4 תשובות
שהחיים הם פייק אחד גדול ואין דבר אמיתי
שואל השאלה:
חוץ משפה
חוץ משפה
אנונימית
אם אתה מיתכוון לאנמיה אז זה תלוי איזה אבל נגיד לא לוותר , עבודה קשה מביאה תוצאות , מישפחה ליפני הכול , הקרבה עצמית , ועוד כול מיני כאלה יש אנימות מדכאות נגיד מיתקפת הטיטנים זה שליפעמים צריך לשחרר כדי לא להיפגע או משהו כזה
למדתי המון דברים מסדרות מצויירות!:
קודם כל שפה (מאנימה)
ולקרוא! הבית ספר לימד אותי את האותיות והכל אבל לא לימדו אותי לקרוא חלק אני קראתי ככה:
"אא-אמרו ל...כ-לב"
בקיצור קראתי גרוע חחח ועכשיו אני יודעת לקרוא מהר!
ואנגלית! סוגשל... אני לא טובה באנגלית אבל כל האנגלית שלמדתי זה מסדרות מצויירות (אני לא ידעתי בכלל אותיות באנגלית... ועכשיו אני יודעת לקרוא ולכתוב באנגלית! עם המון שגיאות כתיב... אבל לפחות אני יודעת את האותיות חחח)
לימדו אותי מה זה להטב! ההורים שלי הומופובים אז הם לא אמרו לי מה זה... זה היה כאילו אין דבר כזה הומאים ולסביות כשהייתי קטנה ואז ראיתי את האנימה "given" הייתי מאוד מבולבלת אבל זה היה חמוד!!!!! והתמכרתי לביאל
סדרות מצויירות לימדו אותי לצייר סוגשל! אני מציירת גרוע אבל זה עדיף מהציורים של הילדים בגן שפשוט עושים אנשי קו כאלה ובית משולש וריבוע
סדרות לימדו אותי לחייך לא משנה מה אני עוברת (כאילו... אם טוי ימות אני אבכה את חיי ואפילו לא אחשוב על לחייך אז לא "לא משנה מה" אבל... גם כשהדברים נראים קשים אם לא נלחץ ופשוט נחייך זה יכול להסתדר)
"בני אדם הם כמו אגרוף, אנחנו יכולים לתת אגרוף לשולחן ולשבור אותו אבל אנחנו יכולים לעצור את עצמו לפני שנפגע בו" בעצם בני אדם הם גם השולחן וגם האגרוף אבל לא ידעתי איך לכתוב את זה... אנחנו יכולים לעצור את עצמנו לפי שאנחנו פוגעים במישהו וסדרה לימדה אותי את זה!
והסדרה הייקיו לימדה אותי לא לוותר כמו שהינאטה לא וויתר ולא משנה כמה פעמים הוא לא הצליח הוא רצה לנסות שוב
"אחים תאומים עם יותר מידי זמן פנוי הם השטן" (מהאנימה: מועדון האירוח של תיכון אוראן) כשטאמאקי וכל שאר המועדון אמרו את זה אני הבנתי... האחים שלי הם השטן. הם יותר גרועים מהיקארו וקאורו!!!!!! אבל היקארו וקאורו יותר טובים במתיחות... קל לזהות כשהאחים שלי משקרים אבל היקארו וקאורו שיחקו את המריבה שלהם כל כך טוב!!! אבל היקארו פחות... זה ברור שהוא מאוהב בהארוהי.
סדרות גם לימדו אותי להעריך את המשפחה שלי לא משנה כמה הם יכולים לעצבן
סדרות לימדו אותי שכסף זה לא הכל בחיים (למרות שאף פעם לא חשבתי שזה הכל בחיים... פעם חשבתי שזה נייר שיש בתוכו סוד ובגלל זה זה חשוב)
למדתי לא לבטוח באנשים אבל גם לבטוח בהם. כאילו... לא לבטוח יותר מידי באנשים אבל גם לא לא לבטוח בהם בכלל למרות שאני עדיין בוטחת באנשים יותר מידי... אני מנסה לשים לב לשקרים! זה קשה רצח...
שטראנסג'אנדר זה לא מחלה! ההורים שלי אמרו לי שזה מחלה ולקח לי המון זמן להבין שזה לא... רק השנה הבנתי
להעריך כל דבר בחיים ראיתי את האנימה "מהמחר של העולם משנה הצבעים" וחשבתי לעצמי "אני רואה צבעים כל הזמן אז אף פעם לא חשבתי על כמה יהיה קשה ועצוב לחיות בעולם אפור מסכנה היטומי!!!!! לא רגע, היא לא מסכנה!!!!! היא מדהימהה!!!!!!!!!" והנה משפט שראיתי בסדרה (אואהרה זה שם של דמות מהסדרה) "הוא לא אואהרה 'המסכן' אתן יודעות, הוא לא זקוק לכן, -אואהרה איבד את ההורים של -אני יודעת, אבל כשמישהו עושה כמיטב יכולתו במקום לקרוא לו 'מסכן' צריך להגיד לו 'כל הכבוד' נכון?"
כתבתי כבר המון דברים שלמדתי מסדרות מצויירות... לכתוב עוד? יש לי עוד חחח
קודם כל שפה (מאנימה)
ולקרוא! הבית ספר לימד אותי את האותיות והכל אבל לא לימדו אותי לקרוא חלק אני קראתי ככה:
"אא-אמרו ל...כ-לב"
בקיצור קראתי גרוע חחח ועכשיו אני יודעת לקרוא מהר!
ואנגלית! סוגשל... אני לא טובה באנגלית אבל כל האנגלית שלמדתי זה מסדרות מצויירות (אני לא ידעתי בכלל אותיות באנגלית... ועכשיו אני יודעת לקרוא ולכתוב באנגלית! עם המון שגיאות כתיב... אבל לפחות אני יודעת את האותיות חחח)
לימדו אותי מה זה להטב! ההורים שלי הומופובים אז הם לא אמרו לי מה זה... זה היה כאילו אין דבר כזה הומאים ולסביות כשהייתי קטנה ואז ראיתי את האנימה "given" הייתי מאוד מבולבלת אבל זה היה חמוד!!!!! והתמכרתי לביאל
סדרות מצויירות לימדו אותי לצייר סוגשל! אני מציירת גרוע אבל זה עדיף מהציורים של הילדים בגן שפשוט עושים אנשי קו כאלה ובית משולש וריבוע
סדרות לימדו אותי לחייך לא משנה מה אני עוברת (כאילו... אם טוי ימות אני אבכה את חיי ואפילו לא אחשוב על לחייך אז לא "לא משנה מה" אבל... גם כשהדברים נראים קשים אם לא נלחץ ופשוט נחייך זה יכול להסתדר)
"בני אדם הם כמו אגרוף, אנחנו יכולים לתת אגרוף לשולחן ולשבור אותו אבל אנחנו יכולים לעצור את עצמו לפני שנפגע בו" בעצם בני אדם הם גם השולחן וגם האגרוף אבל לא ידעתי איך לכתוב את זה... אנחנו יכולים לעצור את עצמנו לפי שאנחנו פוגעים במישהו וסדרה לימדה אותי את זה!
והסדרה הייקיו לימדה אותי לא לוותר כמו שהינאטה לא וויתר ולא משנה כמה פעמים הוא לא הצליח הוא רצה לנסות שוב
"אחים תאומים עם יותר מידי זמן פנוי הם השטן" (מהאנימה: מועדון האירוח של תיכון אוראן) כשטאמאקי וכל שאר המועדון אמרו את זה אני הבנתי... האחים שלי הם השטן. הם יותר גרועים מהיקארו וקאורו!!!!!! אבל היקארו וקאורו יותר טובים במתיחות... קל לזהות כשהאחים שלי משקרים אבל היקארו וקאורו שיחקו את המריבה שלהם כל כך טוב!!! אבל היקארו פחות... זה ברור שהוא מאוהב בהארוהי.
סדרות גם לימדו אותי להעריך את המשפחה שלי לא משנה כמה הם יכולים לעצבן
סדרות לימדו אותי שכסף זה לא הכל בחיים (למרות שאף פעם לא חשבתי שזה הכל בחיים... פעם חשבתי שזה נייר שיש בתוכו סוד ובגלל זה זה חשוב)
למדתי לא לבטוח באנשים אבל גם לבטוח בהם. כאילו... לא לבטוח יותר מידי באנשים אבל גם לא לא לבטוח בהם בכלל למרות שאני עדיין בוטחת באנשים יותר מידי... אני מנסה לשים לב לשקרים! זה קשה רצח...
שטראנסג'אנדר זה לא מחלה! ההורים שלי אמרו לי שזה מחלה ולקח לי המון זמן להבין שזה לא... רק השנה הבנתי
להעריך כל דבר בחיים ראיתי את האנימה "מהמחר של העולם משנה הצבעים" וחשבתי לעצמי "אני רואה צבעים כל הזמן אז אף פעם לא חשבתי על כמה יהיה קשה ועצוב לחיות בעולם אפור מסכנה היטומי!!!!! לא רגע, היא לא מסכנה!!!!! היא מדהימהה!!!!!!!!!" והנה משפט שראיתי בסדרה (אואהרה זה שם של דמות מהסדרה) "הוא לא אואהרה 'המסכן' אתן יודעות, הוא לא זקוק לכן, -אואהרה איבד את ההורים של -אני יודעת, אבל כשמישהו עושה כמיטב יכולתו במקום לקרוא לו 'מסכן' צריך להגיד לו 'כל הכבוד' נכון?"
כתבתי כבר המון דברים שלמדתי מסדרות מצויירות... לכתוב עוד? יש לי עוד חחח