20 תשובות
מצטערת לשמוע
אבל זה נשמע שכל מה שנגיד את לא תרצי לשמוע ולא תסכימי
מה את רוצה שנאמר
הציעו לך דברים לעשות ומה להיות
את צריכה להחליט מה לעשות בחיים שלך
יש הרבה אוטיסטים שמתפקדים ועושים הרבה דברים
את לא צריכה להסתכל בתור את "שונה" אם תהיי במסגרת שמתאימה לך
בשביל זה המסגרת נועדה
אבל זה נשמע שכל מה שנגיד את לא תרצי לשמוע ולא תסכימי
מה את רוצה שנאמר
הציעו לך דברים לעשות ומה להיות
את צריכה להחליט מה לעשות בחיים שלך
יש הרבה אוטיסטים שמתפקדים ועושים הרבה דברים
את לא צריכה להסתכל בתור את "שונה" אם תהיי במסגרת שמתאימה לך
בשביל זה המסגרת נועדה
אנונימית
היי אני אשמח לדבר איתך בפרטי עם את רוצה
וואו, את חווה תחושות ממש קשות, קודם כל אם את רוצה לדבר מתישהו אני כאן
זה מצב קשה, אבל חשוב לזכור שיש אנשים שיכולים לעזור ולתמוך בך. את יכולה לנסות לחפש מקצועי מומחה בתחום הרפורמות הרפואיות או הפסיכולוגיות שיכול לסייע לך להתמודד עם האתגרים האישיים שאת מתמודדת איתם.
שיחה עם מומחה יכולה לעזור לך לפתח כלים חדשים להתמודדות ולהתחיל לבנות חיים בהתאם לצרכיך ולשאיפותיך. לא תמיד יהיה קל, אבל גם עבור אנשים עם אוטיזם, יש הרבה אפשרויות לפתח את קריירתך ולחיות חיים סמיכים כמו "אנשים רגילים"
את נשמעת מדהימה וחכמה בטירוף קודם כל (אני לא אומרת את זה סתם) את הרבה יותר מ"האוטיסטית" שלא עשתה תואר וילדים ובלה בלה בלה
מתישהו זה גם יקרה, אל תמהרי3>
זה מצב קשה, אבל חשוב לזכור שיש אנשים שיכולים לעזור ולתמוך בך. את יכולה לנסות לחפש מקצועי מומחה בתחום הרפורמות הרפואיות או הפסיכולוגיות שיכול לסייע לך להתמודד עם האתגרים האישיים שאת מתמודדת איתם.
שיחה עם מומחה יכולה לעזור לך לפתח כלים חדשים להתמודדות ולהתחיל לבנות חיים בהתאם לצרכיך ולשאיפותיך. לא תמיד יהיה קל, אבל גם עבור אנשים עם אוטיזם, יש הרבה אפשרויות לפתח את קריירתך ולחיות חיים סמיכים כמו "אנשים רגילים"
את נשמעת מדהימה וחכמה בטירוף קודם כל (אני לא אומרת את זה סתם) את הרבה יותר מ"האוטיסטית" שלא עשתה תואר וילדים ובלה בלה בלה
מתישהו זה גם יקרה, אל תמהרי3>
גם אם את אוטיסטית את נשמעת בתפקוד ממש גבוה כאילו אני בחיים לא הייתי מצליחה להתנסח ככה טוב ואני ממש גאה בך ומקווה שיום אחד תצליחי להשלים עם זה ואת נשמעת בן אדם מדהים
אני לא אוטיסטית אז לעולם לא אבין לגמרי את המצב, אבל אני בסיטואציה לא מאוד מאוד מאוד שונה בחיים בגיל 25, אם את רוצה לדבר איתי בפרטי אני אשמח
אני רואה את השאלה שלך מלא פעמים ואני חייבת לכתוב לך משהו:
את צריכה להפסיק לשאול את השאלה הזאת ולהפסיק להתעסק בנושא הזה כל הזמן
זה רק מחריף את הבעיה שלך.
למה את גם מתייחסת למה שאמרו לך אנשים שלא מבינים שום דבר מהחיים שלהם?
הפסיכולוג הזה לא מבין כלום ואני אומרת את זה בלי להכיר אותו ובלי להכיר אותך
באמת תעברי הלאה תחפשי דרכים לשפר את המצב במקום להתלונן
באמת חבל שאת מבזבזת ככה זמן ואנרגיה על הדברים האלה
תתמקדי במה שאת כן יכולה לשנות
את צריכה להפסיק לשאול את השאלה הזאת ולהפסיק להתעסק בנושא הזה כל הזמן
זה רק מחריף את הבעיה שלך.
למה את גם מתייחסת למה שאמרו לך אנשים שלא מבינים שום דבר מהחיים שלהם?
הפסיכולוג הזה לא מבין כלום ואני אומרת את זה בלי להכיר אותו ובלי להכיר אותך
באמת תעברי הלאה תחפשי דרכים לשפר את המצב במקום להתלונן
באמת חבל שאת מבזבזת ככה זמן ואנרגיה על הדברים האלה
תתמקדי במה שאת כן יכולה לשנות
אנונימית
(זה שאין לך חיי חברה, זה מפריע לך? וממה זה נובע, שאין חברים? זה מבחירה שלך, או מכושר ירוד שלך להתנהל ב"חברתיות", או פשוט מחוסר בהזדמנויות?)
איך את ממלאת את הזמן? את קוראת ספרים? ומה לגבי האינטרנט? את קוראת כתבות ומגיבה בטוקבקים? יש לך טוויטר?
לגבי התחום המקצועי:
איך האנגלית שלך?
מה לגבי מקצועות תחת "טכנולוגית המידע" (אינטרנט/מחשבים)? ברבים מאלה (שבהחלט אפשר ללמוד לבד) יש לך רמה יחסית גדולה של עצמאות ואין צורך להיות בקשר עם לקוחות הקצה. התחום מאוד רחב ודינמי ויכול להכניס עניין לחיים.
יש לך רישיון נהיגה? (זה לא דבר נחוץ. אני שואל מתוך סקרנות.)
איך את ממלאת את הזמן? את קוראת ספרים? ומה לגבי האינטרנט? את קוראת כתבות ומגיבה בטוקבקים? יש לך טוויטר?
לגבי התחום המקצועי:
איך האנגלית שלך?
מה לגבי מקצועות תחת "טכנולוגית המידע" (אינטרנט/מחשבים)? ברבים מאלה (שבהחלט אפשר ללמוד לבד) יש לך רמה יחסית גדולה של עצמאות ואין צורך להיות בקשר עם לקוחות הקצה. התחום מאוד רחב ודינמי ויכול להכניס עניין לחיים.
יש לך רישיון נהיגה? (זה לא דבר נחוץ. אני שואל מתוך סקרנות.)
תקשיבי את נשמעת לי אחד עם מלא האינטליגנציה ריגשית. באמת אחת שאנשים יואהבו..
לדעתי באמת דופקים אותכם עם בבתי ספר מיוחדים.
ילדים לומדים אחד מהשני ועם כולם לא מתקשרים אז לומדים מהם.
לדעתי את עכשיו מודיע לכולם, שאין לך צורך בשום הטבה.. בגלל האוטיזם. ואת בוחרת לך עבודה והולכת להרשים אותםם...
אלופה שום דבר לא יכול לעמוד בפני הרצון
לדעתי באמת דופקים אותכם עם בבתי ספר מיוחדים.
ילדים לומדים אחד מהשני ועם כולם לא מתקשרים אז לומדים מהם.
לדעתי את עכשיו מודיע לכולם, שאין לך צורך בשום הטבה.. בגלל האוטיזם. ואת בוחרת לך עבודה והולכת להרשים אותםם...
אלופה שום דבר לא יכול לעמוד בפני הרצון
אוי מצב מדכא..:( לדעתי את צריכה ללכת ולנסות להכיר אנשים חדשים ולהתקרב למשפחה שלך היא בטוח יוכלה לעזור ואת יוכלה לעשות תאור ולהתחתן את יוכלה לנסות להיות כמו כולם ואולי תצלחי כי יש הרבה הורים אוטיסטיים
אנונימית
אילון מאסק אוטיסט אגב
וואו זה נשמע לא קל בכלל. אין לי מה להגיד פשוט בהצלחה ואמן שהמצב ישתפר):
זה מאתגר אבל אמיץ אולי תנסי סוג של לצאת לעולם שאת חושבת שאת רוצה בין עם זה עבודה או לנסות אינטרקציות עם אנשים ומקומות חדשים מקסימום לא יעבוד לא נורא כנראה שזה לא היה המקום הנכון בשבילך אבל אל תפסיקי לנסות
נשמע לא פשוט.. אבל אני אכתוב לך מה אני חושבת על כל הנושא כאוטיסטית בעצמי..
להבין שאתה אוטיסט זה לא פשוט, אבל אם לומר לך את האמת, לאבחון אין שום משמעות מבחינתי.
כן, להיות אוטיסט זה אומר שיהיה לך קשה יותר, קשה, אבל לא בלתי אפשרי.
המון פעמים נתנו לי תחושות כמו שאת אומרת, שאני לא אמורה לעשות דברים גדולים או אפילו רגילים.
"את לא אמורה לנהל, את לא אמורה להוביל, את לא אמורה לקחת סיכונים או לנסות דברים חדשים, את לא אמורה לחיות חיים רגילים, את אמורה להיות מסכנה" ככה הם חושבים.
אבל למחשבות של אחרים לא אמורה להיות משמעות. לאבחון שלך לא אמור להיות משמעות.
את רוצה לעשות תואר? תעשי.
את רוצה לצאת לדייטים? תצאי.
את רוצה להכיר חברים? תכירי.
את צריכה עם הדברים האלה עזרה בגלל שלך יותר קשה? תבקשי עזרה.
לבקש עזרה זה לא בושה, זה רק מראה שאת מודעת ליכולות שלך, להיות אוטיסט זה לא בושה, זה אומץ.
לחיות בעולם שלא מתאים לך זה אומץ.
לדבר עם בני אדם זה אומץ.
להתמודד עם הטעויות שאתה עושה באופן יומיומי זה אומץ.
להיות אוטיסט בעולם של אנשים רגילים זה אומץ.
וזה קשה, ולפעמים צריך עזרה.
את לא חייבת להיות לבד בזה.
את מוזמנת לפנות אליי לפרטי אם את צריכה לדבר, את חזקה ואת יותר מאוטיסטית ואני מאמינה ביכולות שלך!
להבין שאתה אוטיסט זה לא פשוט, אבל אם לומר לך את האמת, לאבחון אין שום משמעות מבחינתי.
כן, להיות אוטיסט זה אומר שיהיה לך קשה יותר, קשה, אבל לא בלתי אפשרי.
המון פעמים נתנו לי תחושות כמו שאת אומרת, שאני לא אמורה לעשות דברים גדולים או אפילו רגילים.
"את לא אמורה לנהל, את לא אמורה להוביל, את לא אמורה לקחת סיכונים או לנסות דברים חדשים, את לא אמורה לחיות חיים רגילים, את אמורה להיות מסכנה" ככה הם חושבים.
אבל למחשבות של אחרים לא אמורה להיות משמעות. לאבחון שלך לא אמור להיות משמעות.
את רוצה לעשות תואר? תעשי.
את רוצה לצאת לדייטים? תצאי.
את רוצה להכיר חברים? תכירי.
את צריכה עם הדברים האלה עזרה בגלל שלך יותר קשה? תבקשי עזרה.
לבקש עזרה זה לא בושה, זה רק מראה שאת מודעת ליכולות שלך, להיות אוטיסט זה לא בושה, זה אומץ.
לחיות בעולם שלא מתאים לך זה אומץ.
לדבר עם בני אדם זה אומץ.
להתמודד עם הטעויות שאתה עושה באופן יומיומי זה אומץ.
להיות אוטיסט בעולם של אנשים רגילים זה אומץ.
וזה קשה, ולפעמים צריך עזרה.
את לא חייבת להיות לבד בזה.
את מוזמנת לפנות אליי לפרטי אם את צריכה לדבר, את חזקה ואת יותר מאוטיסטית ואני מאמינה ביכולות שלך!
נשמע לי שאת מרגישה שלא מבינים אותך נכון ושאת יכולה לעשות יותר ולתפקד יותר בקלות אבל אנשים אחרים לא מבינים את זה, ולכן את מונעת מעצמך לחיות חיים רגילים ולהתפתח. אנשים ללא ספק ממעיטים ביכולות שלך וגם המעיטו בעבר, כי את באמת נשמעת מאוד אינטיליגנטית לפי איך שאת כותבת.
אני לא מבינה בזה אבל אני חושבת שכדאי לך לחפש מישהו שבאמת יעזור לך להתפתח ולהגשים את עצמך ולצאת מאיזור הנוחות. אל תקשיבי לדעות של אחרים שחושבים שאת לא יכולה לעשות הרבה, אם את יודעת שאת יכולה אז את יכולה (גם אם יהיה קשה בדרך), את מכירה את עצמך הכי טוב. אולי תלכי למשל לפסיכולוג שמבין בתחום של האוטיזם ושהוא יותר בגישה של לעזור לך להתפתח ולא לשמר אצלך את השונות ואת הבעיה, ואולי גם יעזור לך לתרגל תקשורת חברתית אם זה משהו שאת מתקשה בו, או דברים אחרים שאת מתקשה בהם בגלל האוטיזם.
לדעתי את צריכה לחשוב עם עצמך מה בעצם מנע ממך במשך כל השנים האלה לא לצאת כל כך מהבית ולא לעבוד או ללמוד? האם זה רק בגלל הדעות של אחרים כלפייך, או שאולי בנוסף לזה גם לא ידעת מה הכישורים שלך, או סיבות אחרות. אני מבינה שאת גם לא רוצה להיות במסגרות של אוטיסטים, ואולי את גם לא צריכה מסגרת מיוחדת (אני לא מבינה בזה), אבל לדעתי אפשר לנסות אפילו להיות בעבודה שהיא במסגרת מיוחדת ואחרי זה אולי יראו שאת מתפקדת כרגיל ויתנו לך עבודה רגילה ואולי גם יותר מאתגרת ושיותר תואמת את הכישורים שלך, אבל את כן תצטרכי בתור התחלה להגיע כדי להוכיח את עצמך.
מרגיש לי שאת אולי גם לא יודעת בדיוק מה הכישורים שלך ומה מעניין אותך. את מתארת את זה שאת מרגישה שאת כלום. ואני בטוחה שלא. אני בטוחה שאת אדם מדהים שיש לו משמעות וייעוד בעולם. את צריכה לפתח את הביטחון העצמי שלך ולהבין שאת מספיק טובה ושאת אינטיליגנטית. זה שאת קצת שונה ושיש לך את הקשיים שלך ואולי את צריכה עזרה, זה לא מונע ממך להיות עם הכישורים האישיים שיש לך. לפעמים גם חוסר יכולת במקום אחד במוח מביא לזה שבאיזור אחר יש יכולות גבוהות יותר מהממוצע.
את צריכה לבנות לעצמך שגרה יומיומית ולבנות אצלך קצת יותר מוטיבציה. לחפש מסגרות, עבודה, לימודים או חוגים. לצאת מאיזור הנוחות, ומומלץ בצעדים קטנים ובזמן שלך. תחפשי את היכולות שלך, תחשבי באיזה דברים היית טובה בילדות וממה נהנית, כי מה שחשוב זה שתרגישי שיש לך תכלית בעולם. תבדקי גם מה הקשיים שלך ומה מונע ממך לפעול. תבדקי איך להעלות את הערך העצמי. דוגמא אחת שיכולה לעזור להעלות אותו זה להתנדב עם אוכלוסייה מסוימת ולעזור להם. ככה תרגישי שאת חשובה לאחרים ושיש לך ערך. למשל, אם תתנדבי עם ילדים אז הם כל הזמן יחכו שתבואי להיות איתם, יחבקו אותך ויחפשו את תשומת הלב שלך. דוגמא אחרת, זה לתרום לעולם דרך כישורים מסוימים שיש לך. למשל, אם את טובה בכתיבה, אולי תחשבי לכתוב עכשיו משהו שיעזור לאנשים עם כל המצב של היום של המלחמה, שיעודד אותם או יפיג את הלחץ. או שבכלל תכתבי סיפור או שיר שיעזרו. ותוכלי לפרסם ברשתות החברתיות. כלומר, את יכולה לעשות דברים שיתרמו גם מהבית. ובכלל במצב שבו אנחנו היום, יש הרבה אפשרויות של התנדבות.
אולי את גם צריכה תמיכה והוכרה על הכישורים שלך ועל הדרך שלך לבטא אותם. נסי לחשוב איפה את צריכה עזרה בהתמודדות שלך עם האבחנה הזאת. אולי זה יותר משהו פרקטי, כמו ללמוד לנהל את הזמן ולהתנהל בשגרה או ללמוד לתקשר עם אחרים טוב יותר. ואולי, כמו שאמרתי, את צריכה ללכת לטיפול מסוים שיעזור לך להתפתח. את מכירה את עצמך, ואל תקשיבי לדעות שליליות של אחרים עלייך, ואל תכחי ללב. תמיד יהיו אנשים עם דעות שליליות ואנשים שלא יבינו אותך, כמו שכולם חווים את זה במידה כזו או אחרת, ועלינו להקשיב בעיקר לעצמנו ולראות את הטוב שבנו, כמובן בשילוב של מודעות עצמית ורצון להשתפר עד כמה שאפשר.
ולגבי העניין החברתי, לדעתי בהמשך עם פיתוח הכישורים שלך והחיפוש האישי שלך אחר הדברים שמעניינים אותך ושיתנו תכלית לחייך, את תוכלי למצוא חברים, כשתהיי בדרך הזאת שמייטיבה איתך וכשתצאי מאיזור הנוחות. אני בטוחה שתמצאי חברים שדומים לך ושאת יכולה להיות חברה טובה
אני לא מבינה בזה אבל אני חושבת שכדאי לך לחפש מישהו שבאמת יעזור לך להתפתח ולהגשים את עצמך ולצאת מאיזור הנוחות. אל תקשיבי לדעות של אחרים שחושבים שאת לא יכולה לעשות הרבה, אם את יודעת שאת יכולה אז את יכולה (גם אם יהיה קשה בדרך), את מכירה את עצמך הכי טוב. אולי תלכי למשל לפסיכולוג שמבין בתחום של האוטיזם ושהוא יותר בגישה של לעזור לך להתפתח ולא לשמר אצלך את השונות ואת הבעיה, ואולי גם יעזור לך לתרגל תקשורת חברתית אם זה משהו שאת מתקשה בו, או דברים אחרים שאת מתקשה בהם בגלל האוטיזם.
לדעתי את צריכה לחשוב עם עצמך מה בעצם מנע ממך במשך כל השנים האלה לא לצאת כל כך מהבית ולא לעבוד או ללמוד? האם זה רק בגלל הדעות של אחרים כלפייך, או שאולי בנוסף לזה גם לא ידעת מה הכישורים שלך, או סיבות אחרות. אני מבינה שאת גם לא רוצה להיות במסגרות של אוטיסטים, ואולי את גם לא צריכה מסגרת מיוחדת (אני לא מבינה בזה), אבל לדעתי אפשר לנסות אפילו להיות בעבודה שהיא במסגרת מיוחדת ואחרי זה אולי יראו שאת מתפקדת כרגיל ויתנו לך עבודה רגילה ואולי גם יותר מאתגרת ושיותר תואמת את הכישורים שלך, אבל את כן תצטרכי בתור התחלה להגיע כדי להוכיח את עצמך.
מרגיש לי שאת אולי גם לא יודעת בדיוק מה הכישורים שלך ומה מעניין אותך. את מתארת את זה שאת מרגישה שאת כלום. ואני בטוחה שלא. אני בטוחה שאת אדם מדהים שיש לו משמעות וייעוד בעולם. את צריכה לפתח את הביטחון העצמי שלך ולהבין שאת מספיק טובה ושאת אינטיליגנטית. זה שאת קצת שונה ושיש לך את הקשיים שלך ואולי את צריכה עזרה, זה לא מונע ממך להיות עם הכישורים האישיים שיש לך. לפעמים גם חוסר יכולת במקום אחד במוח מביא לזה שבאיזור אחר יש יכולות גבוהות יותר מהממוצע.
את צריכה לבנות לעצמך שגרה יומיומית ולבנות אצלך קצת יותר מוטיבציה. לחפש מסגרות, עבודה, לימודים או חוגים. לצאת מאיזור הנוחות, ומומלץ בצעדים קטנים ובזמן שלך. תחפשי את היכולות שלך, תחשבי באיזה דברים היית טובה בילדות וממה נהנית, כי מה שחשוב זה שתרגישי שיש לך תכלית בעולם. תבדקי גם מה הקשיים שלך ומה מונע ממך לפעול. תבדקי איך להעלות את הערך העצמי. דוגמא אחת שיכולה לעזור להעלות אותו זה להתנדב עם אוכלוסייה מסוימת ולעזור להם. ככה תרגישי שאת חשובה לאחרים ושיש לך ערך. למשל, אם תתנדבי עם ילדים אז הם כל הזמן יחכו שתבואי להיות איתם, יחבקו אותך ויחפשו את תשומת הלב שלך. דוגמא אחרת, זה לתרום לעולם דרך כישורים מסוימים שיש לך. למשל, אם את טובה בכתיבה, אולי תחשבי לכתוב עכשיו משהו שיעזור לאנשים עם כל המצב של היום של המלחמה, שיעודד אותם או יפיג את הלחץ. או שבכלל תכתבי סיפור או שיר שיעזרו. ותוכלי לפרסם ברשתות החברתיות. כלומר, את יכולה לעשות דברים שיתרמו גם מהבית. ובכלל במצב שבו אנחנו היום, יש הרבה אפשרויות של התנדבות.
אולי את גם צריכה תמיכה והוכרה על הכישורים שלך ועל הדרך שלך לבטא אותם. נסי לחשוב איפה את צריכה עזרה בהתמודדות שלך עם האבחנה הזאת. אולי זה יותר משהו פרקטי, כמו ללמוד לנהל את הזמן ולהתנהל בשגרה או ללמוד לתקשר עם אחרים טוב יותר. ואולי, כמו שאמרתי, את צריכה ללכת לטיפול מסוים שיעזור לך להתפתח. את מכירה את עצמך, ואל תקשיבי לדעות שליליות של אחרים עלייך, ואל תכחי ללב. תמיד יהיו אנשים עם דעות שליליות ואנשים שלא יבינו אותך, כמו שכולם חווים את זה במידה כזו או אחרת, ועלינו להקשיב בעיקר לעצמנו ולראות את הטוב שבנו, כמובן בשילוב של מודעות עצמית ורצון להשתפר עד כמה שאפשר.
ולגבי העניין החברתי, לדעתי בהמשך עם פיתוח הכישורים שלך והחיפוש האישי שלך אחר הדברים שמעניינים אותך ושיתנו תכלית לחייך, את תוכלי למצוא חברים, כשתהיי בדרך הזאת שמייטיבה איתך וכשתצאי מאיזור הנוחות. אני בטוחה שתמצאי חברים שדומים לך ושאת יכולה להיות חברה טובה
זה בסדר גמור, את לא חייבת להתרגל לזה, זה בסדר גמור להרגיש ויש מקום לכל הרגשות ואנרגיות שלילות וטובות, ייקח זמן,אני מבינה שזה לא קל לך לקבל את זה, את צודקת, ועם זאת זה יהיה פחות רע בהמשך, אבל יהיה לך קצת מאתגר להתרגל ולקבל את זה, יש מצב שדברים כאלה יכולים לבאס אותך שאת מגלה את זה ככה, לכן תרגישי מה שאת מרגישה, תני לזה זמן . תבדקי על זה ותראי את השני הצדדים במצב הזה ,הטוב והרע, זה באמת לא קל להיות על רצף, אני גם במצב הזה. יש בזה טוב וגם רע וגם בינוני . מתרגלים טיפה למצב, גם אפשר להתבאס ולשנוא את זה, את לא חייבת לקבל את זה בכוח או לשנוא את זה, אפשר גם וגם , זה בסדר .
^מהה אמלה הוא השראה
דבר ראשון זה קשה בטח לרצות להיות רגילה אבל את לא, לרצות משהו אבל את לא יכולה לעשות את זה, כאילו את בפנים בן אדם נורמלי אבל בחוץ את שונה
אז תנסי לדבר עם מישהו/מישהי פה או באינטרנט בכלל אולי יש להם את התשובה שאת מחפשת
ומה את לא יכולה לעשות שמשנה אותך מאנשים רגילים הופך אותך לשונה?
אז תנסי לדבר עם מישהו/מישהי פה או באינטרנט בכלל אולי יש להם את התשובה שאת מחפשת
ומה את לא יכולה לעשות שמשנה אותך מאנשים רגילים הופך אותך לשונה?
1. תתאמני בחדר כושר, תאכלי בריא, תטפחי את עצמך על בסיס יום-יומי (שיער, עור, היגיינה וכו'), תלבשי בגדים שנראים עלייך טוב ותעבדי על היציבה שלך. את תרגישי טוב יותר פיזית ונפשית, זה יעלה לך את הביטחון ויאפשר לך להתאמן על הגברים שיתחילו איתך.
2. גם אם את לא יודעת איך לנהל אינטראקציות חברתיות באופן טבעי, את יכולה לשנן. תלמדי איך אנשים חושבים, תלמדי שפת גוף, תנתחי סיטואציות חברתיות ותביני איך לפעול בהן, תקראי ספרים ומאמרים, תצפי בסרטונים ותיישמי.
3. תחפשי עבודות שדורשות אינטראקציה מינימלית עם אנשים, ותתאמני עליהם. תיישמי עליהם את מה שלמדת, וכשתרגישי מוכנה תחפשי עבודה שדורשת ממך לצאת מאזור הנוחות ולדבר יותר עם אנשים.
4. תמצאי תחביבים ותחומי עניין, ותשקיעי בהם זמן ואנרגיה. את אוטומטית תהפכי לבן אדם מעניין יותר ושמח יותר. יהיו לך יותר נושאים לדבר עליהם, וקל יותר לנהל שיחות כשמדברים על משהו שאוהבים.
2. גם אם את לא יודעת איך לנהל אינטראקציות חברתיות באופן טבעי, את יכולה לשנן. תלמדי איך אנשים חושבים, תלמדי שפת גוף, תנתחי סיטואציות חברתיות ותביני איך לפעול בהן, תקראי ספרים ומאמרים, תצפי בסרטונים ותיישמי.
3. תחפשי עבודות שדורשות אינטראקציה מינימלית עם אנשים, ותתאמני עליהם. תיישמי עליהם את מה שלמדת, וכשתרגישי מוכנה תחפשי עבודה שדורשת ממך לצאת מאזור הנוחות ולדבר יותר עם אנשים.
4. תמצאי תחביבים ותחומי עניין, ותשקיעי בהם זמן ואנרגיה. את אוטומטית תהפכי לבן אדם מעניין יותר ושמח יותר. יהיו לך יותר נושאים לדבר עליהם, וקל יותר לנהל שיחות כשמדברים על משהו שאוהבים.
אנונימי
אני גם אוטיסט ואני גאה בזה
יש לי חבר מכיתה ה' שכל הזמן ילדים צחקו עליו (ואפילו המורות לא ידעו כל כך להסתדר איתו) בגלל שהוא גם אוטיסט
אני עזרתי לו לשחק להתמודד ואפילו הייתה איזו פעם אחת שהמורות אמרו לו בלי סוף לשים נעליים והוא התעלם
אני באתי ושכנעתי אותו בכך שאני הסברתי לו בקצרה למה כדאי לו לשים בדרך חיובית
הוא שתק ושם אותם
העולם הזה צריך ללמוד שגם אנשים "שונים" הם לא מקולקלים
לדעתי אוטיזט זאת ברכה
יש לי חבר מכיתה ה' שכל הזמן ילדים צחקו עליו (ואפילו המורות לא ידעו כל כך להסתדר איתו) בגלל שהוא גם אוטיסט
אני עזרתי לו לשחק להתמודד ואפילו הייתה איזו פעם אחת שהמורות אמרו לו בלי סוף לשים נעליים והוא התעלם
אני באתי ושכנעתי אותו בכך שאני הסברתי לו בקצרה למה כדאי לו לשים בדרך חיובית
הוא שתק ושם אותם
העולם הזה צריך ללמוד שגם אנשים "שונים" הם לא מקולקלים
לדעתי אוטיזט זאת ברכה
את כותבת ומתנסחת בצורה כל כך כנה ומרשימה. אני מקווה שתזכי למצוא חברים ולמצוא עניין בחיים.