חברת נפש של אחותי נרצחה בשבי החמאס

(אני לא אגיד מי זאת הייתה כי מחר בערב תצא הודעה רשמית אבל) כבר חודשיים וחצי שאחותי בחרדות, בוכה את החיים שלה ובפחד עליה ובסוף... חברה שלה לא שרדה את השבי. ולי נשאר להתכונן לכאב המייסר שלה וזה כואב ומרסק לי את הלב. כי משפחה זה מעגל סימביוטי. מה שקורה לאחד מאיתנו משפיע על האחר