מה אתם חושבים על המקרה? אשמח לדעתכם הכנה.

מראש אגיד זה טיפה ארוך אבל דעתכם חשובה לי(:

לפני כמעט חודש סיימתי קשר עם מישהו שהיינו בקטע חזק, הייתי בעננים בקשר עד שהוא הרס הכל, הוא גרם לי להרגיש אהובה וחשובה ופשוט להיות אני.
נפלתי על גברים רעילים כל הזמן, כל אחד יותר הזוי מהשני, וכשהתנתק הקשר האחרון שם איבדתי את זה. התחלתי ישר אחרי הניתוק קשר להכניס לעצמי לראש שאולי אני ביס*סואלית (צינזור שלא יחסמו לי)
אני בת 20 וזו הפעם הראשונה שאשכרה התעניינתי לדעת האם אולי אני לא סטרייטית, אולי יש לי סיכוי עם משיכה לבנות ואשכרה להינצל מלהיות עם גבר בעתיד, כי אשכרה גברים לא רגישים כמו בנות זה המחשבה השנייה שעלתה לי למוח. ועובדתית אני נמשכת לרגישות לפני הכל- לא סתם באמת אופי ישר גורם לי להתאהב. אבל זה לא היה רק מחשבה או שאלה עצמית, אני ממש כפיתי על עצמי להימשך. המצאתי לעצמי שהן יותר טובות וניסיתי בכוח לפתח קראש על בנות כי הן 'יותר טובות' בדיעבד, ניסיתי להתאהב בנשים, ניסיתי המון דרכים להימשך ניסיתי ממש, חוץ מלנסות במציאות כי שם נעצרתי. אני ידעתי שאני סטרייטית לאורך כל הזמן אבל הדחקתי את המשיכה לגברים כי כעסתי מאוד!!! כל פעם שהבנתי לרגע שאני אשכרה סטרייטית וחלאס לנסות לחשוב שלא ישר העלמתי את זה מהמוח כי כעסתי. בחיים לא הרגשתי ככה כעוסה מגברים.. רציתי להרגיש שיש לי עוד צד לברוח אליו (נשים), אבל הבנתי שאני פשוט לא. בנוסף להכל ניסיתי להתאהב בבנות גבריות כי הן נראות כמו גברים אבל המחשבה שמתחת לכל הלוק מסתתר גוף נשי הרתיע אותי ועשה לי להקיא. המחשבות גם בגלל הכפייה שעשיתי על עצמי מכעס הובילו לחרדות אבל זה ברוך השם כבר מאחורי. אתמול התחלתי לבכות לראשונה מאז ניתוק הקשר, בכיתי את הלב החוצה, כנל להיום.. הבנתי שאני כל החודש האחרון ניסיתי להתחמק מגברים ומהעובדה שאני סטרייטית וחשבתי שאני יכולה לשנות נטייה ושזה בידיים שלי, והבנתי שזה רק עושה לי רע יותר.
הבנתי שהדחקתי את הרגשות ואת הכל.. הדחקתי את העובדה שאני סטרייטית, הדחקתי את העצב שהיה אמור להגיע ישר אחרי הניתוק קשר, לא רציתי שוב להיות עצובה אז ברחתי מרגשות, ניסיתי לברוח למציאות אחרת בתכלס.