לאנשים שמבינים בכתיבה

אל תכתוב אותם.
בשיחה הבאה תכתוב שהם נסערים

זה כמו שאם דמויות בסרט עוברות ממקום למקום לא מראים לך את כל הנסיעה
אלא אם קורה משהו חשוב

שואל השאלה:
^אני חייב להראות אותם. זה מראה על מה הדמויות חושבות איך הן מעכלות את מה שקרה מה הם מתכננות לעשות ומה הם חושבות על מה שקרה באופן כללי. בסרטים אין דרך לעשות את זה אז הם מוכרחים לחתוך ולהראות את זה בדרכים אחרות אבל בספרים כן מראים את זה. נכון שיש קטעים שצריך לדלג עליהם ופשוט להמשיך הלאה אבל לא על כל המעברים

אני לא יכול לכתוב שהם פשוט נסערים משום מקום כי זה סתם מבלבל והקורא לא יבין מאיפה זה בא אני צריך להראות להם את המחשבות שלהם והרגשות שלהם

אתה יכול תוך כדי מה שקורה לשלב מחשבות שלהם
תבנה את זה בהדרגיות
אם למשל הייתה שיחה אחת, ואז ישר בפעם הבאה הם נסערים זה לא מתאים ולא ממש אמין
אבל אם אתה מוסיף תוך כדי העלילה מחשבות קטנות כאלה, אולי קטע שסתם הולכים ברחוב וחושבים
ואז רק אחרי כמה פעמים כאלה פתאום הכל מתפוצץ זה יכול לעבוד
אבל אתה לא חייב להקדיש לזה פרק שלם או משהו

שואל השאלה:
לא התכוונתי לפרקים שלמים התכוונתי למעבר בין סצנות

זה מה שאני אומרת תכתוב את זה בתוך הסצינות