2 תשובות
זה פיוט שכתב רבי שלמה אבן גבירול (השם שלמה רמוז באותיות של ראשי הבתים)
כמו כל פיוט, הוא מבוסס על פסוקים מכל רחבי התנ"ך
הפיוט מבוסס על דו שיח בין הדוד לרעיה, כמו בשיר השירים.
הנושא של השיחה ביניהם הוא הכיסופים של של הרעיה (שהיא משל לעם ישראל)
אל בואו של הדוד (הקב"ה) שימהר לבוא ולגאול אותנו.

אנסה לכתוב הסבר לחלק מהמילים:

שָׁלוֹם לְךָ, דּוֹדִי הַצַּח וְהָאַדְמוֹן,
הרעיה פונה אל ה' בקריאת שלום, ומכנה אותו דוד, כפי הכינוי של הקב"ה בשיר השירים: "דודי צח ואדום".

שָׁלוֹם לְךָ מֵאֵת רַקָּה כְמוֹ רִמּוֹן,
מי פונה אליו בקריאת שלום? מי שנאמר עליה "כפלח הרימון רקתך",
הרקות, צדדי המצח, אדמומיים כמו פלח של רימון.

לִקְרַאת אֲחוֹתְךָ רוּץ, צֵא נָא לְהוֹשִׁיעָהּ
כעת הרעיה מבקשת מהדוד, שיבוא לקראתה, שיבוא מהר להושיע אותה מן הגלות והצרות. הרעיה מכונה בשיר השירים גם אחותי (פתחי לי אחותי, רעיתי, יונתי, תמתי).

וּצְלַח כְּבֶן יִשָׁי רַבַּת בְּנֵי עַמּוֹן
כמו שדוד (בן ישי) לחם והכניע את האויבים העמוניים, שחיים ברבת בני עמון,
כך גם אתה תמהר להושיע אותי.

מַה לָּךְ יָפֵהפִיָּה, כִּי תְעוֹרְרִי אַהֲבָה, וּתְצַלְצְלִי קוֹלֵךְ כַּמְעִיל בְּקוֹל פַּעֲמוֹן.
כעת אלו מילים של הדוד, של הקב"ה. הוא פונה לרעיה במילות אהבה ושואל אותה:
מדוע היא מעוררת כעת את האהבה ע"י השמעת קולה בצלצול, כמו שהמעיל של הכהן הגדול משמיע קול צלצול, מהפעמונים שנמצאים בשולי המעיל.

הָעֵת אֲשֶׁר תַּחְפּוֹץ אַהֲבָה אֲחִישֶׁנָּה
גם כאן מתבסס על פסוק בשיר השירים: "אל תעירו ואל תעוררו את האהבה עד שתחפץ".
את השורה הזאת ואת הבאה אחריה אני לא כל כך מבין. אנסה למצוא לזה הסבר בהמשך.
עִתָּהּ, וְעָלַיִךְ אֵרֵד כְּטַל חֶרְמוֹן .
ישמצב שדיברו על דוד המלך שהיה אדמוני (ג'ינג'י) .
צח לדעתי מתקשר לנקי/ טהור.