עליי לשמוח שהם ניצלו במקום לחשוב מה היה קורה אחרת?
יש לי שני חברים שניצלו ממתקפות ה7 לאוקטובר. אחד מקיבוץ רעים, נפל לו רימון רסס על הבית, הוא וכל המשפחה שלו ניצלו בממד בזמן שכול הבית נשרף ופונו לרעננה. אחד משדרות שהמחבלים על הטנדר ירו לו על האוטו בזמן שנהג וניצל כשהתכופף בזמן, והמשטרה באה לחלץ אותו. אבל עדיין מטרידה אותי המחשבה שזה היה יכול להיגמר אחרת, כי זה היה שובר אותי ממש כי זו חבורה שבה כולם כמו אחים