3 תשובות
שואל השאלה:
אחרי כמה זמן היית אומרת שקולטים את העבודה וזה נהיה פחות מפחיד כזה? עבדתי ליום אחד במקום של מנות אסיאתיות ששם הייתי צריכה גם לקחת הזמנה מלקוח גם להרכיב את המנה וגם לארוז והכל , וגם כמובן את הניקיונות והכנות למנות וכאלה- קיצר היה זוועה ממש היה לי קשה והחלטתי שאני לא חוזרת. אני חוששת שיהיה לי ככה בכל מקום שקשור לאוכל בגלל זה
אחרי כמה זמן היית אומרת שקולטים את העבודה וזה נהיה פחות מפחיד כזה? עבדתי ליום אחד במקום של מנות אסיאתיות ששם הייתי צריכה גם לקחת הזמנה מלקוח גם להרכיב את המנה וגם לארוז והכל , וגם כמובן את הניקיונות והכנות למנות וכאלה- קיצר היה זוועה ממש היה לי קשה והחלטתי שאני לא חוזרת. אני חוששת שיהיה לי ככה בכל מקום שקשור לאוכל בגלל זה
אנונימית
עבדתי בזה במסעדה עמוסה פיצוצים 24/7 וזה יכול להיות מבלבל ומלחיץ אבל זאת עבודה מהזה סבבה יחסית אין הרבה אינטרקציה עם אנשים כמו קופאית/מלצרית ושמעתי מוזיקה בכיף שלי רוב המשמרת
בעיקרון נכנסת הזמנה את מחכה שהמטבח יכין אותה ושמה בשקיות עם כל מה שהלקוח ביקש וזה,
לפעמים היו נכנסות לי 10+ הזמנות בטווח של 15 דקות וכל הדלפק שלי היה מפוצץ באוכל וכל בון מליון פריטים אז צריך לבדוק את עצמך אלף פעם כי אם קורת פדיחה זה סיוט להרגיע תלקוח ולפצות אותו, אבל בעיקרון הזמן עף בעבודה הזאת וכשתופסים אותה היא קלילה
את תופסת את העבודה ברגע שאת מכירה כל מנה בתפריט ויודעת מה מגיע איתה.
במסעדה שעבדתי בה היה תפריט ממש ממש גדול אז לקח לי בערך שבוע וחצי שבועיים לתפוס קצב אבל אחכ זה בקטנה,
וואלה עבודה בין הקלות שהיו לי.
הייתי גם מארחת באותה מסעדה ואנלא צוחקת שהיה יותר קל ופחות stressful לעבוד באריזה מאשר להיות מארחת
בעיקרון נכנסת הזמנה את מחכה שהמטבח יכין אותה ושמה בשקיות עם כל מה שהלקוח ביקש וזה,
לפעמים היו נכנסות לי 10+ הזמנות בטווח של 15 דקות וכל הדלפק שלי היה מפוצץ באוכל וכל בון מליון פריטים אז צריך לבדוק את עצמך אלף פעם כי אם קורת פדיחה זה סיוט להרגיע תלקוח ולפצות אותו, אבל בעיקרון הזמן עף בעבודה הזאת וכשתופסים אותה היא קלילה
את תופסת את העבודה ברגע שאת מכירה כל מנה בתפריט ויודעת מה מגיע איתה.
במסעדה שעבדתי בה היה תפריט ממש ממש גדול אז לקח לי בערך שבוע וחצי שבועיים לתפוס קצב אבל אחכ זה בקטנה,
וואלה עבודה בין הקלות שהיו לי.
הייתי גם מארחת באותה מסעדה ואנלא צוחקת שהיה יותר קל ופחות stressful לעבוד באריזה מאשר להיות מארחת
שמעי זרקו אותי לעבוד בזה פעם ראשונה במוצש שזה היה היום הכי עמוס בשבוע ואין זמן לנשום
עשיתי מליון טעויות ואנשים התקשרו להתלונן וזה עירער אותי בטירוף אבל נשארתי ובסוף כמו כל דבר אחרי שאת עושה אותו תקופה מסויימת זה נהיה קל.
תוך שבוע וחצי שבועיים קלטתי תעבודה לגמריי
אחרי חודש כבר הייתי "מאסטרית" בזה.
זה מלחיץ אין מה להגיד אבל כשקולטים תעבודה זה הכי קל בארץ.
אני גם הייתי צריכה לקחת הזמנות מאנשים וגם בטלפון וזה נראה לי היה החלק שהכי פחות אהבתי והיה לי איתו הכי הרבה בלאגן כי שוב התפריט שלנו מסובך וגדול ואנשים לא יודעים מה הם מזמינים. היה לנו איזה 40 סוגים של סושי ואני לא אוכלת סושי והייתי צריכה ללמוד את הרולים ולהבדיל ביניהם וזה כמעט הוביל להתפטרות שלי החרא הזה
אבל חוץ מזה העבודה הייתה ממש קלה ואפילו אפשר להגיד כייפית והזמן עף בה מהר
אני אפילו קצת מתגעגעת לעבוד בזה אם תשאלי אותי
עשיתי מליון טעויות ואנשים התקשרו להתלונן וזה עירער אותי בטירוף אבל נשארתי ובסוף כמו כל דבר אחרי שאת עושה אותו תקופה מסויימת זה נהיה קל.
תוך שבוע וחצי שבועיים קלטתי תעבודה לגמריי
אחרי חודש כבר הייתי "מאסטרית" בזה.
זה מלחיץ אין מה להגיד אבל כשקולטים תעבודה זה הכי קל בארץ.
אני גם הייתי צריכה לקחת הזמנות מאנשים וגם בטלפון וזה נראה לי היה החלק שהכי פחות אהבתי והיה לי איתו הכי הרבה בלאגן כי שוב התפריט שלנו מסובך וגדול ואנשים לא יודעים מה הם מזמינים. היה לנו איזה 40 סוגים של סושי ואני לא אוכלת סושי והייתי צריכה ללמוד את הרולים ולהבדיל ביניהם וזה כמעט הוביל להתפטרות שלי החרא הזה
אבל חוץ מזה העבודה הייתה ממש קלה ואפילו אפשר להגיד כייפית והזמן עף בה מהר
אני אפילו קצת מתגעגעת לעבוד בזה אם תשאלי אותי
באותו הנושא: