15 תשובות
נראה לי כי יש ליווי שהוא בטוח בסולם, ואת שומעת אותו ויכולה להתאים את השירה לליווי
ואם את שרה באקפלה אין לך משהו ששומר אותך בסולם המדויק וזה מתחיל באיזה רבע טון מחוץ לסולם, ומשם יכול להמשיך להתרחק יותר
ואם את שרה באקפלה אין לך משהו ששומר אותך בסולם המדויק וזה מתחיל באיזה רבע טון מחוץ לסולם, ומשם יכול להמשיך להתרחק יותר
כאילו, אם יש ליווי של נגינה, הכלי נשאר בסולם ואת מתאימה את עצמך
ואם זאת מקהלה, אז כל אחת מתאימה את עצמה ומרגישה כשיש דיסוננסים וכשהיא בורחת מהסולם וזה יוצא יותר מדויק
ואם זאת מקהלה, אז כל אחת מתאימה את עצמה ומרגישה כשיש דיסוננסים וכשהיא בורחת מהסולם וזה יוצא יותר מדויק
הרבה זמרים משתמשים במשהו שנקרא autotune.
מתי שמישהו שר לתוך מיקרופון שמושפע מאוטוטון, גם אם הוא שר חרא במציאות האוטוטון יתקן את הקול לתוך הסולם הנכון. זה נשמע כמו דבר מגן עדן אבל אם משתמשים בזה בצורה חזקה מדי אז זה הופך את הקול ללא טבעי.
באקפלה לעומת זאת - אין autotune אז יותר קל לברוח מהסולם.
עובדה: באירוויזיון אסור autotune והחוק הזה יכול להפוך את גרסאות הלייב לשונות לגמרי מהגרסאות המוקלטות.
מתי שמישהו שר לתוך מיקרופון שמושפע מאוטוטון, גם אם הוא שר חרא במציאות האוטוטון יתקן את הקול לתוך הסולם הנכון. זה נשמע כמו דבר מגן עדן אבל אם משתמשים בזה בצורה חזקה מדי אז זה הופך את הקול ללא טבעי.
באקפלה לעומת זאת - אין autotune אז יותר קל לברוח מהסולם.
עובדה: באירוויזיון אסור autotune והחוק הזה יכול להפוך את גרסאות הלייב לשונות לגמרי מהגרסאות המוקלטות.
^
אותו דבר
גם בהופעות חיות ושירה בלייב שמים למיקרופון אפקטים כמו אוטוטון וגם הד.
אותו דבר
גם בהופעות חיות ושירה בלייב שמים למיקרופון אפקטים כמו אוטוטון וגם הד.
שואל השאלה:
אבל אני מדבר על שירה בלייב^
אבל אני מדבר על שירה בלייב^
אנונימית
שואל השאלה:
לא שיש זמרים אחרים שמצטרפים
לא שיש זמרים אחרים שמצטרפים
אנונימית
אז התשובה ברורה. אקפלה אין לך עם מי להתאפס. את שרה לבד, אמורה להכיר את הסולם פרפקט.
עם כלי נגינה יש לך תמיד על מה להישען והוא מאפס אותך בכל רגע נתון שאת פורטת/לוחצת עליו.
עם כלי נגינה יש לך תמיד על מה להישען והוא מאפס אותך בכל רגע נתון שאת פורטת/לוחצת עליו.
שואל השאלה:
אני יודעת באקפלה להיכנס לסולם הנכון ןאז באמצע בורחת
אני יודעת באקפלה להיכנס לסולם הנכון ןאז באמצע בורחת
אנונימית
שואל השאלה:
אני מדברת גם על שירה בלי מיקרופון,
עם ליווי וזהו
אני מדברת גם על שירה בלי מיקרופון,
עם ליווי וזהו
אנונימית
שואל השאלה:
לא הייתי ברורה מספיק.
אני מדברת על שירה לבד, ליווי של כלי נגינה אל מול אקפלה
לא הייתי ברורה מספיק.
אני מדברת על שירה לבד, ליווי של כלי נגינה אל מול אקפלה
אנונימית
בשירה בליווי כל אחד נשען על השני, וזה סוג של שירה ש"מזינה את עצמה" בכל שנייה נתונה. המון פעמים אפשר לשמוע הבדלים בשירה... כסוג של אקו.
כלומר, מרגיש לך כאילו מישהו אחד במאית השנייה איטי יותר מהאחר, והדבר הזה נוצר ככל הנראה מהיותו של אחד הזמרים/ות כמנסה "להסתנכרן ולהתאפס" על הסולם.
