ירושלמים איך אתם מתמודדים עם הפחד מפיגועים?

מאוד להיזהר ולשים לב להכל

רק לחשוב על זה שבאותה שעה הייתי אמורה להיות היום בכניסה לעיר וברוך השם לא הייתי שם
פחד מוות

כיום אני כבר לא בירושלים אבל כשגרתי שם זה היה מפחיד באמת כי גרתי בפסגת זאב, למי שמכיר שי צמוד מחנה פליטים שוועפאט, בכלל מוקף בהם וזה פחד תמיד לצאת מהבית, לבדוק שאפ אחד מאחורה לא בא עם סכין
לראות ערבי מרחוק לעבור את הכביש
לא לצאת בלילה כי הם היו יורדים אלינו לרחוב לז*ן כלבים (פיזית)

זה ממש מפחיד אני עוברת שם כל יום ולפני שנה היה פיגוע בדיוק באותו מקום ואח של חברה שלי נהרג ושכן שלי ניפצע הלוואי ויעיפו מפה את כל הערבים האלה צמאי דם שונאים ברמה שאני לא מצליחה להבין

וואי מלחיץ ממש חסמו את כל הכבישים אז אני לא הולכת לבית ספר ולפני כמה חודשים היה לי פיגוע מתחת לבית ואבא שלי ניצל משם מנס כי הוא היה עם הרכב קיצור באמת ממש מלחיץ אסל בעזרת ה הכל יהיה טוב

אני לא מפחדת מזה

תקשיבו כל מי שמפחד אין מה לפחד! השם שומר עלכים ואם חס ושלום קורה משהו זה רק מלמעלה וזה מה שהיה צריך לקרות גם ככה בכל מקרה גם אם בן אדם יהיה הכי זהיר בעולם אם השם החליט שיקרה לו משהו חס וחלילה אז זה יקרה לא משנה איפה הוא יהיה אני לא אומרת שצריך עכשיו לזרוק תזהירות לעזאזל אבל אם באלכם לצאת לאנשהו לא לפחד ולצאת הם רוצים שנפחד מהם צריך בדיוק ההפך השם איתנו

את האמת שאני מנסה לחיות את החיים רגיל כזה למרות שבכל מקום שאני הולכת יש ערבים ושטחים פלסטינים וגם שכונות של אנשים שרוצים להכחיד אותנו ברמה שהנהגים של ההסעה שלי ערבים וגם בעד פלסטין

וחוץ מזה זה לא רק לנו זה לכל מקום אחר

בסדר אני פשוט לא הולכת אף פעם לבד אבל אני לא יוצאת הרבה מהבית כי ההורים שלו מעדיפים שלא

פשוט לא מרבה לצאת מהבית ולא ללכת למרכזית וכאלה מקומות ועם כן אז להיות שם ממש קצת זמן

מסוכן להסתובב ברחוב .מפחיד מאוד

האמת שלא מפחדת
כל בוקר בשעה הזו נוסעת שם
במקרה היום יצאתי רק בשמונה מהבית ובאוטובוס ולא ברכב
זה מלחיץ אבל האמונה שלי ממש חזקה ואני מאמינה שמה שצריך לקרות קורה ואם הייתי צריכה להיות שם או שאם הייתי נפגעת גם זה מכוון מאוד
חוצמיזה, מאוד מקנאה בזכות של הנרצחות למות רק על עצם היותן יהודיות בארץ ישראל

זו דרגה שאף אחד לא יכול להגיע אליה גם לא הצדיק ביותר

השם יקום דמם, ואנחנו לא נישבר מזה

אני לרוב לא הולכת לאזורים של העיר.. בגלל הסכנה במיוחד בתקופות כאלה. אני תמיד ערנית לא משנה באיזה אזור אני נמצאת וסומכת על ה' שישמור עלי

כולה פיגוע אחד בירושלים, מה קשור ירושלמים? זה קורה בכל מקום

אני לא מפחדת מזה. ואם אני אמות אני אמות (לא בקטע אובדני, פשוט אין לי בעיה)

אין מה לעשות עם זה פשוט מנסים להיות זהירים כל הזמן לא משנה אם זה במלחמה או לא, ולסמוך על תחושת בטן

אני לא, אני פוחדת מאוד

תמיד שאני במרכזית או בעיר אני שמה לב למה שקורה סביבי ובודקת שאין משהו או מישהו חשוד
אבל אני כבר רגילה לזה אז לא כל כך מפחדת

^"כולה פיגוע אחד בירושלים" ? יש לך את זה ביותר מזלזל כלפי הנרצחים והנפגעים ?

וכדי שלא ימחק, לרוב רגילה אבל משתדלת שלא להסתובב יותר מדיי באזורים ציבורים כמו המרכזית.

אני לומדת בירושלים, חיפפתי לימודים היום בכלל הפיגוע

אין יותר מדי מה לעשות מנסה להמשיך כרגיל אבל תמיד נזהרים פשוט ואם משהו נראה או מרגיש לא טוב אני פשוט הולכת מאותו מקום

זה מפחיד יותר במזרח ירושלים
צריך להיות ערניים תמיד
וזה לא כולה פיגוע אחד בירושלים, אולי לא מגיעים אלינו הטילים בקושי אבל פיגועים לא חסר

בצורה מאוד גרועה.
עד השנה לא הבנתי למה כולם מפחדים מירושלים.
לא הבנתי למה זה נחשב ככ מפחיד.
מאז המלחמה עכלתי הכל. התקפי חרדה, פחד ללכת ברחובות. המחבלים שהיו בפיגוע גרים ממש קרוב לביץ שלי. היום בבוקר לא יצאתי מהבית. ועכשיו יצאתי ורצתי ברחוב מפחד למות.
הפקירו אותנו.
מיקום הפיגוע הוא מקום שאני עוברת בו הרבה. מזל שהפסקתי מאז המלחמה כי תמיד יש שם פיגועים

אני עדיין יוצאת ואמשיך לצאת, ההורים שלי קצת פוחדים מהמצב אבל הם סומכים עליי שאשמור על עצמי
פשוט צריך להישאר ברגע אפילו שהמצב קשה

אני מפונה לירושלים, כבר פה חודש וחצי. לא כזה מפחדת אבל עדיין מלחיץ