זה בסדר להיות דתיה אבל לא לשמור נגיעה?

לא
מבחינת הדת זה לא בסדר

בטח

לא, כי אם זה יהרג ואל יעבור (וגם אם זה לא היה יהרג ואל יעבור) - אז זה ממש לא בסדר לעור על הלכה כזאת חמורה. להיות דתייה - זה להיות כפופה לדת, לא להחליט איזה מצוות של הבורא בא לך לקיים ואיזה לא, כמו שלא בוחרים לאיזה חוק בתור אזרחי במדינה אתה חייב לציית ולאיזה לא.

שואל השאלה:
אתה יכול לפרט למה בדיוק? ומה זה אומר יהרג ואל יעבור

שמירת נגיעה היא מהתורה ובנוסף זה יהרג ובל יעבור.
אז בעיקרון, לא.
זה ניסיון ענק, אני יודע !
אבל לזכור, ה' לא שם אותנו בניסיונות אם הוא חושב שאנחנו לא יכולים לעמוד בהם :)

בהצלחה לך ובהצלחה לי, בע"ה שנתחזק כולנו בזה :)

^^ יהרג ובל יעבור זה אומר למות מאשר לעבור על זה

אני ממש מציע לך לשמור איתו נגיעה עד החתונה , את רק תרוויחי מזה:
1. את תתחתני יותר מהר..
2. כמובן שיש לך על זה שכר עצום בשמים! תזכרי ככל שיותר קשה השכר יותר גדול!
3. אתם תהנו מזה הרבה יותר כי כאשר את רוצה משהו ואת מתאפקת אז ממילא את הרבה יותר נהנית מזה אח"כ תחשבי זה כמו שנגיד בן אדם ממש רוצה לאכול משה טעים ככל שהוא יחכה יותר אז הוא יותר יהנה מזה.
שיהיה בהצלחה! ותזכרי ממש כדאי לך לשמור אתם רק תרוויחו מזה!

"זה בסדר להיות דתי אבל לא לשמור שבת?" לשני המקרים יש אותה התשובה בדיוק
לא זה לא בסדר.

תראי את יכולה לעשות מה שאת רוצה האיסור
שמירת נגיעה נועדה לזה זה מתחיל מחיבוק..ויכול להיות יותר מזה זו המטרה בסופו של דבר

אנשים פה ממש מגזימים בתגובות. אני דתייה ולא שומרת נגיעה, וכן אני שומרת שבת, אוכלת כשר ומתפללת תפילה ביום. וכן גם חברות שלי לא שומרות נגיעה והן 100 אחוז דתיות, בסופו של דבר את תעשי את ההחלטות שלך ומה שטוב לך, לא מה שאנשים בסטיפס יגידו.

לא אמרתי שהתורה מגזימה, אמרתי שאנשים פה מגזימים.
כמובן שהכל משתנה בין אנשים ובסופו של דבר כל אחד יעשה מה שטוב לו.
לשואלת השאלה עניתי לה לפי מה שאני והסביבה שלי נוהגות.

זה לא בסדר
אם את עד עכשיו לא שמרת נגיעה, אז תנסי לשמור נגיעה בהדרגה... כל עוד את מתחזקת ואת בדרך עלייה, אז זה בסדר:)
לשמור נגיעה זה לא חיבוק ואפילו לא כיף גם אם זה רק עם ידיד

בעיניי כן

^^^ יש סיבה מסוימת שענית מאנונימית כי עמוק בפנים את יודעת שהתשובה שלך לא נכונה ולא תתקבל פה כי בסופו של דבר אנשים פה לא "הגזימו" הם ענו על פי התורה ועל פי הדבר הנכון לעשות זה שיש אנשים שלא עושים את זה זה בעיה שלהם.

היום אני אוכל .... אורז עם מלפפון, אבל מחר.. אמ.. שריפס?

שמחתי לעזור בת ישראל

היי, זו תשובה שכתבתי כאן פעם למישהי אחרת ששאלה שאלה דומה, מישהו כאן ביקש שאשלח אותה, מקווה שיעזור לך :)

היי,
טוב, אז האמת שלפני הכל זה ממש משנה באיזו צורה את שואלת את השאלה; האם את שואלת אותה כי את דתיה שלא מבינה למה צריך לשמור נגיעה, או שבאמת תהית לעצמך מה הטעם ההלכתי שניתן לתת לדבר.

טוב, אז האמת שהתשובה הפשוטה והקצרה לשאלה הזו, היא שפשוט זו ההלכה.
התורה אוסרת עלינו "לא תקרבו לגלות ערווה" (ויקרא י"ח, ו'), ופירושו שלא רק ערווה ממש נאסרה, כי אחרת היה כתוב "לא תגלו ערווה".. מזה שכתוב "לא תקרבו", אנחנו יודעים שכל דבר שעלול להביא אותנו לידי גילוי ערווה - גם כן אסור.

כך ששמירת נגיעה, בניגוד למה שהרבה דתיים חושבים, זה איסור דאורייתא. כך גם למעשה נפסק בשולחן ערוך (כמו שאנונימי ציין).
מה זה בעצם אומר? שזה ממש כמו כל מצווה דאורייתא אחרת.
האם איי פעם שאלת את עצמך למה צריך לשמור שבת? למה אסור לאכול בשר וחלב ביחד?
טוב כנראה ששאלת, אבל לא ממקום מתירני. שאלת כדי לדעת, כדי להבין; לא שאלת כדי להגיד "טוב אני לא רואה סיבה לשמור כשרות אז לא צריך.."
אבל איכשהו בנגיעה תמיד זה אחרת, הרבה אנשים מחזיקים בתפיסה השגויה שזו רק איזו חומרה של "דוסים" ולא באמת חובה חובה הלכתית אלא רק מנהג חסידות. אז ממש לא. נגיעה זה לגמרי דאורייתא.

לפי זה, שומרים נגיעה בדיוק מאותה הסיבה ששומרים שבת - כי זה מה שהקב"ה מצווה אותנו וזו ההלכה. הכי בפשטות.

אוקיי אז אחרי שהבנו שהסיבה לשמור נגיעה זה פשוט כי זה הציווי, נוכל לתת גם לנסות לתת טעמים למצווה זו, טעמים שנראים לנו הגיוניים ושכליים.
יחד עם זאת, מאוד חשוב לזכור שקיום המצווה אינו כפוף לטעם השכלי, לא הטעם השכלי הוא זה שנותן תוקף לקיומו של הציווי (כך גם הרמב"ם מסביר כמדומני בספר המצוות, ספר שהוא כתב על טעמיהן של כל המצוות שבתורה).
לכן כל ההסברים שלנו לטעמים השכליים וההגיוניים שניתן למצוות שמירת נגיעה לא באמת יכולים להשפיע כלל על קיומה של המצווה, הם רק מסייעים לנו ומקילים עלינו לקיים את המצווה, כי הרבה יותר קל לעשות דברים שמבינים בשכל.

האמת היא שיש טעמים שכליים רבים לשמור נגיעה, אני אציין מה שעולה על דעתי:

א. שגרתי וקבוע מאבד מערכו
למה אני מתכוון? נניח והמאכל האהוב עלייך זה סושי, את ממש מתה על סושי!
מה יקרה אם תאכלי סושי בכל יום? בדיוק.. זה כבר לא יהיה מרגש ומעניין כמו הסושי שאת אוכלת פעמיים בחודש. למה? כי יש עיקרון אומר שכל דבר שגרתי הופך להרגל ואז הוא ממילא הרבה יותר "מובן מאליו" ולכן פחות נעריך אותו באופן טבעי.
אותו הדבר נכון גם לגבי מגע; אם את לא שומרת את המגע שלך לפני החתונה, הוא יהפוך לדבר חסר ערך כלומר הוא יהיה חסר ערך בעבורך, הוא הרבה פחות ירגש אותך כשבעזרת השם יגיע רגע האמת.
מגע הוא דבר עוצמתי, הוא מעצים, הוא מחבר! דבר כזה ענק, אסור שיהפוך לדבר שבשגרה כי אז פשוט לא תרגישי כמעט כלום כשבאמת באמת תצטרכי להרגיש. אין דבר בעולם יותר מעצים מרומם וקדוש ממגע בין גבר לאישה כשהוא נעשה בטהרה. חבל לאבד דבר כל כך יקר.

שימי לב שגם זה כנראה הטעם שהתורה ציוותה אותנו לשמור על טהרת המשפחה (ושוב, זה רק טעם שכלי.. המצווה לא כפופה לו), אפילו בין איש לאשתו (!!) התורה מצווה אותנו לעשות הרחקות לפעמים, למה? אנחנו כבר נשואים זה כדי למנוע ממגע להפוך לדבר שבשגרה, ובכך לשמור עליו מרגש ועוצמתי בכל פעם מחדש!

ב. ייחודיות.
מה המשמעות של קידושין? מה פירוש הביטוי "הרי את מקודשת לי?" מה זה "מקודשת"? אז למעשה קידושין פירושן ייחוד; כשגבר אומר לאשתו "הרי את מקודשת לי" הוא בעצם אומר "הרי את מיוחדת לי", זו המשמעות המילולית.
באיזה דרכים הייחוד הזה מתבטא? איך זה שאת מיוחדת רק לו והוא מיוחד רק לך בא לידי ביטוי במציאות? אחת הדרכים שהייחווד הזה מתבטא הוא שמירת נגיעה, כי הנגיעה מיוחדת רק לבעלך.
הרי אם לא תשמרי נגיעה, אז המגע שייך לכולם.. ואם ככה אז במה בעלך מיוחד? במה הוא שונה מכל הגברים האחרים בעולם אם בכולם מותר לך לגעת?
וכנ"ל להיפך; במה מיוחדת את אם מותר לו לגעת בכל הנשים בעולם? איך הקידושין שדיברנו עליהן באים לידי ביטוי בפועל? נגיעה זה אחד הדברים.

ג. לאפשר בניין טוב של הקשר הנפשי
זוגיות פירושה קשר בין שני בני אדם, והקשר הזה בא לידי ביטוי בשני מישורים; קשר נפשי-רגשי-אישי, וקשר גופני-פיזי. קשר זוגי תקין וטוב מכיל את שני החלקים האלה במלואם, לא יכול להיות חסר חלק. חשוב לבנות קשר רגשי-נפשי עמוק וטוב, וכן גם את הקשר הפיזי לאחר החתונה
מה שקורה בפועל, זה שאת הקשר הנפשי-רגשי הרבה הרבה יותר מורכב לבנות, הרבה יותר מהקשר הפיזי; כי הרי הקשר הפיזי הוא דבר גשמי והקשר הנפשי-רגשי הוא דבר רוחני. אז למעשה עם הקשר הפיזי אין לנו כל-כך בעיה, אותו פשוט לבנות ולטפח. הבעיה מתחילה בבניית הקשר הנפשי.
איך בונים קשר נפשי זה נושא לתשובה בפני עצמה (מאמר בפני עצמו), אז לא ארחיב על זה כאן. אני רק רוצה לציין שהבעיה מתחילה כשאנשים מנסים לפצות מצד אחד לשני; כלומר לנסות לבנות קשר רגשי ונפשי באמצעות מגע, וזו טעות. אי-אפשר לעולם לבנות קשר רגשי ונפשי אמיתי על בסיס מגע, זו רק בריחה מהעבודה האמיתית.

ברשותך אני אמחיש למה אני מתכוון: אם את משוחחת עם בן הזוג שלך על זה שעוברת עלייך תקופה קצת קשוחה ובאמצע הדמעות מתחילות קצת לזלוג - הדבר הקל ביותר שאפשר לעשות וכנראה הרוב יעשו אותו (והוא קצת בריחה), הוא לתת חיבוק. ככה נהוג לעודד אבל האמת היא שאם זה הפתרון הטוב ביותר שיש לך בכיס אתה כנראה בבעיה.. ישר ברחת לקשר פיזי. זה רק מעיד שאתה אולי לא מכיר אותה מספיק..

אני חושב שגם את תסכימי איתי שזו מיומנות הרבה הרבה יותר גדולה אם הוא יצליח לעודד אותך בלי לגעת כלל. אם הוא יצליח פשוט להסתכל לך בעיניים, לשלוח לך חיוך מעודד ולשוחח איתך 50 דקות על מה שעובר עלייך ולתת לך כלים אמיתיים שבאמת יסייעו לך, זה רק מעיד שהוא מכיר אותה הרבה יותר טוב.

חיבוק הרי מעודד את כולם.. זה ה-default, אבל השיח והרגשות בין בני אדם משתנים.. אי אפשר לומר לכולם את אותם הדברים כדי לעודד אותו, זה אינדיבידואלי פר בן-אדם. לכן, אם הוא הצליח לעודד אותך בדרך השנייה, זה אומר שהצד הרגשי והנפשי בקשר שלכם בנוי בצורה מיטבית!

אז אני אסכם את זה בקצרה: הקשר הזוגי הוא קשר שפועל בשני מישורים - נפשי ופיזי, ורק זוגיות שמכילה את שני הדברים האלה במלואם היא זוגיות תקינה.
את הצד הפיזי מאוד קל לבנות, ודווקא בגלל זה אנשים נוטים לברוח אליו ולהזניח את הצד הנפשי. לכן חשוב מאוד להציב את הגבולות מראש ולהשקיע בבניין הקשר הנפשי - הדרך לעשות את זה, זה פשוט לשמור נגיעה ;)

מקווה שקראת הכל ושזה סייע לך להבין יותר טוב, בהצלחה גדולה!

אסור. אבל לא כולם מקשיבים לזה

בטח

^^ אבל אנשים ענו פה על פי התורה, לא ענו סתם מה שבא להם

זאת את ענית בהתאם למה שאת רואה במקום לענות על פי התורה

וידוע ש"ואין טוב, אלא תורה שנאמר (משלי ד, ב) "כי לקח טוב נתתי לכם, תורתי אל תעזובו" (ברכות ה ע"א, עבודה זרה יט ע"ב)

שמירת נגיעה זה הלכה. כמו כל הלכה אחרת.
זה קשה, אבל שווה❤

שמעי כל התשובות פה נכונות אבל אני לא שומרת נגיעה ועדיין לא החלטתי אם אני דתייה או לא

ממש לא. זה יהרג ואל יעבור ואיסור תורה. מי שמחליט שלא בא לו משהו מהתורה נקרא מומר לעבירה אחת זה ממש לא ''ךא משהו קצוני''

לא זה לא בסדר.
זה ניסיון קשה מאוד אבל אפשר לעמוד בזה
ואת מקבלת על זה שכר עצום משמיים.