עזרה בכלכלה בבקשה: המשק מייצר מוצרי ביטחון ומוצרים אזרחיים ונמצא בתעסוקה מלאה (פירוט בבקשהה)

עקומת התמורה או עקומת אפשרויות הייצור היא ביטוי גרפי לבעיית המחסור בכלכלה: כאשר משק במצב של יעילות מרבית וכאשר קיים יותר ממוצר אחד שהמשק יכול לייצר, ייצור של יחידות נוספות מאחד המוצרים תגרור בהכרח ייצור של פחות יחידות ממוצרים אחרים.

נתון בשאלה שהמשק נמצא בתעסוקה מלאה, לכן זה אומר שייצור מוצרים צבאיים חדשים מגיע על חשבון מוצרים אזרחיים.
מבחינת גובה התוצר, הוא לא משתנה כל עוד המדינה נמצאת בתעסוקה מלאה. לפחות כל עוד התעשייה הצבאית ריווחית.
בנוסף, כמות המוצרים האזרחיים תרד וזה יגרום לעלייה ביוקר המחייה.
דבר נוסף, מאחר שהתעשייה הצבאית היא זמנית והמוצרים הצבאיים אינם רווחים לאורך זמן כמו מוצרים אזרחיים, הדבר יוביל בסופו של דבר לירידה בתפוקה השנתית של המשק, ויכול להוביל למיתון.

מיתון כלכלי זאת צניחה של הכלכלה. זה בפועל אומר שהכלכלה איננה צומחת (התוצר עולה כל שנה) אלא יורדת (התוצר השנתי יורד). וזה יכול להוביל להרבה דברים שלילים, כמו אבטלה ויוקר מחייה.

שואל השאלה:
אבל איך יודעים שגם אחרי השינוי זה נשאר בתעסוקה מלאה? כי לא אומרים אחרת כאילו?

לא.
המלחמה יצרה ביקוש חדש - מוצרים צבאיים.
למשק הקיים אין מספיק היצע לדרישה הזאת, ומאחר שהדרישה חזקה אז תעסוקה עוברת לטובת התעשיות על חשבון התעשיות האזרחיות (עקומת התמורה. בהנחה שנתון משק אשר נמצא בתעסוקה מלאה).
אז בגלל הדרישה החדשה שנוצרה, מפעלים אזרחים נסגרו. אבל זה לא אומר שהדרישה למוצרים האזרחים פחתה, היא עדיין קיימת פשוט לא מתועדפת. וזה למעשה אומר שאם היו מגיעים פתאום פועלים חדשים למשק, אז הם היו יכולים לעבוד במפעלים האלו שנסגרו (נניח שזה לא עולה הרבה כדי לפתוח אותם מחדש) ולייצר מוצרים שעדיין נמצאים בדרישה (דרישה שאיננה מתועדפת) ומאחר שיש דרישה - יהיה רווח.

אז זה אומר שהשינוי איננו גורם לאבטלה, אלא לתעסוקה מלאה.
תופעה ידועה בהיסטוריה היא שמלחמה גורמת לאבטלה להיעלם, זה קרה בארה"ב ובגרמניה במלחמת העולם השנייה.
כאשר התעסוקה מלאה אבל הדרישה למוצרים שונים עולה, מתרחשת עקומת התמורה.

שואל השאלה:
זה לא קשור לתקופה זאת שאלה כללית כזאת אז לא צריך להכניס בה דעה שקשורה למצב
אבל תודה בכל זאת

התעסוקה המלאה עדיין נשארת
מה שלא נשאר זה העקומה עצמה(שמראה על מקסימום היצור במשק)