד, כִּי לֹא תִשָּׁכַח מִפִּי זַרְעו" (דברים לא, כא). אם התורה נשתכחה במהלך הדורות, סימן שההבטחה הכתובה בה לא התקיימה, וממילא ניתן להסיק כי ספר זה אינו אלוהי. טעות אחת בלבד שוללת כל טענה לאלוהיות הספר.
כלומר, עצם העובדה שכתובים בתוך התורה פסוקים מפורשים שמציינים את נוכחותם האישית של מקבלי ספר התורה, וכן את הבטחת האלוהים שהתורה לעולם לא תשכח, מונעת טענה של 'שתילת' הספר על ידי בן אנוש.
לפני 3,000 שנה בן אנוש יכול היה להכיר את כל החיות?
אחת הדוגמאות, מבין רבות, לאמיתות התורה, נמצאת בדיני הכשרות. התורה אומרת כי קיימים שני סימני טהרה בחיה הכשרה:
א. הפרסת פרסה כלומר, פרסות רגליה הן שסועות ואינן מקשה אחת.
ב. העלאת גרה כלומר, עיכול המזון במעיים מספר פעמים.
התורה מגלה לנו כי בכל חיה שקיימת בעולמנו, מלבד ארבעה בעלי חיים אותם היא מציינת, בהכרח יימצאו שני סימני הטהרה יחדיו, או שלא יימצא אף אחד משני סימני הטהרה. כלומר, סימני הכשרות תלויים זה בזה קיומו של סימן טהרה אחד מצביע בהכרח על קיומו של סימן טהרה שני, והיעדרו של סימן טהרה אחד מצביע בהכרח על היעדרו של סימן טהרה שני.
בדיני הכשרות מצווה בורא עולם את העם היהודי לאכול רק מחיות שיש להם שני סימני הכשרות: מפריסי פרסה ומעלי גרה, ואז מזהיר כי קיימים רק ארבעה בעלי חיים יוצאי דופן, שיש להם סימן כשרות אחד בלבד, ושלא נטעה בהם ונחשוב שגם הם כשרים.
התורה מתחייבת ומצהירה כי בכל העולם כולו קיימים רק ארבעה סוגי חיות יוצאי דופן בהם קיים סימן טהרה אחד בלבד, אותם היא מפרטת: הגמל, השפן והארנבת בלבד הינם מעלי גרה ואינם מפריסים פרסה, והחזיר בלבד הינו מפריס פרסה ואינו מעלה גרה.
"כֹּל מַפְרֶסֶת פַּרְסָה וְשֹׁסַעַת שֶׁסַע פְּרָסֹת מַעֲלַת גֵּרָה בַּבְּהֵמָה אֹתָהּ תֹּאכֵלוּ: אַךְ אֶת זֶה לֹא תֹאכְלוּ מִמַּעֲלֵי הַגֵּרָה וּמִמַּפְרִיסֵי הַפַּרְסָה אֶת הַגָּמָל כִּי מַעֲלֵה גֵרָה הוּא וּפַרְסָה אֵינֶנּוּ מַפְרִיס טָמֵא הוּא לָכֶם: וְאֶת הַשָּׁפָן כִּי מַעֲלֵה גֵרָה הוּא וּפַרְסָה לֹא יַפְרִיס טָמֵא הוּא לָכֶם: וְאֶת הָאַרְנֶבֶת כִּי מַעֲלַת גֵּרָה הִוא וּפַרְסָה לֹא הִפְרִיסָה טְמֵאָה הִוא לָכֶם: וְאֶת הַחֲזִיר כִּי מַפְרִיס פַּרְסָה הוּא וְשֹׁסַע שֶׁסַע פַּרְסָה וְהוּא גֵּרָה לֹא יִגָּר טָמֵא הוּא לָכֶם" (ויקרא י"א, ג'-ז').
כלומר, התורה מכירה את כל החיות והבהמות הקיימים בעולם וקובעת "בכל בעלי החיים שקיימים, העלאת גירה והפרסת פרסה יהיו תלויים זה בזה. בהתקיים האחד השני וודאי יתקיים, ואם לא קיים האחד ודאי לא יתקיים השני. זאת מלבד ארבעה בעלי חיים שבהם יש סימן אחד בלבד, והם: גמל, שפן, ארנבת וחזיר".
מאז ועד היום, במהלך כל ההיסטוריה ולאורך כל המחקרים של עולם המדע והטבע, לא נמצא אף בעל חיים שסתר את הכללים הנ"ל. מעולם לא נמצא בעל חיים שקיים בו סימן טהרה אחד בלבד, חוץ מאותם ארבעה בעלי חיים שאותם ציינה התורה. מיותר לציין כי אין בן אנוש המסוגל להתחייב לדורי דורות בעובדה שדורשת ממנו להכיר את כל סוגי בעלי החיים שקיימים ברחבי הגלובוס.
בנוסף, התורה שבעל-פה, שגם היא נמסרה במעמד הר סיני, מציינת כלל שנוגע לדיני כשרות בדגים: כל דג שיש לו קשקשים יש לו בהכרח סנפיר, אך לא כל דג שיש לו סנפיר בהכרח יהיו לו גם קשקשים. והנה לשון המשנה: "כל שיש לו קשׂקשׂת יש לו סנפיר, ויש שיש לו סנפיר ואין לו קשׂקשׂת" (מסכת נידה פרק ו', משנה ט'). גם כאן, עד היום התגלו 34,000 זני דגים, והכלל עדיין נכון לא נמצא ולו דג אחד שיש לו קשקשים ואין לו סנפיר.
וכי מנין יכול היה בן אנוש לדעת אלו דגים נמצאים באוקיינוס ההודי? אלו בעלי חיים קיימים בערבות מדבר אפריקה? היש בן אנוש שיכול לדעת מידע שכזה? בזמנים אלו לא עמדו לרשות האנושות אמצעי מחקר מתוחכמים, לא הייתה אפשרות לדעת ידיעות מפורטות אודות סוגי החי השונים ותכונותיהם האופייניות, וכל שכן ביבשות שאיש בזמנו לא ידע אף על קיומן. גם לא ניתן היה לבדוק את סנפירי כל הדגים במעמקי האוקיינוס. לאף בן אנוש לא הייתה אפשרות לדעת זאת, אם לא שהתורה נמסרה מדעת עליון.
ואף יותר מכך, מדוע בן אדם שמעוניין לכתוב ספר ולהציגו כאלוהי, יכתוב בספר איזשהו פרט שיש בו סיכון מסוים שיתבדה ויתגלה כשקר? הרי אם במהלך שנות ההיסטוריה יתגלה בעל חיים שנוגד את הכללים שצוינו יהיה ברור לכל שהספר מכיל טעות, ואם קיימת בספר המוצג כאלוהי ולו טעות אחת(!) בלבד, ודאי שאין הוא אלוהי.
לא קיים בן אנוש שיכול לדעת ידיעות מעין אלו, אלא רק זה שברא את העולם ובידו השליטה המלאה בטבע. ועל כן, לא נותר אלא לקבוע כי קיימת רק אפשרות הגיונית אחת לגבי זיהוי מקורו של ידע זה: תורה מן השמים.
נבואות מפתיעות ומדויקות שמתגשמות
מנגנון הוכחה נוסף לכך שהתורה מן השמיים היא הנבואות הרבות שנמצאות בה, שכולן התגשמו מאות ואלפי שנים אחרי שנכתבו. נבואות אלה אינן דומות לשום נבואה אחרת שמצאנו בעמים אחרים. הנבואות בתנ"ך הן קונקרטיות וחד-משמעיות, ומתארות מציאות שאיננה ניתנת לפירושים. השוו לדוגמה את ה'נבואות' של מישל (מיכאל) נוסטרדמוס (1566-1503), הרופא המפורסם (ממוצא יהודי אגב), שכתב ספר ובו קטעים חידתיים על אירועים שצפויים להתרחש מדי שנה.
מאתר:
זה עניין של זווית
אין הוכחה.. כל הקטע שזה לא מדעי או מבוסס..
עיניין של אמונה
עיניין של אמונה
לאוננמי לדבריך מי יצר את אלוהים ואם אתה אומר שלאלוהים אין יצירה שהוא קיים מעצם הגדרתו אז את אותו מושג אני יכול להגיד על העולם שהעולם קיים מעצם הגדרתו ושאין שום הכרח לטיעון שלך שאם הגעתי למפעל ואני רואה שהכל בנוי אז בהנחה מישהו בנה אותו
דיי כבר עם השאלה הזאת כבר
חוץ מזה אנשים לא מבינים כאן דבר אחד אם יש שאלה שאין לנו תשובה עליה אנחנו לא חייבים להגיע לזה שהתשובה היא אלוקים
לפני אלפי שנים לא ידענו שיש חשמל ואז גילינו את זה המדע מתקדם המדע מגלה לאט לאט ומגלה דברים אוקיי
אז אם היה לנו הנחה בסיסית שיש אלוהים אז ברגע שלא היה לנו תשובה לשאלה ישר היינו יכולים לקפוץ למסקנה שהשאלה הזאתי מוכיחה את אלוהים אבל בגלל שאין לנו הנחה בסיסית שיש אלוהים אז לא כל פעם שיש שאלה אתה יכול להגיד הנה זה הוכחה שיש אלוהים זה פשוט לא עובד ככה לוגית
ואל תנסו להגיד לי שהשאלות גורמות לזה שיש הנחה בסיסית שיש אלוהים כי השאלות מגיעות ואומרות שיש אלוהים רק אחרי ההנחה שאנחנו יוצאים מנקודת ההנחה שיש אלוהים אבל אם אין לנו את ההנחה הבסיסית שיש אלוהים אז זה שיש שאלה לא מכריח שום דבר לזה שיש אלוהים
אז בעצם גם אם את שואלים שאלות כמו מי יצר את העולם או איך שהעולם כל כך מסודר או כאלו דברים השאלות האלו לא מוכיחות שום דבר
לפני אלפי שנים לא ידענו שיש חשמל ואז גילינו את זה המדע מתקדם המדע מגלה לאט לאט ומגלה דברים אוקיי
אז אם היה לנו הנחה בסיסית שיש אלוהים אז ברגע שלא היה לנו תשובה לשאלה ישר היינו יכולים לקפוץ למסקנה שהשאלה הזאתי מוכיחה את אלוהים אבל בגלל שאין לנו הנחה בסיסית שיש אלוהים אז לא כל פעם שיש שאלה אתה יכול להגיד הנה זה הוכחה שיש אלוהים זה פשוט לא עובד ככה לוגית
ואל תנסו להגיד לי שהשאלות גורמות לזה שיש הנחה בסיסית שיש אלוהים כי השאלות מגיעות ואומרות שיש אלוהים רק אחרי ההנחה שאנחנו יוצאים מנקודת ההנחה שיש אלוהים אבל אם אין לנו את ההנחה הבסיסית שיש אלוהים אז זה שיש שאלה לא מכריח שום דבר לזה שיש אלוהים
אז בעצם גם אם את שואלים שאלות כמו מי יצר את העולם או איך שהעולם כל כך מסודר או כאלו דברים השאלות האלו לא מוכיחות שום דבר
ולגבי הנבואות כאחד שלמד תנך הרבה שנים הנבואות ניתנות לפרשנות
ויש עוד דתות שיש בהם נבואות שאפשר לפרשן אותם בצורה שזה נראה שהם שהם יתקיימו בדיוק כמו ביהדות
שלא לדבר על זה שהרבה מאוד מחקרים מראים שהיהדות למעשה היא שילוב של כמה דתות קדומות יותר וגם חלק מהנבואות מגיעות איתה
ויש עוד דתות שיש בהם נבואות שאפשר לפרשן אותם בצורה שזה נראה שהם שהם יתקיימו בדיוק כמו ביהדות
שלא לדבר על זה שהרבה מאוד מחקרים מראים שהיהדות למעשה היא שילוב של כמה דתות קדומות יותר וגם חלק מהנבואות מגיעות איתה
שלא לדבר על כך שהיהדות לא הדת היחידה שטוענת שהיה התגלות לעם שלם למעשה יש הרבה דתות בהודו שטוענות כאלו דברים או לדוגמה הדת הרומאית שבעצם אמרה שהאלים התגלו לבני אדם לפעמים אפילו למאות אלפי בני אדם הרבה פעמים יש עוד דתות שמדברות על ההתגלות של אלוהים בצורה של בני אדם או בצורה של חיות היא לא היחידה שטוענת שאל נגלה לעם השלם
^רוברט אופנהיימר
אף אחד לא יצר את אלוקים, כי אם מישהו ברא את אלוקים זה אומר:
א. הוא לא אלוקים.
ב. מי ברא את מי שברא את אלוקים.
הקושיא שלך כלל אינה קשה, בגלל שעולם הוא חומרי כלומר מוגבל, מישהו הגביל אותו.
למשל אם תראה כיסא, האם יש לכיסא יוצר?
האם יהיה לדעתך שכיסא ברא את עצמו?
לא.
למה? כי אתה רואה שמישהו תכנתן את הכיסא, והגביל אותו לגובה, משקל, וכו'
אבל אלוקים כלל לא מוגבל, מה שאומר שאף אחד לא הגביל אותו.
ולכן העולם לא יכול לברוא את עצמו כי הוא מוגבל, אבל אלוקים הוא לא מוגבל.
אף אחד לא יצר את אלוקים, כי אם מישהו ברא את אלוקים זה אומר:
א. הוא לא אלוקים.
