21 תשובות
מתאפסים על עצמך ולא מחפשים מי שיעזור לך את יכולה לבקש מ20 איש שיעזרו לך אבל זה יקרה רק מתי שאת תרצי מתי שאת רוצה משהו ועובדת בשבילו הוא יקרה תקומי מוקדם תלכי לישון מוקדם,תאכלי טוב 3 ארוחות ביום תשתי ליטר וחצי מים לפחות כל לשפר את המראה של הפנים שלך ועוד דברים שמושפעים מהאפקט של מים וזהו תראי את השינו לא כלכך קשה
שואל השאלה:
זה לא כזה פשוט^ אני פיזית לא יכולה להירדם בלילות מאז שהייתי קטנה..הייתי תמיד הולכת לבית ספר עם 0 שעות שינה וכך גם לעבודה שהייתה לי
ואני שותה מים אבל מנשנשת מלא בלילה בגלל החוסר שינה
ואין דבר כזה להתאפס על עצמי אין לי פשוט כוח לעשות כלום לא משנה כמה אני מנסה
אנונימית
זה כן מאוד פשוט הייתי במצבים כמו שלך סבלתי מאינסומניה (נדודי שינב) הפרעות אכילה,בעיות פיזיות ובעיות בריאותיות אבל את יודעת מה עשיתי? עשיתי ההפך ממה שנוח לי ואני בן אדם בריא במלואי אני מרגיש טוב כל הזמן הסריאות שלי בשמיים לפני כל זה היה יכול להיות לי פרופיל 21 לא כשיר בסוף הגעתי ל97 אחרי המון אימונים שלא תרמו רק פיזית הכת אפשרי אם את רוצה
יש דבר כזה להתאפס על עצמך אנשים כמוני הם ההוכחה לזה אני ממליץ לך לקרוא את cant hurt me של דייויד גוגינס באמת ותביני כמה כוח הרצון בלתי ניתן לעצירה כשהמלוסים היחיד שלך הוא המוח
שואל השאלה:
אני ככה איזה 7 שנים
היו לי תקופות שבהן הייתי מתאמנת ורוב הזמן אני רגילה לאכול בריא אבל הנפש שלי על הפנים בחודשיים האחרונים אז אני תמיד חוזרת להרגלים הלא טובים
ואם אתה מהאלה שמאמינים שדיכאון זה סתם במוח אין על מה לדבר
אנונימית
יש על מה לדבר אנשים כמוני בם אנשים שהיו במקומות שלך אנשים שיגידו לך שהמצב שלך בסדר הם אנשים שלא
נשמה טהורה,שאלת שאלה רצית מענה איך אני אוכל לסייע לך ואמרתי את הדרכים הכי תורמות שישנו אצ החיים שלך מקצה לקצה מהסחינה המנטלית והפיזית מפעולות כלכך קטנות אם את רוצה להתבוסס בעצב שלך כל היום זה שלך אבל תזכרי שאת יכולה להיות הגרסא הכי טובה של עצמך אם רק תרצי את זה
הייתי שמן לא בריא משחק כל היום במחשב לא יוצא מהחדר לא מתקשר עם אנשים לא ישן בגלל הפרעות שינה והפרעות אכילה וזה היה סוג של דיכאון והתחלתי מדברים כלכך קטנים שהבנתי בסופו של דבר כמה כוח הרצון חזק לא סתם אומרים שאין דבר העומד בפני הרצון
ודיכאון זה רק במוח,דיכאון זה מצב מנטל י שאנשים ממציאים לעצמם בתור תירוץ להתנהגות העלובה והמעוררת רחמים שלהם אני מרחם על אנשים כאלה ואם הייתי רואה את אני של פעם הייתי מסתכל בגועל,בהצלחה אים דבר העומד בפני הרצון
שואל השאלה:
לא יודעת על מה אתה מדבר אבל כבר ניסיתי כמה פעמים
עד לפני כמה חודשים היה לי עבודה חברות ויצאתי למסיבות אבל לא נהניתי מזה בכלל כי משהו בראש שלי דפוק ואני מעדיפה להתבודד בבית,זה אפילו לא עצב זה פשוט עייפות נפשית עד שלא תחווה את זה לא תבין
אנונימית
שואל השאלה:
אה לא משנה אתה בן 16, יום טוב חמוד
אנונימית
השמה טהורה אמרת י לך שהיינו באותה סירה חוויתי את זה והרצון להיות לבד לא בהכרח קשור לדיכאון יש אנשים ואני כזה שיותר כיף להם להד אני מת על להיות לבד לראות סדרות לבד לאכול לבד מת על זה ויש לי מלא חברים אין קשר
אולי אני בן 16 אבל ההתנהגות והבגרות הנפשית שלי הרבה יותר גבוהה משלך זה שאת שופטת לפי גילאים זה עצוב ולמה את בכלל שואלת את השאלה אם את לא מוכנה לקבל תשובה כנה ונכונה
יש דרך אחת לצאת מדיכאון,וזה להילחם בו בשיפור עצמי בלייז פאסקל שהיה איש צרפתי גדול ודגול והיה פילוסוף פעם אמר שאין עצבות המנצחת שמחה ביום שתחווי שמחה עוד פעם דאך השיפור העצמי את תביני מה פספסת
שואל השאלה:
מעדיפה לקבל עצות מאנשים בוגרים שעברו דברים בחיים ולא רואים את העולם בצורה פשוטה כמו שאתה רואה אבל תודה על התשובות בכל מקרה.
אנונימית
את אולי לא מוכנה לקבל את התשובות שלי אבל אני היחיד שענה לך ובאמת השקיע בכמה תשובות וגם את זה את לא מוכנה לקבל אם את רוצה לחרוץ את הגורל שלך ולהתבוסס בעצב ודיכאון זה שלך
עברתי יותר ממך את בלי מצב רוח ובדיכאון מכלןום לפי מה שאת אומרת אני גדלתי בתור ילד דרך דברים לא נעימים בכלל במשפחה ובסביבה שלי איך את שופטת אוצי
שואל השאלה:
לא יודעת איך אתה מסיק שלא עברתי כלום בחיים,התשובות שלך לא עוזרות חוץ מלעשות לי טריגרים
אנונימית
האמת היא שאני בדיוק במצב שלך. אני חושב שזה בגלל שנתתי לעצמי לחיות בדמיונות ושכחתי מהמציאות, מההווה (העכשיו). כל הזמן התעסקתי רק במה היה ובמה יהיה, ושכחתי מהעכשיו.
וחודש לפני המלחמה התחלתי להבין את זה ולשנות את הראיה, ובאמת התחלתי לראות שיפור, גם במצב רוח, אבל במלחמה שכחתי מהכל וחזרתי למצב הקודם ואפילו יותר קשה.
אנונימי
שלום אנונימית יקרה,
את כותבת שאת בדכאון ושואלת איך תוכלי לעזור לעצמך על ידי שינוי סדר היום שלך.
את מתארת מצב לא פשוט, אבל כל הכבוד לך שאת מנסה למצוא דרך לצאת מהמצב שבו את נתונה!
לשנות סדר יום היא אכן דרך לשנות את מצב הרוח. כדאי מאוד לצאת מהבית ולנשום אוויר! פגשי אנשים - חברים ובני משפחה ותעשי דברים שיסיחו את דעתך. בימים אלה יש גם הרבה יוזמות התנדבות שאליהם תוכלי להצטרף - זה גם יעשה טוב לאחרים וגם לך.
ואם תרצי, תוכל לפנות לקבל עצות מאחרים. ממבוגרים שאתה סומך עליהם כמו מורים, יועצת, קרובי משפחה והורים. תוכל גם לפנות לעמות סיוע באופן אנונימי. הם יוכלו לסייע ולייעץ.
לער"ן באתר, בוואטסאפ 052-8451201, במסרון 052-9993544 ובקו החם 1201
לסה"ר באתר של העמותה, בוואטסאפ 055-9571399, במייל: https://sahar.org.il/email-assistance/
לעלם באתר של העמותה, בוואטסאפ 054-9424062, במייל: [email protected]

חיבוק גדול!
היי,
קורא את מה שאת כותבת ורואה את הכאב הגדול שנמצא בך וכמה את רוצה שהוא יפסיק.. שהדיכאון הזה יכול להרגיש לך לפעמים כאילו הוא מוציא את כל הצבע מהעולם ומשאיר אותך עם גוונים של אפור, ממש מוציא את החשק לעשות דברים.. מתאר לעצמי שזה וודאי מאוד מתסכל אותך.. וכאילו זה לא מספיק, מבין ממך שאת גם באיזה שהוא מקום גם מרגישה אשמה על כך.. כאילו סדר היום הזה שלפיו את חייה הוא כאילו לא סדר יום "נורמלי" ושאת כאילו צריכה להרגיש לא בסדר על כך שזה סגנון החיים שכרגע מתאים לך.. לא יכול לתאר לעצמי כמה זה וודאי מפרק אותך מבפנים..
ולמרות התשישות וחוסר הרצון, הסכמת לבוא לפוסט זה, פתחת את ליבך וביקשת עזרה.. דבר שבטח דרש ממך אומץ רב..
אני אחד מהמתנדבים של סה"ר- סיוע והקשבה ברשת, ואני רוצה להזמין אותך, אם תרצי, לבוא ולדבר עם אחד המתנדבים\מתנדבות שלנו, בשיחה פרטית ואנונימית, ללא שיפוטיות וננסה ביחד למצוא דרך אולי להקל עלייך מעט..
שלך
מתנדב סה"ר