6 תשובות
''ימין הוא שמרני והשמאל בעד שינוי'' זה גם לא נכון
אתה מדבר על שמרנות וליברליות
אתה מדבר על שמרנות וליברליות
תלוי מי
אני למשל נוטה לשמאל איך שמגדירים את זה בארץ מבחינה מדינית ביטחונית אבל לא בדיוק "ליברלי" לפי איך שמתייחסים למושג הזה בארץ (רוב האנשים בארץ לא יודעים מה זה ליברלי באמת וחושבים שזה מסתכם בהתנגדות לדת ותמיכה בפרובוקטיביות של ההומואים, לסביות פמיניסטים וכו)
אני למשל נוטה לשמאל איך שמגדירים את זה בארץ מבחינה מדינית ביטחונית אבל לא בדיוק "ליברלי" לפי איך שמתייחסים למושג הזה בארץ (רוב האנשים בארץ לא יודעים מה זה ליברלי באמת וחושבים שזה מסתכם בהתנגדות לדת ותמיכה בפרובוקטיביות של ההומואים, לסביות פמיניסטים וכו)
שואל השאלה:
^^כך לפחות התחילה החלוקה הזאת במהפכה הצרפתית, הימין תמך במשטר הקיים המלוכה והשמאל רצה לשנות אותו, ליברליזם לא ממש מדויק כי היום גם הימין וגם השמאל (חוץ מהקצוות הכי קיצוניות) מצדיקים את העמדות שלהם על פי עקרונות ליברלים של זכויות אדם חרות וכו'. הימין בדרך כלל יותר מדגיש ליברליזם בקטע הכלכלי והשמאל בקטע הדתי מדיני
^^כך לפחות התחילה החלוקה הזאת במהפכה הצרפתית, הימין תמך במשטר הקיים המלוכה והשמאל רצה לשנות אותו, ליברליזם לא ממש מדויק כי היום גם הימין וגם השמאל (חוץ מהקצוות הכי קיצוניות) מצדיקים את העמדות שלהם על פי עקרונות ליברלים של זכויות אדם חרות וכו'. הימין בדרך כלל יותר מדגיש ליברליזם בקטע הכלכלי והשמאל בקטע הדתי מדיני
אנונימי
כי השמאל הישראלי מחובר לאינטרנציונל הסוציאליסטי
וכל מפלגת שמאל בעולם תומכת בדרישת פת"ח (מפלגה מרקסיסטית בעצמה) למדינה משלהם.
הם גם הפכו את יו"ש ועזה למדינות עבדים בשליטת המדינה. הפנטזיה של כל קומוניסט
וכל מפלגת שמאל בעולם תומכת בדרישת פת"ח (מפלגה מרקסיסטית בעצמה) למדינה משלהם.
הם גם הפכו את יו"ש ועזה למדינות עבדים בשליטת המדינה. הפנטזיה של כל קומוניסט
שואל השאלה:
^אבל איך זה מסתדר עם העובדה שפעם השמאל הישראלי היה הרבה יותר מרקסיסטי מהיום (המערך, מפ"ם) ולמרות זאת הוא היה הכי נצי מבחינה בטחונית והוביל את הניצחונות הכי גדולות שהיו לנו במלחמות?
^אבל איך זה מסתדר עם העובדה שפעם השמאל הישראלי היה הרבה יותר מרקסיסטי מהיום (המערך, מפ"ם) ולמרות זאת הוא היה הכי נצי מבחינה בטחונית והוביל את הניצחונות הכי גדולות שהיו לנו במלחמות?
אנונימי
"פעם השמאל הישראלי היה הרבה יותר מרקסיסטי מהיום"
בן-גוריון הסביר את זה לפני השואה: הוא הוביל את מפא"י, והבהיר שלהשקפתו סוציאליזם הוא חיוני כי אי אפשר להקים מדינה מ0, ולקלוט מעל 7 מליון עולים בלי סוציאליזם.
אז הסוציאליזם של מפא"י - היה כפוף לציונות (לאומיות יהודית)
מפ"ם (ששילב חתירה לקומוניזם עם לאומיות) ורק"ח (קומוניזם אנטי-לאומי) זממו הפיכה קומוניסטית, אבל כשבריה"מ נטשה אותם ב1954, ועברה לממן את צבאות ארה"ב, זה ירד מהפרק.
ככה זה המשיך עד ממשלת רבין הראשונה. המערב נקלע למשבר כלכלי קשה בגלל הערבים, והמפלגות הסוציאליסטיות במערב שעד אז סימפטו את ישראל - נטשו אותה.
דרשו שישראל תיכנע לגחמת מדינות ערב - כדי שהם יוכלו להמשיך להעלות תקציבי רווחה.
ורבין ציית: נטש ללא תמורה את אזור התעלה, והכין תוכנית נסיגה ללא תמורה מכל השטחים שנכבשו
חילופי השלטון - שבשו לו את התכנון,
וסיום הנסיגה משטחי 1967 הפך ל"דגל" העיקרי של מפלגת העבודה.
אבל זה לא נגמר שם.
בערך ב1990 - האימפריה הקומוניסטית קרסה. המפלגות הסוציאליסטיות נטשו את החלום להתאחד לאימפריה סוציאליסטית אחת, וכל הכיוון הכלכלי של המרקסיסם - התגלה כמתכון לקריסה, רעב, ועוני.
