15 תשובות
בסדר כן
זה כנראה הפעמים הראשונות שלך
כל הכבוד!
זה כנראה הפעמים הראשונות שלך
כל הכבוד!
שואל השאלה:
האמת שזה לא מהפעמים הראשונות שלי, אני מניח כבר כמעט חודש ברצף פשוט קראתי מלא, קראתי את ברכות השחר, ברכות התורה, נטילת ידיים, את המשהו הזה עם פרעה (אין לי מושג איך קוראים לזה), ברכות שמע (מה שלפני תפילת שמע), שמע ותפילת 18.
האמת שזה לא מהפעמים הראשונות שלי, אני מניח כבר כמעט חודש ברצף פשוט קראתי מלא, קראתי את ברכות השחר, ברכות התורה, נטילת ידיים, את המשהו הזה עם פרעה (אין לי מושג איך קוראים לזה), ברכות שמע (מה שלפני תפילת שמע), שמע ותפילת 18.
^אה חשבתי שהנחת תפילין שעה...
בכל אופן זה בסדר
בכל אופן זה בסדר
שואל השאלה:
הכל טוב חח, לא לקח לי שעה לשים תפילין, התכוונתי בכך שמשתי טלית, תפילין קראתי את ברכות השחר וכול...
הכל טוב חח, לא לקח לי שעה לשים תפילין, התכוונתי בכך שמשתי טלית, תפילין קראתי את ברכות השחר וכול...
כן
בטח שזה בסדר כל הכבוד צדיק!(:
שואל השאלה:
אני חושב שזה לא עובד ככה ממש, אני חושב שיש דברים שאתה צריך לקרוא בבית כנסת, אני קורא לבד.
אני חושב שזה לא עובד ככה ממש, אני חושב שיש דברים שאתה צריך לקרוא בבית כנסת, אני קורא לבד.
כמו?
שואל השאלה:
וידוי, הודו.
וידוי, הודו.
הודו לא צריך לעשות בציבור.
וידוי גם לא, שלוש עשרה מידות כן.
ואניאומר לך - אם אתה מרגיש שאתה עושה את זה ולא מרגיש מועקה, אחלה מצויין.
אבל אם אתה מרגיש מועקה - אז תשקול מה שכתבתי למעלה.
וידוי גם לא, שלוש עשרה מידות כן.
ואניאומר לך - אם אתה מרגיש שאתה עושה את זה ולא מרגיש מועקה, אחלה מצויין.
אבל אם אתה מרגיש מועקה - אז תשקול מה שכתבתי למעלה.
שואל השאלה:
זה פשוט יותר מידי ליום יום, אם אני אקרא כל כך הרבה יקח לי שעתיים פלוס
זה פשוט יותר מידי ליום יום, אם אני אקרא כל כך הרבה יקח לי שעתיים פלוס
כל הכבוד גבר
גם אני הייתי מניח משהו כמו שעה ואני הייתי ממשיך אחרי 18
אגב המשהו הזה עם פרעה זה תפילת "קדש לי כל בכור"
גם אני הייתי מניח משהו כמו שעה ואני הייתי ממשיך אחרי 18
אגב המשהו הזה עם פרעה זה תפילת "קדש לי כל בכור"
שואל השאלה:
טוב ללמוד :) תודה רבה.
טוב ללמוד :) תודה רבה.
השאלה אם זה גורם לך מועקה.
אם כן, באמת פשווט תניח. המצווה היא להניח ואלוקים אוהב את הצורה שבה אתה מניח בטבעיות.
אומר מניסיון אחי.. זה יכול לשגע אותך לנסות להרגיש.. הרגשים. או להניח ב*כוונה* אמיתית.
להניח, לקרוא שמע ישראל(וגם את שמע ישראל, פשוט תקרא. עד שאת מרגיש מועקה או כאב ראש או לחץ, ואז פשוט תקרא בלי להבין כלום אפילו. העיקר אתה אומר. באמת. יגיע זמן ובו תוכל להגיד בנחת ובכוונה עם ראש פתוח ושמח. אלוקים לא רוצה אותך במצב נפשי רעוע והוא יודע שיש לאדם דרך ותהליך ומחכה לו בשמחה ובנחת **בדיוק** על המצב הזה נאמר- ה' לא בא בטרוניה על בריותיו),
להתפלל שמונה עשרה(כמו שאמרתי בשמע ישראל. להשתדל לכוון בשלוש ראשונות. והשאר לפי מה שכתבתי למעלה בשמע ישראל).
ובהצלחה! כל השאר, לפי היכולת. מה שאתה מרגיש שלא מעיק, מכביד או מלחיץ.
אני אומר לך, ככה תעשה מה שאתה יכול וביכולתך ותדע, ה' אוהב את זה בדיוק. כי הוא רוצה אותך בטבעיות. ותדע שתעשה ככה, ויבוא זמן שבו תעשה הכול בשמחה ובטוב לבב.
