4 תשובות
אותו דבר אותה משמעות פשוט נרדף
שואל השאלה:
למה המציאו שתי מילים עם משמעות זהה לחלוטין
למה המציאו שתי מילים עם משמעות זהה לחלוטין
אנונימי
שסליחה אומרים ומחילה חופרים
שתי המילים נרדפות.
סליחה (נ') -
1. מחילה, כפרה, ויתור על עונש
2. כינוי לקובץ של תפילות וסליחות (במשמעות של "סליחות", ביהדות).
מחילה (נ') -
1. סליחה, כפרה
2. ויתור (כמו בביטוי 'מחל על כבודו' [=ויתר על הכבוד שלו], שמוכר למשל בהלכות כיבוד הורים; וכן בצירוף 'שטר מחילה' מספרות חז"ל)
[מעובד מתוך מילון אבן־שושן, מחודש ומותאם לשנות האלפיים]
- - - - - - - - -
בנוסף מעבר להגדרה הבסיסית,
המילה 'סליחה' מקורה בפועל 'סלח' שמופיע כבר בתנ"ך;
לעומתה, המילה 'מחילה' מופיעה לראשונה רק מאוחר יותר, בספרות של תקופת בית שני (=שנת 538 לפנה"ס עד 136 לספירה).
בלשון ימינו הפועל הרגיל הוא סָלַח, ואילו הפועל מָחַל משמש בעיקר בלשון הגבוהה ובצירופים כגון 'מחל על כבודו', 'מָחוּל לך'. לעיתים יש שימוש בצמד המילים 'סליחה ומחילה' לשם הדגשה.
[מעובד מתוך "סליחה ומחילה", האקדמיה ללשון העברית; להרחבה נוספת מצורף קישור]
סליחה (נ') -
1. מחילה, כפרה, ויתור על עונש
2. כינוי לקובץ של תפילות וסליחות (במשמעות של "סליחות", ביהדות).
מחילה (נ') -
1. סליחה, כפרה
2. ויתור (כמו בביטוי 'מחל על כבודו' [=ויתר על הכבוד שלו], שמוכר למשל בהלכות כיבוד הורים; וכן בצירוף 'שטר מחילה' מספרות חז"ל)
[מעובד מתוך מילון אבן־שושן, מחודש ומותאם לשנות האלפיים]
- - - - - - - - -
בנוסף מעבר להגדרה הבסיסית,
המילה 'סליחה' מקורה בפועל 'סלח' שמופיע כבר בתנ"ך;
לעומתה, המילה 'מחילה' מופיעה לראשונה רק מאוחר יותר, בספרות של תקופת בית שני (=שנת 538 לפנה"ס עד 136 לספירה).
בלשון ימינו הפועל הרגיל הוא סָלַח, ואילו הפועל מָחַל משמש בעיקר בלשון הגבוהה ובצירופים כגון 'מחל על כבודו', 'מָחוּל לך'. לעיתים יש שימוש בצמד המילים 'סליחה ומחילה' לשם הדגשה.
[מעובד מתוך "סליחה ומחילה", האקדמיה ללשון העברית; להרחבה נוספת מצורף קישור]
קישורים מצורפים:
באותו הנושא: