3 תשובות
יאא עשיתי על זה עבודה אני רגע אבדוק
שואל השאלה:
וואי אני אוהבת אותך תודה רבה
אבל כבר עשיתי את זהה
אבל תודה בכל זאתת
וואי אני אוהבת אותך תודה רבה
אבל כבר עשיתי את זהה
אבל תודה בכל זאתת
אנונימית
מקווה שזה עוזר
כותרת השיר, "אומרים: ישנה ארץ", מכילה נקודותיים, דבר המסביר על כך שהכותרת היא הצהרה. אדם, כנראה קבוצת אנשים, אומרים ש-ישנה ארץ.
נושא השיר הוא קיומה של ארץ מסתורית, המאפשרת בקיום שלה את תקוות כל האנשים. היצירה עוסקת בארץ, אשר היא לפי השיר ארץ בה כל הנכנס, כל אדם המגיע לארץ, פוגש את רבי עקיבא, סמל לשלום וגבורה, מה שהופך שיר זה לשיר אופטימי המסמל תקווה לקיום מדינה לעם היהודי.
בבית א' הדובר פותח במשפט "אומרים: ישנה ארץ". לא ברור מי הם ה"אומרים". האם זו אמירה ידועה ורשמית או אמירה שהיא שמועה שאנשים העבירו ביניהם?.
הדובר מדבר על ארץ, קיימת ארץ שטופת שמש. הדובר שואל ותוהה היכן אותה שמש, והיכן אותה ארץ, בשימוש בשאלות רטוריות: "איה אותה ארץ?, איפה אותה שמש?" שאלות אלו מטילות ספק בעצם קיומה של אותה ארץ חמה ונעימה. ניתן לשאול, האם אותה ארץ שהובטחה אז לאברהם אבינו, אכן קיימת במציאות?. על פי שאלות אלו, לא ידוע מהיכן מגיעים האור והחום, וצצה התקווה על הארץ. בנוסף, השאלות הללו מביעות תמיהה והבעת רצון לדעת היכן מידע על הארץ המסתורית שמדברים עליה בעניין כה רב. נוסף על כך, שמה של הארץ, וזהות הדובר, נותרו תעלומה.
יתרה מכך, בבית זה נמצאים שני אמצעים אומנותיים, מטאפורה וחזרה.
המטאפורה מתבטאת בשיר בבית א', שורה שנייה, "ארץ רוות שמש". משמעות אמצעי זה בשיר הינה להראות שהארץ הזו היא מוארת, בעלת תקווה לעתיד טוב יותר לעם ישראל, בעלת תחושת חום של ביתיות, הלוא היא הארץ המובטחת לעם היהודי.
החזרה מתבטאת במשפט "אומרים: ישנה ארץ" המופיע כמשפט פתיח, השורה הראשונה בשיר, והוא גם נכתב בשורה הראשונה בבית השני. משמעות כך הינה הדגשת העובדה שקיימת אמירה כזו, וקיימת ארץ.
בבית ב' הדובר חוזר ומדבר על אותה ארץ, בית זה נפתח ב-חזרה על אותה שורה שפתחה את השיר, הפעם מתאר הדובר כי הארץ היא בעלת שבעה עמודים ושבעה כוכבי לכת על שבע גבעות.
בבית זה נמצא האמצעי האומנותי, האילוזיה המקראית. האילוזיה הינה "עמודיה שבעה". מילים אלו הוזכרו בספר משלי, פרק ט' פסוק א', "חכמות בנתה ביתה, חצבה עמודיה שבעה".
הפסוק הוזכר על חכמת הבריאה ועל חכמת האישה. בפסוק מדובר על החכמה שבבריאת בית שיסודותיו הם שבעה עמודים המסמלים קודש. בשיר זה הוא מקבל יותר את המשמעות של חכמת הבריאה, קיימים שבעה ימי הבריאה, אלו שבעה עמודים יציבים שעליהם הארץ עומדת. כלומר, הארץ הזו הינה ארץ בטוחה, חזקה, ארץ קדושה, אך גם לא מציאותית מהמסתוריות שבשמה ומיקומה.
בנוסף, שבעת כוכבי הלכת, שמוסיפים אור נוסף לאור של השמש, הינם מראה ייחודי ויוצא מן הכלל, הרומז כי הארץ המדוברת היא אידיאלית לעם היהודי, מוארת ומלאת פלאות, אשר הכוכבים ייחודיים כמו המספר שבע המייצג את שבעת יסודותיה של הארץ.
בבית ג' הדובר מתאר את הארץ, ועולה התהייה האם ארץ זו הינה "כל אשר איש קיווה" כלומר ארץ שעונה על כל הציפיות והתקוות של כל נכנס המגע אליה. בנוסף, מתואר בבית זה המעשה של כל אדם הנכנס לארץ, הוא ייפגש עם רבי עקיבא וידבר איתו. בית זה מתקשר גם אל הבית הרביעי.
בבית ד' הדובר מתאר שיחה בין הנכנס אל הרבי, רבי עקיבא. כל תושב החי בארץ באותה התקופה חווה מצב ביטחוני קשוח, לכן כאשר כל הנכנס מגיע, הוא פוגש ברבי עקיבא, הלוא הוא גיבור וסמל לשלום, זה מתאר שהמצב בארץ יתהפך ויהפוך טוב.
בבית זה יש חזרה על השאלות הרטוריות, נשאלות השאלות "איפה הם הקדושים", "איפה המכבי?", כפי שבבית הראשון ישנה האלה "איה אותה ארץ?". מטרת כך הינה הדגשת החיפוש והתהייה, הרצון למצוא את הקדושים והמכבי, לחדש את הימים הקדומים.
מעבר לכך, בבית זה רבי עקיבא 'מגייס' את הנכנס בכדי להגן על היישוב ואומר לו "אתה המכבי", אשר המכבי הינו סמל לגבורה, היה לוחם אמיץ.
בבית ה' והאחרון הדובר מתאר את מספר דברים. דבר ראשון הינו המשך הדיאלוג בין הנכנס לבין רבי עקיבא, "עונה לו עקיבא, אומר לו הרבי: כל ישראל קדושים, אתה המכבי!". דבר שני הוא סיכום השיר ואמירת נקודות סיום, ביצוע של סוף סגור על ידי אמירה ש-"כל ישראל קדושים!, אתה המכבי!", אשר מסמלת שכל תושבי הארץ קדושים, וכל הנכנס הוא גיבור שמציל את הארץ ונלחם עבורה, כפי שעשה יהודה המכבי. דבר שלישי הינו חיבור כל החוטים והקצוות ההיסטוריים יחדיו, יש בבית זה ביטוי לעתיד היבוא, לחידוש מעשי ימי קדם, הלחימה בשביל הארץ.
כפי שתיארתי בבית הרביעי, בשיר נמצאות הדמויות רבי עקיבא ויהודה המכבי.
דמויות אלו משמשות בשיר בתור דוגמא של מעשי הקרבה מול כובשים המבקשים להכחיד את הדת היהודית. רבי עקיבא ידוע כמי שהקריב חייו על קידוש ה' בתקופת מרד בר כוכבא. יהודה המכבי, מי שנלחם ביוונים ונצח בקרבות רבים, טיהר את בית המקדש אך נהרג באחד הקרבות. שני אלו גיבורים לאומיים, לכן, תיאור דמויותיהם בשיר מסמל על שלום וגבורה שבאים על הארץ המובטחת.
לאור הנאמר לעיל, השיר "אומרים: ישנה ארץ" של שאול טשרניחובסקי הינו שיר המתאר את חידוש ימי היהודים בארץ ישראל.
זהו שיר המבטא כמיהה ורצון עז לשיבה לארץ המובטחת לעם ישראל, ותיאור הארץ הזו כמקום מלא אור שמש אור אשר שיכול להוות אור ממשי וגם אור מטאפורי, אור כסמל לחום המתבטא באקלים של הארץ, והאור במהלך היום, כסמל לתקווה, חמימות, תחושה ביתית.
האלוזיה המקראית הכתובה בשיר "עמודיה שבעה" מחזקת את התחושה שמדובר על קדושת הארץ. ונוסף על כך, המפגש עם הדמויות ההיסטוריות הקשורות בגבורה היהודית בארץ המביעות ביטוי לשלום שיבוא, כל אלו מסייעים לטשרניחובסקי לחזק בשירו את הזיקה היהודית לארץ ישראל שאפיינה את תקופתו
כותרת השיר, "אומרים: ישנה ארץ", מכילה נקודותיים, דבר המסביר על כך שהכותרת היא הצהרה. אדם, כנראה קבוצת אנשים, אומרים ש-ישנה ארץ.
נושא השיר הוא קיומה של ארץ מסתורית, המאפשרת בקיום שלה את תקוות כל האנשים. היצירה עוסקת בארץ, אשר היא לפי השיר ארץ בה כל הנכנס, כל אדם המגיע לארץ, פוגש את רבי עקיבא, סמל לשלום וגבורה, מה שהופך שיר זה לשיר אופטימי המסמל תקווה לקיום מדינה לעם היהודי.
בבית א' הדובר פותח במשפט "אומרים: ישנה ארץ". לא ברור מי הם ה"אומרים". האם זו אמירה ידועה ורשמית או אמירה שהיא שמועה שאנשים העבירו ביניהם?.
הדובר מדבר על ארץ, קיימת ארץ שטופת שמש. הדובר שואל ותוהה היכן אותה שמש, והיכן אותה ארץ, בשימוש בשאלות רטוריות: "איה אותה ארץ?, איפה אותה שמש?" שאלות אלו מטילות ספק בעצם קיומה של אותה ארץ חמה ונעימה. ניתן לשאול, האם אותה ארץ שהובטחה אז לאברהם אבינו, אכן קיימת במציאות?. על פי שאלות אלו, לא ידוע מהיכן מגיעים האור והחום, וצצה התקווה על הארץ. בנוסף, השאלות הללו מביעות תמיהה והבעת רצון לדעת היכן מידע על הארץ המסתורית שמדברים עליה בעניין כה רב. נוסף על כך, שמה של הארץ, וזהות הדובר, נותרו תעלומה.
יתרה מכך, בבית זה נמצאים שני אמצעים אומנותיים, מטאפורה וחזרה.
המטאפורה מתבטאת בשיר בבית א', שורה שנייה, "ארץ רוות שמש". משמעות אמצעי זה בשיר הינה להראות שהארץ הזו היא מוארת, בעלת תקווה לעתיד טוב יותר לעם ישראל, בעלת תחושת חום של ביתיות, הלוא היא הארץ המובטחת לעם היהודי.
החזרה מתבטאת במשפט "אומרים: ישנה ארץ" המופיע כמשפט פתיח, השורה הראשונה בשיר, והוא גם נכתב בשורה הראשונה בבית השני. משמעות כך הינה הדגשת העובדה שקיימת אמירה כזו, וקיימת ארץ.
בבית ב' הדובר חוזר ומדבר על אותה ארץ, בית זה נפתח ב-חזרה על אותה שורה שפתחה את השיר, הפעם מתאר הדובר כי הארץ היא בעלת שבעה עמודים ושבעה כוכבי לכת על שבע גבעות.
בבית זה נמצא האמצעי האומנותי, האילוזיה המקראית. האילוזיה הינה "עמודיה שבעה". מילים אלו הוזכרו בספר משלי, פרק ט' פסוק א', "חכמות בנתה ביתה, חצבה עמודיה שבעה".
הפסוק הוזכר על חכמת הבריאה ועל חכמת האישה. בפסוק מדובר על החכמה שבבריאת בית שיסודותיו הם שבעה עמודים המסמלים קודש. בשיר זה הוא מקבל יותר את המשמעות של חכמת הבריאה, קיימים שבעה ימי הבריאה, אלו שבעה עמודים יציבים שעליהם הארץ עומדת. כלומר, הארץ הזו הינה ארץ בטוחה, חזקה, ארץ קדושה, אך גם לא מציאותית מהמסתוריות שבשמה ומיקומה.
בנוסף, שבעת כוכבי הלכת, שמוסיפים אור נוסף לאור של השמש, הינם מראה ייחודי ויוצא מן הכלל, הרומז כי הארץ המדוברת היא אידיאלית לעם היהודי, מוארת ומלאת פלאות, אשר הכוכבים ייחודיים כמו המספר שבע המייצג את שבעת יסודותיה של הארץ.
