2 תשובות
אין לי מושג מה זה אומר מסרים אבל כזה אני אחלק את התשובה שלי לכמה דברים ואולי מה שאת צריכה נימצא שם:)
תוכן העלילה
זה סיפור על ילדה שאהבה, יותר מהכל, דברים נוצצים. היתה לה שמלה עם
נוצצים, וגרביים עם נוצצים, נעלי בלט עם נוצצים. ובובה כושית שקראו לה
כריסטי, על שם העוזרת שלהם, עם נוצצים.
אפילו השיניים שלה היו נוצצות, למרות שאבא שלה התעקש שהן "בוהקות"
ושזה לא ממש אותו דבר.
"זה הצבע של הפיות, ובגלל זה הוא הכי יפה מכל
"נוצץ" היא חשבה לעצמה,
הצבעים."
מבנה הסיפור
אקספוזיציה מוצגת הילדה כאוהבת דברים נוצצים, על כל מלבושיה, וגם שיניה נוצצות. כשמגיע פורים היא מתחפשת לפיה
וצעצועיה יש "נוצצים"
מעולם האגדות, שהנוצץ הוא הצבע שלה. היא ממש נכנסת לתפקיד הפיה,
כשהיא מפזרת נוצצים על כל ילד שעובר לידה, מכריזה כיד הדמיון הטובה עליה, כי זו "אבקת משאלות מיוחדת, שאם מערבבים אותה עם מים אז, והיא מזרזת את הילדים לנסות זאת.
סיבוך
הסיבות בעלילה מתחיל, כשהילדה מגיעה לביתה. מתוך אמונה במתכון הקסם
הדמיוני, שהילדה בתפקיד הפיה נתנה לילדים, היא מנסה אותו בפועל על עצמה
בבית: היא מתפשטת, מעיפה באוויר את כל מה שנשאר לה מהנוצצים שפיזרה,
וצועקת את המשאלה שלה: אני רוצה עיניים נוצצות!
כשהיא כבר שוכבת במיטה, מגלה לאמה מניין לה המשאלה שלה: היא ראתה
בעצמה, שלילד אחד בגן, ילד מלוכלך, ששותק ויושב תמיד רחוק, יש עיניים נוצצות,
ובלשון הסלנגית שלה היא אומרת, שהיא "רוצה גם".
שיא הסיפור מתרחש למחרת בבוקר בגן.
הילד, שאינו יכול להתאפק, מגלה לה תוך מלמול את הסוד ואת משאלתו הכמוסה:
"את, אני רוצה שאת תהיי חברה שלי". הוא משכנע בכנותו, וכאן הסיפור מגיע
לשיאו הדרמטי ולשיא המתח: האם הילדה תיענה לבקשתו? הילדה שוב נוגעת בו
בכף ידה, שהפעם היא כנראה לצורך דחייתו מעליה, ומסבירה לילד מדוע היא אינה
יכולה להיות חברה שלו. היא מציינת חד־משמעית ומתוך התנשאות את ההבדלים
, והוא "סתם ילד מלוכלך,
התהומיים שביניהם: היא "ילדה מאוד חכמה ומקובלת"
שיושב תמיד בצד ושותק כל הזמן".
סיום הסיפור
סיום סגור - דבר אינו משמח את הילדה העצובה, שעכשיו גם יודעת,
, וכמו להכעיס, עיני הילד,
ש"כנראה כבר אף פעם לא יהיו לה עיניים נוצצות"
השותק והעומד בצד השני של הגן ומסתכל עליה בערגה, נהיו יותר ויותר נוצצות
אפיון הדמויות
אפיון ישיר - דמות דרך אמירה ישירה על המראה שלה, התכונות
וההתנהגות שלה.
אפיון עקיף - תיאור דמות דרך ההתנהגות שלה, החלומות והמחשבות שלה
ודרך דמויות אחרות שמתארות אותה
מוטיב
המוטיב החוזר הוא רעיון או סמל החוזר לכל אורך היצירה ונושא בתוכו את
משמעויותיה.
המוטיב החוזר בסיפור זה הינו "הנוצץ" והוא מופיע במספר צורות.
הצורה האחת הנה בתחילת הסיפור כשמפרטים את כל הדברים הנוצצים שיש
לילדה: בגדים, נעלים, בובה, אבקת משאלות עם נוצצים ועוד. כל אלו הינם
פריטים שמייצגים דברים חומריים ממשיים.
הצורה השנייה שמוטיב זה מופיע הנה "העיניים הנוצצות" זהו ביטוי סימלי
ולא חומרי של הנוצץ.
העיניים הנוצצות במובן המיידי מבטאות את הראי לנפש והן נוצצות כשחשים
רגש מסוג מסוים: הרגש יכול להיות חיובי התרגשות, ציפייה למשהו.
הרגש יכול להיות גם לבטא כאב עמוק, בדידות ואכזבה. במקרה זה העיניים
נוצצות מבכי.
ביקורת חברתית
האמא אומרת לילדה שמחר ילכו לקנות לה גם עיניים נוצצות בכך היא מבטאת את
חסרונותיה של חברת השפע שמאמינה שניתן לקנות כל דבר בכסף.
הילד שביקש את חברותה של הילדה נתקל בסירוב מצידה ובסופו של דבר נשאר
מנודה ובודד. החברה אינה נותנת סיכוי לאנשים שהם מטבעם חלשים יותר או
פחות יפים ומצליחים ומקבעת בכך את מעמדם החברתי הנמוך. זוהי חברה
שמבליטה ומעצימה את החזקים והשתלטנים בה.
תוכן העלילה
זה סיפור על ילדה שאהבה, יותר מהכל, דברים נוצצים. היתה לה שמלה עם
נוצצים, וגרביים עם נוצצים, נעלי בלט עם נוצצים. ובובה כושית שקראו לה
כריסטי, על שם העוזרת שלהם, עם נוצצים.
אפילו השיניים שלה היו נוצצות, למרות שאבא שלה התעקש שהן "בוהקות"
ושזה לא ממש אותו דבר.
"זה הצבע של הפיות, ובגלל זה הוא הכי יפה מכל
"נוצץ" היא חשבה לעצמה,
הצבעים."
מבנה הסיפור
אקספוזיציה מוצגת הילדה כאוהבת דברים נוצצים, על כל מלבושיה, וגם שיניה נוצצות. כשמגיע פורים היא מתחפשת לפיה
וצעצועיה יש "נוצצים"
מעולם האגדות, שהנוצץ הוא הצבע שלה. היא ממש נכנסת לתפקיד הפיה,
כשהיא מפזרת נוצצים על כל ילד שעובר לידה, מכריזה כיד הדמיון הטובה עליה, כי זו "אבקת משאלות מיוחדת, שאם מערבבים אותה עם מים אז, והיא מזרזת את הילדים לנסות זאת.
סיבוך
הסיבות בעלילה מתחיל, כשהילדה מגיעה לביתה. מתוך אמונה במתכון הקסם
הדמיוני, שהילדה בתפקיד הפיה נתנה לילדים, היא מנסה אותו בפועל על עצמה
בבית: היא מתפשטת, מעיפה באוויר את כל מה שנשאר לה מהנוצצים שפיזרה,
וצועקת את המשאלה שלה: אני רוצה עיניים נוצצות!
כשהיא כבר שוכבת במיטה, מגלה לאמה מניין לה המשאלה שלה: היא ראתה
בעצמה, שלילד אחד בגן, ילד מלוכלך, ששותק ויושב תמיד רחוק, יש עיניים נוצצות,
ובלשון הסלנגית שלה היא אומרת, שהיא "רוצה גם".
שיא הסיפור מתרחש למחרת בבוקר בגן.
הילד, שאינו יכול להתאפק, מגלה לה תוך מלמול את הסוד ואת משאלתו הכמוסה:
"את, אני רוצה שאת תהיי חברה שלי". הוא משכנע בכנותו, וכאן הסיפור מגיע
לשיאו הדרמטי ולשיא המתח: האם הילדה תיענה לבקשתו? הילדה שוב נוגעת בו
בכף ידה, שהפעם היא כנראה לצורך דחייתו מעליה, ומסבירה לילד מדוע היא אינה
יכולה להיות חברה שלו. היא מציינת חד־משמעית ומתוך התנשאות את ההבדלים
, והוא "סתם ילד מלוכלך,
התהומיים שביניהם: היא "ילדה מאוד חכמה ומקובלת"
שיושב תמיד בצד ושותק כל הזמן".
סיום הסיפור
סיום סגור - דבר אינו משמח את הילדה העצובה, שעכשיו גם יודעת,
, וכמו להכעיס, עיני הילד,
ש"כנראה כבר אף פעם לא יהיו לה עיניים נוצצות"
השותק והעומד בצד השני של הגן ומסתכל עליה בערגה, נהיו יותר ויותר נוצצות
אפיון הדמויות
אפיון ישיר - דמות דרך אמירה ישירה על המראה שלה, התכונות
וההתנהגות שלה.
אפיון עקיף - תיאור דמות דרך ההתנהגות שלה, החלומות והמחשבות שלה
ודרך דמויות אחרות שמתארות אותה
מוטיב
המוטיב החוזר הוא רעיון או סמל החוזר לכל אורך היצירה ונושא בתוכו את
משמעויותיה.
המוטיב החוזר בסיפור זה הינו "הנוצץ" והוא מופיע במספר צורות.
הצורה האחת הנה בתחילת הסיפור כשמפרטים את כל הדברים הנוצצים שיש
לילדה: בגדים, נעלים, בובה, אבקת משאלות עם נוצצים ועוד. כל אלו הינם
פריטים שמייצגים דברים חומריים ממשיים.
הצורה השנייה שמוטיב זה מופיע הנה "העיניים הנוצצות" זהו ביטוי סימלי
ולא חומרי של הנוצץ.
העיניים הנוצצות במובן המיידי מבטאות את הראי לנפש והן נוצצות כשחשים
רגש מסוג מסוים: הרגש יכול להיות חיובי התרגשות, ציפייה למשהו.
הרגש יכול להיות גם לבטא כאב עמוק, בדידות ואכזבה. במקרה זה העיניים
נוצצות מבכי.
ביקורת חברתית
האמא אומרת לילדה שמחר ילכו לקנות לה גם עיניים נוצצות בכך היא מבטאת את
חסרונותיה של חברת השפע שמאמינה שניתן לקנות כל דבר בכסף.
הילד שביקש את חברותה של הילדה נתקל בסירוב מצידה ובסופו של דבר נשאר
מנודה ובודד. החברה אינה נותנת סיכוי לאנשים שהם מטבעם חלשים יותר או
פחות יפים ומצליחים ומקבעת בכך את מעמדם החברתי הנמוך. זוהי חברה
שמבליטה ומעצימה את החזקים והשתלטנים בה.
מקווה שעזרתי:)