5 תשובות
היי אנונימי,
אתה משתף כאן באומץ על המצב הרפואי שלך ועל ההתמודדות שצפויה להיות לך במלחמה מול הסרטן. לחפש דרכים להתמודד ולשמוע טיפים זה חשוב להכנה העצמית וזה מראה על המון כוחות מצידך. אני רוצה להציע לך כאן את האפשרות למצוא מקום בטוח לשתף ולקבל תמיכה בכל התהליך הזה שאתה עובר. לפעמים עצם השיתוף עוזר לנו.
אנחנו מפעילים צ'אט תמיכה לבני נוער וצעירים. הוא פעיל כל יום (חוץ מסוף שבוע) החל מהשעה 18:00. מצרפת לך את הלינק למטה.
מחכים לך,
אסתי וצוות עלם דיגיטל.
אתה משתף כאן באומץ על המצב הרפואי שלך ועל ההתמודדות שצפויה להיות לך במלחמה מול הסרטן. לחפש דרכים להתמודד ולשמוע טיפים זה חשוב להכנה העצמית וזה מראה על המון כוחות מצידך. אני רוצה להציע לך כאן את האפשרות למצוא מקום בטוח לשתף ולקבל תמיכה בכל התהליך הזה שאתה עובר. לפעמים עצם השיתוף עוזר לנו.
אנחנו מפעילים צ'אט תמיכה לבני נוער וצעירים. הוא פעיל כל יום (חוץ מסוף שבוע) החל מהשעה 18:00. מצרפת לך את הלינק למטה.
מחכים לך,
אסתי וצוות עלם דיגיטל.
לא עברתי, קודם כל החלמה מהירה ושה' ישמור עליך, העיקר להיות אופטימי ולחשוב על טוב
תרגיש טוב ורפואה שלמה!
אנונימית
אני לא עברתי טפו טפו אבל אני מקווה שהכל יהיה בסדר ומאמינה שתצא מזה, תישאר חזק והחלמה מהירה ❤
היי אנונימי יקר,
יכולה רק לתאר לעצמי את תחושת החרדה שעוברת עליך, את הפחד שהתקופה הכי מטלטלת בחייך חוזרת על עצמה.
מבינה שאתה לא זוכר הרבה ממה שקרה בגיל 3, אבל יכולה לתאר לעצמי שחוסר האונים מתעורר בכל מקרה.
נראה שכולם מצפים ממך להיות חזק, וזה מרגיש כאילו מצפים ממך להדחיק את הרגשות שלך בפנים, את כל הכאב, חוסר הוודאות, תופעות הלוואי המייסרות. נדמה שהיית רוצה לזעוק את התמודדות החוצה, להביע את המצוקה ולזכות למרחב שיתן לך לפרוק אותה החוצה במקום להיבהל ולהגיד לך "תהיה חזק".
לפעמים "תהיה חזק" מרגיש כאילו משתיקים את מה שעובר עליך, שלא מנסים להבין אותך.
מה דעתך לפנות לעו"ס במחלקה בה אתה מטופל?
ניתן לפנות גם לאגודה למלחמה בסרטן, יש להם קבוצות תמיכה למשפחות שיוכל לעזור להם להתמודד עם הרגשות שעוברים עליהם:
https://www.cancer.org.il/hazakim/
לפעמים שיחה עם איש מקצוע יכולה לעזור למשפחתך להבין אותך, לתווך להם את המצב ואת הצרכים שלך.
אם תרגיש שזה נכון עבורך, מזמינה אותך לצ'אט של סה"ר- סיוע והקשבה ברשת, לשיחה אנונימית, במרחב נטול שיפוטיות שבו אפשר לדבר על כל מה שעובר עליך. בקצב שלך, ורק כמה שמתאים לך לשתף.
שלך,
מתנדבת סה"ר.
יכולה רק לתאר לעצמי את תחושת החרדה שעוברת עליך, את הפחד שהתקופה הכי מטלטלת בחייך חוזרת על עצמה.
מבינה שאתה לא זוכר הרבה ממה שקרה בגיל 3, אבל יכולה לתאר לעצמי שחוסר האונים מתעורר בכל מקרה.
נראה שכולם מצפים ממך להיות חזק, וזה מרגיש כאילו מצפים ממך להדחיק את הרגשות שלך בפנים, את כל הכאב, חוסר הוודאות, תופעות הלוואי המייסרות. נדמה שהיית רוצה לזעוק את התמודדות החוצה, להביע את המצוקה ולזכות למרחב שיתן לך לפרוק אותה החוצה במקום להיבהל ולהגיד לך "תהיה חזק".
לפעמים "תהיה חזק" מרגיש כאילו משתיקים את מה שעובר עליך, שלא מנסים להבין אותך.
מה דעתך לפנות לעו"ס במחלקה בה אתה מטופל?
ניתן לפנות גם לאגודה למלחמה בסרטן, יש להם קבוצות תמיכה למשפחות שיוכל לעזור להם להתמודד עם הרגשות שעוברים עליהם:
https://www.cancer.org.il/hazakim/
לפעמים שיחה עם איש מקצוע יכולה לעזור למשפחתך להבין אותך, לתווך להם את המצב ואת הצרכים שלך.
אם תרגיש שזה נכון עבורך, מזמינה אותך לצ'אט של סה"ר- סיוע והקשבה ברשת, לשיחה אנונימית, במרחב נטול שיפוטיות שבו אפשר לדבר על כל מה שעובר עליך. בקצב שלך, ורק כמה שמתאים לך לשתף.
שלך,
מתנדבת סה"ר.