דווקא בכפייה ומתוך רצון לעשות *בכוונה וברגש וכמו שצריך לשם שמים*, זה יכול להביא אותך למצב של לחץ עצמי ומצב שבו אינך יכול להניח לתפילין או להתפלל או לקרוא קריאת שמע.
ואפילו למקום בו אתה מרגיש ממש אכזבה עצמית, והרגשה של כישלון. דבר שהוא ממש לא נכון!
אלא שאתה דורש יותר מדיי בזמן קצר מדיי, ואלוקים רוצה שתתפתח בטבעיות. ותדע, מה שאתה עושה בטבעיות ובלי הרגשת מועקה ולחץ, זו דרך ה'.
כי מה ה' אומר על כל הקללות בתורה בפרשת כי תבוא? "על תחת אשר לא עבדתם את ה' בשמחה ובטוב לבב". אלוקים לא רוצה עבודה מתוך כפיה או עצב,
ועבודה עם מועקה - המועקה לבד היא הסימן לכך שאין זה דרך ה'. כי תורת ה' תמימה משיבת נפש. ולא מעיקת נפש.
מצוות ה' ברה מאירת עיניים ולא מכבת עיניים.
על כן, עשה את המצוות והתורה בצורה שמשיבת נפש ומאירת עיניים ודע לך שה' אינו בא בטרוניה לבריותיו, שהרי הוא ברא את האדם ויודע את טבעו ומבין לטבעו "היוצר יחד ליבם המבין אל כל מעשיהם", תהילים לג. והתקדם בצורה של נחת, וקיבולת עצמית וקבלה עצמית, ולאט תתקדם באמת, מהחלק שאתה עושה, למקום בו אתה עושה הכול - משמחה ובטוב לבב ומרוב כל.
אם כן, באמת פשווט תניח. המצווה היא להניח ואלוקים אוהב את הצורה שבה אתה מניח בטבעיות.
אומר מניסיון אחי.. זה יכול לשגע אותך לנסות להרגיש.. הרגשים. או להניח ב*כוונה* אמיתית.
להניח, לקרוא שמע ישראל(וגם את שמע ישראל, פשוט תקרא. עד שאת מרגיש מועקה או כאב ראש או לחץ, ואז פשוט תקרא בלי להבין כלום אפילו. העיקר אתה אומר. באמת. יגיע זמן ובו תוכל להגיד בנחת ובכוונה עם ראש פתוח ושמח. אלוקים לא רוצה אותך במצב נפשי רעוע והוא יודע שיש לאדם דרך ותהליך ומחכה לו בשמחה ובנחת **בדיוק** על המצב הזה נאמר- ה' לא בא בטרוניה על בריותיו),
להתפלל שמונה עשרה(כמו שאמרתי בשמע ישראל. להשתדל לכוון בשלוש ראשונות. והשאר לפי מה שכתבתי למעלה בשמע ישראל).
ובהצלחה! כל השאר, לפי היכולת. מה שאתה מרגיש שלא מעיק, מכביד או מלחיץ.
אני אומר לך, ככה תעשה מה שאתה יכול וביכולתך ותדע, ה' אוהב את זה בדיוק. כי הוא רוצה אותך בטבעיות. ותדע שתעשה ככה, ויבוא זמן שבו תעשה הכול בשמחה ובטוב לבב.
דווקא בכפייה ומתוך רצון לעשות *בכוונה וברגש וכמו שצריך לשם שמים*, זה יכול להביא אותך למצב של לחץ עצמי ומצב שבו אינך יכול להניח לתפילין או להתפלל או לקרוא קריאת שמע.
ואפילו למקום בו אתה מרגיש ממש אכזבה עצמית, והרגשה של כישלון. דבר שהוא ממש לא נכון!
אלא שאתה דורש יותר מדיי בזמן קצר מדיי, ואלוקים רוצה שתתפתח בטבעיות. ותדע, מה שאתה עושה בטבעיות ובלי הרגשת מועקה ולחץ, זו דרך ה'.
כי מה ה' אומר על כל הקללות בתורה בפרשת כי תבוא? "על תחת אשר לא עבדתם את ה' בשמחה ובטוב לבב". אלוקים לא רוצה עבודה מתוך כפיה או עצב,
ועבודה עם מועקה - המועקה לבד היא הסימן לכך שאין זה דרך ה'. כי תורת ה' תמימה משיבת נפש. ולא מעיקת נפש.
מצוות ה' ברה מאירת עיניים ולא מכבת עיניים.
על כן, עשה את המצוות והתורה בצורה שמשיבת נפש ומאירת עיניים ודע לך שה' אינו בא בטרוניה לבריותיו, שהרי הוא ברא את האדם ויודע את טבעו ומבין לטבעו "היוצר יחד ליבם המבין אל כל מעשיהם", תהילים לג. והתקדם בצורה של נחת, וקיבולת עצמית וקבלה עצמית, ולאט תתקדם באמת, מהחלק שאתה עושה, למקום בו אתה עושה הכול - משמחה ובטוב לבב ומרוב כל.
באותו הנושא: