לא ראיתי את חבר שלי חודש וחצי מאז המלחמה..

הם לא מסכימים כי הם דואגים לך ברור שזה מוצדק

אמא שלי לא מסכימה לי לצאת לסופר למטה

שואל השאלה:
אני מבינה אותם שהם דואגים אבל גם להגיד לי שאני לא יכולה לראות את חבר שלי עד שהמלחמה תגמר ולתקוע אותי בבית זה לא בסדר. ידוע לכולם שהמלחמה תמשך עוד הרבה זמן אני לא יכולה כל הזמן לשבת בבית ואמרתי להם שכם כשאהיה אצל חבר שלי אני לא אצא לבלות אני רק רוצה להיות איתו

שואל השאלה:
אמרתי להם שאם ממש קשה להם העובדה שאני נוסעת ברכבת אז הוא יוכל לבוא לקחת אותי..

זה מוצדק אבל אני גם מבינה אותך ואני חושבת שתסבירי להם את כל הדברים האלה ברוגע כי באמת יש בהם הגיון אם הוא לא גר באיזור מסוכן ואם הוא מסכים לבוא לקחת אותך אז בכלל מעולה.
בתכלס אני חושבת שהם כן צריכים לתת לך לצאת מדי פעם כי באמת אי אפשק להתקע בבית כל הזמן זה קשה וחונק ויכול להכניס יותר לבעיות נפשיות וחרדות וכו'.. ולהתנתק מדגרה לגמרי זה קשה מאוד
אז אני יותר מבינה את הצד שלך מאשר שלהם אבל זה כי זה האופי שלי והדעות שלי כנראה שהם אנשים יותר חרדתיים
אז פשוט תנסי שוב להסביר ברוגע את כל הסיבות ואת ההגיון מאחורי זה ושזה יעשה לך ממש טוב לראות אותו ואתם רק בבית ויש ממד והכל

גם אם לא יסכימו לך תתנחמי בזה שחבר שלך בבית במקום בטוח כן זה קשה לא לראות אותו חודש וחצי אבל לפחות אין לו סכנה..
אני גם לא ראיתי אותו חודש וחצי עוד שניה והוא נלחם בעזה ובחיים לא חוויתי כאלה פחדים וחרדות ודאגות מאז שהתחילו להכנס לעזה הוא התקשר שלוש פעמים רק לעשר דקות או פחות זה מתסכל ושוב שבועיים או משהו כזה אני לא אדבר איתו אין להם טלפונים בכלל זה מאוד קשה,
ויש עוד הרבה זוגות כאלה או נשואים
אז באמת תנסי להסביר להם אבל אם זה לא יעבוד תסתכלי על הדברים החיוביים כי יש לך הרבה :)