כל פעם זה יכול להיות מישהו אחר, אבל זה פשוט יותר נוח כי זה בדיוק כמו להיות עם כלי נגינה שמלווה אותך. רק שכלי נגינה לעולם לא יזייף ברגע שמנגנים את התווים הנכונים.
כך גם לגבי הצליל ה"כללי" של הזמרים. באופן חד משמעי רוב הזמן רוב הזמרים/ות לא יזייפו וכך קל לבודדים להתאפס איתם כל פעם מחדש.
כלומר, מרגיש לך כאילו מישהו אחד במאית השנייה איטי יותר מהאחר, והדבר הזה נוצר ככל הנראה מהיותו של אחד הזמרים/ות כמנסה "להסתנכרן ולהתאפס" על הסולם.
כל פעם זה יכול להיות מישהו אחר, אבל זה פשוט יותר נוח כי זה בדיוק כמו להיות עם כלי נגינה שמלווה אותך. רק שכלי נגינה לעולם לא יזייף ברגע שמנגנים את התווים הנכונים.
כך גם לגבי הצליל ה"כללי" של הזמרים. באופן חד משמעי רוב הזמן רוב הזמרים/ות לא יזייפו וכך קל לבודדים להתאפס איתם כל פעם מחדש.
שואל השאלה:
אבל זה קורה לי גם אם הסולם לא ממש גבוה.
זה מעניין אם זה קשור לשמיעה,
כשמגנים לי זה ממש יותר קל
אבל זה קורה לי גם אם הסולם לא ממש גבוה.
זה מעניין אם זה קשור לשמיעה,
כשמגנים לי זה ממש יותר קל
אנונימית
ובכן, זה בדיוק העניין.
אני אנסה להמחיש לך את זה מעולם אחר שפחות מוכר לך, ואולי זה יהיה יותר ברור.
רמת הריכוז הנדרשת היא כשלעצמה "בזבוז אנרגיה".
אני חולה סכרת נעורים, ולכן אני לוקח אינסולין כדי שהסוכר שלי ייכנס מהדם לתאים, ויוכל להיות לי חילוף חומרים וכל מיני דברים מסביב.
בלי קשר לזה, אני גם משחק סנוקר מקצועי.
אם אי פעם יצא לך לראות שחקני סנוקר, הם לא עושים "ספורט מטורף" אירובי. סה"כ התכופפות לשולחן ולהכות בכדורים.
על פניו לא נראה כמו בזבוז מטורף של אנרגיה.
אך במציאות, כשאני הולך להתאמן שעה שעתיים...
כמות הסוכר שנשרפת לי בגוף היא יותר גדולה מאשר כשאני הולך להתאגרף, שזו פעילות אירובית רצחנית.
מה זה בא להגיד לך?
שתהליך החשיבה במח, הוא כשלעצמו שורף סוכר.
עכשיו, אני לא מחרטט, זו באמת המציאות.
העובדה שאני חולה סוכרת, נותנת לי לבדוק ולראות את זה במציאות - ולכן אני יכול לעשות השוואות שאדם בריא לא יכול לעשות.
איך זה קשור אלייך?
כשאת כל הזמן (בין אם במודע, ובין אם לא במודע) מנסה להתפקס על סולם, זה רמת ריכוז. זה לא בא לך טבעי כמו במצב בו את נצמדת לכלי נגינה כלשהו שנותן לך להישען עליו. את נשענת על עצמך כל הזמן ובאותה שנייה גם צריכה לתכנן מה הולך לבוא ואיך "לנחות" על התו הנכון בסולם.
לכן אמרתי - אימונים משתלמים. לאט לאט את תראי שיפור. זה פשוט הרגל.
ככל שאתה מתרגל יותר, דברים מגיעים לך בצורה "אוטומטית" והופכים לחלק מהרגל ו"זכרון שריר". גם שירה היא זיכרון שריר, וככל שתתרגלי יותר - פחות תצטרכי להשען על עצמך. את תשעני על זכרון שריר - וזה אוטומטי ולא מצריך עבודה קשה.
כמובן, ככל שתשתפרי יהיו לך דברים אחרים שתרצי ותנסי ללמוד.
זה תהליך הלמידה in a nutshell.
אני אנסה להמחיש לך את זה מעולם אחר שפחות מוכר לך, ואולי זה יהיה יותר ברור.
רמת הריכוז הנדרשת היא כשלעצמה "בזבוז אנרגיה".
אני חולה סכרת נעורים, ולכן אני לוקח אינסולין כדי שהסוכר שלי ייכנס מהדם לתאים, ויוכל להיות לי חילוף חומרים וכל מיני דברים מסביב.
בלי קשר לזה, אני גם משחק סנוקר מקצועי.
אם אי פעם יצא לך לראות שחקני סנוקר, הם לא עושים "ספורט מטורף" אירובי. סה"כ התכופפות לשולחן ולהכות בכדורים.
על פניו לא נראה כמו בזבוז מטורף של אנרגיה.
אך במציאות, כשאני הולך להתאמן שעה שעתיים...
כמות הסוכר שנשרפת לי בגוף היא יותר גדולה מאשר כשאני הולך להתאגרף, שזו פעילות אירובית רצחנית.
מה זה בא להגיד לך?
שתהליך החשיבה במח, הוא כשלעצמו שורף סוכר.
עכשיו, אני לא מחרטט, זו באמת המציאות.
העובדה שאני חולה סוכרת, נותנת לי לבדוק ולראות את זה במציאות - ולכן אני יכול לעשות השוואות שאדם בריא לא יכול לעשות.
איך זה קשור אלייך?
כשאת כל הזמן (בין אם במודע, ובין אם לא במודע) מנסה להתפקס על סולם, זה רמת ריכוז. זה לא בא לך טבעי כמו במצב בו את נצמדת לכלי נגינה כלשהו שנותן לך להישען עליו. את נשענת על עצמך כל הזמן ובאותה שנייה גם צריכה לתכנן מה הולך לבוא ואיך "לנחות" על התו הנכון בסולם.
לכן אמרתי - אימונים משתלמים. לאט לאט את תראי שיפור. זה פשוט הרגל.
ככל שאתה מתרגל יותר, דברים מגיעים לך בצורה "אוטומטית" והופכים לחלק מהרגל ו"זכרון שריר". גם שירה היא זיכרון שריר, וככל שתתרגלי יותר - פחות תצטרכי להשען על עצמך. את תשעני על זכרון שריר - וזה אוטומטי ולא מצריך עבודה קשה.
כמובן, ככל שתשתפרי יהיו לך דברים אחרים שתרצי ותנסי ללמוד.
זה תהליך הלמידה in a nutshell.
נכון. כי להכנס לסולם זה לא קשה. להשאר בסולם זה הקושי...
לא סתם לפעמים אנשים שמבינים במוזיקה והם שופטים, מעירים לחלק מהאנשים ואומרים עליהם "וואו, הוא/היא יודעים להחזיק את הקול שלהם ממש טוב"...
כי זה לא מספיק לדעת מה אתה צריך לעשות, אתה צריך טכניקה ולפעמים כח ושרירים להחזיק את זה.
זה כמו לדעת איך להתאגרף, אך להתעייף אחרי 2 דקות.
זה כמו לדעת איך לנגן על פסנתר אך להתעייף אחרי רבע שעה.
יש יצירות מדהימות וסופר קשות לפסנתרנים שבודקות את ה"סיבולת" שלהם בכך שמודדים להם זמן. כלומר, זה שכולם יודעים לנגן זה אחלה, אבל הכל שאלה של מתי אדם מתעייף.
במקרה של אקפלה, כל מי שלא מורגל ולא יציב מספיק "לבד", נופל מהר.
עם תרגול הכל נפתר.
לא סתם לפעמים אנשים שמבינים במוזיקה והם שופטים, מעירים לחלק מהאנשים ואומרים עליהם "וואו, הוא/היא יודעים להחזיק את הקול שלהם ממש טוב"...
כי זה לא מספיק לדעת מה אתה צריך לעשות, אתה צריך טכניקה ולפעמים כח ושרירים להחזיק את זה.
זה כמו לדעת איך להתאגרף, אך להתעייף אחרי 2 דקות.
זה כמו לדעת איך לנגן על פסנתר אך להתעייף אחרי רבע שעה.
יש יצירות מדהימות וסופר קשות לפסנתרנים שבודקות את ה"סיבולת" שלהם בכך שמודדים להם זמן. כלומר, זה שכולם יודעים לנגן זה אחלה, אבל הכל שאלה של מתי אדם מתעייף.
במקרה של אקפלה, כל מי שלא מורגל ולא יציב מספיק "לבד", נופל מהר.
עם תרגול הכל נפתר.
שואל השאלה:
תודה על התשובה המושקעת!
אני אקרא אותה עוד כמה פעמים כדי להפנים.
לדעתך זה קשור לשמיעה מוזיקלית ולכישרון או רק לריכוז למעשה ?
תודה על התשובה המושקעת!
אני אקרא אותה עוד כמה פעמים כדי להפנים.
לדעתך זה קשור לשמיעה מוזיקלית ולכישרון או רק לריכוז למעשה ?
אנונימית
באותו הנושא: