נמאס לי שאומרים לי שאני שקטה.

את פשוט צריכה למצוא את האנשים הנכונים גם לי זה היה ואז עברתי סביבה ואני מרגישה הרבה יותר טוב

ממתי זה משהו רע להיות שקטה, זה בסדר להסתגר בעצמך ולא לשתף ולדבר הרבה, זה לפעמים הרבה יותר טוב אפילו

כנל!!! וואי זה שאני שקטה בכיתה לא אומר שאני שקטה.
וואי עצבים שאנשים אומרים לי את זה, עצבים.

ליל ברו" עאלק היא פשוט שיתפה ^
תתחילי לשנות את זה בהדרגה יש את המחשבות האלה אצל כולם ולפעמים זה יכול להטעות אותך שכולם נראים לך ביקורתיים כלפייך וגם אם לא הכול בסדר זה שלהם
אל תתני להם לתסבך אותך ככה
תנסי להיות את בלי לפחד בסוף תמצאי סביבה שתאהב אותך ותגרום לך להרגיש רצויה
מוזמנת לדבר איתי גם!!

אני מצטער על מה שאת עוברת, זה נשמע הרבה :(
אני שולח חיבוק, מקווה ומאמין שתצליחי לשפר את המצב
מאוד קל להזדהות עם המחשבות המטרידות על מה אחרים חושבים, זה מלחיץ ומתסכל והרבה פעמים יש מקום של אשמה על שלא מצליחים להתנתק מהם. יש כל מיני טיפים באינטרנט על איך אפשר להיות פחות מוטרדים ממה שאחרים חושבים, אלה לא פתרונות קסם- הם לא מיידים והם לא עובדים ב100%, אבל הם יכולים מאוד לעזור ואני ממליץ לך לקרוא עליהם. אני אישית התמודדתי עם התחושה הזו הרבה בעבר וגם עדיין לא מעט בהווה, אבל אני מנסה להזכיר לעצמי בעיקר שזה לא משנה מה אחרים חושבים, ובעיקר שהם כנראה לא חושבים עליי, יש לי שטויות וקטעים מביכים, אבל למי אין? ולי אין דעות נחרצות על אחרים ואני אחשוב רע על אחרים בגלל דברים קטנים, אז למה שאחרים כן יהיו ככה?
זה נשמע שאת רוצה יותר להיות חלק וזה ברור, אבל זה קשה. אולי תנסי להתחבר למישהי אחת שנראית לך נחמדה, לדבר איתה קצת- מה נשמע? איך עבר הסופ"ש? הסתדרת עם שיעורי הבית? את יכולה לנסות לפתוח שיחות אפילו רק של כמה מילים כל פעם עם מישהו/י אחד.
זהו בעיקרון, מקווה שהמצב ישתפר, בהצלחה!

חיים רק אמרתי מה את רוצה?

זה ממש מזכיר לי את השיר מהפסטיגל- כי נמאס להיות שקופים

מבינה את ההרגשה גם לי היו תקופות שפשוט לא מצאתי את עצמי בבית ספר מבחינה חברתית בעיקר
אין מה לעשות את צריכה לנסות למצוא את האנשים המתאימים לך
אם את רוצה חוויה טובה סך הכל מהבית ספר את צריכה חברים
אני יודעת שזה קשה אבל עם טיפה מאמץ זה ישתלם תאמיני לי
וגם רק שתדעי זה בסדר להיות לבד ואני אוהבת מאוד את הלבד שלי ואם את עדיין לא רוצה להיות לבד אז תעשי מאמץ ותנסי למצוא את החברים שמתאימים לך
אני מאמינה בך

אני מזדהה בטירוף
היה לי חרא בטירוף ואם אני בלי חברים אני עדיין מרגיש ככה
כאילו כולם מסתכלים ושופטים אותי אבל בו זמנית אף אחד לא מתייחס אלי ואני שקוף בעיניהם
חייב להגיד שמה שעזר לי אישית זה פשוט להיות עם חברים
זה לא עוזר במאה אחוז מן הסתם אבל לרוב זה מסיח את דעתי עד סוף היום וזה סבבה

אני לא במצב כמוך אבל גם לי יש כל הזמן התמודדויות חברתיות.
יש ילדה אחת ששונאת אותי בגלל שאני "ילדותית " בגלל שאני לא כמוה..

אבל יש לי חברה אחת שהתקרבה אלי בתקופה האחרונה, ודבקה שה -אלה הזאת ראתה אותי במצב הכי מטורלל עם החברה ( שהיא גם חברה של אלה)
פתאום היא נראת פחות מאיימת ממני, כשהיא ראתה אותי אמיתית ולא תלויה באף אחד ושיש לי חברות.

מה שאני אומרת זה שאף פעם לא מצבים שלא ניתנים לשינוי.
תנסי להתקרב קצת לילדים שיותר נעימים לך או שאת רואה אותם ליותר חברותים ולאט לאט תראי שזה מדבק עוד ועוד חברים.

זה מובן להרגיש מוצפת ומותשת מהחוויות האלה.
לי זה נשמע כמו חרדה חברתית.
תדברי עם מבוגר שאת סומכת עליו, כגון יועץ מנחה, מורה או הורה, על איך את מרגישה.
הם יכולים להציע הדרכה ומשאבים שיעזרו לך לנהל את החרדה שלך ולהתחבר לאחרים בבית הספר.
תנסי בנוסף פעילויות שגורמות לך להרגיש טוב, בין אם זה קריאת ספר, יציאה לטיול או האזנה למוזיקה.
זה יכול להסיח את דעתך מהמחשבות.

