אני מרגישה שאני ממש מתרחקת מהדת לאחרונה (פירוט)

בעיקרון גדלתי בבית מעורב שחצי בו שומרים שבת וחצי מסורתיים ורציתי להתחיל לשמור שבת בשביל לעשות את אמא שלי גאה.
עכשיו אני כן מאמינה בה' אבל דברים שקשורים לדת שעשיתי לא ממקום של אמונה אלא ממקום של להוות לאמא גאווה.
אז ניסיתי לכפות על עצמי את הדת בכוח, להתלבש צנוע ובאמת לשמור ממש בקיצוניות עד לרמה שזה לא עשה לי טוב לנפש בכלל (זו הייתה צורה של ocd).
אני לא במקום הזה יותר אבל באמת קשה לי עם העובדה שאני שומרת שבת ומאמינה אבל מרגישה כ"כ רחוקה מבורא עולם ואני בוכה המון בגלל זה ופשוט מרגישה מתונקת ממנו ולא יודעת איך להתחבר וניסיתי למצוא את הדרך אליו בהמון דרכים ואני לא מרגישה שזה עובד ובזמן האחרון אני מתרחקת מהדת וקשה לי כי זה מאכזב את אמא שלי ואני באמת כבר לא יודעת מה לעשות.
ואני יודעת שאני לא אמורה לשמור רק בגלל אמא שלי, אני באמת מאמינה אבל התפילות שלי מרגישות לי חלומות וריקות ואני לא מרגישה כלום כשאני עושה דברים שקשורים לדת.
וגם חלק מהחברים שלי מתקרבים לדת ובתהליכי חזרה בתשובה וקשה לי לראות את האנשים סביבי מתקרבים בזמן שאני מרגישה שאני רק הולכת ומתרחקת.
יש למישהו הצעה לאיך אני יכולה יותר להתקרב בדרך שאני באמת ארגיש קרובה לבורא עולם ולא סתם מתפללת תפילות ריקות?