יכול להיות שמרוב שאני רגילה להיות עם בנים איבדתי כבר תקשורת עם בנות?

אל תקראו לי פיק מי ולא כלום אני דתיה בכלל ולא באה מהעולם המפגר של הסלנגים החילוניים לא ידעתי מה זה המילה הזאת בכלל עד סטיפס
אני חברה מאוד טובה של אחים שלי ויש לי ידיד אחד, הבעיה היא שאני מבלה איתם יותר מאשר עם בנות, ופתאום לנהל שיחה עם בת אחרת מרגיש לי מוזר
כאילו איבדתי סבלנות לנהל שיחה עם בנות
אני פשוט רגילה להגיע עם בנים לנושא שיחה בקו ישר אחד מרוכז בתוכן אחד ועם בנות זה לא מרגיש לי פתאום אותו דבר...מרגיש לי שהן מדברות על דברים לא רלוונטים באמצע הנושא ומתפזרות ומתחילות לספר לי על הכל מעבר למה שקשור לנושא ואני מרגישה שהן מספרות כל מחשבה שעולה להן לראש וזה מוזר לי, אני מרגישה שבנות לא ממוקדות בנושא אחד וקשה לי עם זה כי בנים הרגילו אותי לדבר נקודתית מנקודה X לY. אבל בנות מתחילות מX קופצות לABCDEFG+ ורק אז לY וזה מתיש אותי..
אני לא חושבת שזה רע אני מקנאה בחופשיות שלהן וביכולת שלהן לספר כל מה שעולה להן לראש ואני לא קולטת איך הן מצליחות לעשות את זה ולדבר על כל כך הרבה דברים בו זמנית
אני ממש רוצה חברות וזה חסר לי, האינטרקציה הנשית, אבל אני גם מרגישה שקשה לי בגלל הפער הזה..
השאלה היא איך אני יכולה גם להשתלב בשיחה עם בנות וגם להתנהג כמוהן כדי להשיג חברות כי אני לא מצליחה..אני סוג של חושבת כמו בן..