4 תשובות
שואל השאלה:
הדמעות חונקות אותי אני לא מסוגלת כל הדבר הזה פשוט
הדמעות חונקות אותי אני לא מסוגלת כל הדבר הזה פשוט
אנונימית
אנונימית יקרה,
אנחנו נמצאים בתקופה טראומטית, סוערת, מאוד קשה ועצובה.
הקושי שאת מבטאת משקף תחושה של רבים וטוב שהעלית את זה.
יש מספר דברים שיכולים לעזור לך להתמודד עם התקופה ולהמשיך עם החיים שלך.
אחד מהם הוא לבדוק אפשרות להתנדב בעשייה למען משפחות החטופים.
עשייה בכלל יכולה לסייע.
בנוסף להפחית חשיפה לחדשות.
פעילות ספורטיבית על בסיס יומי גם כן מסייעת.
נשימות עמוקות.
במידה ואת מרגישה צורך לדבר תוכלי להיעזר באנונימיות בעמותות הבאות:
ער"ן באתר https://www.eran.org.il/online-emotional-help/ , בוואטסאפ 052-8451201, במסרון 052-9993544 ובקו החם 1201
סה"ר באתר של העמותה, בוואטסאפ 055-9571399, במייל: https://sahar.org.il/email-assistance/
עלם באתר של העמותה, בוואטסאפ 054-9424062, במייל: [email protected]
תרגישי טוב ונקווה לימים שקטים בקרוב
חיבוק
אנחנו נמצאים בתקופה טראומטית, סוערת, מאוד קשה ועצובה.
הקושי שאת מבטאת משקף תחושה של רבים וטוב שהעלית את זה.
יש מספר דברים שיכולים לעזור לך להתמודד עם התקופה ולהמשיך עם החיים שלך.
אחד מהם הוא לבדוק אפשרות להתנדב בעשייה למען משפחות החטופים.
עשייה בכלל יכולה לסייע.
בנוסף להפחית חשיפה לחדשות.
פעילות ספורטיבית על בסיס יומי גם כן מסייעת.
נשימות עמוקות.
במידה ואת מרגישה צורך לדבר תוכלי להיעזר באנונימיות בעמותות הבאות:
ער"ן באתר https://www.eran.org.il/online-emotional-help/ , בוואטסאפ 052-8451201, במסרון 052-9993544 ובקו החם 1201
סה"ר באתר של העמותה, בוואטסאפ 055-9571399, במייל: https://sahar.org.il/email-assistance/
עלם באתר של העמותה, בוואטסאפ 054-9424062, במייל: [email protected]
תרגישי טוב ונקווה לימים שקטים בקרוב
חיבוק
יקרה,
שומע את הכאב שלך, את הסערה שמתחוללת אצלך. בגלל אירועים מטלטלים שכפי שכתבת - לא ניתן לתפוס, להבין, להסביר...
ואת נדרשת להכיל ו"לאכול" את האירוע הכואב הזה... וזה בלתי אפשרי.
כמה רגישות ואיכפתיות יש במילים שלך.
הרבה אנשים מוצאים מזור לכאב בעשייה כמו תרומות או התנדבות, חלק מוצאים ששיתוף ושיח על הנושא עוזרים להתמודד, אני ממליץ לך לראות מה מאפשר לך להוריד את העומס הנפשי שאת חווה כרגע.
את כותבת על החששות מהעתיד, על תגובת העולם... אולי תורידי קצת את כמות החשיפה שלך למידע, על מנת לא להעמיס על עצמך יותר מדי.
אני כותב לך כמתנדב בסה"ר - סיוע והקשבה ברשת.
מזמין אותך אלינו לצ'אט עם נציג מנוסה, כדי לפרוק, כדי לבחון ביחד כלים שיסייעו לך להתמודד עם העומס והכאב שאת סוחבת.
בנוסף, ישנם מוקדים שנותנים מענה להתמודדות עם המצב:
מרכזי חוסן איזוריים (לפי איזור המגורים שלך)
קו סיוע של משרד החינוך: 6552*, שלוחה 5
שומע את הכאב שלך, את הסערה שמתחוללת אצלך. בגלל אירועים מטלטלים שכפי שכתבת - לא ניתן לתפוס, להבין, להסביר...
ואת נדרשת להכיל ו"לאכול" את האירוע הכואב הזה... וזה בלתי אפשרי.
כמה רגישות ואיכפתיות יש במילים שלך.
הרבה אנשים מוצאים מזור לכאב בעשייה כמו תרומות או התנדבות, חלק מוצאים ששיתוף ושיח על הנושא עוזרים להתמודד, אני ממליץ לך לראות מה מאפשר לך להוריד את העומס הנפשי שאת חווה כרגע.
את כותבת על החששות מהעתיד, על תגובת העולם... אולי תורידי קצת את כמות החשיפה שלך למידע, על מנת לא להעמיס על עצמך יותר מדי.
אני כותב לך כמתנדב בסה"ר - סיוע והקשבה ברשת.
מזמין אותך אלינו לצ'אט עם נציג מנוסה, כדי לפרוק, כדי לבחון ביחד כלים שיסייעו לך להתמודד עם העומס והכאב שאת סוחבת.
בנוסף, ישנם מוקדים שנותנים מענה להתמודדות עם המצב:
מרכזי חוסן איזוריים (לפי איזור המגורים שלך)
קו סיוע של משרד החינוך: 6552*, שלוחה 5
אנחנו נראה ימים טובים יותר
את יודעת שגם נולדו לא מעט תינוקות בתקופה המטלטת הזאת?
כן, גם בתקופה עם הרבה חורבן, הרס והרג,
נולדו חיים חדשים!
ואת יודעת איך קראו להם?
קראו להם בארי
קראו להם עוז
וקראו להם בעוד שמות כאלה ישראליים מקסימים. כי זה החוזק של העם הזה!
לחיי העם הזה וכמה טוב שהוא כזה!
אז אל תבכי עוד.
תנסי לעשות דברים בשביל עצמך, תנסי לצאת קצת אל הטבע, להתקרקע, להיות קצת יחפים, זה ממש עושה טוב. תנסי להשקיע זמן בתחביבים שאת הכי אוהבת!
לעשות קצת הפסקה, כי האמת היא, שלא היה לנו כלכך הרבה זמן כדי לעכל את כל מה שקרה, כל מה שקרה כלכך מהר וקורה גם עכשיו.
תאחזי בתקווה, כמו אותם הורים שהעניקו לילדים שלהם שמות כלכך עצמתיים, שמדגישים את ההמשכיות של העם, גם אחרי אפלה וחרבן.
מאחל שנראה ימים טובים יותר (:
את יודעת שגם נולדו לא מעט תינוקות בתקופה המטלטת הזאת?
כן, גם בתקופה עם הרבה חורבן, הרס והרג,
נולדו חיים חדשים!
ואת יודעת איך קראו להם?
קראו להם בארי
קראו להם עוז
וקראו להם בעוד שמות כאלה ישראליים מקסימים. כי זה החוזק של העם הזה!
לחיי העם הזה וכמה טוב שהוא כזה!
אז אל תבכי עוד.
תנסי לעשות דברים בשביל עצמך, תנסי לצאת קצת אל הטבע, להתקרקע, להיות קצת יחפים, זה ממש עושה טוב. תנסי להשקיע זמן בתחביבים שאת הכי אוהבת!
לעשות קצת הפסקה, כי האמת היא, שלא היה לנו כלכך הרבה זמן כדי לעכל את כל מה שקרה, כל מה שקרה כלכך מהר וקורה גם עכשיו.
תאחזי בתקווה, כמו אותם הורים שהעניקו לילדים שלהם שמות כלכך עצמתיים, שמדגישים את ההמשכיות של העם, גם אחרי אפלה וחרבן.
מאחל שנראה ימים טובים יותר (: