39 תשובות
לא ברור
כי זה אמונה?
שואל השאלה:
^אני לא יודע איך אתם מגדירים את רמת הביטחון באמונה אבל אני אגדיר לכם איך אני מגדיר אמונה:
אם אני מאמין במשהו אני *חושב* שזה נכון, כלומר, הסיכויים שהדבר לא קיים הם דיי ברורים אבל אני נוטה יותר לחשוב שהדבר הזה קיים מאשר שהוא לא.
אם אני *בטוח* במשהו, זאת אומרת שאני ממש ממש חושב שהדבר הזה נכון והסיכויים שהוא לא נכון עדיין קיימים אבל אני לא מראה בהם חשיבות כי הם כל כך קטנים מבחינתי.
אם אני טוען שאני *יודע* משהו, זאת אומרת ששום דבר לא ישכנע אותי אחרת ואני חושב שאין שום סיכוי שהמשהו הזה לא קיים על פי הרציונל שאנחנו מכירים היום.
אז מבחינתי, אם אנשים אומרים שהם מאמינים בתנ"ך אז אני חושב שהם חושבים שהדבר הזה קיים למרות שהסיכויים שהוא לא הם דיי ברורים.
^אני לא יודע איך אתם מגדירים את רמת הביטחון באמונה אבל אני אגדיר לכם איך אני מגדיר אמונה:
אם אני מאמין במשהו אני *חושב* שזה נכון, כלומר, הסיכויים שהדבר לא קיים הם דיי ברורים אבל אני נוטה יותר לחשוב שהדבר הזה קיים מאשר שהוא לא.
אם אני *בטוח* במשהו, זאת אומרת שאני ממש ממש חושב שהדבר הזה נכון והסיכויים שהוא לא נכון עדיין קיימים אבל אני לא מראה בהם חשיבות כי הם כל כך קטנים מבחינתי.
אם אני טוען שאני *יודע* משהו, זאת אומרת ששום דבר לא ישכנע אותי אחרת ואני חושב שאין שום סיכוי שהמשהו הזה לא קיים על פי הרציונל שאנחנו מכירים היום.
אז מבחינתי, אם אנשים אומרים שהם מאמינים בתנ"ך אז אני חושב שהם חושבים שהדבר הזה קיים למרות שהסיכויים שהוא לא הם דיי ברורים.
כי זה מה שאבותינו של כל העם ראו, כולל ניסים. אז למה להכחיש את זה?
אנונימי
^^זה כל היופי באמונה של היהדות, להאמין ולבטוח באלוקים
להאמין שהוא בורא העולם להאמין שהוא נתן לנו חיים
כשמאמינים אין כזה דבר פיפטי פיפטי יש לב שלם
להאמין שהוא בורא העולם להאמין שהוא נתן לנו חיים
כשמאמינים אין כזה דבר פיפטי פיפטי יש לב שלם
שואל השאלה:
^^או שזה מה שאתה *חושב* שהם ראו
^^או שזה מה שאתה *חושב* שהם ראו
שאלה שחוזרת על עצמה פעמים רבות היא: "יש אלפי דתות בעולם, מה גורם לך לחשוב שדווקא הדת שלך נכונה?". שאלה זו מוצגת כביקורת כלפי העמדה הדתית, משום שהיא רומזת שבחירה בדת מסוימת אחת מני רבות תוך שלילת כל האחרות, אינה רציונלית. אולם כפי שנראה, השאלה הזאת לא אמורה באמת להטריד אדם מאמין:
1. החילוניות אינה יוצאת דופן
ראשית, אלה השואלים את השאלה נופלים על פי רוב בכשל הלוגי של "הוצאת עצמך מהכלל". הרי בשינוי של אות אחת ניתן לשאול, "יש אלפי דעות בעולם, מה גורם לך לחשוב שדווקא שלך נכונה?". חילוניות ואתאיזם אינם דתות, אבל הן בהחלט דעות השקפות עולם בעלות תוכן מסוים, ולא איזו ברירת מחדל מובנת מאליה (בטח שלא כאשר הן כוללות גם תכנים נוספים כמו הומניזם, ליברליזם, פרוגרסיביות וכו'). אם ריבוי דעות אמור להיות קושיה על כך שמישהו מחזיק בדעה מסוימת, הרי שקושיה זו חלה עליהם באותה מידה; ואם ריבוי דעות לא אומר כלום - זו גם לא קושיה על אף מאמין.
השאלה יוצאת כנראה מנקודת הנחה שכל הדתות מבוססות על עיקרון זהה, דהיינו על אמונה עיוורת ותו לא, ואם כך מתבקשת השאלה למה להאמין ב-x ולא ב-y, z או כל אחת מהאפשרויות האחרות. אבל אם יש למאמין נימוקים לטובת דתו, הרי שקיומן של דתות אחרות שאין להן נימוקים דומים הופך לבלתי רלוונטי, וכך גם השאלה דלעיל. כמובן שהשאלה גם מניחה משום מה שהחילוני או האתאיסט אינו מאמין בשום דבר באמונה עיוורת; ובכן, לדעתי להאמין בדברים כמו בני אדם שנוצרים בתהליך עיוור לחלוטין, או חומר שמתחיל פתאום לחשוב ומפיק תודעה, מצריך הרבה יותר אמונה עיוורת מאשר רוב הדתות...
תשובה דומה תינתן לשאלה: "איך אתה מסביר את זה שאנשים שגדלו באיזור גיאוגרפי מסוים, והתחנכו על דת מסוימת, משוכנעים שדווקא היא נכונה?". הרי אותה שאלה בדיוק אפשר לשאול על אתאיסטים, שמן הסתם רובם גם הם גדלו באיזור מסוים, קיבלו חינוך מסוים וספגו השפעות מסוימות מהסביבה, ואילו היו גדלים במקום אחר, היו מאמצים דעות אחרות. אפילו אם גדלו בבית דתי ושינו את דעתם מאוחר יותר, הרי השינוי הזה התרחש בעקבות השפעות מסוימות שנחשפו אליהם, מה שלא היה קורה במקום אחר. לא ברור אפוא מדוע הם חושבים שזו קושיה דווקא על בעלי דעות שונות משלהם. על כל פנים, אין חולק על כך שכל אדם מושפע מסביבתו ומהחינוך שהוא מקבל, אבל אין זה אומר שאין לו אפשרות לבחון את דעותיו באופן ביקורתי משיגדל, ולהחליט אם להמשיך לאחוז בהן או להחליף אותן. כמובן שיש כאן הרבה נגיעות אישיות, אבל זה נכון לגבי כל אדם, כולל חילונים ואתאיסטים, ולכן הטענה אינה נוגעת דווקא לדתיים.
2. מספר הדתות מצומצם
למען הדיוק, אין באמת אלפי דתות בעולם. גם לא מאות. כמובן, אם סופרים כל כת של קומץ תמהונים שקמה לפני כמה שנים, ומחשיבים כל תת-זרם בכל דת שהיא כדת בפני עצמה, אפשר להגיע לכל מספר שרוצים; אבל בכל ספר או קורס שעוסק בדתות, מדברים על מספר מאד מצומצם של דתות משמעותיות: יהדות, נצרות, איסלם, הינדואיזם, בודהיזם, טאואיזם, ג'ייניזם, קונפוציאניזם, שינטו, בהאים, ופגאניזם לסוגיו. זהו פחות או יותר. דיבורים על "אלפי דתות" הם זריית עשן שנועדה להציג את דתו של המאמין כ" אחת מני אלף", כאילו מדובר בהימור פרוע על סיכויים קלושים שאין בו שום היגיון. אבל באותה מידה אפשר גם להציג רשימה של מאות או אלפי דעות פוליטיות, פילוסופיות, כלכליות, מוסריות וכן הלאה, ולהקשות על כל אדם בעל דעה כלשהי למה הוא חושב שדווקא דעתו נכונה מבין כל האחרות. כאמור לעיל, זו אינה טענה.
3. דתות שאינן סותרות
לא כל הדתות הללו שוללות זו את זו. בודהיזם, טאואיזם וקונפוציאניזם הן פילוסופיות ופרקטיקות חיים יותר מאשר דתות, והרעיונות שלהן יכולים להשתלב באלה של דתות אחרות. למעשה, הן אינן טוענות כלל להתגלות אלוהית, ואפילו לא מאמינות בהכרח באלוהים כפי שתופס אותו האדם המערבי. הינדואיזם ושינטו הם תפיסות פגאניות "רכות", בלי תאולוגיה ודוגמות נוקשות, וגם להן אין יותר מדי בעיה עם דתות אחרות. יש גם דתות מקומיות, כמו הדת הדרוזית והיאזידית, שנועדו מראש רק לעם או שבט מסוים, ולא מתנגדות לדתות של עמים אחרים. בסופו של דבר, ההתנגשות המשמעותית היא בעיקר בין הדתות המונותאיסטיות, שאוחזות בדוגמות נוקשות ובטענת בלעדיות; אולם מבין שלושתן, הנצרות והאיסלם מודות שתיהן שהיהדות היא דת אלוהית (גם אם לדעתן זמנה עבר), כך שהאמת שביהדות מוסכמת גם עליהן - מה שנותן לה יתרון בנקודת הפתיחה.
על כל פנים, אמונה בדת אחת לא מחייבת לשלול את כל שאר הדתות באופן מוחלט, ואפשר בהחלט לראות בכל הדתות ביטויים להיבטים שונים וחלקיים של אלוהים, או לפחות ביטויים של הניסיון האנושי להתקרב אליו. וראו על כך במאמר "דתות שונות, אמת אחת". אדם דתי יכול בהחלט לגלות יחס של כבוד כלפי רעיונות של דתות אחרות, בניגוד לאתאיסט שמבחינתו כולן שטויות והבלים באותה מידה (ולכן הוא יכול לכל היותר להיות סובלני כלפי האנשים המאמינים בהן, אבל לא לכבד את דעותיהם).
4. נימוקים בלעדיים ליהדות
יש בהחלט נימוקים רציונליים לראות את היהדות כייחודית בין הדתות הקיימות ולהאמין דווקא בה. כל הדתות מלבד היהדות מבוססות בדרך כלל על דבר אחד - אדם בודד שבא ולימד דת חדשה (או במקרים מסוימים אפילו לא זה, אלא רק מיתוסים ומנהגים קדומים). לאף דת מלבד היהדות אין מסורת היסטורית אמינה על התגלות המונית, ממושכת לאורך שנים, ששינתה את פני המציאות וההיסטוריה האיזורית.
חשוב להדגיש את הנקודה הללו כדי שלא לטעות בסיפורי אינדיאנים למיניהם שתעמולנים אתאיסטים אוהבים להביא, שבדרך כלל מתברר שהם מפוברקים והאינדיאנים עצמם לא מאמינים בהם; וכן כדי למנוע השוואה ל"התגלויות המוניות" כמו הצלב של קונסטנטינוס או הבתולה מפאטימה - שגם אם אכן התקיימו, נמשכו רק כמה רגעים, לא כללו שום מסר מפורש או דיבור אלוהי, ולא חוללו שום שינוי במציאות.
לאף דת מלבד היהדות גם אין נבואות מפורטות על עתידו של העם, שהתממשו בצורה מדהימה ובמהלך ייחודי בהיסטוריה (הגלות, הרדיפות, קיבוץ גלויות וכו'). בעיניי זו סיבה מספיק טובה לחשוב שהיהדות אמינה יותר משאר הדתות.
ממילא, כאשר אנו רואים דתות שונות שגם לדבריהן מבוססות לכל היותר על דבריו של אדם בודד או נס מקומי קצר, ולעומתן דת אחת הטוענת להתגלות במימדים חריגים שכאלה הרי שלאותה דת יש יתרון פתיחה משמעותי מבחינת האמינות. אילו היה מדובר בשקר שכל אחד יכול להמציא, או במיתוס שהתפתח עם הדורות, היינו מצפים למצוא כמוהו בדתות רבות נוספות.
מן הראוי לציין את ההבדל בין ייחודיות מובנת מאליה לייחודיות שאינה כזו. למשל, הנצרות היתה יכולה לטעון שהיא מיוחדת בכך שהיא הדת הגדולה בעולם, ושהדבר מעיד על אמיתותה. אולם כאשר ישנן כמה דתות בגדלים שונים, מובן מאליו שאחת מהן תהיה הגדולה מכולן, בדיוק כמו שאם יש כמה הרים שונים, מחויב שאחד מהם יהיה הכי גבוה. אין בכך כל ראיה שבאותה דת או הר יש משהו על-טבעי. לעומת זאת, אין זה כלל מובן מאליו שדת כלשהי תספר על התגלות המונית ממושכת ומשנת-מציאות, או שעם כלשהו יצליח לשרוד אלפיים שנה בגלות, לשמור על זהותו ודתו, ולחזור לבסוף לארצו מכל קצות תבל, בדיוק כפי שניבאה תורתו. תופעות חריגות כאלה בהחלט יכולות להיחשב לטיעון לטובת אותה הדת.
לסיכום, מאמר זה לא בא להוכיח שהיהדות נכונה, אלא שיש סיבות טובות לבחור בה על פני האתאיזם למרות שאלת ריבוי הדתות. ראשית, האתאיזם עצמו אינו פטור משאלה זו. שנית, מספר הדתות הקיימות בפועל הוא קטן למדי, ולא מדובר על הימור חסר סיכוי מתוכן. שלישית, לא כל הדתות סותרות זו את זו, וגם בין הדתות המונותאיסטיות יש ליהדות נקודת פתיחה מועדפת, שכן שתי האחרות מודות גם הן שהיא אלוהית. ורביעית, היהדות אכן מתייחדת משאר הדתות במסורת לפיה ראשיתה בהתגלות, ממושכת ומשנה-מציאות, ולא בהמצאתו של אדם בודד או נס מקומי. כך שאם ישאלו אותי למה להאמין בה ולא בדת אחרת, הרי שיש לי נימוקים לא רעים.
מלבד זאת, הרי שעצם העובדה שנולדתי יהודי מהווה נימוק עבורי לקבל את היהדות כנקודת מוצא. הרי אי אפשר להתנתק מהרקע והזהות שלנו, ולבחון את כל הדתות והאמונות בעולם כמשקיף מבחוץ. פרויקט כזה ייקח שנים רבות, אינו מעשי עבור רוב האנשים, ותמיד תישאל השאלה לפי איזה קנה מידה יש לערוך את הבחינה. אם אלוהים הוא טוב וישר, סביר להניח שלא ידרוש מבני האדם דרישה שמעבר ליכולתם, כדברי חז"ל "אין הקדוש ברוך הוא בא בטרוניא עם בריותיו". ואכן, היהדות אינה דורשת ממי שנולד לעם אחר או לדת אחרת להצטרף אליה, אלא רק מעם ישראל, שקיבל את המסורת היהודית ואת התורה. אולם מי שאכן נולד לעם ישראל, יהיה זה הגיוני מצדו להתייחס ליהדות כאל ברירת המחדל האמונית עבורו. אין זה אומר שאין באפשרותי לבחון ולבדוק אפשרויות אחרות, אבל כל עוד לא נמצאה להן ראיה חזקה יותר מאלו של היהדות, הרי שהזהות היהודית היא האפשרות הטובה והסבירה להישאר בה. אני יהודי פשוט כי זה מי שאני.
1. החילוניות אינה יוצאת דופן
ראשית, אלה השואלים את השאלה נופלים על פי רוב בכשל הלוגי של "הוצאת עצמך מהכלל". הרי בשינוי של אות אחת ניתן לשאול, "יש אלפי דעות בעולם, מה גורם לך לחשוב שדווקא שלך נכונה?". חילוניות ואתאיזם אינם דתות, אבל הן בהחלט דעות השקפות עולם בעלות תוכן מסוים, ולא איזו ברירת מחדל מובנת מאליה (בטח שלא כאשר הן כוללות גם תכנים נוספים כמו הומניזם, ליברליזם, פרוגרסיביות וכו'). אם ריבוי דעות אמור להיות קושיה על כך שמישהו מחזיק בדעה מסוימת, הרי שקושיה זו חלה עליהם באותה מידה; ואם ריבוי דעות לא אומר כלום - זו גם לא קושיה על אף מאמין.
השאלה יוצאת כנראה מנקודת הנחה שכל הדתות מבוססות על עיקרון זהה, דהיינו על אמונה עיוורת ותו לא, ואם כך מתבקשת השאלה למה להאמין ב-x ולא ב-y, z או כל אחת מהאפשרויות האחרות. אבל אם יש למאמין נימוקים לטובת דתו, הרי שקיומן של דתות אחרות שאין להן נימוקים דומים הופך לבלתי רלוונטי, וכך גם השאלה דלעיל. כמובן שהשאלה גם מניחה משום מה שהחילוני או האתאיסט אינו מאמין בשום דבר באמונה עיוורת; ובכן, לדעתי להאמין בדברים כמו בני אדם שנוצרים בתהליך עיוור לחלוטין, או חומר שמתחיל פתאום לחשוב ומפיק תודעה, מצריך הרבה יותר אמונה עיוורת מאשר רוב הדתות...
תשובה דומה תינתן לשאלה: "איך אתה מסביר את זה שאנשים שגדלו באיזור גיאוגרפי מסוים, והתחנכו על דת מסוימת, משוכנעים שדווקא היא נכונה?". הרי אותה שאלה בדיוק אפשר לשאול על אתאיסטים, שמן הסתם רובם גם הם גדלו באיזור מסוים, קיבלו חינוך מסוים וספגו השפעות מסוימות מהסביבה, ואילו היו גדלים במקום אחר, היו מאמצים דעות אחרות. אפילו אם גדלו בבית דתי ושינו את דעתם מאוחר יותר, הרי השינוי הזה התרחש בעקבות השפעות מסוימות שנחשפו אליהם, מה שלא היה קורה במקום אחר. לא ברור אפוא מדוע הם חושבים שזו קושיה דווקא על בעלי דעות שונות משלהם. על כל פנים, אין חולק על כך שכל אדם מושפע מסביבתו ומהחינוך שהוא מקבל, אבל אין זה אומר שאין לו אפשרות לבחון את דעותיו באופן ביקורתי משיגדל, ולהחליט אם להמשיך לאחוז בהן או להחליף אותן. כמובן שיש כאן הרבה נגיעות אישיות, אבל זה נכון לגבי כל אדם, כולל חילונים ואתאיסטים, ולכן הטענה אינה נוגעת דווקא לדתיים.
