תשובה אחת
אני אעזר במה שאני זוכר כי האמת שזה שיר שבאמת נוגע ללב
הרקע הוא שרחל חולה בשחפת, מחלה ללא תרופה באותו זמן ולכן היא יודעת שמותה קרב, בנוסף היא גם הייתה מאוד בודדה באותה תקופה אני חושב שממש זמן קצר אחרי היא נפטרה.
"רק על עצמי לספר ידעתי צר עולמי כעולם נמלה גם משאי עמסתי כמוה רב וכבד מכתפי הדלה", היא משווה את עצמה לעולם קטן כמו של נמלה כי היא עצמה לא יצאה מהבית, היא הייתה חולה מאוד ולא הייתה לא אפשרות להיות בחוץ.
נמלה היא חרק שמצליח לסחוב הרבה יותר ממשקל גופו פי 50 לדעתי, ככה גם רחל הרגישה שכל המשא וכל הדברים שהיא סוחבת כבדים יותר ממה שהיא יכולה לדמיין.
"גם את דרכי כדרכה אל צמרת דרך מכאוב ודרך עמל יד ענקים זדונה ובוטחת יד מתבדחת שמה לאל" היא ממשיכה עם הדימוי של הנמלה שכמובן קטנה וכדי להגיע לצמרת צריכה לעבור דרך מאוד קשה, יחד עם הבית הראשון היא אומרת בבית הראשון שעברה המון בחיים שלה ולא מרגישה שהיא באמת מימשה את עצמה. הדימוי ל"יד ענקים" היא השוואה ליד אדם, כמו שנמלה פוחדת מזה שהאדם ייפגע בך כך רחל מרגישה שהיא תמיד נמצאת תחת סוג של יד שמתנכלת אלייה, כמו שהזכרתי השחפת והבדידות.
"כל ארחותי הליז והדמיע פחד טמיר מיד ענקים למה קראתם חי חופי הפלא למה כזבתם אורות רחוקים" היא ממשיכה לציין את זה שהגורל התנכל אלייה ושהיא ממשיכה עם הפחד התמידי מהגורל שייפגע בה. השיר מסתיים בכך שבגלל שהיא כלואה בבית היא לא יכולה להגיע לאותם חופי הפלא, שאם אני זוכר ידוע לנו שזה הכינרת. האורות הרחוקים הינם המטרות שהיא הציבה לעצמה ולא הצליחה לממש בשל המחלה
הרקע הוא שרחל חולה בשחפת, מחלה ללא תרופה באותו זמן ולכן היא יודעת שמותה קרב, בנוסף היא גם הייתה מאוד בודדה באותה תקופה אני חושב שממש זמן קצר אחרי היא נפטרה.
"רק על עצמי לספר ידעתי צר עולמי כעולם נמלה גם משאי עמסתי כמוה רב וכבד מכתפי הדלה", היא משווה את עצמה לעולם קטן כמו של נמלה כי היא עצמה לא יצאה מהבית, היא הייתה חולה מאוד ולא הייתה לא אפשרות להיות בחוץ.
נמלה היא חרק שמצליח לסחוב הרבה יותר ממשקל גופו פי 50 לדעתי, ככה גם רחל הרגישה שכל המשא וכל הדברים שהיא סוחבת כבדים יותר ממה שהיא יכולה לדמיין.
"גם את דרכי כדרכה אל צמרת דרך מכאוב ודרך עמל יד ענקים זדונה ובוטחת יד מתבדחת שמה לאל" היא ממשיכה עם הדימוי של הנמלה שכמובן קטנה וכדי להגיע לצמרת צריכה לעבור דרך מאוד קשה, יחד עם הבית הראשון היא אומרת בבית הראשון שעברה המון בחיים שלה ולא מרגישה שהיא באמת מימשה את עצמה. הדימוי ל"יד ענקים" היא השוואה ליד אדם, כמו שנמלה פוחדת מזה שהאדם ייפגע בך כך רחל מרגישה שהיא תמיד נמצאת תחת סוג של יד שמתנכלת אלייה, כמו שהזכרתי השחפת והבדידות.
"כל ארחותי הליז והדמיע פחד טמיר מיד ענקים למה קראתם חי חופי הפלא למה כזבתם אורות רחוקים" היא ממשיכה לציין את זה שהגורל התנכל אלייה ושהיא ממשיכה עם הפחד התמידי מהגורל שייפגע בה. השיר מסתיים בכך שבגלל שהיא כלואה בבית היא לא יכולה להגיע לאותם חופי הפלא, שאם אני זוכר ידוע לנו שזה הכינרת. האורות הרחוקים הינם המטרות שהיא הציבה לעצמה ולא הצליחה לממש בשל המחלה
באותו הנושא: