5 תשובות
גם לי היה במשך שלוש שנים אני פשוט קץסבלתי את זה בשקט
סבלתי***
שואל השאלה:
אני סובלת כבר שנה וחצי ולא עשיתי עם זה כלום
אני סובלת כבר שנה וחצי ולא עשיתי עם זה כלום
אנונימית
היה לי את זה במשך הרבה מאוד זמן ביסודי. יש לך דרך להתחבר לבנו אחרות בכיתה?
התשובה שלי אמנם יותר כללית אבל אשמח שתקראי 3>.
אני כבר בת 24, סיימתי תיכון וצבא ועכשיו אני לומדת באוניברסיטה. בתור מישהי שעברה הרבה מוסדות חברתיים שכאלה- אני שמה לב איך עם השנים הפן החברתי הופך להתמודדות קשה יותר ויותר- תחושת התחרות גדלה, הרצון להוכיח את עצמנו מתעצם, ועם כמה שמדברים יותר על חרם או בריונות- ככה התופעה גדלה. תמיד יהיו את האנשים שינסו להיות למעלה בכל מחיר, וזה בא על חשבון אנשים טובים אחרים שמתקשים לעמוד בקצב. זה בא על חשבון אותם האנשים שקצת מתביישים ליזום, על הטיפוסים השקטים, השונים, או על אלה שנשארים נאמנים לעצמם ולא נופלים לזיוף שיש בחוץ.
אבל זה לא סביר או הגיוני מבחינתי שתרגישי שהגעת למצב הזה כי משהו לא בסדר בך. תזכירי לעצמך שוב ושוב בצורה רציונלית שבאמת יזכה הבן אדם שיפתח לך פתח להיות לצידו באש ובמים.
לפעמים הפחד מלהישאר לבד גורם לנו להיצמד לאנשים שעושים לנו רע, מה שיכול לגרום לנזק לא פחות גדול. ממש עצוב לי לקרוא שאת מפחדת לפתוח איתן את הנושא כדי לא להישאר לבד. זה לא מגיע לך.
בסופו של דבר תמצאי את מי שמתאים לך, לא משנה איזו מוזיקה את שומעת ואיך את נראית, מתלבשת, עד כמה יש לך או אין לך ביטחון, כמה את מתוסבכת, שמנה, רזה, גבוהה או נמוכה. באמת... מיום ליום אני לומדת שלכל סיר יש מכסה, ותמיד תוכלי להכיר מישהו כמוכם (ואפילו כמה כאלה).
ואם זה לא קרה עד עכשיו? זה לא אומר שהם לא קיימים, הם פשוט מיוחדים כמוכם ובגלל זה קצת יותר נדיר למצוא אותם.
העולם הוא כמו פאזל ענקי שמורכב ממלא חלקים קטנים. וכמו שכל חלק שונה מהאחר וכל אחד יתחבר רק לחלקים שמתאימים לו- כך גם בני האדם... אם בן אדם ייקלע לסביבה שבה אין אנשים שמתאימים לו, הוא לא יתחבר אליהם. ובמקום להאבק בעובדה הזו ולנסות בכוח ליצור קשר שיפגע בשני הצדדים- צריך לחכות שהזמן יעביר יד על כל החלקים ויערבב אותם. הרי הסביבה משתנה, האנשים משתנים, וגם אם את כרגע מוקפת בחלקים שלא מתאימים לך, זה לא אומר שהמצב יימשך ככה לנצח.
תהיי סבלנית, אך עם זאת- תנסי לחתור לשינוי. יש הרבה פורומים וקהילות ודרכים להכיר אנשים גם אם זה במרחב האינטרנטי.
אחד הגורמים שהכי משפיעים על הדימוי העצמי שלנו היא התגובה של הסביבה כלפינו- אם נקבל חום ואהבה, סביר להניח שהדימוי העצמי שלנו יתפתח ונרגיש טוב עם עצמנו. אבל כך גם ההיפך- אם אדם ירגיש בודד ולא רצוי, הוא עלול לפתח מחשבה שהוא אדם נחות ולא שווה מספיק... ואם תישאבי לתחושה הזאת שאת לא שווה מספיק- זה העונש הכי גדול שתוכלי לתת לעצמך. זה יגרום לך לפתח שנאה עצמית וחוסר ביטחון שמאוד יקשה עלייך בעתיד כשהאנשים הנכונים כן יהיו בסביבה. אז במקום ליצור פצע שקשה מאוד לסגור אותו- תשתדלי כמה שיותר להכיר ביתרונות שלך, להבין שהכל בסדר איתך, לטרוף כל הזדמנות חדשה להכיר אנשים חדשים, ולהיות תמיד עם חיוך וביטחון. אנשים אוהבים לקרב אליהם טיפוסים שמחים ובולטים, ולצערי לא לכל אחד יש את האינטיליגנציה הריגשית המינימלית כדי להבין שאלו שקצת יותר שקטים או שונים כאלה לא כי הם לא מעוניינים להכיר- אלא כי קשה להם בסיטואציות חברתיות, ושדווקא להם צריך להשתדל להושיט את היד יותר. אז אין לנו באמת יכולת לתקן את החברה ולגרום לה להבין את זה, אבל יש לנו עדיין שליטה על עצמנו ועל הגישה שלנו.. תילחמי בעצמך, ותילחמי בשביל האושר שלך- אל תשכנעי את עצמך שאת הבעיה ואל תישארי פאסיבית לסיטואציה.
אם תרצי להמשיך לדבר בפרטי את תמיד מוזמנת לשלוח הודעה 3>
אני כבר בת 24, סיימתי תיכון וצבא ועכשיו אני לומדת באוניברסיטה. בתור מישהי שעברה הרבה מוסדות חברתיים שכאלה- אני שמה לב איך עם השנים הפן החברתי הופך להתמודדות קשה יותר ויותר- תחושת התחרות גדלה, הרצון להוכיח את עצמנו מתעצם, ועם כמה שמדברים יותר על חרם או בריונות- ככה התופעה גדלה. תמיד יהיו את האנשים שינסו להיות למעלה בכל מחיר, וזה בא על חשבון אנשים טובים אחרים שמתקשים לעמוד בקצב. זה בא על חשבון אותם האנשים שקצת מתביישים ליזום, על הטיפוסים השקטים, השונים, או על אלה שנשארים נאמנים לעצמם ולא נופלים לזיוף שיש בחוץ.
אבל זה לא סביר או הגיוני מבחינתי שתרגישי שהגעת למצב הזה כי משהו לא בסדר בך. תזכירי לעצמך שוב ושוב בצורה רציונלית שבאמת יזכה הבן אדם שיפתח לך פתח להיות לצידו באש ובמים.
לפעמים הפחד מלהישאר לבד גורם לנו להיצמד לאנשים שעושים לנו רע, מה שיכול לגרום לנזק לא פחות גדול. ממש עצוב לי לקרוא שאת מפחדת לפתוח איתן את הנושא כדי לא להישאר לבד. זה לא מגיע לך.
בסופו של דבר תמצאי את מי שמתאים לך, לא משנה איזו מוזיקה את שומעת ואיך את נראית, מתלבשת, עד כמה יש לך או אין לך ביטחון, כמה את מתוסבכת, שמנה, רזה, גבוהה או נמוכה. באמת... מיום ליום אני לומדת שלכל סיר יש מכסה, ותמיד תוכלי להכיר מישהו כמוכם (ואפילו כמה כאלה).
ואם זה לא קרה עד עכשיו? זה לא אומר שהם לא קיימים, הם פשוט מיוחדים כמוכם ובגלל זה קצת יותר נדיר למצוא אותם.
העולם הוא כמו פאזל ענקי שמורכב ממלא חלקים קטנים. וכמו שכל חלק שונה מהאחר וכל אחד יתחבר רק לחלקים שמתאימים לו- כך גם בני האדם... אם בן אדם ייקלע לסביבה שבה אין אנשים שמתאימים לו, הוא לא יתחבר אליהם. ובמקום להאבק בעובדה הזו ולנסות בכוח ליצור קשר שיפגע בשני הצדדים- צריך לחכות שהזמן יעביר יד על כל החלקים ויערבב אותם. הרי הסביבה משתנה, האנשים משתנים, וגם אם את כרגע מוקפת בחלקים שלא מתאימים לך, זה לא אומר שהמצב יימשך ככה לנצח.
תהיי סבלנית, אך עם זאת- תנסי לחתור לשינוי. יש הרבה פורומים וקהילות ודרכים להכיר אנשים גם אם זה במרחב האינטרנטי.
אחד הגורמים שהכי משפיעים על הדימוי העצמי שלנו היא התגובה של הסביבה כלפינו- אם נקבל חום ואהבה, סביר להניח שהדימוי העצמי שלנו יתפתח ונרגיש טוב עם עצמנו. אבל כך גם ההיפך- אם אדם ירגיש בודד ולא רצוי, הוא עלול לפתח מחשבה שהוא אדם נחות ולא שווה מספיק... ואם תישאבי לתחושה הזאת שאת לא שווה מספיק- זה העונש הכי גדול שתוכלי לתת לעצמך. זה יגרום לך לפתח שנאה עצמית וחוסר ביטחון שמאוד יקשה עלייך בעתיד כשהאנשים הנכונים כן יהיו בסביבה. אז במקום ליצור פצע שקשה מאוד לסגור אותו- תשתדלי כמה שיותר להכיר ביתרונות שלך, להבין שהכל בסדר איתך, לטרוף כל הזדמנות חדשה להכיר אנשים חדשים, ולהיות תמיד עם חיוך וביטחון. אנשים אוהבים לקרב אליהם טיפוסים שמחים ובולטים, ולצערי לא לכל אחד יש את האינטיליגנציה הריגשית המינימלית כדי להבין שאלו שקצת יותר שקטים או שונים כאלה לא כי הם לא מעוניינים להכיר- אלא כי קשה להם בסיטואציות חברתיות, ושדווקא להם צריך להשתדל להושיט את היד יותר. אז אין לנו באמת יכולת לתקן את החברה ולגרום לה להבין את זה, אבל יש לנו עדיין שליטה על עצמנו ועל הגישה שלנו.. תילחמי בעצמך, ותילחמי בשביל האושר שלך- אל תשכנעי את עצמך שאת הבעיה ואל תישארי פאסיבית לסיטואציה.
אם תרצי להמשיך לדבר בפרטי את תמיד מוזמנת לשלוח הודעה 3>
באותו הנושא: