9 תשובות
חשבת אולי לנסות לפתח שיחה דרך ווצאפ נגיד להרגיש קצת יותר בנוח ואז פנים מול פנים? זו יכולה להיות אפשרות טובה. חוץ מזה אם תרצי לדבר מוזמנת תמיד
שואל השאלה:
ניסיתי , בווצאפ הכל זורם ובמציאות או שאני מתעלמת מרוב מבןכה או שאני קופאת ועונה יבש
ניסיתי , בווצאפ הכל זורם ובמציאות או שאני מתעלמת מרוב מבןכה או שאני קופאת ועונה יבש
אנונימית
קראתי רק את הכמה שורות ראשונות ואני מבינה לגמרי את הקטע של החרדה חברתית,
אבל תנסי בהדרגה לפתוח את עצמך לאנשים,
אם יש לך בני דודים או משפחה בגיל שלך שאת מכירה אם יש להם חברים תצאי איתם ואז את יודעת שיש לך מישהו שאת סומכת עליו,
תראי אם יש חוגים נגיד ריקוד או משהו אז אנשים בדרכ במוד להתחבר ולהכיר אז הם יהיו נחמדים ופתוחים יותר בשבילך, אם יש אולי פעילויות איפה שאת גרה
ותנסי להבין מאיפה ההסגרות לאנשים התחילה
אבל תנסי בהדרגה לפתוח את עצמך לאנשים,
אם יש לך בני דודים או משפחה בגיל שלך שאת מכירה אם יש להם חברים תצאי איתם ואז את יודעת שיש לך מישהו שאת סומכת עליו,
תראי אם יש חוגים נגיד ריקוד או משהו אז אנשים בדרכ במוד להתחבר ולהכיר אז הם יהיו נחמדים ופתוחים יותר בשבילך, אם יש אולי פעילויות איפה שאת גרה
ותנסי להבין מאיפה ההסגרות לאנשים התחילה
ברגע שחושבים על משהו הרבה זה רק יעצור אותנו. תיגשי לאחת מהן בהפסקה למשל תשאלי אותה איך עובר לה היום ועל סמך מה שדיברתן בווצאפ תעלי את אחד הנושאים ותפתחו את זה משם
תנסי להתנדב איפהשהוא תכירי אנשים חדשים נחמדים
מוזמנת לשלוח לי הודעה יש לנו סיפור דומה
אני מבינה למה את לא רוצה לספר להורים אבל אולי דווקא בטווח הרחוק כן יהיה עדיף שתספרי להם.. חוץ מזה שזה ממש קשה לעשות את זה 6 שנים וכאילו שיהיה בידיעה שהכל בסדר איתך בזמן שאת לא
שואל השאלה:
אני לא רוצה לספר להורים אז רק בגיל 18 אני אלך לפסיכולוגית , ובאמת אני חושבת שפסיכולוג זה משהו כיף רצח ויכול לעזור לי אבל כמו שאמרתי אין מצב שאני מספרת להורים
אני לא רוצה לספר להורים אז רק בגיל 18 אני אלך לפסיכולוגית , ובאמת אני חושבת שפסיכולוג זה משהו כיף רצח ויכול לעזור לי אבל כמו שאמרתי אין מצב שאני מספרת להורים
אנונימית
אמלה את לא מבינה כמה אני מזדהה, גם בקטע של ההפסקות גם בקטע שפונים אלייך גם בקטע של הגיל.. רק שאצלי לא זה לא 3 שנים אבל כן זה קשה רצח ואני באותה בעיה ואנלא יודעת מה לעשות וזה קשה ממש
אבל שתדעי שאני כן ממליצה על פסיכולוגית! זה נשמע יותר רע מאיך שאולי את מדמיינת. אם תהיי אצל אחת שבאמת תרגישי חיבור איתה ותרגישי בנוח איתה, יהיה לך הרבה יותר קל. למרות שהמצב אולי לא ישתנה עצם זה שאת אומרת לה ומדברת איתה על זה והיא מבינה אותך ולא יודעת איך להסביר זה פשוט כיף, זה גם תמיד משהו מיוחד בשבוע ואני תמיד חיכיתי למפגש שלנו (הייתי שנה שעברה מטעם הפנימייה שהייתי בה, עכשיו כבר לא כי עזבתי. אני מנסה לחזור אבל לא רלוונטי)
אבל שתדעי שאני כן ממליצה על פסיכולוגית! זה נשמע יותר רע מאיך שאולי את מדמיינת. אם תהיי אצל אחת שבאמת תרגישי חיבור איתה ותרגישי בנוח איתה, יהיה לך הרבה יותר קל. למרות שהמצב אולי לא ישתנה עצם זה שאת אומרת לה ומדברת איתה על זה והיא מבינה אותך ולא יודעת איך להסביר זה פשוט כיף, זה גם תמיד משהו מיוחד בשבוע ואני תמיד חיכיתי למפגש שלנו (הייתי שנה שעברה מטעם הפנימייה שהייתי בה, עכשיו כבר לא כי עזבתי. אני מנסה לחזור אבל לא רלוונטי)