חבר טוב שלי אמר שאני אהיה אומלל בחיים אם לא תהיה לי זוגיות, ואני טוען שאני יכול להיות מאושר בלי, מי צודק?

אתה צודק
לא צריך אמצעי כדי להיות מאושר

יכולים להיות לך חיים נהדרים בלי זוגיות ויכולים להיות לך חיים אןמללים עם בת זוג
זה באמת תלוי בך.

אני מאמינה שאתה צודק, אבל לתקופה מסוימת. בהמשך שתגדל אתה תרגיש את החוסר בזה גם אם כרגע אתה חושב שלא

תכלס אף אחד לא צודק, כי אתה יכול להיות מאושר גם עם זוגיות וגם בלי.

שואל השאלה:
אני כבר "גדול" (מעל 20) ודי בטוח באישיות שלי ובמה אני רוצה בחיים.
זה לא עניין של תקופה

בסופו של דבר אלה החיים שלך ןהבחירות שלך, תעשה מה שעושה לך טוב, לא צריך זוגיות כדי להיות מאושר

הבנתי, אז כן אני חושבת שאתה צודק.
אין סיבה שלא תהיה מאושר אם תלך לכיוונים שאתה רוצה בחיים ותנצל אותם במלואם, גם בלי זוגיות

אם אתה בנקודה בה הבנת שזוגיות לא מתאימה לך אז אין צודק או לא צודק, זה החיים שלך, זה שהחברה מקדשת את רעיון המשפחה והילדים לא אומר שזאת הדרך היחידה לחיות חיים מאושרים.

הוא צודק. "כל השרוי בלא אשה שרוי בלא שמחה"

רואים שיש אנשים שהולכים לטיול ושמחים, אוכלים ושמחים, קונים דברים חדשים ויש להם שמחה, אז א"כ מה הוא הביאור בגמרא שאדם שאין לו אשה שרוי בלא שמחה?

כל אדם שאין לו אשה שרוי בלא שמחה", כלומר ? אין הכונה שמי שהוא רווק אין לו שמחה, ודאי שיש לו שמחה, אבל השמחה שלו אינה של מצוה, אלא סתם שמחה של תאוות העולם הזה שהולכת ומתמעטת, מה שאין כן גבי שמחה של הכנסת כלה, כשאדם מקדש אשה, אז השמחה שלו היא שמחה אמיתית ונמשכת.

רעותא ראשונה, שהיא שמחה שיש לה גבול וקצבה, לדוגמא מי שהולך לטיול, השמחה הזאת רק תימשך משך מה ואחר כך מתבטלת, או כגון שמחה של אכילה, שאחר כמה דקות נשכח השמחה הזאת לגמרי, ועוד ריעותא, שלפעמים השמחה הזאת יכולה לההפך להולילות וליצנות. אולם שמחה של מצוה כגון הכנסת כלה, היא שמחה שמתמשכת לכל החיים, וגם היא שמחה בריאה אשר כל רגע ורגע מתחזקת אותה שמחה.

"כל אדם שאין לו אשה אין לו שמחה", אלא אמר "כל אדם שאין לו אשה שרוי בלא שמחה", "שרוי" הכונה היא "בתוך", כלומר שמי שאין לו אשה יש לו שמחה אבל אינו שרוי "בתוך" השמחה, מה שאין כן מי שנשוי אשה שרוי "בתוך" השמחה דוקא.

שרוי - יהיה שמח תמיד, בתוכה.
לא שרוי בתוכה - השמחה שלו תיגמר מתישהו, כמו הנאות זמניות.

אבל כמובן שצריך לבחור "מצא אישה מצא טוב" ולא אישה רעה עם תכונות רעות שאז יכולה לאמלל את האדם.

שואל השאלה:
אחי רואים שלא פגשת זוגות נשואים.
מעריך את הגמרא ורש"י, אבל בימינו אנו להגיד שכל גבר שיש לו אישה שרוי בשמחה זה ניתוק

פגשתי זוגות נשואים, מאיפה אתה יודע שלא? פגשתי זוגות נשואים דתיים לעומת חילונים, ההבדל הוא שזוגות נשואים דתיים שהולכים לפי ההלכה מאושרים. כי לא מספיק להיות נשואים, זה לא מסתכם בזה. השמחה באה משמירת נידה, ומשמירת הלכות שלום בית. ההבדל בין מה שאתה פגשת לבין מה שאני.

^ יש זוגות דתיים מאושרים, יש זוגות חילונים מאושרים ויש גם רווקים מאושרים. זוגיות זה לא המתכון לאושר בחיים, ויש אנשים שזה פשוט לא מתאים להם.

רווקים מאושרים? אני נוטה לא לחשוב שזה הגיוני למשך שארית חייהם

^
לדעתי זה הגיוני, אלה אנשים שלא בוחרים את חייהם בהתאם למה שהחברה מצפה מאיתנו כבני אדם. יש אנשים שמאושרים מהעובדה שיש להם אפס אחריות על חיים של אחרים ונטו אחריות על חייהם בלבד. זה חופש לדעתי במלוא המובן, ככה שכל אחד ואיך שהוא מעוניין לחיות את חייו, בין אם זה לקיים מצוות ובין אם לא.

אין קשר בין אחריות על חיים של אחרים, מישהו אמר לו להביא ילדים? זוגיות לא כלולה תמיד יחד עם ילדים. בנוסף אין קשר למה שהחברה מצפה. "לא טוב היות האדם לבדו" זה צורך בסיסי לחיות עם פרטנר, לא צורך של מוסכמות חברתיות...

מקבלת מה שאתה אומר אבל אני חושבת שגם זוגיות זה אחריות על חיים של בן אדם אחר. חוץ מזה התא זוגי/משפחתי במובן מסוים הוא חלק ממוסכמה חברתית, העובדה שיש אנשים שבוחרים לחיות לבד וזה משהו שנשמע כמו משהו מאוד לא נורמטיבי היום מוכיחה.

יש אנשים שבחיים לא נכנסים למערכות יחסים רומנטיות כי הם גם בכלל לא נמשכים לאנשים והם מוכיחים שאפשר לחיות בלי קשר רומנטי.
אגב זה נורמאלי לגמרי פשוט אין הרבה כאלה

אני לא חושבת שזה הדרך הנכונה
שבה אתה בוחר.
אתה גם טועה,תאמין לי שאתה לא תאכל כל החיים לטייל ולהיות חופשי ובסוף ימאס לך וכאשר תיהיה זקן אתה, תשאר בודד, אתה לא רוצה ילדים ? אישה?
משפחה?
יש דוד שלך אבא שלי גם רצה להיות בלי התחייבות ובסןף הוא סיים אומלל ללא משפחה ובודד.

בדיוק^ התחייבות זו לא מילת גנאי. לא קללה. אנשים שהופכים התחייבות לקללה יחיו בסוף חיים אומללים