חרדים, שידוכים, עזרה

מוזמנת לפרטי

אז אולי הבחורים האלה לא בשבילך
יש מלא זוגות ששמרו נגיעה לפנו החתונה וזה יכול לעבוד כשזה אמיתי
אני לא באמת יודעת אז בהצלחה לך ומקווה שיסתדר❤

אפתח בזה שעם מגע יותר קל ליצור רגש מיני, וגם מתח מיני לא רצוי, לא רגש של זוגיות מעבר לצד המיני.

יש בציבור החרדי כל מיני סוגים, יש כאלו שמתחתנים כי הם צריכים זוגיות, יש כאלו שרק בשביל מצוות פרו ורבו, יש כאלו שרק מחמת החיוב להתחתן, ויש עוד הרבה סוגים אחרים.

אבל העניין של השידוכים היא לבדוק 'האם זה אדם שניתן לחיות איתו את שארית החיים?' (בתקווה שלא תתגרשו, זה קורה מדי פעם, בכל מערכת יש לפעמים תקלות, לפעמים הם קריטיות).
יש כאלו שמרגישים פרפרים כבר בשידוכים, יש כאלו שמרגישים לאחר חתונה, יש כאלו שמרגישים רק בשלב מאוחר יותר של החיים, ויש כאלו שלא מרגישים,
יש כאלו שאין להם צורך בפרפרים, זה משתנה בין בני אדם.

אני אעתיק חלק מתשובה שכתבתי בעניין זה לפני כמה ימים:

אני עדיין לא בשידוכים, אבל אכתוב מה שידוע לי-
יש פעמים שזה 'ניצת' מאליו במהלך אחת הפגישות. יש פעמים זה ניצת לפגישה ראשונה, יש פעמים שזה ניצת לאחר חתונה (אדם בחתונה שלו מקבל נשמה חדשה וגוף חדש, הוא לא אותו אדם שהכרת בשידוכים יותר, וגם את לא, כך שלפעמים לאחר חתונה דווקא הם מתאהבים זה בזו, לפעמים לא, אי אפשר לדעת מה אתם תהיו לאחר החתונה)

גם יש עניין של בעילה ראשונה, שאי אפשר להיכנס ממנה להריון והגמרא מקשה שלפי זה היא לא בעילת מצווה, ומתרצת שהחיבור והקשר הרוחני בין הבעל לאשתו קוראת באותה בעילה ראשונה, יתכן שמחמת זה לפעמים זה קורה לאחר חתונה.

אם את עדיין מסתפקת, את יכולה להמשיך לצאת לשידוכים, או להוסיף פגישות עם אותן בחור אם את רוצה אותו, או להמתין לשידוך אחר, הבחירה שלך.

כעת אוסיף על התשובה הנ''ל:

אם את מרגישה שזה לא זה, זה לא זה. אם הרגשת שזה היה זה, וזה כבר לא, זה לא. אם את מסתפקת, למרות שמקובל לא להרבות בפגישות, אני חושב שאם יש צורך בכך, מוטב להרבות כמה שצריך, אך לא מעבר לנצרך.
הגדר של 'לא נצרך' הוא כשאת בטוחה שהוא האחד, או שאת בטוחה שהוא לא האחד.

שואל השאלה:
תודה רבה^
אבל אני ניראלי לא מרגישה אצל אפחד . לא יודעת אפעם לא בטוחה שזה מאה אחוז זה תמיד ישלי חששות.
וכאילו אינלי כח כבר לנסות אחרים אינלי כח להצעות שאמאשלי מציעה לי ואז להתווכח איתה כשאני לא רוצה וכו .
כאילו אני כן אומרת לעצמי מה יציעו לי יותר טוב ממי שאני יוצאת עכשיו?
ומרגישה שזה לא משנה עם מי ייצא , אני לא אוהבת פגישות! זה לא שמחכה כבר לפעם הבאה..
כאילו הוא מבחינתו לראות אותי יום אחרי יום ואני כזה אינלי כח

לגבי 'שמא יציעו לי יותר טוב', אני חושב שזה דבר מיותר, אם זה מתאים, זה מתאים.
זה חשש שאם ישאר אצלך, בין בשידוכים בין השאר דברים, את תישארי בסוף בלי כלום, מחמת שתמיד תחששי שמא יש יותר טוב. אם זה טוב, זה טוב, לא צריך לחפש הכי טוב.
זה כמו האנשים שמתעקשים להשיג חנייה קרובה יותר ב5 מטר לכניסה לבניין ויתעקשו על כך גם 10 דק', בזמן הזה הם יכלו כבר להיכנס לבניין ולחזור כמה פעמים.


את מעצמך מרגישה שאת לא רוצה זוגיות או שאת לא רוצה פגישות?
אם את רוצה זוגיות ולא רוצה פגישות, פגישות זה לא תמיד הכי קל, זה יכול להכיל הרבה מתח, תלוי באדם, בחרדה חברתית וכו', אבל זה היכי תימצי (איך תמצא, היינו הדרך למציאת זוגיות).

יתכן שגם פשוט עדיין לא מצאת מישהו שמתאים לך.
ניסית לדבר עם שדכנית? לפעמים אמהות לא יודעות מה מתאים לבת שלהם אלא מה מתאים להם, או מה הם חושבות שמתאים לבת שלהם, והם פשוט לא מכירות את ביתם.

אני חושב שהצעה שאימך בחרה היא לא דרך טובה, לרוב שדכניות יותר מנוסות במציאת התאמות. יש מקרים שגם אחים גדולים או אחיות גדולות יכולות למצוא מישהו שלדעתם יתאים, לפי מה שדיברתי על אנשים פה, הסיכוי שאחיך או אחותך יבינו מה מתאים לך גדול יותר מהסיכוי שאימך תבין, אם כי איני יודע מה הקשר בינך לבין אימל ועד כמה היא מכירה אותך.

שוב אומר, מומלץ לפנות לשדכנית או לרבנות שמכירה אותך היטב, אם את מכירה אחת כזו.

שואל השאלה:
אני יכולה להגיד שהוא כן מתאים לי , ושוב אינלי משו רציני ספציפי לפסול עליו, אבל משו בחוסר כח וכייף שלי בפגישות מפריע לי וזה עם כולם ככה. אני חושבת שבפגישה חמישית אני כן צריכה לרצות לראות אותו שוב (אם הוא האחד הנכון בשבילי) לא ככה? או שלכולם זה לא כייף הפגישות לפני חתונה?

שום דבר לא דפוק איתך. כל מי שירד לך ממנו כנראה לא היה שלך.

אני לא מכירה יותר מידי את עולם השידוכים אז קחי כל מה שאני אומרת בעירבון מוגבל אומרת רק ממה שמכירה ונשמע לי.

קודם כל לא לוותר אבל גם לא למהר יותר מידי כמובן.
אולי כדאי להבין יותר מה את מחפשת, אולי להפסיק רגע את השידוכים לתקופה קצרה (חודש נגיד רק כן? לא מתכוונת לגמרי להפסיק. ולחשוב עם עצמך מה את מחפשת) ולא למשוך יותר מידי את הבחור ולבזבז סתם זמן וכוח, אבל גם לא ישר לפסול, תבואי בראש פתוח

אולי את צריכה להיות יותר פעילה בשיחה? יותר לדבר יותר לשתף? בסופו של דבר יש רק את הדיבור אז צריך לשתף אחד את השני.

ולגבי המגע, לא להפתות לזה. זה לא הרגש שאת רוצה וזה רגש שאחרי תקופה נעלם, לעומת רגש רק מתוך דיבור והיכרות ולא תאווה.

אני לא יודע לגבי החוסר כוח, אבל מה שחסר החלק של ה'כיף', זה לגיטימי, שידוכים זה לא בשביל הכיף, בשביל זה יש דייטים וקשרים למטרות מיניות (סליחה על המילה- מה שמכונה 'סטוצ').
יש כאלו שלמרות שלא חייב שיהיה כיף, הם נהנים, יש להם הרגשת 'כיף', אבל אין חיוב או עניין שיהיה כיף, אם זה באק מה טוב, ואם לא, גם טוב.

יתכן שהחוסר כוחות נובע מדיכאון או מייאוש.
אם זה דיכאון, זה תלוי בחומרה שלו.
הייאוש עשוי לנבוע מחמת ריבוי הדברים שיצא לך להיפגש איתם עד כה, או מחמת נסיונות חוזרים ונשנים להרגיש את ה'כיף' שלא בהכרח שתרגישי בזמן השידוכים.

אני מסתפק לגבי העצה הזו, אבל אם את חושבת שהוא אופציה טובה, אזי אולי תנסי להגיע לפגישה בלי לנסות לחפש כיף או פרפרים בכלל, אלא לחפש התאמה.
אולי גם כדאי שתנסי לדבר עם חברות שעברו גם הם הרבה פגישות או שעברו עיכובים אחרים בשידוכים, אישית עדיין לא יצאתי לשידוכים לכן אציע לך לנסות לקבוע שיחה עם שדכנית, היא כבר מכירה את הנושא ככף ידה, והיא גם יודעת אילו מקרים לרוב עובדים ואילו לא.

לא אמור להיות פרפרים או רגש, והרגש לא נמדד במה את מרגישה בסוף הפגישה כשאת עייפה, אלא בגעגוע אליו לאחר שעומדים להיפגש אחרי כמה ימים

בכל אופן לדעתי הגיע הזמן ל'תנאים', את יכולה להתייעץ עם הרבנית כדי להיות בטוחה
אחרי 5 פגישות כבר יש להתקדם שלב לרוב

כך או כך היועץ זוגיות הכי טוב שאני מכיר זה הרב נחום דיאמנט אם יעזור לך

שואל השאלה:
תודה לכולם!
אממ אין לי געגוע כלכך האמת.. ולא היה לי עם אפחד . אבל כן אם אפסול ארגיש פספוס מהצד שלי

אני לא חושב שעלייך לפסול, אבל שאלי את הרבנית שלך