המרקסיסטים היו צריכים "דגל" חדש. ובישראל - להגיד שחייבים סוציאליזם כדי לקלוט עלייה - כבר קטגורית לא נכון.
אחד מהדגלים הוא ה"ירוק" - הרעיון שחייבים לבלום את מנועי הכלכלה העולמית, על מנת להציל את העולם מעצמו.
כך - המדינות הקפיטליסטיות יקרסו כלכלית - ואנשים יחשבו שאולי קומוניזם בעצם לא כזה גרוע.
דגל נוסף הוא ה"אנטי-קולוניאליזם": קולוניאליזם כבר מזמן לא היה, אבל המרקסיזם מיתג כל סחר ומלחמה בין המערב למדינות העניות כ"קולוניאליזם" ואיפשר לבלום גם אותו (לטובת חיזוק האימפריה הסובייטית והסינית), ובדרך להתחיל קמפיין הגירה ממדינות שתושביהן שוכנעו במשך עשורים שעליהם לתמוך במרקסיזם בגלל שהמערב נצלני - למדינות המערב.
כך שיש בהן היום אוכלוסיה צומחת שתומכת בהפיכה, ומוכנה למות כדי להפוך מדינות אלו למרקסיסטיות.
אלו החיילים של המהפכה - שבמדינות רווחה עשירות קשה לגייס.
תחת המשקפים המרקסיסטיות-פוסט-סובייטיות:
ישראל תמיד תהיה "מערב מרושע ונצלני". לא משנה מה נעשה,
והפלסטינים הם תמיד "פרולטריון מנוצל שכמהה להפיכה", שמצדיקה כל אלימות שלהם.
אף סוציאליסט לא יכול לערער על זה - ולכן כל המפלגות הסוציאליסטיות לוחצות על המקומיות, והמקומיות משועבדות לכניעה-חד-צדדית לכל דרישה פלסטינית.
בן-גוריון הסביר את זה לפני השואה: הוא הוביל את מפא"י, והבהיר שלהשקפתו סוציאליזם הוא חיוני כי אי אפשר להקים מדינה מ0, ולקלוט מעל 7 מליון עולים בלי סוציאליזם.
אז הסוציאליזם של מפא"י - היה כפוף לציונות (לאומיות יהודית)
מפ"ם (ששילב חתירה לקומוניזם עם לאומיות) ורק"ח (קומוניזם אנטי-לאומי) זממו הפיכה קומוניסטית, אבל כשבריה"מ נטשה אותם ב1954, ועברה לממן את צבאות ארה"ב, זה ירד מהפרק.
ככה זה המשיך עד ממשלת רבין הראשונה. המערב נקלע למשבר כלכלי קשה בגלל הערבים, והמפלגות הסוציאליסטיות במערב שעד אז סימפטו את ישראל - נטשו אותה.
דרשו שישראל תיכנע לגחמת מדינות ערב - כדי שהם יוכלו להמשיך להעלות תקציבי רווחה.
ורבין ציית: נטש ללא תמורה את אזור התעלה, והכין תוכנית נסיגה ללא תמורה מכל השטחים שנכבשו
חילופי השלטון - שבשו לו את התכנון,
וסיום הנסיגה משטחי 1967 הפך ל"דגל" העיקרי של מפלגת העבודה.
אבל זה לא נגמר שם.
בערך ב1990 - האימפריה הקומוניסטית קרסה. המפלגות הסוציאליסטיות נטשו את החלום להתאחד לאימפריה סוציאליסטית אחת, וכל הכיוון הכלכלי של המרקסיסם - התגלה כמתכון לקריסה, רעב, ועוני.
המרקסיסטים היו צריכים "דגל" חדש. ובישראל - להגיד שחייבים סוציאליזם כדי לקלוט עלייה - כבר קטגורית לא נכון.
אחד מהדגלים הוא ה"ירוק" - הרעיון שחייבים לבלום את מנועי הכלכלה העולמית, על מנת להציל את העולם מעצמו.
כך - המדינות הקפיטליסטיות יקרסו כלכלית - ואנשים יחשבו שאולי קומוניזם בעצם לא כזה גרוע.
דגל נוסף הוא ה"אנטי-קולוניאליזם": קולוניאליזם כבר מזמן לא היה, אבל המרקסיזם מיתג כל סחר ומלחמה בין המערב למדינות העניות כ"קולוניאליזם" ואיפשר לבלום גם אותו (לטובת חיזוק האימפריה הסובייטית והסינית), ובדרך להתחיל קמפיין הגירה ממדינות שתושביהן שוכנעו במשך עשורים שעליהם לתמוך במרקסיזם בגלל שהמערב נצלני - למדינות המערב.
כך שיש בהן היום אוכלוסיה צומחת שתומכת בהפיכה, ומוכנה למות כדי להפוך מדינות אלו למרקסיסטיות.
אלו החיילים של המהפכה - שבמדינות רווחה עשירות קשה לגייס.
תחת המשקפים המרקסיסטיות-פוסט-סובייטיות:
ישראל תמיד תהיה "מערב מרושע ונצלני". לא משנה מה נעשה,
והפלסטינים הם תמיד "פרולטריון מנוצל שכמהה להפיכה", שמצדיקה כל אלימות שלהם.
אף סוציאליסט לא יכול לערער על זה - ולכן כל המפלגות הסוציאליסטיות לוחצות על המקומיות, והמקומיות משועבדות לכניעה-חד-צדדית לכל דרישה פלסטינית.