מה אתם חושבים על אנשים שגאים במחלות/הפרעות שלהם כי הם חושבים שזה הופך אותם למיוחדים?

שהם צריכים לטפל בעצמם במקום להתגאות בדבר היחיד שהורס להם את החיים

אין להם איך לשנות את זה וזה יותר טוב מלהתבייש בזה

שכל הכבוד להם במקום לתת לדברים האלה להוריד אותם למעלה הם רואים בזה יחודיות

כמו אדם שגאה באוטיזם שלו למשל? בסדר גמור זה מה שהחליט האל וזהו.
אבל אדם שגאה בדיכאון שלו או גאה בחרדה חברתית זה כבר לא בריא

הם מצאו דרך מיוחדת להתמודד עם זה,תתארי לך שהיה לך הפרעה נפשית,הדרך הכי קלה לקבל אותה זה לאהוב אותה ולייחס אותה למשהו שהופך את אותם אנשים למיוחדים יותר בגלל ההפרעה.

שזה עדיף מאשר להתבייש בזה וזה אומר שהם אוהבים את עצמם כמו שהם

שהםצריכים לטפל בעצמם ולא להתגאות במשהו שהורס אותם

go woke go broke

מחלות שאי אפשר לרפא ?
היית אומרת לחולת סרטן שלה 4 "למה את מתגאה בזה" לא

אנשים כאלה בדרכ מחפשים צומי ומחליטים להשען על דבר מסויים כמו זה אבל בעקרון יש גם הרבה מוזרים שממציאים לעצמם מחלות בשביל צומי... לא מבין את זה

חושב מאוד

לא שמעתי כמעט על אנשים שמתגאים במחלות שלהם אלא אם כן הם מקבלים משהו טוב מהן כמו יכולת מוגברת או חשיבה אחרת אבל שיהנו

ואם זה המקום שנראלי שהלכת אליו אז לא, גייז זה לא מחלה
זה הדבר היחיד שעלה לי לראש שאנשים קוראים לו מחלה שגאים בה

שזה עדיף מאשר סתם להתבייש מזה ולהיות חסר ביטחון לגבי זה

תשמעי, בתור אחד שיש לו בעיה כלשהי, אחת הדרכים שלי לא להרגיש רע עם הבעיה הזאת, היא לצחוק עליה ולתת בדיחות על זה.

זה לא מגדיר אותם ומי שהופך את הלקות הנפשית שלו לכל האישיות שלו הוא כנראה לא באמת סובל מזה. ברור שמותר לדבר על זה בטח אבל מי שהופך את זה לאישיות שלו זה נשמע מאוד פייק.