בבקשה תענו(לשלוח?)

אמא תקשיבי,
אני לא יכולה להמשיך לחיות ככה, אני מתביישת בעצמי!
בגוף שלי,בהתנהגות שלי,בכבוד שלי כלפי אחרים בהכל אני שונאת את עצמי ואת מי שהפכתי להיות
אבל זה לא מבחירה אני באמת סובלת 24/7
פחדתי לשתף אותך כי אני מתביישת בזה
זה כל כך מביך ומבייש אותי לדבר על זה כי אני אפילו מנסה להכחיש את המצב מעצמי
בכל זאת בחרתי לשתף אןתך כי אני צריכה עזרה
אני לא מסוגלת להמשיך ככה זה פוגע בי ובכל האנשים הקרובים אליי וכמובן הכי הרבה זה פוגע בך ובאבא ובקשר שלכם אז אני מוכנה לעשות הכל כדי להחלים מזה.
אני פשוט יכולה לא לאכול יומיים שלוש ברצף ואז ברגע שאני אכניס משהו הכי קטן לפה יהיה בי איזשהו דחף לאכול כל דבר שאני רואה
ואחרי זה מגיעים כל הרגשות אשמה וכל הדיכאון ובשביל לשפר את התחושות האלו אני שוב פעם צמה ואז זה חוזר עוד הפעם לאותו לופ
ובגלל זה הרבה פעמים שאת שמה לב שאני לא אוכלת במשך כמה ימים תדעי שזו הסיבה.
וניסיתי באמת ניסיתי הכל בשביל להחלים מזה לבד אבל זה פשוט בלתי אפשרי איכשהו תמיד תוקף אותי בולמוס שלא בשליטתי ואני טורפת כל דבר בבית ואני לא יכולה להישאר עם התחושות האלו אז אני מרעיבה את עצמי.
ואני כל כך מפחדת לעלות במשקל כי שאני מרגישה שמנה אני מרגישה שאני כלום ושום דבר שאין בי שום דבר חוץ משומן ושכולם היו אוהבים אותי יותר אם הייתי רזה
אני באמת מתחננת ממך לעזור לי בזה כי כבר לא כיף לי לחיות ככה אני לא אוהבת לחיות אני לא אוהבת לקום בבוקר בהרגשה שהיום אני לא אוכלת כלום או להפך שאני לא יוצאת מהבית כי אני נפוחה מהבולמוס
וזה גם מתחיל להשפיע על הלימודים
והכי הכי גרוע בעיניי שזה משפיע עלייך מתי שאני רואה אותך עצובה בגלל המצב שלי זה גורם לי לדיכאון נפשי
אני אוהבת אותך הכי בעולם
ומוכנה לעשות הכל בשביל לעבור את זה בשביל עצמי ובמיוחד בשבילך❤