השלב של ההתלהבות מהמצוות וגילוי דרך התורה עובר מתישהו?

ככה צריך
לפעמים אחרי זה היצר עובד קצת אבל את יודעת איפה האור אז תמשיכי להתקרב

''טעמו וראו כי טוב השם''

זה יכול להתמוגג לו לאט לאט ע"י ההרגל או דברים כאלו, ואז האדם מקיים את המצוות בעל כרח, מחיוב את מה שחובה לקיים, ואין בו באמת להט לעשות כן. אבל זה בדר"כ הולך וחוזר, הולך וחוזר כל פעם ופעם, העיקר שגם ברגעים שהוא לא נמצא לא לעזוב את השם. ומכל מקום התורה הקדושה היא כתבלין לעורר הלבבות אל השם יתברך, וכל פעם שאין כבר חשק ולהט כמו שהיה פעם, אז טוב ללמוד תורה שמחייה את הנפש ומשיבה אל בוראה.

שווה לשמוע או לקרוא על תהליך שאנשים עוברים כשהם מגלים את דרך התורה, או צדדים חדשים בתורה, והם נהיים מוארים מזה.
לטעמי, הרבה מתארים שלב של "נפילת מתח", ממש כמו שאחרי התאהבות יש גם שלב של "נחיתה" וכד'. בשפה החסידית זה נקרא תכונה של "רצוא ושוב", כלומר ריצה אל האור האלוהי ואחר כך שיבה חזרה למטה, לחשכת העולם הזה.

בעיני, זה תהליך טבעי והוא שלב בדרך עד שמפתחים איזון.
חשוב להיות מודע אליו מראש.

ההפך, בהתחלה תמיד זה כזה רגיל ואז שגדלים מבינים את זה באמת ושמחים וזה

זה ירד מתישהו אבל צריך לזכור שהירידה זו תכלית העליה כי אז את עומדת למבחן על הקשר שלך על ה' ולא ליפול מזה