מי צודק פה אני או הוא

+מאוד ממליצה לך לטפל בחוסר ביטחון שלך במקום להשליך אותו על אחרים כי זה לא יעשה שום דבר חוץ מלהרחיק ממך אנשים.

שואל השאלה:
ענית בצורה מגעילה לא יודעת מי את אבל יש דרכים אחרות לדבר מקווה מאוד שתיהי בריאה

שואל השאלה:
אישה לאישה מלכה תזכרי

את רצינית? הוא צודק. מה השאלה בכלל?
הוא חבר שלך. לא הבן שלך. מה זה השטויות האלה של לאסור עליו לצאת עם חברים? "אני לא הסכמתי", ברצינות?
ועד כמה חסרת ביטחון את יכולה להיות שאת עושה את כל ההמולה הזאת בגלל שהוא רוצה להיפגש עם חברים שלו שחלקם נשים, מה זה משנה? אלו ידידות שלו, אסור לו חברות בנות עכשיו? ואת עוד עושה לו אולטימטום על זה שהוא רצה להיפגש עם חברים?

הייתי עושה בדיוק את אותו הדבר, מצדיק פרידה ועוד איך. בשנייה שחבר שלי אומר לי משהו כזה, לא משנה כמה אני אוהבת אותו, אני נפרדת. זה מהלך כל כך מגעיל ולא במקום לעשות.

אישה לאישה מלכה, ועדיין אני לגמרי אגיד לך כשאת טועה, וטעית.
מודה, התעצבנתי כי המקרה הזה מזכיר לי את חברה שלי. ואני מצטערת, לא היה במקום. מה שכן, מהחברה הזאת שלי כמעט כל החברים שלה התרחקו ממנה. לא רוצה שתגיעי למצב הזה.

שעת סיפור קצרה, מישהי שהייתה חברה טובה שלי מכרה אותי בשנייה ברגע שהיא חשבה שאני יכולה לתפוס את התשומת לב של איזה בחור.
עכשיו, איך זה קשור אלייך? שתיכן מגיעות מחוסר ביטחון, ושתיכן מפילות אותו על כולם במקום להתמודד איתו. וכמו שאמרתי, גם החברה הכי טובה שלה כבר לא מדברת איתה בגלל ההתנהגות שלה.

בואי תסכימי איתי שבזוגיות אין אף אחד מעל השני. אין לך יותר זכויות ממנו בקשר. אין לך בעלות עליו בדיוק כמו שלו אין בעלות עלייך. שניכם נמצאים ונשארים בקשר בגלל שהוא עושה לכם טוב.
אז איך מלכתחילה את מגיעה למצב שאת "לא מסכימה" לו לעשות משהו?
נצא מנקודת הנחה כרגע שהרצון שלך שהוא לא יפגש עם ידידות שלו רק מעצם זה שהן בנות הוא רצון לגיטימי.
כמו שהבהרתי מקודם, ואני מקווה שיכולת להסכים איתי על זה, אין לך יותר השפעה או יותר זכויות בקשר הזה. את יכולה לבקש ממנו שלא ילך ואת יכולה לפתוח בפניו את איך את מרגישה לגבי הסיטואציה ולבקש ממנו את חוות דעתו. לעומת זאת, מה שאת לא יכולה זה לצוות עליו לא ללכת, ואז עוד כשהוא עושה את הדבר המאוד שפוי ולגיטימי של לסרב לך, לעשות עליו מניפולציות ולהציב לו אולטימטום.

חוץ מזה, הרצון שהוא לא יפגש עם ידידות שלו רק מעצם זה שהן נשים הוא לא רצון לגיטימי. את לא יכולה לסגור אותו מנשים כשהן מהוות פחות או יותר חצי מהאוכלוסייה. הן בני אדם בדיוק כמוך וכמוני, והוא יכול ליהנות בישיבה עם נשים בדיוק כמו שהוא יהנה עם גברים. ואיך שאת מרגישה כלפי הסיטואציה לא נובע אלא מחוסר ביטחון. וכמו שהבהרתי כבר, להשליך את החוסר ביטחון שלך על אחרים לא יפתור את הבעיה. את צריכה להתמודד איתה.
אני גם לא אומרת תשמרי את זה לעצמך ותסבלי. אלו רגשות לגיטימיים, ואת לא חייבת להתמודד איתם לבד. היה לך בן זוג - למה לא להעלות את איך שאת מרגישה בפניו? את לא חושבת שבמקום לנעול אותו מכל אישה ואישה שתעבור ברחוב כדאי להתמודד עם הרגשות האלה ולהבין ממה הם נובעים? איך לטפל בהם? לשתף את הבן זוג שלך במקום להתעלם ולא להתמודד עם איך שאת מרגישה, ואז עוד להפיל את זה עליו?

נראלך שמישהו ישקיע זמן לקרוא הכל

^^^^לול דמיינו לפסול כל מה שמישהו אומר רק בגלל הגיל שלו.
^אני הבעתי את דעתי, בין אם אנשים רוצים להקשיב לה ומוכנים לקבל אותה או לא זה כבר לא ענייני.

זה לא קשור אהבה בגיל 14 זה דבר שונה, שתגדלי תביני גם שהייתי ילדה חשבת דברים אבל לא הבנת אותו דבר

עוד משהו הוא צריך לפחות להבין מאיפה הבקשה שלך באה ולנסות להסביר הוא עשה את זה?

לדעתי את לא יכולה למנוע ממנו להפגש עם בנות עם זאת התגובה שלו לא מכבדת ומוגזמת כאילו הוא היה יכול להגיד , אני אעשה מה שארצה , את לא יכולה למנוע ממני ללכת אני מבין אם זה פוגע בך אבל שאת הבחירה שלי.

מה את מקשיבה לה בכלל היא בת 14