חשוב שתזכרי שאת לא לבד בזה, ישנם משאבים זמינים שיעזרו לך. ויש לא מעט ילדים שמרגישים אותו הדבר כמוך, את יכולה לנסות להתחבר אליהם (:

ואף תשימי יותר מדי מחשבה על אף אחד!
להיות אמיתי זה הכי מקרב, גם אם האמיתי שלך לא מושלם

כל כך הרבה הזדהות
חושבים שאני חית מהמחמד שלהם
לא יודעת איך זה יעבור כי בעצמי אני ככה
מצאתי חבר שממש עזר לי עם הכל
מאמינה שגם את תוכלי
מאחלת לשתינו בהצלחה!!

שיקפצו!!! אל תתיחסי

זה בדיוק אני. וזה כל כך מעצבן שזוכרים אותי בתור השקט של הכיתה.

קודם כל חיבוק ענק!
הכול יהיה בסדר, גם אנשים שהיו שקטים בבית ספר מוצאים את עצמם בהמשך.
אני ממליצה לך ללכת נגיד לחוג או איזה משהו שמעניין אותך גם מחוץ לבית ספר ולמצוא שם אנשים שאת אוהבת להיות איתם- ברגע שתהיי בסביבה אוהבת כבר פחות ישנה לך מה אומרים וכו'.
חוץ מזה כשהם צוחקים כמעט מליון אחוז שזה לא עלייך וזה בראש שלך, זה קורה לכולנו.

את יחידה ומיוחדת ומדהימה ואת תמצאי את עצמך אני מבטיחה!

וואו אני כלכך מסכימה
תראי לאנשים שאת לא כזו ואף אחד לא באמת מכיר אותך
ואל תחשבי על מה אנשים חושבים עלייך
אני יודעת שזה מאוד קשה, גם לי זה מאוד קשה ואפילו מרגיש בלתי אפשרי אבל זה אפשרי ואל תשכחי את זה

זה חרדה חברתית....

צודקים אתם שיש מחשבות כאלה לכולם אסל תלוי בכמות ובחומרה.

אם אלה מחשבות חוזרות שוב ושוב בלי שליטה אולי זה ocd אבל כמובן צריך לאבחן עם עוד מלא תסמינים.

אולי זאת חרדה חברתית באופן ספציפי.

בכל מקרה תמיד אפשר לטפל בזה אפילו עם כדורים. (לא שאני מאיץ בך לקחת. עדיף לנסות להתמודד בלי.)

פשוט אל תהיה שקטה כל הזמן תדברי לפעמים

^^אבל חיים שלי למה שתתן אופציה או סיכוי לאבחון אני יודעת ומכירה בעצמי מה זה אוסידי אבל הקריטריונים של זה יכולים להופיע אצל אנשים שגם אין להם את זה בהכרח ..ואם כבר לטפל אז ממש לא כדורים עדיף טיפול כמו תרפייה אצל מישהי למרות שאני מאמינה שאפשר לטפל בזה גם בלי לערב אנשי מקצוע או כדורים

תפסיקו לאבחן אנשים אחרים או את עצמכם לבד על בסיס כמה שורות או "הרגשה" אתם לא אנשי מקצוע ודי לחיות בסרט שאתם כאלה יכול להיות שלמישהו יש מאפיינים של משהו אבל זה מצביע על דבר אחר או שחסר לכם מידע ואתם סתם מטעים את הבנאדם ומפיצים מידע שגוי

אני מצטרף לשאלה

אז אל תיהיה שקטה

תנסי לדבר עם בנות שאת יותר מתחברת אליהן

ממש מצטער שאת מרגישה ככה. אני ממש מבין את אותך.
רוצה לדבר בפרטי? אם תרצי אנחנו יכולים להיות חברים ונדבר בהתכתבות זה כיף יש לי מלא חברים כאלה(^-^)
בכל מקרה אם תרצי לפרוק אני כאן❤

אני מרגישה בדיוק כמוך

את יודעת הייתי ממש כמוך ולפעמים אני עדיין ככה אבל מה שאני עושה כדי לנות לשפר את המצב זה פיזית לקלל את כל העולם ולרגע עולה לך מחשבה כזאת דל מה ילשבו עליי תגידי לעצמך כזה "לא אכפת לי שיזדיינו כולם" אם מישהו מסתכל וצוחק וזה מטריד אותך תסתכלי עליו בחזרה ותוך כדי תגידי לעצמך בראש כאילו את אומרת לו "על מה אתה מסתכל אידיוט?" וככה, זה מה שאני עושה, רני מרגישה יותר ביטחון עצמי אבל יש לי עוד מלא על מה לעבוד מקווה שזה יעזור לך יותר מלי

אני מסכים איתך כל כך, כולם חושבים שאני שקט תמיד ושאין לי חיים כי אני לא מדבר

זה ככ אני

שואל השאלה:
תודה רבה לכולם❤ זה נחמד לדעת שלא רק אני מרגישה ככה.. ושיש עוד הרבה שמרגישים כמוני..

^ תדמייני חתול וחיבוק❤