בבית ג' הדובר מתאר את הארץ, ועולה התהייה האם ארץ זו הינה "כל אשר איש קיווה" כלומר ארץ שעונה על כל הציפיות והתקוות של כל נכנס המגע אליה. בנוסף, מתואר בבית זה המעשה של כל אדם הנכנס לארץ, הוא ייפגש עם רבי עקיבא וידבר איתו. בית זה מתקשר גם אל הבית הרביעי.
בבית ד' הדובר מתאר שיחה בין הנכנס אל הרבי, רבי עקיבא. כל תושב החי בארץ באותה התקופה חווה מצב ביטחוני קשוח, לכן כאשר כל הנכנס מגיע, הוא פוגש ברבי עקיבא, הלוא הוא גיבור וסמל לשלום, זה מתאר שהמצב בארץ יתהפך ויהפוך טוב.
בבית זה יש חזרה על השאלות הרטוריות, נשאלות השאלות "איפה הם הקדושים", "איפה המכבי?", כפי שבבית הראשון ישנה האלה "איה אותה ארץ?". מטרת כך הינה הדגשת החיפוש והתהייה, הרצון למצוא את הקדושים והמכבי, לחדש את הימים הקדומים.
מעבר לכך, בבית זה רבי עקיבא 'מגייס' את הנכנס בכדי להגן על היישוב ואומר לו "אתה המכבי", אשר המכבי הינו סמל לגבורה, היה לוחם אמיץ.
בבית ה' והאחרון הדובר מתאר את מספר דברים. דבר ראשון הינו המשך הדיאלוג בין הנכנס לבין רבי עקיבא, "עונה לו עקיבא, אומר לו הרבי: כל ישראל קדושים, אתה המכבי!". דבר שני הוא סיכום השיר ואמירת נקודות סיום, ביצוע של סוף סגור על ידי אמירה ש-"כל ישראל קדושים!, אתה המכבי!", אשר מסמלת שכל תושבי הארץ קדושים, וכל הנכנס הוא גיבור שמציל את הארץ ונלחם עבורה, כפי שעשה יהודה המכבי. דבר שלישי הינו חיבור כל החוטים והקצוות ההיסטוריים יחדיו, יש בבית זה ביטוי לעתיד היבוא, לחידוש מעשי ימי קדם, הלחימה בשביל הארץ.
כפי שתיארתי בבית הרביעי, בשיר נמצאות הדמויות רבי עקיבא ויהודה המכבי.
דמויות אלו משמשות בשיר בתור דוגמא של מעשי הקרבה מול כובשים המבקשים להכחיד את הדת היהודית. רבי עקיבא ידוע כמי שהקריב חייו על קידוש ה' בתקופת מרד בר כוכבא. יהודה המכבי, מי שנלחם ביוונים ונצח בקרבות רבים, טיהר את בית המקדש אך נהרג באחד הקרבות. שני אלו גיבורים לאומיים, לכן, תיאור דמויותיהם בשיר מסמל על שלום וגבורה שבאים על הארץ המובטחת.
לאור הנאמר לעיל, השיר "אומרים: ישנה ארץ" של שאול טשרניחובסקי הינו שיר המתאר את חידוש ימי היהודים בארץ ישראל.
זהו שיר המבטא כמיהה ורצון עז לשיבה לארץ המובטחת לעם ישראל, ותיאור הארץ הזו כמקום מלא אור שמש אור אשר שיכול להוות אור ממשי וגם אור מטאפורי, אור כסמל לחום המתבטא באקלים של הארץ, והאור במהלך היום, כסמל לתקווה, חמימות, תחושה ביתית.
האלוזיה המקראית הכתובה בשיר "עמודיה שבעה" מחזקת את התחושה שמדובר על קדושת הארץ. ונוסף על כך, המפגש עם הדמויות ההיסטוריות הקשורות בגבורה היהודית בארץ המביעות ביטוי לשלום שיבוא, כל אלו מסייעים לטשרניחובסקי לחזק בשירו את הזיקה היהודית לארץ ישראל שאפיינה את תקופתו