היי, אני רוצה להתחיל לברך על אוכל ושתייה ראיתי את הברכות אבל אם נגיד יש מאכל מעורבב נגיד פסטה עם נקניקיות או סלט עם

בשר, דגים, מים, *חלב*, ביצה, ממתקים (לפחות לרוב) וכו' - שהכל נהיה בדברו.
פירות - בורא פרי העץ.
ירקות - בורא פרי האדמה.
יין - בורא פרי הגפן.
לחם - המוציא לחם מן הארץ.
פתיתים, אורז, עוגיות, עוגות וכו' (למרות שזה תלוי איזה עוגות ועוגיות לדעתי, אבל הרוב זה "מזונות" לדעתי) - בורא מיני מזונות.
אגב, אם את לדוגמה אוכלת כריך חביתה, הרי על ביצים מברכים שנהיה בדברו ועל לחם המוציא - אז מברכים על הרוב. ואני מניח שבמקרה הזה יש יותר לחם - אז מברכים המוציא.

שואל השאלה:
תודה רבהה

שואל השאלה:
ואיך אומרים את ברכת ה-"מזונות"?
ועל פסטות ובורגול ודברים בסגנון מה מברכים?

שואל השאלה:
ואני יודעת שזה מוזר אבל נגיד שיבולת שוער וסקיני פסטה ודברים בסיגנון מה מברכים?

שואל השאלה:
תודהה
ושיבולת שועל/סקיני פסטה
מה מברכים?

שואל השאלה:
כולל הסקיני פסטה?
ואת הברכות אומרים בלב או בקול?
וצריך להגיד אחרי זה "אמן" או ישר לאכול?
כי ראיתי מישהי שאמרה שישר אוכלים

שואל השאלה:
באמת תודהה

שואל השאלה:
סבבה תודה
כי אני חושבת שהסקיני פסטה היא ללא גלוטן בגלל זה
וזה בסדר גם להגיד את זה לא בקול? או שחייב בקול?

שואל השאלה:
תודהה
תוכלו לרשום לי מסודר מה אני אמורה לברך?
תודה:)

אם בארוחה יש לחם מברכים על הלחם וזה נספיק להכל
ובעיקרון אם יש לך ארולה אם מלא דברים תברכי שהכל זה להכל

אם זאת תעורבת - ויש כאן עיקר וטפל - אז מברכים על מה שהוא עיקרי וזה פוטר את השאר, אבל אם אוכלים בנפרד - מברכים על כל מין ומין בפני עצמו.

הברכה על הלחם פוטרת את הכל חוץ מיין, פירות וקינוחים.

מברכים על משהו שהוא אותה ברכה רק פעת אחת, לא מברכים על משהו שיש לו אותה ברכה על מין אחר פעם נוספת, אלא כם כן היה היסח הדעת.

בורגול - זה בורא מיני מזונות וכל דבר שהוא לא לחם והוא עשוי מחמישה מיני דגן.

למרות בדיעבד מי שברך שהכל על משהו יצא, לכתחילה אין לעשות כן אם זה משהו שניתן לברר מה הברכה שלו אצל תלמיד חכם. ניתן לברך שהכל רק אם זה משהו שלא ניתן לברר מה הברכה שלו עקב ספק ברכיבים או בגלל שיש כאן מחלוקת הפוסקים, אז במקרה כזה כדאי לברך שהכל כדי לצאת ידי חובה כל הדעות.

שואל השאלה:
תודה לכולםם
אז אם אני לא בטוחה אז לברך את ברכת "שהכל נהיה בדברו"?

^רק אם אין איך לברר את זה