אם צריך לשנוא את האפיקורסים איך רבי נחמן כותב שצריך למצוא נקודה טובה גם ברשע גמור?

שואל השאלה:
הכוונה שהיום באמת הרבה לא יודעים מה זה יהדות
אז אפשר להבין למה אומרים שהם תינוקות שנשבו.
כי באמת זאת התרבות היום.
אז קשה לשפוט אותם כי באמת לא לימדו אותם.

לעומת פעם שהרוב היו דתיים וזה לא היה נפוץ כל הכפירה הזאת

אולי מושג השנאה הוא לא כמו שאנחנו מפרשים אותו. אולי האנשים בחוץ, אם יוצאים מנק הנחה שדנים כל אדם לכף זכות, אינם עומדים בפני עצמם אלא משמשים לנו כמראה ואז ה אפיקורסיות היחידה שנמצאת היא בתוכנו ואותה צריך לשנוא.
אני אישית פחות מתחברת לשנאה, את החושך לא מגרשים, רק מוסיפים אור.
ולתת לעצמנו מקום ואפשרות לשאול שאלות קשות , כי התורה היא אמת ולכן כל אמת נמצאת בתחתית. מכאן, שלכל שאלה חייבת להימצא תשובה

אפשר להגיד שרשע גמור עדיין בכלל ישראל וגם בו יש נקודות טובות והוא לא בהכרח כופר בה' ובתורה מתי שהוא עושה עבירות לתאבון, אבל מי שמתכחש לה' ולתורה - מוציא תא עצמו מכלל ישראל כי הוא מתכחש להיסטוריה של עם ישראל.

איתןx, התירוץ שלך לא ממש טוב. הרי זה לא שלרבי נחמן מברסלב זיע"א יש סמכות לחלוק על חז"ל, הרי הוא היה מדורות האחרונים. אז אי אפשר לקרוא לזה מחלוקת. חוץ מזה, שנאת האפיקורסים מפורשת בתנ"ך עצמו (תהילים קלט, כא-כב). אז צריך לתרץ באופן אחר, למשל שרשע גמור שלא כולל את האפיקורסים

שואל השאלה:
חשבתי שרשע גמור הכוונה לאפיקורס, למישהו שלא מאמין בכלל
אז מיהו רשע גמור?

עובר עבירות באופן קבוע ולא חוזר עליהן בתשובה. זה מספיק בשביל להיות רשע גמור, לא?

^ למה לא? אם כתוב "תכלית שנאה שנאתים" - אז תכלית הכוונה "עד הסוף", באופן מלא, לא רק את הרע שבו.

שוב, אנחנו לא מדברים פה על חוטאים, אנחנו מדברים פה על אפיקורסים וגמרא בראש השנה יז ע"א ורמב"ם בהקדמה לפרק "חלק" מחלקים בין פושעי ישראל שיש להם חלק לעולם הבא אחרי שיענשו על חאטם ויהיו בגינהום לבין אפיקורסים שיורדין לשם לדורי דורות.

^ מה קשור ברכות י ע"ב? שם מדובר על רשעים שציערו את רבי מאיר, לא בהכרח אפיקורסים. הוא יתפלל עליהם שימותו וברוריא לימדה אותו שלא ככה מתפללים כי כתוב "יתמו חטאים" ולא "חוטאים". אז שיתפלל שיחזרו בתשובה ואז הם לא יהיו יותר רשעים, כמו שמסתדר עם הסוף של הפסוק "ורשעים עוד אינם" כי כבר אין להם חטאים.

אבל על אפיקורסים זה חות שייך כי הם במורידין ואין מעלין ויש לנו בברכת שמונה עשרה ברכת המינים.

^ אז זה באמת נכון מה שאמרת? שאף אחד לא אומר שצריך לשנוא את האפיקורים? בגלל זה לא צריך שום פרט בשביל לפרסם את גנותם, לעומת רשעים אחרים שצריך שיתקיימו חמישה פרטים בשביל שיהיה מותר לספר את גנותם, אבל אפיקורסים מותר בלי שום פרט כי מצוה לפרסם את גנותם בלי קשר כמבואר בספר "חפץ חיים", הלכות לשון הרע, כלל ח, סעיף ה ובבאר מים חיים שם

גם שולחן ערוך בשני מקומות (יורה דעה, סימן קנח ובחושן משפט, סימן תכה, סעיף ד) מחלק בין רשע שאסור לעמוד על דמו לבין אפיקורוס

^ אבל למה אתה לא רוצה לחלק בין רשע גמור לבין אפיקורוס? לא לא לעניין שנאה? אפילו בעל תניא בפרק לב בסוף הפרק שם מחלק בפסקה אחרונה:

וְלֹא אָמַר דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם "תַּכְלִית שִׂנְאָה שְׂנֵאתִים" וגו' אֶלָּא עַל הַמִּינִים וְהָאֶפִּיקוֹרְסִים שֶׁאֵין לָהֶם חֵלֶק בֵּאלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, כִּדְאִיתָא בַּגְּמָרָא רֵישׁ פרק ט"ז דְּשַׁבָּת

^ שאין להם חלק באלוקי ישראל

אגב, אני לא סתם אומר את זה, ריאתי ספרים שמביאים על זה מקורות, כגון "הדור האחרון"

^ הגמרא (עבודה זרה כו ע"ב) חילקה בין מומר לתאבון למומר להכעיס:

"(דברים כב, ג) "לכל אבידת אחיך" - לרבות את המומר, ואת אמרת היו מורידין סמי מכאן מומר, ולישני ליה "כאן במומר אוכל נבילות לתיאבון, כאן במומר אוכל נבילות להכעיס", קסבר אוכל נבילות להכעיס מין" (עבודה זרה כו ע"ב)

רש"י
לתיאבון - כשאין להם בשר אבל אינו מופקר להיות איסור והיתר לפניו להניח היתר ולאכול איסור ואם עושין כן זה להכעיס:

מין הוא - והא תנא ליה רישא מינין בכמה דברים מצינו חילוק בין מין למומר כגון ספר תורה שכתבו מין ישרף ודהכא:

שואל השאלה:
תראה מה הוספתי^

וואו מצטרפת לשאלתך

שאלה טובה מאוד

אולי הוא התכוון שעדיין אפילו בהם אפשר למצוא נקודה טובה, אבל זה לא סותר את זה שהם רעים ורשעים פשוט אם יש משהו קטן טוב בהם לשים לב אליו

^ עיין בספר "הדור האחרון" ויש רבנים שיצאתי לי לשמוע ככה. ואפילו ראיתי ככה באחד הקונטרסים של הצדיקים ליבניאל שמדבר על אהבת ישראל שיש לשמור שנאה רק לאפיקורסים ומסיתים ומדיחים, כמו שנאמר "תכלית שנאה שנאתים". הרי תכלית זה עד הסוף, לא באופן חלקי.

*אנונימי שני*

^וודאי שהוא שונא את המעשה ולא את האדם שהרי אם יחזור בתשובה יקבל אותו