אני מרגיש כאילו אין לי חברים ואף פעם לא יהיה לי

אתה סטודנט או תלמיד? לא ברור כל כך אחי

שואל השאלה:
אני סטודנט, תלמיד כיתה יג, דחיתי צבא בשביל לימודים ואני מרגיש שאולי היה כדאי לי להתגייס אבל בטח ההורים שלי יכעסו עליי כי הם רוצים שאם אני כבר פה אז שאשקיע ואקבל ציונים גבוהים רק בעיה שאין לי מצב רוח יותר לכלום

בטוחה שזה לא פשוט, אבל תנסה להתרכז בלימודים כמה שאפשר.
יש סיבה שהם החליטו לא להיות חברים שלך?

שואל השאלה:
הסיבה היא בגלל שאני לא בוגר או משהו, אני מנסה להתבגר רק בעיה שזה תהליך קשה מאוד אז אני מנסה למצוא חברים חדשים, אבל זה לא עובד, מרגיש לי שכולם מתעלמים ממני, ואני לא מרגיש שייכות בשום מקום ורק שם הרגשתי שייך, רק שהם לא רוצים אותי יותר אז אני אמור כנראה לא לרצות אותם, אבל זה קשה, היה לי ממש כיף והם חסרים לי אבל אני לא חסר להם

ומה עם אנשים אחרים בלימודים? למה אליהם אתה ניגש?
אף אחד מהם לא רואה שאתה יושב לבד ואשכרה ניגש אליך?

שואל השאלה:
הם לא מדברים איתי, זה כמו תיכון רק ששם אם מישהו יושב לבד לאף אחד לא איכפת, הבן אדם ימשיך לשבת לבד, במקרה הזה זה אני, אני אמשיך לעשות כאילו אני משחק בטלפון כל ההפסקה למרות שאני גולל ימינה ושמאלה במסך הבית, ולא נראה לי למישהו באמת איכפת שם, רק הם והחבורה שלהם

אז אולי כדאי שתיגש למישהו אחד משם ותשאל אותו מה הבעיה ומה קרה?
יכול להיות שהוא יידע להגיד לך.

אתה לא אמור להשתנות בשביל אנשים אחרים, שכמו שאתה רואה לא מעריכים אותך.
יש לך מסגרות אחרות? חוג / מועדון שבו שאתה יכול להכיר אנשים?

בסופו של דבר זה תלוי בך ועד כמה אתה חברותי, אז אם תלך לאנשים שאתה לא מכיר ותהיה עצמך הם יתחברו אליך.
חבל שאנחנו לא לומדים ביחד האמת, אולי היינו מסתדרים :)

שואל השאלה:
רציתי להצטרף לחוג, בעיה שחוגים לא פועלים עכשיו בגלל המצב, אני צריך לחכות קצת שיפתחו מחדש וגם אני לא בטוח איזה חוג אני רוצה, אני אראה איזה חוגים יש להם בעיר רחובות ומיהו קהל היעד בכל חוג ולפי זה אחליט ללכת לשם פעם בשבוע, או שאמצע עבודה אחרת שאוכל להתחבר שם לאנשים, בעבודה שאני עכשיו יש אנשים נחמדים בעיה שהם לא התחברו אליי באמת, רק אחד לשני, וגם שם אני לא מרגיש שייך אז אני צריך למצוא מקום שאני אוכל להיות אני ולהרגיש שייך

אולי פתרון שיעזור זה באמת להחליף עבודה :)

היי לך,

נתקלתי בהודעתך והיה לי חשוב להגיב לה. שומעת אולי את הקושי שההתמודדות מביאה עימה, התחושות הקשות שכנראה מגיעות בעוצמה גבוהה.. ואני משערת כי ההרגשה שאין למי לפנות עלולה לערער ולפעמים היא עשויה להפריע גם בהתנהלות היום יומית. האם יש מישהו שניתן לסמוך עליו ולשתף אותו ברגשותייך?

בנוסף, אם תרגישי צורך באוזן קשבת אני מזמינה אותך לשוחח איתנו בצ'אט בשיחה אנונימית. נקשיב, נתמוך וננסה לסייע.

שלך,
מתנדבת סה"ר.

שואל השאלה:
לא, לדבר עם המרצים זה דיי מוזר, הם המרצים שלי, הם לא כמו בתיכון שיש מחנך, שם אם אני לא לומד בעיה שלי ואם ואני לא מתחבר לאף אחד בעיה שלי, אז אני מרגיש לבד מאוד שם במיוחד בתקופה של עכשיו בזום, רוב הבעיה היא שאני מתגעגע לאנשים ישנים שלא רוצים בקשר איתי והדרך ההכי טובל לשחרר אותם מעצמי היא למצוא אנשים חדשים דבר שכנראה לא יקרה בקרוב, הייתי רוצה לחזור לתיכון ולשנות דברים שעשיתי והתנהגתי בעיה שזה לא אפשרי ואנשים שלא רוצים בי אני לא אמור לרצות אותם

יש לך עם מי לדבר שם? איזה מורה / מרצה.

שואל השאלה:
בעיה שניסיתי והתעלמו ממני, לא רצו לצרף אותי בכלל