אני מפונה מהעוטף כבר שלושה חודשים כמעט, ואני באמת מתפרקת נפשית

וואו אפשר לעשות מזה ממש שיר ולהלחין את זה

אני ממש מצטערת שאת עוברת את זה, זה לא מגיע לאף אחד ❤ אני יודעת שזה לא יעזור, אבל אני רוצה לשלוח לך חיבוק דיגיטלי

את גיבורה אמיתית

גם אני מפונה ואני מבין בדיוק מה את מרגישה
אם את רוצה לפרוק למישהו אני פה

^רק שבשביל להתכתב כאן אני צריך עוד פרח אז.........

שלום לך יקרה,
לעיתים נגמרות המילים, רק רוצה להושיט לך יד או לחבק אותך. כתבת את עצמך ואת מה שעברת בכמה משפטים, כל אחד מצייר תמונה אחרת, של עצב וגעגוע, של פחד וכעס.
כמה מילים קצרות מתארות את קרוסלת הרגשות שנראה שאת נמצאת עליה.
עם כל החוויות שעברת ועוברת, כל האובדן והעצב, נראה שאת מוצאת בעצמך כוחות להיות חיובית, כוחות להיות ולהמשיך.
מתארת לעצמי שהגעגוע מציף אותך והחוסר מורגש בכל רגע ביום ובלילה.
לא יכולה לדמיין את מה שעברת, ומה עוברת בשלושה חודשים האלו,
כשקראתי את מה שכתבת חשבתי על משפט מהשיר מגדלור של מיקה קרני:
"אם הייתי יכולה, לעזור לך
שתי ידי, הן מושטות אלייך
אם הייתי יכולה
להיות לך מגדלור באפלה
קרן אור אחות קטנה
בואי..."
יש מספר גופים שמושיטים יד לעזרה להתמודד עם האובדן, ועם אבל והחיים בצל מלחמה. אולי תשקלי להעזר באחד מהם, למשל מכון טמיר. אולי עזרה מקצועית תוכל לתת לך מענה ונחמה כלשהיא.
אני רוצה להזמין אותך לעלות בכל שעה לצ'ט שלנו או להתקשר בוואטס אפ המתנדבים שלנו שם כדי להקשיב , לסייע לך, לפרוק קצת מהכאב.
את לא לבד,
שלך מתנדבת סה"ר.