החיים שלי התפרקו, איך אני אמורה להמשיך מפה?(פריקה,טרייגר הפרעות אכילה)

הייתי נקייה במשך חודשיים מהפרעות אכילה שלי(בולמיה)
ומאז שהתחילה המלחמה החיים שלי רק מדרדרים
חזרתי לאובססיה הזאתי שהיה לי ככ קשה לצאת ממנה (לאכול-להקיא-להתאמן)
ושבוע הבא אני אמורה לחזור לבית ספר אהל החלטתי שאני לא חוזרת לבית ספר(עד שלא מעבירים אותי בית ספר)
ואחת מהסיבות היא בגלל שאני והחברה הכי טובה שלי נתקנו קשר(באשמתי)ואין לי עוד חברים
והבעיה היט שאני לא מרגישה אשמה או חרטה בנוגע לזה.
הפסיכולוגית שלי אומרת שאני מדחיקה את הכל
וכשנחזור לשגרה אני ארגיש חרטה
אהל עכשין כשהחיים חוזרים "לשגרה" אני לא בטוחה שיש לי לאן לחזור אני לא מרגישה שייכת לשום מקום בעולם הזה
אני לא מרגישה שיש לי עיניין במשהו
אני פשוט רוצנ להרקב במיטה ושלא יפריעו לי
(דרך אגב אף אחד לא יודע על הבולמיה שלי חוץ ממי שהייתה החברה הכי טובה שלי)
מה לעשות עם החיים שלי?