אנשים שהיו בדיכאון ופגיעה עצמית אם יצאתם מזה איך?

דיברתי עם אבא וכאילו פרקתי לו הכל ומאז אני ממש שמח ומאושר

קודם כל המצב הזה ממש נורמלי ושנית זה יעבור עם טיפול פסיכולוגי או טיפול רגשי ואם יש לך חרדות ועוד כל מיני דברים כאלה אפשר לשלב עם זה כדור פסיכאטרי אבל רק לשיקולך

שיתוף כן מקל על המצב אבל במקרה שלי זה פחות עזר. פשוט אמרתי לעצמי דיי חלאס לא יכולה יותר אני חייבת לפעול לעשות משהו לצאת מאזור הנוחות גם אם זה עכשיו אני לא אוהבת איך שאני נראית אני החלטתי לעשות הכל בשביל להפוך את זה. גם אם זה התחושה של הבדידות פשוט מילאתי את זה בדברים אחרים כמו חוגים יציאות עם המשפחה אפילו סתם בעצמי. פשוט לפעול ולעשות דברים, אם המצב באמת רע ואתה כבר תקופה בזה והגעת למסקנה ששום דבר לא עוזר תדבר עם מישהו מיקצועי זה באמת עוזר

מהפחד שההורים שלי יראו את החתחים ויקחו אותי לטיפול הצלחתי להפסיק

במקום זה אני מוציאה את הכל ביומן עכשיו

אישית לא הגעתי לפגיעה עצמית פיזית זה פשוט הכל היה בתחום המחשבתי, זה עדיין, כרגע אני על כדורים לחרדות לא הכי עוזר אבל נראה מה יהיה, כן אני עוד בטיפול פסיכולוגי, אני גם כותבתהשזה עוזר, וכן יותר משתפת את ההורים..

זה בא מאוד בתקופות, אני מדברת עם חברים אבל הם לא מאוד עוזרים.. הבנתי שאני צריכה שזה באמת יבוא ממני אם אני רוצה לשנות משהו, אבל כשאני בתקופה קשה יותר אני לא זוכרת את זה בכלל/לא רוצה להאמין לזה..