ב. מי ברא את מי שברא את אלוקים.
הקושיא שלך כלל אינה קשה, בגלל שעולם הוא חומרי כלומר מוגבל, מישהו הגביל אותו.
למשל אם תראה כיסא, האם יש לכיסא יוצר?
האם יהיה לדעתך שכיסא ברא את עצמו?
לא.
למה? כי אתה רואה שמישהו תכנתן את הכיסא, והגביל אותו לגובה, משקל, וכו'
אבל אלוקים כלל לא מוגבל, מה שאומר שאף אחד לא הגביל אותו.
ולכן העולם לא יכול לברוא את עצמו כי הוא מוגבל, אבל אלוקים הוא לא מוגבל.
אנונימי
אבל זה בדיוק הבעיה אתה יוצא מתוך הנחה שהעולם צריך להיות מוגבל ואלוהים לא כאילו הוא איזה משהו רוחני ולכן אתה אומר העולם הוא חומרי והאלוהים הוא רוחני ומימלא הוא לא צריך יצירה אבל קודם אתה צריך להוכיח שהמושג רוחני בכלל קיים
באותה מידה אני יכול להגיד שהחומר הראשוני גם הוא קיים והוא תמידי מעצם הגדרתו והוא מתפתח
שלא לדבר על כך שברגע שאתה אומר שאלוהים הוא משהו רוחני משהו שקיים מעצם הגדרתו אז אתה בעצם אומר שהוא דבר שלא בר תפיסה בעולם החומרי אז אתה בעצם נתקע כאן בבעיה הפסיכו פיזית
וגם לפי זה אין לך שום דרך לבוא ולהגיד אלוהים הוא דבר בעל רצון הוא דבר בעל תבונה כי אתה בעצם אומר שאלוהים הוא דבר מעל כל הבנה תפיסה והיגיון שאנחנו מכירים ואז אין לך שום דרך לבוא ולהגדיר אותו או לעשות קל וחומר או השוואה מאיתנו עליו על דבר שהוא מעבר להבנה שלך ולא ניתן להשוות אליו שום דבר
באותה מידה אני יכול להגיד שהחומר הראשוני גם הוא קיים והוא תמידי מעצם הגדרתו והוא מתפתח
שלא לדבר על כך שברגע שאתה אומר שאלוהים הוא משהו רוחני משהו שקיים מעצם הגדרתו אז אתה בעצם אומר שהוא דבר שלא בר תפיסה בעולם החומרי אז אתה בעצם נתקע כאן בבעיה הפסיכו פיזית
וגם לפי זה אין לך שום דרך לבוא ולהגיד אלוהים הוא דבר בעל רצון הוא דבר בעל תבונה כי אתה בעצם אומר שאלוהים הוא דבר מעל כל הבנה תפיסה והיגיון שאנחנו מכירים ואז אין לך שום דרך לבוא ולהגדיר אותו או לעשות קל וחומר או השוואה מאיתנו עליו על דבר שהוא מעבר להבנה שלך ולא ניתן להשוות אליו שום דבר
^ רוברט אופנהיימר
בקשר לנבואות:
נכון שיש דתות שיש להם נבואות, אבל כולם או אי אפשר להפריך למשל: הנצרות אומרת שמתישהו יבוא ימך שמו וזכרו.
אבל לא מתי ולא עד זמן מסויים, כלומר גם אחרי מיליון שנה אי אפשר להפריך את הנבואה.
ויש כאלה שאפשר לפרש בעזרת פרשנות.
אבל בתנ"ך אין את זה, ואין את זה.
בגלל שהתורה אמרה שיבוא המשיח עד שנת ששת אלפים לבריאת העולם.
ועוד היא אמרה נבואות ברורות לחלוטין, כגון: שברגע שעם ישראל יעזוב, בארץ יהיה שממה, ואף אחד מלבד היהודים יצליחו לבנות אותה.
ועוד הרבה נבואות ברורות לחלוטין.
היהדות היא לא שילוב של כמה דתות.
בקשר לנבואות:
נכון שיש דתות שיש להם נבואות, אבל כולם או אי אפשר להפריך למשל: הנצרות אומרת שמתישהו יבוא ימך שמו וזכרו.
אבל לא מתי ולא עד זמן מסויים, כלומר גם אחרי מיליון שנה אי אפשר להפריך את הנבואה.
ויש כאלה שאפשר לפרש בעזרת פרשנות.
אבל בתנ"ך אין את זה, ואין את זה.
בגלל שהתורה אמרה שיבוא המשיח עד שנת ששת אלפים לבריאת העולם.
ועוד היא אמרה נבואות ברורות לחלוטין, כגון: שברגע שעם ישראל יעזוב, בארץ יהיה שממה, ואף אחד מלבד היהודים יצליחו לבנות אותה.
ועוד הרבה נבואות ברורות לחלוטין.
היהדות היא לא שילוב של כמה דתות.
אנונימי
אין
אין הוכחה
מסכימה עם מה שכתבת בתיאור.
זה פשוט אמונה כדי לקבל וודאות מסוימת
חוסר וודאות זה חוסר אונים גדול של הבן אדם.
אז פה נכנס הקטע של האמונה.
ואז חלק מאמינים מסיבה מסוימת וחלק לא מסיבה מסוימת.
יש קיצוניים לכאן ולכאן וזהו
מסכימה עם מה שכתבת בתיאור.
זה פשוט אמונה כדי לקבל וודאות מסוימת
חוסר וודאות זה חוסר אונים גדול של הבן אדם.
אז פה נכנס הקטע של האמונה.
ואז חלק מאמינים מסיבה מסוימת וחלק לא מסיבה מסוימת.
יש קיצוניים לכאן ולכאן וזהו
וכן גם של הסיפורים
^כמו?
מי הקונספט של בריאת העולם בשבע ימים
עובר דרך רעיונות כמו המבול שזה למעשה כנראה היה תופעה היסטורית שהרבה מאוד דתות רכבו עליו למעשה יש דת שמתוערכת לתקופה יותר קדומה מהיהדות בהודו שמתארת פחות או יותר את סיפור בריאת העולם ואת המבול כמו היהדות בסופו של דבר כנראה שהיו קצף של כמה אירועים שפשוט כל דת לקחה את זה לעצמה והתאימה לזה אל שלה
עובר דרך רעיונות כמו המבול שזה למעשה כנראה היה תופעה היסטורית שהרבה מאוד דתות רכבו עליו למעשה יש דת שמתוערכת לתקופה יותר קדומה מהיהדות בהודו שמתארת פחות או יותר את סיפור בריאת העולם ואת המבול כמו היהדות בסופו של דבר כנראה שהיו קצף של כמה אירועים שפשוט כל דת לקחה את זה לעצמה והתאימה לזה אל שלה
שכחתי גם הרעיון של אדם הראשון וחווה והסיפור של גן עדן מתואר בעוד הרבה דתות ואין שום ראיה לכך שהיהדות היא הייתה הראשונה שסיפרה את זה
שואל השאלה:
מר אדוני רוברט אופנהיימר, התוכל להועיל בטובך ותסתום פיך לעד?
מר אדוני רוברט אופנהיימר, התוכל להועיל בטובך ותסתום פיך לעד?
למה
אין לי שום אינטרס לשכנע אנשים אבל היה כאן דיון וזכותי להביע את דעתי
"אבל זה בדיוק הבעיה אתה יוצא מתוך הנחה שהעולם צריך להיות מוגבל ואלוהים לא כאילו עם איזה משהו רוחני ולכן ולכן אתה אומר העולם הוא חומרי והאלוהים הוא רוחני אבל קודם אתה צריך להוכיח שהמושג רוחני בכלל קיים"
אני לא יוצא מתוך נקודת הנחה שעולם מוגבל, אלא זה ברור שעולם מוגבל.
העולם מורכב מחומר, והחומר הוא מוגבל לגודל ובצורה.
והוא גם לא אינסופי, מכיוון שיש חוק שימור החומר, כך שבעולם יש תמיד x חומר.
זאת עובדה שעולם מוגבל.
נוכיח על דרך השלילה:
אם אני אומר שאלוקים גם חומרי, אז חזרתי לנקודת ההתחלה מי ברא את אלוקים?
בגלל שדבר חומרי הוא מוגבל, אז נשאל:
מי הוא זה שהגביל את העולם, הוא לא יכול להיות דבר חומרי, כי אחרת נשאל מי ברא אותו, וכך ניכנס לופ אינסופי.
ועוד אתה רוצה שאני הוכיח דבר רוחני, בעזרת דבר חומרי, וזה לא אפשרי.
זה כמו שאני יגיד לך להוכיח משפט פיתגורס, בעזרת מגבת ושוקולד.
ולכן אני יוכיח לך שיש דבר רוחני, בעזרת דבר רוחני.
למשל: זה שיש נבואות אשר הם מתגשמות באופן ברור.
הרי חומר הוא דבר מוגבל לזמן, הוא לא יכול לדעת בוודאות שדבר יקרא עד שלא קרה.
ולכן נבואות אשר מתגשמות הם מעל הזמן, ובגלל שהם מעל הזמן הם לא יכולים להיות דבר חומרי, כי החומר הוא מתחת הזמן.
ולכן אני מחוייב להגיע למסקנה, שיש דבר מעל הזמן והוא נקרא רוחני.
אתה צודק שהוא לא בר תפיסה, אבל הוא עצמו לא בר תפיסה, אבל להוכיח את קיימו אפשר.
"וגם לפי זה אין לך שום דרך לבוא ולהגיד אלוהים הוא דבר בעל רצון הוא דבר בעל תבונה כי אתה בעצם אומר שאלוהים הוא דבר מעל כל הבנה תפיסה והיגיון שאנחנו מכירים ואז אין לך שום דרך לבוא ולהגדיר אותו או לעשות קל וחומר או השוואה מאיתנו עליו על דבר שהוא מעבר להבנה שלך ולא ניתן להשוות אליו שום דבר"
וגם בזה אתה צודק חלקית.
אם כך, איך אנחנו יודעים שאלוקים הוא דבר בעל רצון?
כי הוא אמר לנו, ואם לא היה אומר לנו, לא היינו יודעים.
אבל בקשר לתבונה אתה יכול לראות את העולם, ואת החכמה שיש בו, אבל אין לנו תפיסה בכמות תבונתו כי זה מעל שכלנו.
למרות שאני משער שתמשיך לכתוב, השעה כבר מאוחרת לי, כך שלא אוכל לענות לך.
אולי מחר השיב את תגובתי.
אני לא יוצא מתוך נקודת הנחה שעולם מוגבל, אלא זה ברור שעולם מוגבל.
העולם מורכב מחומר, והחומר הוא מוגבל לגודל ובצורה.
והוא גם לא אינסופי, מכיוון שיש חוק שימור החומר, כך שבעולם יש תמיד x חומר.
זאת עובדה שעולם מוגבל.
נוכיח על דרך השלילה:
אם אני אומר שאלוקים גם חומרי, אז חזרתי לנקודת ההתחלה מי ברא את אלוקים?
בגלל שדבר חומרי הוא מוגבל, אז נשאל:
מי הוא זה שהגביל את העולם, הוא לא יכול להיות דבר חומרי, כי אחרת נשאל מי ברא אותו, וכך ניכנס לופ אינסופי.
ועוד אתה רוצה שאני הוכיח דבר רוחני, בעזרת דבר חומרי, וזה לא אפשרי.
זה כמו שאני יגיד לך להוכיח משפט פיתגורס, בעזרת מגבת ושוקולד.
ולכן אני יוכיח לך שיש דבר רוחני, בעזרת דבר רוחני.
למשל: זה שיש נבואות אשר הם מתגשמות באופן ברור.
הרי חומר הוא דבר מוגבל לזמן, הוא לא יכול לדעת בוודאות שדבר יקרא עד שלא קרה.
ולכן נבואות אשר מתגשמות הם מעל הזמן, ובגלל שהם מעל הזמן הם לא יכולים להיות דבר חומרי, כי החומר הוא מתחת הזמן.
ולכן אני מחוייב להגיע למסקנה, שיש דבר מעל הזמן והוא נקרא רוחני.
אתה צודק שהוא לא בר תפיסה, אבל הוא עצמו לא בר תפיסה, אבל להוכיח את קיימו אפשר.
"וגם לפי זה אין לך שום דרך לבוא ולהגיד אלוהים הוא דבר בעל רצון הוא דבר בעל תבונה כי אתה בעצם אומר שאלוהים הוא דבר מעל כל הבנה תפיסה והיגיון שאנחנו מכירים ואז אין לך שום דרך לבוא ולהגדיר אותו או לעשות קל וחומר או השוואה מאיתנו עליו על דבר שהוא מעבר להבנה שלך ולא ניתן להשוות אליו שום דבר"
וגם בזה אתה צודק חלקית.
אם כך, איך אנחנו יודעים שאלוקים הוא דבר בעל רצון?
כי הוא אמר לנו, ואם לא היה אומר לנו, לא היינו יודעים.
אבל בקשר לתבונה אתה יכול לראות את העולם, ואת החכמה שיש בו, אבל אין לנו תפיסה בכמות תבונתו כי זה מעל שכלנו.
למרות שאני משער שתמשיך לכתוב, השעה כבר מאוחרת לי, כך שלא אוכל לענות לך.
אולי מחר השיב את תגובתי.
אנונימי
ומחקרית היהדות היא כן שילב של כמה דתות תקרא על זה קצת
היהדות לקחה הרבה מאוד מנהגים ומצוות מדתות קדומות יותר
היהדות לקחה הרבה מאוד מנהגים ומצוות מדתות קדומות יותר
^השילוב שקיים ביהדות הוא לא של הסיפורים אבל
בסדר עם יום אחד המשיח יבוא אני יקבל את זה אבל כרגע הוא עוד לא בא
ויש דתות שאומרת נבואות עם תאריך ברור בעיקר דתות המזרח הרחוק וחלק מהם גם התקיימו
ויש דתות שאומרת נבואות עם תאריך ברור בעיקר דתות המזרח הרחוק וחלק מהם גם התקיימו
אם את מבססת את הטיעון שלך שיש דבר למעל הזמן על סמך הנבואות תעבור עוד פעם בעיון על הנבואות של היהדות ותבדוק בדיוק כמה יתגשם וכמה לא
ולחלק האחרון שלך אני לא שולל קיום של אלוהים אוקיי אני גם לא מוכיח אותו ובעיניי צריך חזקה כדי להוכיח את את אלוהים כי כל עוד לא הוכחנו את זה אני לא מקבל את זה ואם אתה מסכים איתי שאי אפשר להוכיח שאלוהים הוא בעל תבונה אז זה שאני מסתכל על המציאות מסביב לא גורם לי להתחיל להניח שאלוהים הוא בעל תבונה אני גם יכול למצוא הסברים חילופיים שמסתדרים בצורה יותר טובה בלי בלי להגיע לקונספט של אלוהים
בעצם אתה אומר שיש לך איזה שאלה כלשית ואתה ואתה בוחר אופציה של אלוהים אתה לא חייב אבל לבחור כזאת אופציה
בעצם אתה אומר שיש לך איזה שאלה כלשית ואתה ואתה בוחר אופציה של אלוהים אתה לא חייב אבל לבחור כזאת אופציה
^^בדיוק אופנהיימר, אלו אחת מהסיבות שאני אתאיסט ואגנוסטי, כי למדע אין אופציה לדעת אם מה שגרם למפץ לגדול היה תופעה טבעית או על טבעית (התחלה נגד אינסוף), ובוא אני אגיד ככה, אם יש התחלה, אז אני חושב שהיה חייב להיות גורם מסוים ליקום שהוא לא מוגבל, אבל לא חייבת להיות לו תודעה/חוכמה/יכולת חישובית, אז ההגדרה של אלוהים פה חסרת משמעות, ליטרלי חסרת משמעות.
ועוד לאחרון בטיעון שלך בסוף
שאתה אומר שאתה חייב לבוא מנקודת הנחה שאלוהים אמר ומימלא להסיק שהוא בעל תבונה אתה מבין עד כמה זה פרדוקס
כי כדי להוכיח משהו אחד אתה צריך שהוכח השנייה תהיה קיימת אבל בלי הוכחה הראשונה אתה לא יכול להוכיח את השנייה
אז אין שום בסיס לשני הטענות שלך
שאתה אומר שאתה חייב לבוא מנקודת הנחה שאלוהים אמר ומימלא להסיק שהוא בעל תבונה אתה מבין עד כמה זה פרדוקס
כי כדי להוכיח משהו אחד אתה צריך שהוכח השנייה תהיה קיימת אבל בלי הוכחה הראשונה אתה לא יכול להוכיח את השנייה
אז אין שום בסיס לשני הטענות שלך
אתה יכול לחשוב, לאהוב, להרגיש, לדמיין, לחלום, לכעוס, לשמוח ועוד מלא
שום פיצוץ בחלל לא יכול לעשות דבר כזה
שום פיצוץ בחלל לא יכול לעשות דבר כזה
אנונימי
^^^
אם חוק שימור החומר פועל, אז החומר לא יכול גם להיווצר או להיהרס, אז למה לא להניח שהחומר תמיד היה קיים
אם חוק שימור החומר פועל, אז החומר לא יכול גם להיווצר או להיהרס, אז למה לא להניח שהחומר תמיד היה קיים
לפי מה שאתה אומר אז למה אתה בורח להנחה שיש אלוהים ואל תביא לי נבואות כי נבואות הם לא הוכחה אוקיי נבואות מפרשנים לפי איך שרוצים זה המציאות
אני אגיד לך באותה מידה אפשר גם להגיד העולם קיים מאז ומתמיד כדבר שמתפתח מדבר רוחני אוקיי בדיוק כמו שאתה מסוגל להגיד שהדבר הרוחני הוא אלוהים ולהגדיר אותו כדבר בעל תבונה אתה יכול גם להגיד את זה העולם הוא מתחיל מדבר רוחני או להגדיר שאין שום בעיה שרוחני וחומרי סותרים אחד את השני אתה יוצא מתוך נקודת הנחה כלשהית ועל זה אתה מבסס את הרעיון שיש אלוהים הנקודת ההנחה הזאתי לא מוכרחת בכלל
אני אגיד לך באותה מידה אפשר גם להגיד העולם קיים מאז ומתמיד כדבר שמתפתח מדבר רוחני אוקיי בדיוק כמו שאתה מסוגל להגיד שהדבר הרוחני הוא אלוהים ולהגדיר אותו כדבר בעל תבונה אתה יכול גם להגיד את זה העולם הוא מתחיל מדבר רוחני או להגדיר שאין שום בעיה שרוחני וחומרי סותרים אחד את השני אתה יוצא מתוך נקודת הנחה כלשהית ועל זה אתה מבסס את הרעיון שיש אלוהים הנקודת ההנחה הזאתי לא מוכרחת בכלל
מצטרף לעונה האחרון אתה יכול גם להגיד שהעולם היה קיים מאז ומתמיד או שהעולם הוא רצף של מפץ הגדול שמתחיל מתפתח ואז חוזר ומתכווץ ועוד פעם בצורה אינסופית בדיוק כמו אותה מידה שאתה יכול להגדיר שיש דבר שהוא היה קם אז הוא מתמיד תגדיר את העולם עצמו ככה
יש אלוהים חייב להיות אלוהים זה מה שיצר את העולם זה מסובך וארוך אבל בקצרה לאלוהים אין התחלה וסוף אין אין לו משהוא/מישהוא שיצר אותו כי אז הוא לא אלוהים השאלה האמיתית היא מה הדת הנכונה
^ התחלת יפה
האמונה אומרת שאדם חי לעולם לא יראה את ה'.
אין הוכחה לקיום אלוהים.
אים שןם מצב שהזין שלי 30 סנטימטגים ואין בירא עולם
^^
רואים אוויר.
למדת מדעים? כשמעבירים גז למצב צבירה מוצדק, רואים אותו.
בנוסף זו לא הוכחה כי אני יכול להגיד: "רואים את החד קרן הקסום? לא, אבל אני קיים, לכן אני מאמין."
רואים אוויר.
למדת מדעים? כשמעבירים גז למצב צבירה מוצדק, רואים אותו.
בנוסף זו לא הוכחה כי אני יכול להגיד: "רואים את החד קרן הקסום? לא, אבל אני קיים, לכן אני מאמין."
אף אחד מהמאמינים בעולם בה לא קיבל "הוכחה" זה לא שנוא עכשיו יבוא ויגיד לך אני קיים אני אמיתי גם הרבנים וכל זה מאמינים, עניין של אמונה
אתם אומרים לי שיש אנשים שמאמינים באלוהים ללא הוכחות אלא רק לפי תחושת בטן?
זה לפי דעתי כן?
בתנך רשום שהשם הבטיח לאברהם שהוא יהיה מפורסם, שהשם יברך אותו ואת משפחתו ואת צאצאיו, ויברך כל מי שמברך אותנו. ושאת כל מקללנו יקלל. עד עכשיו זה דיי מתגשם כי אנחנו עם נבחר איזה מן עם עושה ניסים ב75 שנים? כל מקללנו סובלים
בתנך רשום שהשם הבטיח לאברהם שהוא יהיה מפורסם, שהשם יברך אותו ואת משפחתו ואת צאצאיו, ויברך כל מי שמברך אותנו. ושאת כל מקללנו יקלל. עד עכשיו זה דיי מתגשם כי אנחנו עם נבחר איזה מן עם עושה ניסים ב75 שנים? כל מקללנו סובלים
יש עוד דתות שהבטיחו לגיבור שלהם כאלו דברים והם יתקיימו
בואי אני אשאל ככה , את אלוהים את רואה ? לא .
את האוויר שאת נושמת את רואה ? גם לא .
אבל את מאמינה שיש אוויר לכן אני מצליחה לנשום, אותו רעיון ככה עם אלוקים, את לא רואה אותו אבל תאמיני שהוא קיים והוא יהיה שם .
את האוויר שאת נושמת את רואה ? גם לא .
אבל את מאמינה שיש אוויר לכן אני מצליחה לנשום, אותו רעיון ככה עם אלוקים, את לא רואה אותו אבל תאמיני שהוא קיים והוא יהיה שם .