מערכת יחסים עם בחור שהיה בנובה

הייתה לי סיטואציה דומה, אם תתנהלי נכון הוא יתחייב אלייך ברצון רב
אבל אם לא סביר להניח שהוא יוותר לעצמו ולחששות שלו
אם תתני לגיטימציה לדבר הזה להמרח יהיה לו יותר קשה להתחייב, כי הוא בעצם כל כך מפחד סתם לפגוע בך בגלל בעיות *אישיות שלו*, אבל ברגע שאת מאפשרת התמהמהות כזאת הוא רואה שאת מוכנה לפגוע בעצמך, מה שיגרום לו בסופו של דבר להתבלבל עוד יותר ולא להבין למה הוא צריך לבחור דווקא בך.
במקרה הספציפי שלך מדובר גם במישהו עם רקע של סמים וטראומה מה-7/10
בן אדם כזה עוד יותר יתקשה להחליט ואם לא תהיי ברורה בכוונות שלך הסיפור שלכם יזלוג למקומות לא טובים שהוא ממשיך להתלבט ולהביא לך מסרים סותרים, ואת תרגישי דחויה ותתחילי לאט לאט מתוך מקום פגיע להתנהג בצורה מרחיקה.
ואיך זה יכול לקרות? סביר להניח שמה שתעשי זה או: 1. להיות מבינה מדי וטובה מדי בסיטואציה שלא מגיעה לך, הוא יקח אותך כמובן מאליו ויבחר בחופש שלו כשימאס לו
2. את תתחילי להיות עוקצנית והוא ירגיש שהחשש שלו לא להיות מספיק טוב בשבילך ולפגוע בך אכן נכון והוא יסיים את זה בשבילכם
3. את תלחצי יותר מדי על זוגיות ואז אם הוא יסכים, תצוץ לו המחשבה בכל פעם שלא הוא בחר את זה ויכול להיות שהוא טעה בבחירה שלו.
4. שניכם תשחקו חם- קר, תקחו כל הזמן אחורה וקדימה ולא באמת תנהלו קשר אמיתי שבו שניכם מפתחים אהבה אלא תלות מוזרה

אני אתקן אותך ואגיד שאולי כרגע אתם מתנהגים כמו זוג לכל דבר, אבל אתם לא זוג לכל דבר.
כי זוגות מסכימים להיות זוגות, ולכולם יש חששות.
ואני בטוחה שגם לך יש.
עכשיו.. גם לי זה קרה עם חבר שלי, היינו זוג לכל דבר אבל הוא לא רצה להודות בזה, גם אני חששתי מחוסר נאמנות אבל תאמיני לי שזה לא אמורה להיות הבעיה שלך כרגע.
גרמתי לחבר שלי להתחייב, אחרי שאת האקס שלי איבדתי כי ניסיתי את כל ארבע האופציות שהבאתי לך.
אבל מה שעשיתי הפעם שונה, וזה אחרי מחקרים ארוכים שעשיתי,
זה להציב לו גבול.
הכרנו, מהר מאוד התחברנו, הוא אמר לי שהוא ממש רוצה אותי ושהוא בחיים לא הרגיש ככה עם מישהי, התנשקנו, נפגשנו כל יום ובכל פעם ראיתי איך הוא מתאהב בי יותר ויותר.
אבל עדיין היה לו קשה להגיד שאנחנו זוג.
זה נראה לך תקין? תדעי שזה לא.
התחיל להביא לי תירוצים למה לא למה כן,
אמרתי לו תקשיב: "בחיים שלי הבאתי מעצמי לאנשים שלא באמת בחרו בי, כל כך אהבתי אותם שרק רציתי לתת, הייתי ממש אמפתית וסבלנית כלפי הקצב שלהם אבל הייתי כל כך עיוורת שלא הבנתי שהרגע הזה שהם יבחרו בי כבר לא יגיע.
התחברתי אליך ממש, אתה מוצא חן בעיניי, כיף לנו ביחד ואני לא אשקר שמחויבות מלחיצה אותי גם אבל אפשר גם לגלות ביחד מה זה אומר בשבילנו.
ברור שזה כרוך באחריות, זה כמו שמסגרת עבודה תעניק לך כסף, חיי חברה ועיסוק- אבל היא גם תדרוש ממך משהו בחזרה.
זוגיות זה כן כרוך בעבודה ואתה לא צריך להרגיש לא מספיק טוב בשביל זה, זה הפחד מדבר ממך כי אתה מבין שיש סיכונים, אבל עם סיכון בא סיכוי.
ואתה לא חייב לקחת את זה, יש לך בחירה כאן שהיא שלך לגמרי אני לא אבחר בשבילך.
אבל אני חייבת לבחור בי ואל תצפה ממני להיות אותו הדבר כי זה לא הוגן וזה סתם יתקע את שנינו."

שמרתי על טון מאוד רגוע, לא התרגשתי מזה, למרות שבחיים לא פגשתי בחור כמוהו, גם חתיך בטירוף, גם מצחיק וגם חכם ורגיש, וואו יש לו הכל וזה הלחיץ אותי אבל לא התפשרתי.
כי שמעי גבר יקח את ההטבות אם תמשיכי לתת לו אותן, בלי להתחייב אם הוא יכול.
אבל הצעד הקטן והחשוב הזה שנקרא לכבד את עצמך ואת הגבולות שלך, ישנה את הכל.
הוא התחיל להשתכנע, אבל עדיין אמר כזה: "שלא תחשבי שאני לא אוהב אותך, אני מאוהב בך בטירוף ולא רוצה לאבד אותך, עדיין בא לי שנהיה בקשר"
אז אמרתי לו.. "יפגע בך לראות אותי מחר עם איזה מישהו? תחשוב על זה, איך נהיה בקשר רגיל? זה יהיה רעיל ואז כבר נאבד הערכה כלפי השני"
באותו ברגע הוא הבין כמה מפגר הוא יצא,
מרגע שהבנתי שהוא לא מגדיר אותנו זוג הפסקתי להתנהג כמו בת זוג. וזה גם מה שאת צריכה לעשות. אתלא בת הזוג שלו שכחי מזה.
איך הסיפור שלנו נגמר? הוא אמר לי אני צריך שנדבר עלינו, ישבנו, הוא אמר לי שבנקודה הזאת הוא תמיד וויתר אבל שהוא לא יכול לעשות את זה איתי כי אני מיוחדת.
ולהגיד לך תאמת? אני לא מיוחדת, בטח שלא מאחרות, אבל היה לנו חיבור מאוד טוב והוא היה מפספס את זה אם הייתי מתנהגת כמו אחרות.
בזוגיות תתנהגי כמו מאוהבת, אבל לא ברגעי משבר כאלה, זה לא מקום ליותר מדי רגש.
זה רגעים קריטיים.
אחרי זה הוא אמר לי בואנה איך חשבתי לוותר אפילו בלי לנסות איזה פחדן אני.
תקשיבי ומאז?? הוא מחזיק את הזוגיות הזאת כפליים ממני, לא משנה כמה אני אשקיע, הוא צעד לפניי ואחריי והוא ממש ממש נאמן.
אם תצטרכי משהו, בכיף, תרגישי בנוח לדבר איתי

זו התשובה הכי ארוכה שכתבתי בסטיפס