אין לי חברים וגם אין לי איך להכיר חברים

תנסה ללכת לתנועת נוער

תכיר חברים בבית ספר

שואל השאלה:
^^ניסיתי
כולם שם מכירים כבר אחד את השני והייתי סתם נדחף ומעצבן ובסוף פרשתי כי לא היה לי עם מי להיות

שואל השאלה:
השכנה הכןסית הזאת בבקשה תקראי את כל השאלה
א

מה הבעיה להיות ברשתות החברתיות בלי שההורים שלך יודעים ?

^^כנל אבל חזרתי עכשיו כי חברות שלי הזמינו אותי לנסות שוב;()

שואל השאלה:
^^כי יש לי תוכנות מעקב ובודקים לי את הטלפון

לגבי החרדה החברתית תנסה כמה שפחות להיות מבודד מאנשים תלך לתנועות נוער וכאלה לדעתי אם ממש תתרחק מהחברה יהיה לך עוד יותר קשה
בהצלחה

תנסה להתגבר על החרדה החברתית ודווקא כן ללכת לחוגים או אפילו לצופים.
בבית ספר פשוט תנסה לאט לאט להתחבר לעוד ילדים, לא ידחו אותך סתם
בהצלחהה :)

היי אני ממש מצטער בשבילך ובאמת מקווה שזה הסתדר
אבל נראה שכדי שתהפוך את זה לסוג של אתגר לדוגמה אתה מחליט שכל יום אתה מדבר במשך חצי דקה עם ילד שאתה לא מכיר ששבוע אחרי זה במשך דקה ואחרי זה שני דקות
כך תתרגל ליצור קשרים חדשים אני מקווה שתצלח מוזמן לדבר בפרטי עם אתה רוצה

רק שתדע שבחוגים ותנועות נוער לא תמצא חברים כמו שהרבה אומרים. מנסיון
תעזוב את זה הכי טוב לבד

היי, אני ממש מבינה אותך.
אני למדתי שרוב הילדים בגיל הזה לא ממש נחמדים, ולמען האמת, אין לי עצה טוב שאני יודעת שעובדת, אז אני נועצת ומקווה שלמישהו יש, ואם כן אשמח לשמוע. אני יודעת כמה קשה ובודד זה, והדבר הכי טוב שאני יכולה לעשות זה להציע את עצמי. אני ממש מצטערת שאתה עובר את זה. חרדה זה פשוט חrא

איזה חמודה את ^שלום לך!בלהבלה בלה

מבינה אותך, תתחבר לאט לאט לאנשים מסביבך, גם לי נשארה 'חברה' אחת, יהיה טוב
אולי בכיתה יש ילדים נחמדים?

שואל השאלה:
^^אם אני מכיר אותם שלוש שנים ואת חלקם אפילו 6-8 שנים אז אין מה לנסות להתקרב לילדים מהכיתה, זה לא יעבוד

אני אהיה חברה שלך ילד❤

וואי באמת שאני רוצה לתת לך עצה אבל אין לי
מבינה את ההרגשה
יש לך עוד ילדים בכיתה שאתה חושב שהם נחמדים?
עצה שלי עדיף להיות לבד מאשר להיות עם ילדים שגורמים לך להרגיש לבד אז תבחר טוב
וגם שנה הבאה לפי מה שהבנתי אתה עולה לכיתה י ובכיתה י יש ילדים אחרים ונשאר חצי שנה בקושי אז הכל בסדר
בית ספר זה חרא ידוע אבל נשאר לך 3 וחצי שנים לא נורא

אני בכיתה ט' החיים החברתיים שלי היו סבבה פעם וליפני 4 חודשים נכנסתי לכושר קרבי ופשוט החלפתי את העולם החברתי שלי,
אני מבינה שבגילנו זה לא כל-כך נפוץ מקובל/מעניין אז אני לא ממליצה למצוא משהו דומה, דווקא נראה לי שהרעיון של תנועת נוער או משהו בסגנון יעזור לך

שואל השאלה:
^^בכיתה י' אני עם אותה הכיתה כי אצלי תיכון וחטיבה ביחד

^^אולי תנסה לעבור כיתה?או בית ספר?
אין סיכוי שכל הבית ספר שלך מלא בילדים שאתה לא מתחבר אליהם חייב להיות לפחות אחד שכן
ואם לא בכיתה אז בשכבה

מבינה אותך לגמרי. תחכה אולי לצבא בטוחה שתכיר אחת/אחד למרות שלי עדיין קשה למצוא את עצמי במסגרת הזו

אני באותו מצב ..
פשוט דפקץי את עצמי בכיתה ז התחברתי עם האנשים הלא נכונים ועכשו בכיתה ח אני דיי לבד. התחלתי ללכת לכנפיים של קרמבו וזה ממש עזרלי. בגלל אנחנו אותו גיל ויכול להיות שאנחנו מאותו איזור אני אשמח להכיר תשלח פה משהו ונמצא איזושהי דרך להישאר אנונימיים:)

לא נעים לי להגיד את זה כי זה לא כל כך קשור אבל זה רשת חברתית

שואל השאלה:
^אני פה בסתר דרך דפדפן ומוחק אחרכך את ההיסטוריה

אמאלה הם ממש לחוצים .
למה הם לא מרשים לך רשתות חברתיות

תכתוב לי בפרטי רגע

שלח הודעה אני אהיה חבר שלך

הדרך הנכונה ביותר היא להכיר אנשים עם תחום עניין דומה
מה שאני אוהב לעשות זה ברגע שאני שומע נוסע שאני מכיר כמו נגיד משחקים אני נותן הערה לגבי הידע שלי אם הם זורמים אז אני מצטרף לשיחה ואם לא הולכים ובפעם אחרת אפשר לנסות שוב

בתור מישהי עם חרדה חברתית-
תנסה הכי שאפשר להתגבר עליה כי היא מונעת מאיתנו הרבה פעמים סיטואציות שבראש נראות לנו ככ גרועות אבל בסוף הן נחמדות וכיפיות .
תנסה להתחבר לילדים אחר בשכבה , ובמקומות אחרים כמו בתנועות נוער .
שמה הכי קלל להכיר חברים חדשים באמת .
אני בטוחה שאתה נחמד ובסוף תמצא את האזור שלך .
שיהיה המון בהצלחה ואם אתה צריך לדבר בפרטי או משהו אני יכולה לעזור ❤

וואללה אחי זה אולי יהיה קשה, אבל אני ממש ממליץ לך ללכת למכון להכיר אנשים, כן זה יהיה קשה בהתחלה אבל לאט לאט אתה תיפתח ותכיר שם אנשים ויהיו לך חברים משם, אתה נמצא עכשיו בגיל שבו מה שאתה מרגיל את עצמך לעשות ימשיך איתך לכל החיים, תשקיע בזמן הזה לעבוד על עצמך ועל הקשרים החברתיים שלך, תדבר עם אנשים בכיתה גם אם הם כבר "בחבורה אחרת", אתה יכול רק להרוויח מזה, מקווה שזה עוזר! :)

חברים מתחברים אחד לשני מדברים משותפים שהם אוהבים יכול להיות סדרה ספר סרט וכאלה
תנסה לראות סרטים אן דברים פופולריים כאלה שהרבה עושים אותם ואז כשמישהו ידבר על סדרה ואשכרה תבין מה הוא אומר תוכל להדחף לשיחה בלי להיות נדחף

מזדהה

נגיד אם אתה הולך לחוג ספורט אז אצה בטוח תשיג אם אתה הולך לתאטרון גם נגיד אם תלך לחוג אומנות כלשהו פשוט תפתח שיחה איתן כי הם בדרך כלל אנשים שפתוחים לחברויות ובעיקרון אם אתה עובד אתה יכול להשיג חברים ככה מהעבודה נגיד טם להורים שלך יש חברחם ויש להם ילדים תכירו אתה יכול לחזק קשר אם בני דודים

תגיד להורים שלך שאתה מספיק בוגר בשביל להתשמש ברשתות חברתיות וככה העולם עובד היום ןזה לא בסדר שהם מוציאים אותך מהכלל

ותלך לקורס/חוג/תנועת נוער/עבודה/חדכ

אני אהיה חברה חברה שלך ילד

תאמין לי שזה קרה לי אני יותר קטן ממך אבל זה קרה לי אני הרגשתי הכי לבד בעולם ולא היה לי עם מי לדבר אבל גם היועצת של הבית ספר עזרה לי וגם פשוט ניסיתי לדבר איתם ואני בטוח שאם תנסה אז תצליח

תילך לחוגים לתנועת נוער אולי לצופים טיפ ממני הייתי במצב שלך והכרתי שם מלא חברים שעד היום אני איתם בקשר מכיתה
הפוך על הפוך

תקשיב, אני גם באותו המצב כמו שלך
אבל באמת שעדיף יותר להיות לבד
אל תנסה להדחף מכיוון שזה לא יעזור
תנסה לעט לעט להכיר אנשים חדשים משיחוחים קטנים
ובכל מקרה, אתה עולה לתיכון בשנה הבאה אז זו לא תהיה בעיה כי אתה תוכל להכיר אנשים כמוך

קודם כל תעדכן את ההורים היועצת והמחנכת הם יעזרו
והיי גם אני הייתי במקום שלך ואני עדיין בשלבי יציאה אני עוד רוקם קשרים חברתיים
מאחל לך בהצלחה

גם לי זה ככה והיום אני ביב בודדה
תכיר חברים בלימודים תקשיב לי
אחר כך בסוף תיהיה בודד כמוני מבין?

בשביל להתחבר לאנשים צריך לעשות את הצעד הראשון, למרות שקשה
תנסה סתם אפילו לעזור למישהו בשיעור או משהו ולדבר כמה שיותר

חיחיח זה מזכיר לי אותי ואני רק בכיתה י', זקן שכמותי

האמת אצלי לא היה לי ממש חברים כי הייתי ילד ביישן ומוזר כזה יו נוו, קיצר אז הכרתי ילד אחד שפשוט היה חנון כזה כמוני ואז ממנו הכרתי עוד חברים שלו והצטרפתי לקבוצת חברים קיימת, פשוט דאגתי שאני גם אהיה חשוב לאנשים שם (כאילו יש כאלה שאני איתם בקשר יותר טוב יש כאלה שפחות, אבל דאגתי שיראו שיש אותי שם קיים וזה)

קיצרר האמת היא שגם לאחרונה עברתי כיתה כי הם היו בכיתה אחרת בשכבה

מה שאני אומר זה, אולי תנסה לעבור כיתה? או להכיר חברים מהקבצות/מגמות ולא רק מהכיתה וזה? וגם אולי תכיר איזה ילד אחר אחד שאתה יותר מתחבר אליו וממנו אולי תיכנס לקבוצה של חברים ותנסה להכיר שם ילדים וזה לאט לאט. העיקר פשוט שתנסה להכיר עוד חברים ושתדבר וזה ולא סתם תיגרר פשוט כדי להיות שם, לא בתור צופה, אלא שתהיה חלק מזה ממש ושתהיה אתה וזה


בקיצור תנסה לחפש חברים מהשכבה או מהקבצות או ממגמות אולי, או אפילו לנסות להכיר משכבה אחרת אם זה ממש נואש אנאערף, אולי אם זה כל כך מציק לך אתה גם יכול לנסות לדבר עם המחנך או עם מורה שינסה לעזור לך...

בהצלחה בכל אופן

היי גם לי יש סיפור מאוד דומה,אני בכיתה ח ושני החברות הכי טובות שהיו לי ביסודי התחילו להתחבר עם בנות אחרות בכיתה ז ולהיכנס לחבורות ככה שהן בקושי היו איתי בהפסקות וגם. לא הייתי מדברת עם אף אחת בוואטסאפ ולא נפגשת עם אף אחת ואני ילדה מאוד מאוד ביישנית וכמו שכבר אמרת כולן כבר בחבורות ואני מרגישה נדחפת אם אני באה לבנות שהן מדברות. אני יודעת שזה קשה לך כי אתה ביישן אבל תנסה להכיר חברים בבית ספר גם אם הם בחבורות ואם יש לך מזל ויש עבודה והמורה מחלקת קבוצות אולי זאת הזדמנות להכיר חברים חדשים ובכל זאת תראה רולי יש חברים בהפסקה שלא נמצאים עם אף אחד תנסה לגשת אליו אני יודעת שזה קשה כי אני בעצמי לא הייתי מסוגלת גם להכיר חברים חדשים אבל אני חושבת שתצליח. בהצלחהה

אני ממש מבינה אותך
שנים היה לי קושי להכיר אנשים והייתי לבד, שנים.
לא היו לי רשתות חברתיות עד לפני שנתיים וחצי בערך וגם כשהיה לא תמיד זה עזר.
רק משנה שעברה נהייתי די אהובה על אנשים.
אני בחופש הגדול לפני שהתחילה שנת הלימודים הגעתי להחלטה שלא בא לי להישאר לבד כמו שהייתי. עבדתי על הביטחון העצמי שלי כל החופש ועדיין כלום לא עזר. בסוף החלטתי שאם אין לי ביטחון עצמי אני אזייף ביטחון עצמי, אני אראה לכולם שאני בטוחה בעצמי למרות שאני לא, אני אראה לאנשים שיש לי אישיות ומה שנקרא "כל החיים ועל המוות".
הראיתי את עצמי, נטו אני בלי מסכות. אמרתי את מה שיש לי להגיד, הראיתי לסביבה שלי שאני בטוחה בעצמי (למרות שאני לא עד היום) ואנשים ראו בי דמות כריזמתית יותר פתאום ורצו להתחבר אליי. עם הזמן כבר נהיו לי די הרבה חברים וגם די הרבה שלא מתו עליי אבל זה בסדר וזה שלהם. למדתי לשים פס על מה שאומרים עליי ועל מה שחושבים עליי כי הרגשתי שיש לי גב מאנשים שכבר אוהבים אותי וקשורים אליי.
מה שאני באה להגיד לך כאן בעצם זה שפשוט תהיה אתה ואם אין לך ביטחון, תראה שיש לך בכל זאת עם כמה שזה קשה ואם כמה שזה לא אמיתי.
תסחוף אחרייך אנשים, תראה את עצמך ושים פס על מי שיבוא נגדך ותענה לו בלי פחד גם אם יש פחד.
יש חלק מהפתיח של ראש גדול שאני נורא מתחברת אליו והוא הולך ככה: "אל תפחד לומר 'אני חושב אחרת', תמונה גדולה תמיד יוצאת מחוץ למסגרת. לך על זה, תאמר את מה שיש לך בקול. אל תפחד להיות ראש גדול ".
גם אם הדעה שלך שונה תגיד אותה בקול, אנשים ישימו לב אלייך, יכול להיות ידברו איתך עליה.
סומכת עלייך שתצליח ;)

היי אני אהיה חברה שלך

וואי אתו הדבר אצלי רק בלי הקטע של החרדה החברתית לחברות שלי יש מלא קבוצות בלעדי אבל שנה שעברה זה היה ממש לא היה לי חברים אני מבינה את הבאסה גם לי אין הרבה חברות זה תקופות בחיים תנסה להגיד להורים שלך שאתה רוצה להיות ברשת חברתית רק אחד ולאט לאט תנסה למצוא חברים אבל לא להיות "הנידחף" אממ תנסה להיות בתנועת נוער זה פשוט תקופות ותמיד תזכור שיכול להיות גרוע יותר :)
מוזמן לפרוק בפרטי

תכיר אנשים בסטיפס

מבינה אותך בטירוף:( גם אני הייתי ככה והעצה הכי טובה שאני יכולה לתת לך היא להתרחק. לעשות התחלה חדשה. אני לא יודעת אם זה אפשרי בשבילך בכלל אבל זה יכול להיות כל דבר בעצם.. אני חושבת שהסביבה זה כל מה שמשנה. אני תמיד הייתי ביישנית, עם חרדה חברתית וכזה. ואחרי חמש שנים של סבל סוף סוף עברתי בית ספר, נכון זה לא היה הכי פשוט אבל הכרתי המון אנשים חדשים, וכן, כולם שם הכירו את כולם אז בהתחלה היה קשה להתמקם אבל מצאתי את האנשים שלי. ועד עכשיו יש לי חברים טובים ואני סוף סוף מרגישה יותר שייכת. ואני יודעת שזה לא פשוט, בשביל להרגיש ככה אני נוסעת ארבעים דקות הלוך חזור בכל יום.. אבל שתדע שזה אפשרי. ועוד דבר, הדבר שהכי עזר לי להתמודד עם החרדה זה פשוט לשכוח שהיא שם. כן זה מאוד קשה אבל זה ככ מגביל אותך ולחשוב מחשבות רעות על עצמך ובכללי לא ממש יעזור. כשיש לך הזדמנות, תילחם בזה, תעשה את הדבר ה"מפחיד" הזה בכל זאת ותעשה כל מה שאתה יכול כדי להשתפר. זה ככ שווה את זה. בדרך תכיר אנשים ותפתח קשרים. אני מאמינה בך

חוגים לי לא היה בכלל חברים ואז התחלתי mma וקראטה לא בשביל חברים אבל השגתי מלא חברים