2. מספר הדתות מצומצם
למען הדיוק, אין באמת אלפי דתות בעולם. גם לא מאות. כמובן, אם סופרים כל כת של קומץ תמהונים שקמה לפני כמה שנים, ומחשיבים כל תת-זרם בכל דת שהיא כדת בפני עצמה, אפשר להגיע לכל מספר שרוצים; אבל בכל ספר או קורס שעוסק בדתות, מדברים על מספר מאד מצומצם של דתות משמעותיות: יהדות, נצרות, איסלם, הינדואיזם, בודהיזם, טאואיזם, ג'ייניזם, קונפוציאניזם, שינטו, בהאים, ופגאניזם לסוגיו. זהו פחות או יותר. דיבורים על "אלפי דתות" הם זריית עשן שנועדה להציג את דתו של המאמין כ" אחת מני אלף", כאילו מדובר בהימור פרוע על סיכויים קלושים שאין בו שום היגיון. אבל באותה מידה אפשר גם להציג רשימה של מאות או אלפי דעות פוליטיות, פילוסופיות, כלכליות, מוסריות וכן הלאה, ולהקשות על כל אדם בעל דעה כלשהי למה הוא חושב שדווקא דעתו נכונה מבין כל האחרות. כאמור לעיל, זו אינה טענה.
3. דתות שאינן סותרות
לא כל הדתות הללו שוללות זו את זו. בודהיזם, טאואיזם וקונפוציאניזם הן פילוסופיות ופרקטיקות חיים יותר מאשר דתות, והרעיונות שלהן יכולים להשתלב באלה של דתות אחרות. למעשה, הן אינן טוענות כלל להתגלות אלוהית, ואפילו לא מאמינות בהכרח באלוהים כפי שתופס אותו האדם המערבי. הינדואיזם ושינטו הם תפיסות פגאניות "רכות", בלי תאולוגיה ודוגמות נוקשות, וגם להן אין יותר מדי בעיה עם דתות אחרות. יש גם דתות מקומיות, כמו הדת הדרוזית והיאזידית, שנועדו מראש רק לעם או שבט מסוים, ולא מתנגדות לדתות של עמים אחרים. בסופו של דבר, ההתנגשות המשמעותית היא בעיקר בין הדתות המונותאיסטיות, שאוחזות בדוגמות נוקשות ובטענת בלעדיות; אולם מבין שלושתן, הנצרות והאיסלם מודות שתיהן שהיהדות היא דת אלוהית (גם אם לדעתן זמנה עבר), כך שהאמת שביהדות מוסכמת גם עליהן - מה שנותן לה יתרון בנקודת הפתיחה.
על כל פנים, אמונה בדת אחת לא מחייבת לשלול את כל שאר הדתות באופן מוחלט, ואפשר בהחלט לראות בכל הדתות ביטויים להיבטים שונים וחלקיים של אלוהים, או לפחות ביטויים של הניסיון האנושי להתקרב אליו. וראו על כך במאמר "דתות שונות, אמת אחת". אדם דתי יכול בהחלט לגלות יחס של כבוד כלפי רעיונות של דתות אחרות, בניגוד לאתאיסט שמבחינתו כולן שטויות והבלים באותה מידה (ולכן הוא יכול לכל היותר להיות סובלני כלפי האנשים המאמינים בהן, אבל לא לכבד את דעותיהם).
4. נימוקים בלעדיים ליהדות
יש בהחלט נימוקים רציונליים לראות את היהדות כייחודית בין הדתות הקיימות ולהאמין דווקא בה. כל הדתות מלבד היהדות מבוססות בדרך כלל על דבר אחד - אדם בודד שבא ולימד דת חדשה (או במקרים מסוימים אפילו לא זה, אלא רק מיתוסים ומנהגים קדומים). לאף דת מלבד היהדות אין מסורת היסטורית אמינה על התגלות המונית, ממושכת לאורך שנים, ששינתה את פני המציאות וההיסטוריה האיזורית.
חשוב להדגיש את הנקודה הללו כדי שלא לטעות בסיפורי אינדיאנים למיניהם שתעמולנים אתאיסטים אוהבים להביא, שבדרך כלל מתברר שהם מפוברקים והאינדיאנים עצמם לא מאמינים בהם; וכן כדי למנוע השוואה ל"התגלויות המוניות" כמו הצלב של קונסטנטינוס או הבתולה מפאטימה - שגם אם אכן התקיימו, נמשכו רק כמה רגעים, לא כללו שום מסר מפורש או דיבור אלוהי, ולא חוללו שום שינוי במציאות.
לאף דת מלבד היהדות גם אין נבואות מפורטות על עתידו של העם, שהתממשו בצורה מדהימה ובמהלך ייחודי בהיסטוריה (הגלות, הרדיפות, קיבוץ גלויות וכו'). בעיניי זו סיבה מספיק טובה לחשוב שהיהדות אמינה יותר משאר הדתות.
ממילא, כאשר אנו רואים דתות שונות שגם לדבריהן מבוססות לכל היותר על דבריו של אדם בודד או נס מקומי קצר, ולעומתן דת אחת הטוענת להתגלות במימדים חריגים שכאלה הרי שלאותה דת יש יתרון פתיחה משמעותי מבחינת האמינות. אילו היה מדובר בשקר שכל אחד יכול להמציא, או במיתוס שהתפתח עם הדורות, היינו מצפים למצוא כמוהו בדתות רבות נוספות.
מן הראוי לציין את ההבדל בין ייחודיות מובנת מאליה לייחודיות שאינה כזו. למשל, הנצרות היתה יכולה לטעון שהיא מיוחדת בכך שהיא הדת הגדולה בעולם, ושהדבר מעיד על אמיתותה. אולם כאשר ישנן כמה דתות בגדלים שונים, מובן מאליו שאחת מהן תהיה הגדולה מכולן, בדיוק כמו שאם יש כמה הרים שונים, מחויב שאחד מהם יהיה הכי גבוה. אין בכך כל ראיה שבאותה דת או הר יש משהו על-טבעי. לעומת זאת, אין זה כלל מובן מאליו שדת כלשהי תספר על התגלות המונית ממושכת ומשנת-מציאות, או שעם כלשהו יצליח לשרוד אלפיים שנה בגלות, לשמור על זהותו ודתו, ולחזור לבסוף לארצו מכל קצות תבל, בדיוק כפי שניבאה תורתו. תופעות חריגות כאלה בהחלט יכולות להיחשב לטיעון לטובת אותה הדת.
לסיכום, מאמר זה לא בא להוכיח שהיהדות נכונה, אלא שיש סיבות טובות לבחור בה על פני האתאיזם למרות שאלת ריבוי הדתות. ראשית, האתאיזם עצמו אינו פטור משאלה זו. שנית, מספר הדתות הקיימות בפועל הוא קטן למדי, ולא מדובר על הימור חסר סיכוי מתוכן. שלישית, לא כל הדתות סותרות זו את זו, וגם בין הדתות המונותאיסטיות יש ליהדות נקודת פתיחה מועדפת, שכן שתי האחרות מודות גם הן שהיא אלוהית. ורביעית, היהדות אכן מתייחדת משאר הדתות במסורת לפיה ראשיתה בהתגלות, ממושכת ומשנה-מציאות, ולא בהמצאתו של אדם בודד או נס מקומי. כך שאם ישאלו אותי למה להאמין בה ולא בדת אחרת, הרי שיש לי נימוקים לא רעים.
מלבד זאת, הרי שעצם העובדה שנולדתי יהודי מהווה נימוק עבורי לקבל את היהדות כנקודת מוצא. הרי אי אפשר להתנתק מהרקע והזהות שלנו, ולבחון את כל הדתות והאמונות בעולם כמשקיף מבחוץ. פרויקט כזה ייקח שנים רבות, אינו מעשי עבור רוב האנשים, ותמיד תישאל השאלה לפי איזה קנה מידה יש לערוך את הבחינה. אם אלוהים הוא טוב וישר, סביר להניח שלא ידרוש מבני האדם דרישה שמעבר ליכולתם, כדברי חז"ל "אין הקדוש ברוך הוא בא בטרוניא עם בריותיו". ואכן, היהדות אינה דורשת ממי שנולד לעם אחר או לדת אחרת להצטרף אליה, אלא רק מעם ישראל, שקיבל את המסורת היהודית ואת התורה. אולם מי שאכן נולד לעם ישראל, יהיה זה הגיוני מצדו להתייחס ליהדות כאל ברירת המחדל האמונית עבורו. אין זה אומר שאין באפשרותי לבחון ולבדוק אפשרויות אחרות, אבל כל עוד לא נמצאה להן ראיה חזקה יותר מאלו של היהדות, הרי שהזהות היהודית היא האפשרות הטובה והסבירה להישאר בה. אני יהודי פשוט כי זה מי שאני.
אנונימי
למה אנשים בטוחים כל כך במדע?
הרי במדע יש ים של סתירות..
למשל:
יש מדענים מסויימים שאומרים שהעולם בן מליון שנה
ויש מדענים שאומרים שהעולם בן מליוני\מליארדי שנים
חוץ מזה, שום דבר ממה שהמדע 'גילה', זה משהו חדש.. הכל ידוע כבר אצלנו ביהדות.(בגמרא,במשנה, בתנ"ך ובעוד מקומות)
עוד דבר,
אני אשמח אם תראה לי בן אדם\ספר נוסף שיכול להבטיח לך שעם שלם ישרוד במשך אלפי שנים למרות שירדפו אותו ללא הפסקה ולמרות שמבחינה טבעית העם הזה היה אמור להכחד.. קדימה, תראה לי.
עוד דבר, אם התנ"ך לא היה אמיתי, למה שמליונים בעם ישראל יעבירו את זה מדור לדור? אם אתה קורא למליונים האלו 'הזוים' או כל שם רע, אז אני מבינה שקשה לך להתמודד עם האמת.
הרי במדע יש ים של סתירות..
למשל:
יש מדענים מסויימים שאומרים שהעולם בן מליון שנה
ויש מדענים שאומרים שהעולם בן מליוני\מליארדי שנים
חוץ מזה, שום דבר ממה שהמדע 'גילה', זה משהו חדש.. הכל ידוע כבר אצלנו ביהדות.(בגמרא,במשנה, בתנ"ך ובעוד מקומות)
עוד דבר,
אני אשמח אם תראה לי בן אדם\ספר נוסף שיכול להבטיח לך שעם שלם ישרוד במשך אלפי שנים למרות שירדפו אותו ללא הפסקה ולמרות שמבחינה טבעית העם הזה היה אמור להכחד.. קדימה, תראה לי.
עוד דבר, אם התנ"ך לא היה אמיתי, למה שמליונים בעם ישראל יעבירו את זה מדור לדור? אם אתה קורא למליונים האלו 'הזוים' או כל שם רע, אז אני מבינה שקשה לך להתמודד עם האמת.
אנונימית
שואל השאלה:
^^אני לא אמרתי שום דבר על היהדות אחי, והחילוניות זה לא כאילו הם מאמינים שלא צריך להאמין, הם פשוט לא מאמינים וזהו, זה שאתה לא מאמין במשהו, לא אומר שאתה מאמין במשהו
^^אני לא אמרתי שום דבר על היהדות אחי, והחילוניות זה לא כאילו הם מאמינים שלא צריך להאמין, הם פשוט לא מאמינים וזהו, זה שאתה לא מאמין במשהו, לא אומר שאתה מאמין במשהו
שואל השאלה:
^^אני לא אמרתי שהוא לא אמיתי, אני אמרתי שהוא ממש לא מקור שאפשר לסמוך עליו, במיוחד אם הוא עבר מדור לדור, כי כל הורה מספר חוויה שונה לבנו, דבר שני, אף מדענים לא תומכים בדעות מנוגדות, יש דעה קולקטיבית בנושא המדע, והיא שהיקום נוצר לפני כ13.8 מיליארד שנה והעולם(כדור הארץ) נוצר לפני כ4.5 מיליארד שנה, שלישית, אי אפשר "למצוא" את התשובה ביהדות, אלא לקשר את הכתוב למצב היום, אבל זה לא מעיד בהכרח על המסר האמיתי שהספר רצה להבהיר. זה כמו לירות חץ ורק אחרי שהוא פוגע לסמן את המטרה.
^^אני לא אמרתי שהוא לא אמיתי, אני אמרתי שהוא ממש לא מקור שאפשר לסמוך עליו, במיוחד אם הוא עבר מדור לדור, כי כל הורה מספר חוויה שונה לבנו, דבר שני, אף מדענים לא תומכים בדעות מנוגדות, יש דעה קולקטיבית בנושא המדע, והיא שהיקום נוצר לפני כ13.8 מיליארד שנה והעולם(כדור הארץ) נוצר לפני כ4.5 מיליארד שנה, שלישית, אי אפשר "למצוא" את התשובה ביהדות, אלא לקשר את הכתוב למצב היום, אבל זה לא מעיד בהכרח על המסר האמיתי שהספר רצה להבהיר. זה כמו לירות חץ ורק אחרי שהוא פוגע לסמן את המטרה.
דבר ראשון אמונה, דבר שני יש הוכחות גם לניסים, לא הוכחות פיזיות, אני אתן לך הוכחה למתן תורה וליציאת מצרים. דבר ראשון כל העם ראה ושמע את הניסים ביציאת מצרים וראה ושמע את מעמד הר סיני, כך שאי אפשר לזייף משהו שעם שלם ראה ושמע (יש מתוכם גם דברים שכל העולם ראה/שמע). דבר שני זה הועבר בקשר ישיר מההורים לילדים עד דורנו, עד היום חוגגים את חג הפסח ואת שבועות, ההורים סיפרו לילדיהם את הניסים שקרו להם, והילדים סיפרו לנכדים, הנכדים לנינים וכך עד היום... ברוך ה' יש לנו את החגים, כך שבטוח יעבור מדור לדור מה שקרה למי שהיה בניסים אלו וישמר הניסים שה' עשה עימנו.
מקווה שהצלחתי להסביר:)
מקווה שהצלחתי להסביר:)
שואל השאלה:
^יש לי תשובה אחת לכל מה שנתת, מדור לדור זאת לא תשובה. קחי לדוגמה את המשחק טלפון שבור, נמסר לאדם הראשון מסר והוא צריך ללחוש אותו לאדם האחר וכן הלאה, ברוב המוחלט של הפעמים, לא שומעים את הלחישות ממש טוב ויוצא מסר שונה לחלוטין, אותו הדבר עם מסר שעבר מדור לדור, כל הורה יגיד את החוויה שלו לבנו, ככה שהאירוע האוביקטיבי שקרה התערבב עם קצת סוביקטיביות של מי שמספר אותו לדור הבא, ולדור הבא ולדור הבא וכו', וכך נוצר אירוע שונה לחלוטין מהאירוע המקורי.
^יש לי תשובה אחת לכל מה שנתת, מדור לדור זאת לא תשובה. קחי לדוגמה את המשחק טלפון שבור, נמסר לאדם הראשון מסר והוא צריך ללחוש אותו לאדם האחר וכן הלאה, ברוב המוחלט של הפעמים, לא שומעים את הלחישות ממש טוב ויוצא מסר שונה לחלוטין, אותו הדבר עם מסר שעבר מדור לדור, כל הורה יגיד את החוויה שלו לבנו, ככה שהאירוע האוביקטיבי שקרה התערבב עם קצת סוביקטיביות של מי שמספר אותו לדור הבא, ולדור הבא ולדור הבא וכו', וכך נוצר אירוע שונה לחלוטין מהאירוע המקורי.
ממש צודק, זה למה יש לנו את החגים, כך שלא יהיו שינויים במה שקרה
צדיק הלי הצ פירטתי למה יש נימוקים חזקים לנכונות התורה תחשוב על זה ככה אני לעולם לא אצליח לגרום לכל הישראלים שלפני חמישים שנה המדינה הותקפה על חיזרים שציוו עלינו לא להשתמש במסכים(כי אם זה באמת קרה המשפחה שלך הייתה מספרת לך שהם חוו את זה) וזה בדיוק ההבדל בין היהדות לכל אמונה אחרת
אנונימי
שואל השאלה:
^^אבל את לא יכולה לדעת אם היו בכלל שינויים, כי זה עבר מדור לדור עד שזה נכתב
^^אבל את לא יכולה לדעת אם היו בכלל שינויים, כי זה עבר מדור לדור עד שזה נכתב
אני אגיד לך מה אני חושב, תעשה עם זה מה שאתה רוצה:
קרה משהו.
מטורף.
הסיפור עבר מאבא לילד שלו.
ולילד שלו.
ולילד שלו.
וכו'..
ואז מישהו לא אהב את מה שאבא שלו סיפר לו.
לא אהב את זה בכלל.
אז הוא שאל את עצמו: "רגע, מי אמר שזה קרה בכלל? אולי מישהו המציא?"
ואמר את זה לילד שלו.
והוא לילד שלו.
וכולי וכולי..
ההסבר שלי ברור?
קרה משהו.
מטורף.
הסיפור עבר מאבא לילד שלו.
ולילד שלו.
ולילד שלו.
וכו'..
ואז מישהו לא אהב את מה שאבא שלו סיפר לו.
לא אהב את זה בכלל.
אז הוא שאל את עצמו: "רגע, מי אמר שזה קרה בכלל? אולי מישהו המציא?"
ואמר את זה לילד שלו.
והוא לילד שלו.
וכולי וכולי..
ההסבר שלי ברור?
אנונימי
למה אתה כל כך בטוח שמה שרופאים או מדענים אומרים נכון?
למה אתה מאמין להם בכזאת קלות?
למה אתה מאמין להם בכזאת קלות?
אנונימי
התורה לא עברה מדור לדור ואז נכתבה,
ואם הסיפורים נכונים? זה כולל את הניסים, הדת היהודית היא הדת היחידה שאפשר להוכיח לוגית, הגיונית, והיא האמיתית וזה פשוט שהיא אמיתית.
ורק טיפש מאמין אנחנו י ו ד ע י ם לא מאמינים
ואם הסיפורים נכונים? זה כולל את הניסים, הדת היהודית היא הדת היחידה שאפשר להוכיח לוגית, הגיונית, והיא האמיתית וזה פשוט שהיא אמיתית.
ורק טיפש מאמין אנחנו י ו ד ע י ם לא מאמינים
אוקיי, למה אתה מאמין למדען?
אנונימי
חלק יגידו לך כי זה אמונה וחלק יגידו לך כי יש הוכחות וחלק יגידו שלא זה ולא זה
כל אחד אומרת את זה לפי הניסיון שלו והידע שלו...
אתה צריך לשמוע ולהחליט עד כמה אתה מאמין ומסתמך על זה
אני אישית מאמינה מאוד ובאמת שיש הוכחות ודברים שהיום נראים לאחרים כמו נס אבל אני מבינה את המשמעות של זה
(משהו שלדעתי נחשב כפוי טובה זה שכל מה שרשום בתורה אלו דברים שבאמת קרו פשוט לפני המון המון10000000000 זמן והם נרשמו כי התורה שבעל פה התחילה להשכח והיום אנשים בוחרים לקחת את זה כסתם איזה משהו שיש אנשים שמאמינים בו ומתכחשים למה שקרה באמת.אז כאחת שיודעת מה היא אומרת ויודעת מה היא שמעה ולמה היא מאמינה ולמה לא אני אומרת לך שזאת לא איזו שהיא סתם אמונה אלו דברים שאבות אבותינו חוו על בשרם כדי שאנחנו נוכל להגיע לארץ הקודש ולהנות ממנה והמעט שאנחנו יכולים לעשות זה לתת מאיתנו מה שאנחנו יכולים)
אני לא רק מקווה אני בטוחה שיש כאן וגם בחוץ מלא אנשים שיסכימו איתי על זה
כל אחד אומרת את זה לפי הניסיון שלו והידע שלו...
אתה צריך לשמוע ולהחליט עד כמה אתה מאמין ומסתמך על זה
אני אישית מאמינה מאוד ובאמת שיש הוכחות ודברים שהיום נראים לאחרים כמו נס אבל אני מבינה את המשמעות של זה
(משהו שלדעתי נחשב כפוי טובה זה שכל מה שרשום בתורה אלו דברים שבאמת קרו פשוט לפני המון המון10000000000 זמן והם נרשמו כי התורה שבעל פה התחילה להשכח והיום אנשים בוחרים לקחת את זה כסתם איזה משהו שיש אנשים שמאמינים בו ומתכחשים למה שקרה באמת.אז כאחת שיודעת מה היא אומרת ויודעת מה היא שמעה ולמה היא מאמינה ולמה לא אני אומרת לך שזאת לא איזו שהיא סתם אמונה אלו דברים שאבות אבותינו חוו על בשרם כדי שאנחנו נוכל להגיע לארץ הקודש ולהנות ממנה והמעט שאנחנו יכולים לעשות זה לתת מאיתנו מה שאנחנו יכולים)
אני לא רק מקווה אני בטוחה שיש כאן וגם בחוץ מלא אנשים שיסכימו איתי על זה
^^^^^^^התורה לא עברה בעל פה קודם שנכתבה. היא נכתבה ע"י משה רבנו וניתנה לאותם אנשים שקיבלו אותה וראו בעצמם את הדברים שכתובים בה. זאת הסיבה שהתורה מדברת לאנשים שקיבלו אותה בלשון נוכח: "אתם ראיתם", "עיניכם הרואות", "אדר ראו עינך" ולא מספרת את זה כסיפור על העבר.
אנונימי
^ או הנחות שלא בהכרח נכונות.
אנונימי
אני חושב שהתנ"ך זה הדבר היחיד שהוא נשמר כמו שהוא ולא סולף חח
אם כבר דתות אחרות יצאו מהתנ"ך וסולפו / הסתעפו או דברים כאלה.
בעולם יש מלא אנשים שהם בעצמם לא יהודים והם בכל זאת מבינים ויודעים שאלוקי אברהם יצחק ויעקוב הוא הבורא היחיד (כי הם בדקו, ואלו המסקנות שהגיעו אליהן), וכמובן שהניסים שמוזכרים בתנ"ך הם ביכולתו, הכל נשמר כלכך טוב ועבר מדור לדור כמו שאין דבר עתיק בעולם הזה שנשמר בצורה טובה יותר.
ראיתי את התגובה שלך שאתה משווה את "מדור לדור" לטלפון שבור, אין מה להשוות בין הדברים, זה לא משחק, מדובר באמונה, בבורא עולם, בתורה ומצוות, המון אחריות, המון חוקים, זה לא הכי נכון להשוות את זה למשחק רשלני כזה כמו טלפון שבור שכשמו כן הוא.
אם כבר דתות אחרות יצאו מהתנ"ך וסולפו / הסתעפו או דברים כאלה.
בעולם יש מלא אנשים שהם בעצמם לא יהודים והם בכל זאת מבינים ויודעים שאלוקי אברהם יצחק ויעקוב הוא הבורא היחיד (כי הם בדקו, ואלו המסקנות שהגיעו אליהן), וכמובן שהניסים שמוזכרים בתנ"ך הם ביכולתו, הכל נשמר כלכך טוב ועבר מדור לדור כמו שאין דבר עתיק בעולם הזה שנשמר בצורה טובה יותר.
ראיתי את התגובה שלך שאתה משווה את "מדור לדור" לטלפון שבור, אין מה להשוות בין הדברים, זה לא משחק, מדובר באמונה, בבורא עולם, בתורה ומצוות, המון אחריות, המון חוקים, זה לא הכי נכון להשוות את זה למשחק רשלני כזה כמו טלפון שבור שכשמו כן הוא.
זה לא עבר מדור לדור ואז נכתב. משה כתב את 5 חומשי תורה
כי זה הרעיון של אמונה לא לדעת אם. זה נכון אבל עדיין להיות בטוח שזה נכון
אחי, מה אכפת לך במה אנשים בטוחים? זה כמו שיהיה לי אכפת מה אנשים חושבים עלי, זה אף פעם לא יגמר.
אנונימי חזק וברוך, שמרתי לעצמי את התשובה זה בסדר?
אני בהחלט מאמינה שזה קרה, אם היית באמת מבין את כל העניין הזה של התורה אתה היית מאמין גם!
שואל השאלה:
מי שאמר למה אתה מאמין למדע? טוב כי ניתן לבדוק אותו that simple ולהבין שהוא צודק, וכן, זה עבר מדור לדור עד שנכתב לפני כמה מאות שנים.
מי שאמר למה אתה מאמין למדע? טוב כי ניתן לבדוק אותו that simple ולהבין שהוא צודק, וכן, זה עבר מדור לדור עד שנכתב לפני כמה מאות שנים.
זה תשובה שאנונימי כבר כתב למי שלא ראה העתקתי את זה לפה שוב-
תקראו את זה בעיון אפילו שזה ארוך -
שאלה שחוזרת על עצמה פעמים רבות היא: "יש אלפי דתות בעולם, מה גורם לך לחשוב שדווקא הדת שלך נכונה?". שאלה זו מוצגת כביקורת כלפי העמדה הדתית, משום שהיא רומזת שבחירה בדת מסוימת אחת מני רבות תוך שלילת כל האחרות, אינה רציונלית. אולם כפי שנראה, השאלה הזאת לא אמורה באמת להטריד אדם מאמין:
1. החילוניות אינה יוצאת דופן
ראשית, אלה השואלים את השאלה נופלים על פי רוב בכשל הלוגי של "הוצאת עצמך מהכלל". הרי בשינוי של אות אחת ניתן לשאול, "יש אלפי דעות בעולם, מה גורם לך לחשוב שדווקא שלך נכונה?". חילוניות ואתאיזם אינם דתות, אבל הן בהחלט דעות השקפות עולם בעלות תוכן מסוים, ולא איזו ברירת מחדל מובנת מאליה (בטח שלא כאשר הן כוללות גם תכנים נוספים כמו הומניזם, ליברליזם, פרוגרסיביות וכו'). אם ריבוי דעות אמור להיות קושיה על כך שמישהו מחזיק בדעה מסוימת, הרי שקושיה זו חלה עליהם באותה מידה; ואם ריבוי דעות לא אומר כלום - זו גם לא קושיה על אף מאמין.
השאלה יוצאת כנראה מנקודת הנחה שכל הדתות מבוססות על עיקרון זהה, דהיינו על אמונה עיוורת ותו לא, ואם כך מתבקשת השאלה למה להאמין ב-x ולא ב-y, z או כל אחת מהאפשרויות האחרות. אבל אם יש למאמין נימוקים לטובת דתו, הרי שקיומן של דתות אחרות שאין להן נימוקים דומים הופך לבלתי רלוונטי, וכך גם השאלה דלעיל. כמובן שהשאלה גם מניחה משום מה שהחילוני או האתאיסט אינו מאמין בשום דבר באמונה עיוורת; ובכן, לדעתי להאמין בדברים כמו בני אדם שנוצרים בתהליך עיוור לחלוטין, או חומר שמתחיל פתאום לחשוב ומפיק תודעה, מצריך הרבה יותר אמונה עיוורת מאשר רוב הדתות...
תשובה דומה תינתן לשאלה: "איך אתה מסביר את זה שאנשים שגדלו באיזור גיאוגרפי מסוים, והתחנכו על דת מסוימת, משוכנעים שדווקא היא נכונה?". הרי אותה שאלה בדיוק אפשר לשאול על אתאיסטים, שמן הסתם רובם גם הם גדלו באיזור מסוים, קיבלו חינוך מסוים וספגו השפעות מסוימות מהסביבה, ואילו היו גדלים במקום אחר, היו מאמצים דעות אחרות. אפילו אם גדלו בבית דתי ושינו את דעתם מאוחר יותר, הרי השינוי הזה התרחש בעקבות השפעות מסוימות שנחשפו אליהם, מה שלא היה קורה במקום אחר. לא ברור אפוא מדוע הם חושבים שזו קושיה דווקא על בעלי דעות שונות משלהם. על כל פנים, אין חולק על כך שכל אדם מושפע מסביבתו ומהחינוך שהוא מקבל, אבל אין זה אומר שאין לו אפשרות לבחון את דעותיו באופן ביקורתי משיגדל, ולהחליט אם להמשיך לאחוז בהן או להחליף אותן. כמובן שיש כאן הרבה נגיעות אישיות, אבל זה נכון לגבי כל אדם, כולל חילונים ואתאיסטים, ולכן הטענה אינה נוגעת דווקא לדתיים.
2. מספר הדתות מצומצם
למען הדיוק, אין באמת אלפי דתות בעולם. גם לא מאות. כמובן, אם סופרים כל כת של קומץ תמהונים שקמה לפני כמה שנים, ומחשיבים כל תת-זרם בכל דת שהיא כדת בפני עצמה, אפשר להגיע לכל מספר שרוצים; אבל בכל ספר או קורס שעוסק בדתות, מדברים על מספר מאד מצומצם של דתות משמעותיות: יהדות, נצרות, איסלם, הינדואיזם, בודהיזם, טאואיזם, ג'ייניזם, קונפוציאניזם, שינטו, בהאים, ופגאניזם לסוגיו. זהו פחות או יותר. דיבורים על "אלפי דתות" הם זריית עשן שנועדה להציג את דתו של המאמין כ" אחת מני אלף", כאילו מדובר בהימור פרוע על סיכויים קלושים שאין בו שום היגיון. אבל באותה מידה אפשר גם להציג רשימה של מאות או אלפי דעות פוליטיות, פילוסופיות, כלכליות, מוסריות וכן הלאה, ולהקשות על כל אדם בעל דעה כלשהי למה הוא חושב שדווקא דעתו נכונה מבין כל האחרות. כאמור לעיל, זו אינה טענה.
3. דתות שאינן סותרות
לא כל הדתות הללו שוללות זו את זו. בודהיזם, טאואיזם וקונפוציאניזם הן פילוסופיות ופרקטיקות חיים יותר מאשר דתות, והרעיונות שלהן יכולים להשתלב באלה של דתות אחרות. למעשה, הן אינן טוענות כלל להתגלות אלוהית, ואפילו לא מאמינות בהכרח באלוהים כפי שתופס אותו האדם המערבי. הינדואיזם ושינטו הם תפיסות פגאניות "רכות", בלי תאולוגיה ודוגמות נוקשות, וגם להן אין יותר מדי בעיה עם דתות אחרות. יש גם דתות מקומיות, כמו הדת הדרוזית והיאזידית, שנועדו מראש רק לעם או שבט מסוים, ולא מתנגדות לדתות של עמים אחרים. בסופו של דבר, ההתנגשות המשמעותית היא בעיקר בין הדתות המונותאיסטיות, שאוחזות בדוגמות נוקשות ובטענת בלעדיות; אולם מבין שלושתן, הנצרות והאיסלם מודות שתיהן שהיהדות היא דת אלוהית (גם אם לדעתן זמנה עבר), כך שהאמת שביהדות מוסכמת גם עליהן - מה שנותן לה יתרון בנקודת הפתיחה.
על כל פנים, אמונה בדת אחת לא מחייבת לשלול את כל שאר הדתות באופן מוחלט, ואפשר בהחלט לראות בכל הדתות ביטויים להיבטים שונים וחלקיים של אלוהים, או לפחות ביטויים של הניסיון האנושי להתקרב אליו. וראו על כך במאמר "דתות שונות, אמת אחת". אדם דתי יכול בהחלט לגלות יחס של כבוד כלפי רעיונות של דתות אחרות, בניגוד לאתאיסט שמבחינתו כולן שטויות והבלים באותה מידה (ולכן הוא יכול לכל היותר להיות סובלני כלפי האנשים המאמינים בהן, אבל לא לכבד את דעותיהם).
4. נימוקים בלעדיים ליהדות
יש בהחלט נימוקים רציונליים לראות את היהדות כייחודית בין הדתות הקיימות ולהאמין דווקא בה. כל הדתות מלבד היהדות מבוססות בדרך כלל על דבר אחד - אדם בודד שבא ולימד דת חדשה (או במקרים מסוימים אפילו לא זה, אלא רק מיתוסים ומנהגים קדומים). לאף דת מלבד היהדות אין מסורת היסטורית אמינה על התגלות המונית, ממושכת לאורך שנים, ששינתה את פני המציאות וההיסטוריה האיזורית.
חשוב להדגיש את הנקודה הללו כדי שלא לטעות בסיפורי אינדיאנים למיניהם שתעמולנים אתאיסטים אוהבים להביא, שבדרך כלל מתברר שהם מפוברקים והאינדיאנים עצמם לא מאמינים בהם; וכן כדי למנוע השוואה ל"התגלויות המוניות" כמו הצלב של קונסטנטינוס או הבתולה מפאטימה - שגם אם אכן התקיימו, נמשכו רק כמה רגעים, לא כללו שום מסר מפורש או דיבור אלוהי, ולא חוללו שום שינוי במציאות.
לאף דת מלבד היהדות גם אין נבואות מפורטות על עתידו של העם, שהתממשו בצורה מדהימה ובמהלך ייחודי בהיסטוריה (הגלות, הרדיפות, קיבוץ גלויות וכו'). בעיניי זו סיבה מספיק טובה לחשוב שהיהדות אמינה יותר משאר הדתות.
ממילא, כאשר אנו רואים דתות שונות שגם לדבריהן מבוססות לכל היותר על דבריו של אדם בודד או נס מקומי קצר, ולעומתן דת אחת הטוענת להתגלות במימדים חריגים שכאלה הרי שלאותה דת יש יתרון פתיחה משמעותי מבחינת האמינות. אילו היה מדובר בשקר שכל אחד יכול להמציא, או במיתוס שהתפתח עם הדורות, היינו מצפים למצוא כמוהו בדתות רבות נוספות.
מן הראוי לציין את ההבדל בין ייחודיות מובנת מאליה לייחודיות שאינה כזו. למשל, הנצרות היתה יכולה לטעון שהיא מיוחדת בכך שהיא הדת הגדולה בעולם, ושהדבר מעיד על אמיתותה. אולם כאשר ישנן כמה דתות בגדלים שונים, מובן מאליו שאחת מהן תהיה הגדולה מכולן, בדיוק כמו שאם יש כמה הרים שונים, מחויב שאחד מהם יהיה הכי גבוה. אין בכך כל ראיה שבאותה דת או הר יש משהו על-טבעי. לעומת זאת, אין זה כלל מובן מאליו שדת כלשהי תספר על התגלות המונית ממושכת ומשנת-מציאות, או שעם כלשהו יצליח לשרוד אלפיים שנה בגלות, לשמור על זהותו ודתו, ולחזור לבסוף לארצו מכל קצות תבל, בדיוק כפי שניבאה תורתו. תופעות חריגות כאלה בהחלט יכולות להיחשב לטיעון לטובת אותה הדת.
לסיכום, מאמר זה לא בא להוכיח שהיהדות נכונה, אלא שיש סיבות טובות לבחור בה על פני האתאיזם למרות שאלת ריבוי הדתות. ראשית, האתאיזם עצמו אינו פטור משאלה זו. שנית, מספר הדתות הקיימות בפועל הוא קטן למדי, ולא מדובר על הימור חסר סיכוי מתוכן. שלישית, לא כל הדתות סותרות זו את זו, וגם בין הדתות המונותאיסטיות יש ליהדות נקודת פתיחה מועדפת, שכן שתי האחרות מודות גם הן שהיא אלוהית. ורביעית, היהדות אכן מתייחדת משאר הדתות במסורת לפיה ראשיתה בהתגלות, ממושכת ומשנה-מציאות, ולא בהמצאתו של אדם בודד או נס מקומי. כך שאם ישאלו אותי למה להאמין בה ולא בדת אחרת, הרי שיש לי נימוקים לא רעים.
מלבד זאת, הרי שעצם העובדה שנולדתי יהודי מהווה נימוק עבורי לקבל את היהדות כנקודת מוצא. הרי אי אפשר להתנתק מהרקע והזהות שלנו, ולבחון את כל הדתות והאמונות בעולם כמשקיף מבחוץ. פרויקט כזה ייקח שנים רבות, אינו מעשי עבור רוב האנשים, ותמיד תישאל השאלה לפי איזה קנה מידה יש לערוך את הבחינה. אם אלוהים הוא טוב וישר, סביר להניח שלא ידרוש מבני האדם דרישה שמעבר ליכולתם, כדברי חז"ל "אין הקדוש ברוך הוא בא בטרוניא עם בריותיו". ואכן, היהדות אינה דורשת ממי שנולד לעם אחר או לדת אחרת להצטרף אליה, אלא רק מעם ישראל, שקיבל את המסורת היהודית ואת התורה. אולם מי שאכן נולד לעם ישראל, יהיה זה הגיוני מצדו להתייחס ליהדות כאל ברירת המחדל האמונית עבורו. אין זה אומר שאין באפשרותי לבחון ולבדוק אפשרויות אחרות, אבל כל עוד לא נמצאה להן ראיה חזקה יותר מאלו של היהדות, הרי שהזהות היהודית היא האפשרות הטובה והסבירה להישאר בה. אני יהודי פשוט כי זה מי שאני.
תקראו את זה בעיון אפילו שזה ארוך -
שאלה שחוזרת על עצמה פעמים רבות היא: "יש אלפי דתות בעולם, מה גורם לך לחשוב שדווקא הדת שלך נכונה?". שאלה זו מוצגת כביקורת כלפי העמדה הדתית, משום שהיא רומזת שבחירה בדת מסוימת אחת מני רבות תוך שלילת כל האחרות, אינה רציונלית. אולם כפי שנראה, השאלה הזאת לא אמורה באמת להטריד אדם מאמין:
1. החילוניות אינה יוצאת דופן
ראשית, אלה השואלים את השאלה נופלים על פי רוב בכשל הלוגי של "הוצאת עצמך מהכלל". הרי בשינוי של אות אחת ניתן לשאול, "יש אלפי דעות בעולם, מה גורם לך לחשוב שדווקא שלך נכונה?". חילוניות ואתאיזם אינם דתות, אבל הן בהחלט דעות השקפות עולם בעלות תוכן מסוים, ולא איזו ברירת מחדל מובנת מאליה (בטח שלא כאשר הן כוללות גם תכנים נוספים כמו הומניזם, ליברליזם, פרוגרסיביות וכו'). אם ריבוי דעות אמור להיות קושיה על כך שמישהו מחזיק בדעה מסוימת, הרי שקושיה זו חלה עליהם באותה מידה; ואם ריבוי דעות לא אומר כלום - זו גם לא קושיה על אף מאמין.
השאלה יוצאת כנראה מנקודת הנחה שכל הדתות מבוססות על עיקרון זהה, דהיינו על אמונה עיוורת ותו לא, ואם כך מתבקשת השאלה למה להאמין ב-x ולא ב-y, z או כל אחת מהאפשרויות האחרות. אבל אם יש למאמין נימוקים לטובת דתו, הרי שקיומן של דתות אחרות שאין להן נימוקים דומים הופך לבלתי רלוונטי, וכך גם השאלה דלעיל. כמובן שהשאלה גם מניחה משום מה שהחילוני או האתאיסט אינו מאמין בשום דבר באמונה עיוורת; ובכן, לדעתי להאמין בדברים כמו בני אדם שנוצרים בתהליך עיוור לחלוטין, או חומר שמתחיל פתאום לחשוב ומפיק תודעה, מצריך הרבה יותר אמונה עיוורת מאשר רוב הדתות...
תשובה דומה תינתן לשאלה: "איך אתה מסביר את זה שאנשים שגדלו באיזור גיאוגרפי מסוים, והתחנכו על דת מסוימת, משוכנעים שדווקא היא נכונה?". הרי אותה שאלה בדיוק אפשר לשאול על אתאיסטים, שמן הסתם רובם גם הם גדלו באיזור מסוים, קיבלו חינוך מסוים וספגו השפעות מסוימות מהסביבה, ואילו היו גדלים במקום אחר, היו מאמצים דעות אחרות. אפילו אם גדלו בבית דתי ושינו את דעתם מאוחר יותר, הרי השינוי הזה התרחש בעקבות השפעות מסוימות שנחשפו אליהם, מה שלא היה קורה במקום אחר. לא ברור אפוא מדוע הם חושבים שזו קושיה דווקא על בעלי דעות שונות משלהם. על כל פנים, אין חולק על כך שכל אדם מושפע מסביבתו ומהחינוך שהוא מקבל, אבל אין זה אומר שאין לו אפשרות לבחון את דעותיו באופן ביקורתי משיגדל, ולהחליט אם להמשיך לאחוז בהן או להחליף אותן. כמובן שיש כאן הרבה נגיעות אישיות, אבל זה נכון לגבי כל אדם, כולל חילונים ואתאיסטים, ולכן הטענה אינה נוגעת דווקא לדתיים.
2. מספר הדתות מצומצם
למען הדיוק, אין באמת אלפי דתות בעולם. גם לא מאות. כמובן, אם סופרים כל כת של קומץ תמהונים שקמה לפני כמה שנים, ומחשיבים כל תת-זרם בכל דת שהיא כדת בפני עצמה, אפשר להגיע לכל מספר שרוצים; אבל בכל ספר או קורס שעוסק בדתות, מדברים על מספר מאד מצומצם של דתות משמעותיות: יהדות, נצרות, איסלם, הינדואיזם, בודהיזם, טאואיזם, ג'ייניזם, קונפוציאניזם, שינטו, בהאים, ופגאניזם לסוגיו. זהו פחות או יותר. דיבורים על "אלפי דתות" הם זריית עשן שנועדה להציג את דתו של המאמין כ" אחת מני אלף", כאילו מדובר בהימור פרוע על סיכויים קלושים שאין בו שום היגיון. אבל באותה מידה אפשר גם להציג רשימה של מאות או אלפי דעות פוליטיות, פילוסופיות, כלכליות, מוסריות וכן הלאה, ולהקשות על כל אדם בעל דעה כלשהי למה הוא חושב שדווקא דעתו נכונה מבין כל האחרות. כאמור לעיל, זו אינה טענה.
3. דתות שאינן סותרות
לא כל הדתות הללו שוללות זו את זו. בודהיזם, טאואיזם וקונפוציאניזם הן פילוסופיות ופרקטיקות חיים יותר מאשר דתות, והרעיונות שלהן יכולים להשתלב באלה של דתות אחרות. למעשה, הן אינן טוענות כלל להתגלות אלוהית, ואפילו לא מאמינות בהכרח באלוהים כפי שתופס אותו האדם המערבי. הינדואיזם ושינטו הם תפיסות פגאניות "רכות", בלי תאולוגיה ודוגמות נוקשות, וגם להן אין יותר מדי בעיה עם דתות אחרות. יש גם דתות מקומיות, כמו הדת הדרוזית והיאזידית, שנועדו מראש רק לעם או שבט מסוים, ולא מתנגדות לדתות של עמים אחרים. בסופו של דבר, ההתנגשות המשמעותית היא בעיקר בין הדתות המונותאיסטיות, שאוחזות בדוגמות נוקשות ובטענת בלעדיות; אולם מבין שלושתן, הנצרות והאיסלם מודות שתיהן שהיהדות היא דת אלוהית (גם אם לדעתן זמנה עבר), כך שהאמת שביהדות מוסכמת גם עליהן - מה שנותן לה יתרון בנקודת הפתיחה.
על כל פנים, אמונה בדת אחת לא מחייבת לשלול את כל שאר הדתות באופן מוחלט, ואפשר בהחלט לראות בכל הדתות ביטויים להיבטים שונים וחלקיים של אלוהים, או לפחות ביטויים של הניסיון האנושי להתקרב אליו. וראו על כך במאמר "דתות שונות, אמת אחת". אדם דתי יכול בהחלט לגלות יחס של כבוד כלפי רעיונות של דתות אחרות, בניגוד לאתאיסט שמבחינתו כולן שטויות והבלים באותה מידה (ולכן הוא יכול לכל היותר להיות סובלני כלפי האנשים המאמינים בהן, אבל לא לכבד את דעותיהם).
4. נימוקים בלעדיים ליהדות
יש בהחלט נימוקים רציונליים לראות את היהדות כייחודית בין הדתות הקיימות ולהאמין דווקא בה. כל הדתות מלבד היהדות מבוססות בדרך כלל על דבר אחד - אדם בודד שבא ולימד דת חדשה (או במקרים מסוימים אפילו לא זה, אלא רק מיתוסים ומנהגים קדומים). לאף דת מלבד היהדות אין מסורת היסטורית אמינה על התגלות המונית, ממושכת לאורך שנים, ששינתה את פני המציאות וההיסטוריה האיזורית.
חשוב להדגיש את הנקודה הללו כדי שלא לטעות בסיפורי אינדיאנים למיניהם שתעמולנים אתאיסטים אוהבים להביא, שבדרך כלל מתברר שהם מפוברקים והאינדיאנים עצמם לא מאמינים בהם; וכן כדי למנוע השוואה ל"התגלויות המוניות" כמו הצלב של קונסטנטינוס או הבתולה מפאטימה - שגם אם אכן התקיימו, נמשכו רק כמה רגעים, לא כללו שום מסר מפורש או דיבור אלוהי, ולא חוללו שום שינוי במציאות.
לאף דת מלבד היהדות גם אין נבואות מפורטות על עתידו של העם, שהתממשו בצורה מדהימה ובמהלך ייחודי בהיסטוריה (הגלות, הרדיפות, קיבוץ גלויות וכו'). בעיניי זו סיבה מספיק טובה לחשוב שהיהדות אמינה יותר משאר הדתות.
ממילא, כאשר אנו רואים דתות שונות שגם לדבריהן מבוססות לכל היותר על דבריו של אדם בודד או נס מקומי קצר, ולעומתן דת אחת הטוענת להתגלות במימדים חריגים שכאלה הרי שלאותה דת יש יתרון פתיחה משמעותי מבחינת האמינות. אילו היה מדובר בשקר שכל אחד יכול להמציא, או במיתוס שהתפתח עם הדורות, היינו מצפים למצוא כמוהו בדתות רבות נוספות.
מן הראוי לציין את ההבדל בין ייחודיות מובנת מאליה לייחודיות שאינה כזו. למשל, הנצרות היתה יכולה לטעון שהיא מיוחדת בכך שהיא הדת הגדולה בעולם, ושהדבר מעיד על אמיתותה. אולם כאשר ישנן כמה דתות בגדלים שונים, מובן מאליו שאחת מהן תהיה הגדולה מכולן, בדיוק כמו שאם יש כמה הרים שונים, מחויב שאחד מהם יהיה הכי גבוה. אין בכך כל ראיה שבאותה דת או הר יש משהו על-טבעי. לעומת זאת, אין זה כלל מובן מאליו שדת כלשהי תספר על התגלות המונית ממושכת ומשנת-מציאות, או שעם כלשהו יצליח לשרוד אלפיים שנה בגלות, לשמור על זהותו ודתו, ולחזור לבסוף לארצו מכל קצות תבל, בדיוק כפי שניבאה תורתו. תופעות חריגות כאלה בהחלט יכולות להיחשב לטיעון לטובת אותה הדת.
לסיכום, מאמר זה לא בא להוכיח שהיהדות נכונה, אלא שיש סיבות טובות לבחור בה על פני האתאיזם למרות שאלת ריבוי הדתות. ראשית, האתאיזם עצמו אינו פטור משאלה זו. שנית, מספר הדתות הקיימות בפועל הוא קטן למדי, ולא מדובר על הימור חסר סיכוי מתוכן. שלישית, לא כל הדתות סותרות זו את זו, וגם בין הדתות המונותאיסטיות יש ליהדות נקודת פתיחה מועדפת, שכן שתי האחרות מודות גם הן שהיא אלוהית. ורביעית, היהדות אכן מתייחדת משאר הדתות במסורת לפיה ראשיתה בהתגלות, ממושכת ומשנה-מציאות, ולא בהמצאתו של אדם בודד או נס מקומי. כך שאם ישאלו אותי למה להאמין בה ולא בדת אחרת, הרי שיש לי נימוקים לא רעים.
מלבד זאת, הרי שעצם העובדה שנולדתי יהודי מהווה נימוק עבורי לקבל את היהדות כנקודת מוצא. הרי אי אפשר להתנתק מהרקע והזהות שלנו, ולבחון את כל הדתות והאמונות בעולם כמשקיף מבחוץ. פרויקט כזה ייקח שנים רבות, אינו מעשי עבור רוב האנשים, ותמיד תישאל השאלה לפי איזה קנה מידה יש לערוך את הבחינה. אם אלוהים הוא טוב וישר, סביר להניח שלא ידרוש מבני האדם דרישה שמעבר ליכולתם, כדברי חז"ל "אין הקדוש ברוך הוא בא בטרוניא עם בריותיו". ואכן, היהדות אינה דורשת ממי שנולד לעם אחר או לדת אחרת להצטרף אליה, אלא רק מעם ישראל, שקיבל את המסורת היהודית ואת התורה. אולם מי שאכן נולד לעם ישראל, יהיה זה הגיוני מצדו להתייחס ליהדות כאל ברירת המחדל האמונית עבורו. אין זה אומר שאין באפשרותי לבחון ולבדוק אפשרויות אחרות, אבל כל עוד לא נמצאה להן ראיה חזקה יותר מאלו של היהדות, הרי שהזהות היהודית היא האפשרות הטובה והסבירה להישאר בה. אני יהודי פשוט כי זה מי שאני.
שואל השאלה:
^^אלוהים זה לא הדיון, אני מדבר על התנ"ך, אבל רק כדי להניח על השולחן, מה שיצר את הנקודה הזאת לא חייב להיות מישהו בהכרח just saying
^^אלוהים זה לא הדיון, אני מדבר על התנ"ך, אבל רק כדי להניח על השולחן, מה שיצר את הנקודה הזאת לא חייב להיות מישהו בהכרח just saying
קודם כל מושה רבינו כתב את התורה. הוא נכתב ממזמן. והוא כתב את מה שהיה לפניו וגם את העתיד. וכל זה ה' אמר לו מה לכתוב. הוא כתב אפילו איפה ואיך הוא בעצמו ימות ויקבר. זה רק אומר שהוא תכלס כתב את התורה אבל מי שאמר לו מה לכתוב היה אלוקים
לא בטוחה שהבנתי מה השאלה וגם יש פה יותר מדי מגילות ארוכות שמאוחר מדי לקרוא אותם אבל אני חושבת לפי דעתי האישית שמה שכתוב בתנ"ך זה דברי אלוקים חיים זה פיזית המסורת שלנו כתוב שם איך האבות שלנו חיו איך הכל קרה ועל זה אי אפשר לערער זה תורה שבכתב אנשים יכולים אולי לנסות למצוא פינות לערער על תורה שבעל פה ועל הלכות אבל על התנ"ך אין מצב
אנשים לא בטוחים בכל מה שקרה בתנך
ליטרלי יש ספר שכמעט כולם מאמינים שלא קרה ברמת והוא משל
(איוב)
ליטרלי יש ספר שכמעט כולם מאמינים שלא קרה ברמת והוא משל
(איוב)
שואל השאלה:
^^ברו משתמש בנוסחאות שלי, ולא זה לא הסבר כביל, רגש הוא ללא ספק קיים ומה שהגדרת גם, אבל הוא לא הוכחה, נניח והמורה תשאל אותך למה הקפת את תשובה ב במקום א, התשובה שלך לא תהיה רגש, אלא הסבר על פי מה שלמדת ואם היא תהיה רגש המורה לא תקבל את ההסבר שלי
^^ברו משתמש בנוסחאות שלי, ולא זה לא הסבר כביל, רגש הוא ללא ספק קיים ומה שהגדרת גם, אבל הוא לא הוכחה, נניח והמורה תשאל אותך למה הקפת את תשובה ב במקום א, התשובה שלך לא תהיה רגש, אלא הסבר על פי מה שלמדת ואם היא תהיה רגש המורה לא תקבל את ההסבר שלי
שואל השאלה:
^אתה מבין שהמחשבה שהכיבוש הוא לא נכון היא גם מבוססת על החוקים של המוסר שקבענו לעצמנו, אז זאת כן הסקה עם הוכחות, זאת לא אמונה
^אתה מבין שהמחשבה שהכיבוש הוא לא נכון היא גם מבוססת על החוקים של המוסר שקבענו לעצמנו, אז זאת כן הסקה עם הוכחות, זאת לא אמונה
שואל השאלה:
^תחפשי הגדרה של אמונה, זה לא חיים
^תחפשי הגדרה של אמונה, זה לא חיים
^ אבל אתה שאלת על אמונה בהקשר של יהדות, לא בהקשרים אחרים.
אנונימי
שואל השאלה:
^אוקי? תאמין במה שאתה רוצה
^אוקי? תאמין במה שאתה רוצה