31 תשובות
תתחילי בהיי מה קורה ואז זה יזרום
תתענייני מה קורה איתו לאחרונה וזה פשוט יזרום
שואל השאלה:
^ אני יודעת אבל זה קשה כי אני מתביישת ואני לא יודעת איך עושים את זה בדרך נכונה
^ אני יודעת אבל זה קשה כי אני מתביישת ואני לא יודעת איך עושים את זה בדרך נכונה
אנונימית
שואל השאלה:
עוד מישהו יוכל לעזור? יש עצות על איך להתמודד עם זה?
עוד מישהו יוכל לעזור? יש עצות על איך להתמודד עם זה?
אנונימית
את פשוט הולכת אליו ואומרת היי, אם את לא רוצה ללכת כשהוא עם חברים שלו את יכולה לחכות לזמן שבו הוא לא ממהר ולבד ואז את יכולה לגשת כי זה רק הוא
תשתפי משהו מעצמך שקרה לך לאחרונה
אנשים מרגישים יותר בנוח עם אנשים שמשתפים מעצמם כי הם מרגישים שהם יכולים לסמוך עליהם ככה שהוא יכול להמשיך את השיחה ולא רק את וזה יזרום
אנשים מרגישים יותר בנוח עם אנשים שמשתפים מעצמם כי הם מרגישים שהם יכולים לסמוך עליהם ככה שהוא יכול להמשיך את השיחה ולא רק את וזה יזרום
תתחילי בהיי מה קורה מה נשמע תמצאו נושאי שיחה משותפים
להתחיל במחמאה תמיד עוזרת, אבל זה יותר לבנות.
אבל מה קורה, זו האופציה הכי טובה.
כזה - שלום!! מה קורה? איך אתה?
זה ממש קל
רק צריך מספיק ביטחון. ולגבי החברים, זה לא כל כך משנה, את יכולה בכל זאת לגשת אליו, אבל לחכות שישים לב אלייך, שלא יקרה מצב שתגשי אליו והוא לא ישים לב
אבל מה קורה, זו האופציה הכי טובה.
כזה - שלום!! מה קורה? איך אתה?
זה ממש קל
רק צריך מספיק ביטחון. ולגבי החברים, זה לא כל כך משנה, את יכולה בכל זאת לגשת אליו, אבל לחכות שישים לב אלייך, שלא יקרה מצב שתגשי אליו והוא לא ישים לב
היי, אוקי דבר ראשון בואי ניקח את זה לאט.
אני מבינה את המצב שאת מתארת, הייתי בו לא מעט פעמים לצערי ואני גם הרגשתי את מה שאת מרגישה. מבינה בעיקר את כל הקטע של- אני רוצה לעשות את זה אבל לא יודעת איך, מרגישה שלא למדתי, או שאולי לא לימדו אותי, וכל זה הופך אותי ל-פחות בעניין הזה (ממש לא נכון).
אני בטוחה באמת שזה דבר מאוד מבהיל, שאתה אמור לדעת איך לעשות משהו, במיוחד דבר כל כך בשגרה שלנו, יום יומי, שאמור להיות בטבעי של כל אחד לבצע. אבל זה לא ככה, זה לא קורה בטבעיות לכל אחד, לכן צריך בעצם לפתח את זה, או יותר נכון, להביע את זה, כי זה כן קיים בך, את רק לא בטוחה מה בעצם לעשות ואיך להתחיל את הכל, בדיוק כמו שאמרת.
אז איך כן אפשר להביע את זה?
ראשית צריך לגרום לך להרגיש בנוח, לא לחוצה, זה הבסיס כי אז בעצם אתה יכול לזרום עם השיחה, עם המצב ומה שמתרחש מסביבך, ולדבר בנוחות עם הצד השני.
כדי להרגיש בנוח יש הרבה דברים שיכולים לעזור, לכל אחד זה אינדבדואלי. לי בדרך כלל עוזר להיות בתנוחה שטוב לי בה, נגיד לשבת בצורה כלשהי או להישען על קיר או להחזיק את הידיים מאחורי הגב או בכיסים של המכנס.. דבר ראשון שאת פיזית תרגישי נוחה עם הגוף ועם איך שאת נמצאת כרגע.
הדבר השני שעוזר זה בדרכ כלל לחשוב או להתעסק במשהו שעושה לך טוב, נגיד באיזו חוויה נחמדה שהייתה לך או משהו שהצחיק אותך, שיר שאת אוהבת.. אפשר גם להקשיב למוזיקה קצת. זה בעצם כדי שנפשית ומחשבתית תהיי רגועה ומוסחת ממחשבות מציקות בדיוק כמו מה שתיארת, של הלחץ חשיבת יתר על מצב שלא מצריך את זה, לדבר עם אדם.
"הוא בקושי פונה אליי, בגלל שהוא רואה שקשה לי לפנות אליו בחזרה. אבל אני כן רוצה להמשיך לדבר איתו." זה משוה מאוד חשוב שאמרת פה. את כן רוצה להמשיך לדבר, אבל הלחץ והמחשבות האלה נכנסות לראש ומשנות את כל התפיסה שלך. בנוסף, שמת לב שהוא גם כן פונה אלייך? הבעיה היא לא בהכרח בהתחלת שיחה, אלא איך לתפקד תוך כדי אחת, איך להיראות רגיל ובנוח ורק לדבר. בעצם כי יש הרבה דרכים להתחיל שיחה כמו משפטים של היי מה קרוה איתך וכו, ואז מתחילים לדבר על דברים שקרו לאחרונה או משהו שנזכרתם או באמת כל דבר אפשרי. אפרט בהמשך.
אז עברנו את החלקים של הנוחות, הגענו לשלב שאת צריכה לדבר- מה להגיד? מתי? איך להגיד ולנסח? באיזה טון? באיזה רגש?
אוקיי סליחה שאני עוצרת את ההסבר באמצע יש לי זום עכשיו לשעתיים אבל אני מקווה שבנתיים זה קצת ירגיע וסליחה על החפירה. חזרתי זה בסוף היה רק לחצי שעה מסתבר.
אז איך בעצם להביע את עצמך, ולהיות נוכחת בשיחה? משהו שראיתי שמאוד הזדהתי איתו דיברו שם על איך ששיחה בדכ תתנהל אצל רוב האנשים, כמו משחק פינג פונג, מישהו מדבר ומעביר אלייך את הכדור, בפתאומיות, ואתה לא בהכרח מוכן לזה אך חייב ישר להגיב מהר. מה שמציגים בסרטון זה מצב בו כל אחד מהצדדים יכול לקחת את הכדור בעצמו, את הזמן שלו לדבר, כשהוא מוכן, כשהוא רוצה להשתתף בשיחה, כשיש לו משהו להגיד, להביע את עצמו בהקשר אליו. כל אחד בזמן שלו.
מה שאני מנסה להעביר פה זה בעצם שאת לא חייבת ישר להגיב לאחר שמישהו מדבר, את יכולה לתת לזה קצת זמן לשקוע אצלך, להבין את זה, ואז כשאת מוכנה להגיב, תגיבי. בין אם לקשר את זה למשהו שאת עברת (ו*לא חייבת* להיפתח בדיוק באותה המידה שהצד השני נפתח אלייך, ממש לא! רק לפי מה שאת מרגישה באותו הרגע), את יכולה לקשר את זה למשהו ששניכם עברתם יחד, את יכולה להעביר נושא למשהו שזה הזכיר לך או בכלל למשהו שונה לגבי שפתאום צצ לך במחשבה, את יכולה בכלל להגיד במילה או שתיים על איך שמה שאמר הצד השני גורם לך להרגיש, את יכולה לתת עצה או תמיכה קלה במקרה שאת מרגישה שהצד זקוק לזה, או אפילו לשאול קודם (ממליצה לשאול לפני כדי להבין למה הוא מצפה) אם הוא מצפה לתמיכה ממך או פשוט להיות שם לצידו ולהקשיב, לתת לו לפרוק מה שהוא מרגיש. באמת לזרום עם מה שאת מרגישה לעשות לנכון באותו הרגע.
אני אישית מהאנשים שנותנים לצד השני לדבר יותר, לרוב אני יותר מצליחה לשמור על קשב אם אני לא מדברת הרבה ויותר בפוקוס על הצד השני ומידי פעם אני מגיבה באחת מהדרכים שסיפרתי לך למעלה. שוב זה אינדבדואלי לכל אחד ויש מצב שאת דווקא מאלה שכן רוצים לדבר הרבה ולחלוק את מה שהם מרגישים עם הסביבה דרך דיבורים.
בעצם תתנהי בדרך שאת מרגישה בטוחה בה, באיך שזה זורם לך, ככה תגיבי. אם זורם לך באותו הרגע להיות בשקט ולעכל ורק אז להגיב בכמה מילים, או בין אם זה לקשר אלייך.. כל מה שאמרתי למעלה.
נעבור לאיך להתחיל שיחה.
יש הרבה דרכים לעשות זאת, את לא חייבת להשתמש במשפט הקלאסי, "היי מה קורה, מה איתך" לרוב זה באמת לא ממשיך הרבה וישר עוברים נושא. זה בהחלט משפט שימושי אבל.
אני הכי מציעה לזרום עם מה שעובר לך בראש, כמו שציינתי למעלה, את יכולה ישר לדבר על משהו שאת חושבת כמו שאמרת שהוא עושה בדכ בשיחות שלכם, את יכולה יותר להתעמק בו להתעניין נגיד מה הוא עושה עוד מעט ודברים דומים.
באמת הרעיון הכללי זה לזרום עם איך שאת מרגישה ולהגיב ככה.
קחי את הזמן שלך, תגרמי לעצמך להרגיש בנוח, ותמשיכי מהצד שלך הלאה.
סליחה אבל כי לטיפים לאיך לאזור ביטחון להתחיל לדבר איתו זה דווקא אין לי, גם זקוקה כאלה חחח. אבל מקווה שמה שאמרתי לגבי הלהרגיש בנוח קצת מועיל, זה לדעתי הבסיס כדי שיהיה ביטחון אפילו מועט, להרגיש בנוח עם עצמך משנה את הכל!.
בקשר לחברים שלו, מסכימה עם מה שאמרו מעליי- רק תוודאי שהוא שם לב אלייך, שאת שם ואז כבר את יכולה להתייחס רק אליו, אחרי הכל את מתכננת לדבר איתו ולא איתם, הם כרגע רק עוד אנשים שבמקרה קשורים אליו.
אני מקווה שהצלחתי לעזור ואם לא אז קצת להרגיע אותך ובעצם שתנסי לקחת יותר בקלות את כל העניין ולא להגיעל מצב שאת יותר מדי חובת על זה אלא בעצם לוקחת את הזמן שלך (כמו שאמרתי מלא פעמים ונראלי שזה מתחיל לחפור כבר חח)
אני מבינה את המצב שאת מתארת, הייתי בו לא מעט פעמים לצערי ואני גם הרגשתי את מה שאת מרגישה. מבינה בעיקר את כל הקטע של- אני רוצה לעשות את זה אבל לא יודעת איך, מרגישה שלא למדתי, או שאולי לא לימדו אותי, וכל זה הופך אותי ל-פחות בעניין הזה (ממש לא נכון).
אני בטוחה באמת שזה דבר מאוד מבהיל, שאתה אמור לדעת איך לעשות משהו, במיוחד דבר כל כך בשגרה שלנו, יום יומי, שאמור להיות בטבעי של כל אחד לבצע. אבל זה לא ככה, זה לא קורה בטבעיות לכל אחד, לכן צריך בעצם לפתח את זה, או יותר נכון, להביע את זה, כי זה כן קיים בך, את רק לא בטוחה מה בעצם לעשות ואיך להתחיל את הכל, בדיוק כמו שאמרת.
אז איך כן אפשר להביע את זה?
ראשית צריך לגרום לך להרגיש בנוח, לא לחוצה, זה הבסיס כי אז בעצם אתה יכול לזרום עם השיחה, עם המצב ומה שמתרחש מסביבך, ולדבר בנוחות עם הצד השני.
כדי להרגיש בנוח יש הרבה דברים שיכולים לעזור, לכל אחד זה אינדבדואלי. לי בדרך כלל עוזר להיות בתנוחה שטוב לי בה, נגיד לשבת בצורה כלשהי או להישען על קיר או להחזיק את הידיים מאחורי הגב או בכיסים של המכנס.. דבר ראשון שאת פיזית תרגישי נוחה עם הגוף ועם איך שאת נמצאת כרגע.
הדבר השני שעוזר זה בדרכ כלל לחשוב או להתעסק במשהו שעושה לך טוב, נגיד באיזו חוויה נחמדה שהייתה לך או משהו שהצחיק אותך, שיר שאת אוהבת.. אפשר גם להקשיב למוזיקה קצת. זה בעצם כדי שנפשית ומחשבתית תהיי רגועה ומוסחת ממחשבות מציקות בדיוק כמו מה שתיארת, של הלחץ חשיבת יתר על מצב שלא מצריך את זה, לדבר עם אדם.
"הוא בקושי פונה אליי, בגלל שהוא רואה שקשה לי לפנות אליו בחזרה. אבל אני כן רוצה להמשיך לדבר איתו." זה משוה מאוד חשוב שאמרת פה. את כן רוצה להמשיך לדבר, אבל הלחץ והמחשבות האלה נכנסות לראש ומשנות את כל התפיסה שלך. בנוסף, שמת לב שהוא גם כן פונה אלייך? הבעיה היא לא בהכרח בהתחלת שיחה, אלא איך לתפקד תוך כדי אחת, איך להיראות רגיל ובנוח ורק לדבר. בעצם כי יש הרבה דרכים להתחיל שיחה כמו משפטים של היי מה קרוה איתך וכו, ואז מתחילים לדבר על דברים שקרו לאחרונה או משהו שנזכרתם או באמת כל דבר אפשרי. אפרט בהמשך.
אז עברנו את החלקים של הנוחות, הגענו לשלב שאת צריכה לדבר- מה להגיד? מתי? איך להגיד ולנסח? באיזה טון? באיזה רגש?
אוקיי סליחה שאני עוצרת את ההסבר באמצע יש לי זום עכשיו לשעתיים אבל אני מקווה שבנתיים זה קצת ירגיע וסליחה על החפירה. חזרתי זה בסוף היה רק לחצי שעה מסתבר.
אז איך בעצם להביע את עצמך, ולהיות נוכחת בשיחה? משהו שראיתי שמאוד הזדהתי איתו דיברו שם על איך ששיחה בדכ תתנהל אצל רוב האנשים, כמו משחק פינג פונג, מישהו מדבר ומעביר אלייך את הכדור, בפתאומיות, ואתה לא בהכרח מוכן לזה אך חייב ישר להגיב מהר. מה שמציגים בסרטון זה מצב בו כל אחד מהצדדים יכול לקחת את הכדור בעצמו, את הזמן שלו לדבר, כשהוא מוכן, כשהוא רוצה להשתתף בשיחה, כשיש לו משהו להגיד, להביע את עצמו בהקשר אליו. כל אחד בזמן שלו.
מה שאני מנסה להעביר פה זה בעצם שאת לא חייבת ישר להגיב לאחר שמישהו מדבר, את יכולה לתת לזה קצת זמן לשקוע אצלך, להבין את זה, ואז כשאת מוכנה להגיב, תגיבי. בין אם לקשר את זה למשהו שאת עברת (ו*לא חייבת* להיפתח בדיוק באותה המידה שהצד השני נפתח אלייך, ממש לא! רק לפי מה שאת מרגישה באותו הרגע), את יכולה לקשר את זה למשהו ששניכם עברתם יחד, את יכולה להעביר נושא למשהו שזה הזכיר לך או בכלל למשהו שונה לגבי שפתאום צצ לך במחשבה, את יכולה בכלל להגיד במילה או שתיים על איך שמה שאמר הצד השני גורם לך להרגיש, את יכולה לתת עצה או תמיכה קלה במקרה שאת מרגישה שהצד זקוק לזה, או אפילו לשאול קודם (ממליצה לשאול לפני כדי להבין למה הוא מצפה) אם הוא מצפה לתמיכה ממך או פשוט להיות שם לצידו ולהקשיב, לתת לו לפרוק מה שהוא מרגיש. באמת לזרום עם מה שאת מרגישה לעשות לנכון באותו הרגע.
אני אישית מהאנשים שנותנים לצד השני לדבר יותר, לרוב אני יותר מצליחה לשמור על קשב אם אני לא מדברת הרבה ויותר בפוקוס על הצד השני ומידי פעם אני מגיבה באחת מהדרכים שסיפרתי לך למעלה. שוב זה אינדבדואלי לכל אחד ויש מצב שאת דווקא מאלה שכן רוצים לדבר הרבה ולחלוק את מה שהם מרגישים עם הסביבה דרך דיבורים.
בעצם תתנהי בדרך שאת מרגישה בטוחה בה, באיך שזה זורם לך, ככה תגיבי. אם זורם לך באותו הרגע להיות בשקט ולעכל ורק אז להגיב בכמה מילים, או בין אם זה לקשר אלייך.. כל מה שאמרתי למעלה.
נעבור לאיך להתחיל שיחה.
יש הרבה דרכים לעשות זאת, את לא חייבת להשתמש במשפט הקלאסי, "היי מה קורה, מה איתך" לרוב זה באמת לא ממשיך הרבה וישר עוברים נושא. זה בהחלט משפט שימושי אבל.
אני הכי מציעה לזרום עם מה שעובר לך בראש, כמו שציינתי למעלה, את יכולה ישר לדבר על משהו שאת חושבת כמו שאמרת שהוא עושה בדכ בשיחות שלכם, את יכולה יותר להתעמק בו להתעניין נגיד מה הוא עושה עוד מעט ודברים דומים.
באמת הרעיון הכללי זה לזרום עם איך שאת מרגישה ולהגיב ככה.
קחי את הזמן שלך, תגרמי לעצמך להרגיש בנוח, ותמשיכי מהצד שלך הלאה.
סליחה אבל כי לטיפים לאיך לאזור ביטחון להתחיל לדבר איתו זה דווקא אין לי, גם זקוקה כאלה חחח. אבל מקווה שמה שאמרתי לגבי הלהרגיש בנוח קצת מועיל, זה לדעתי הבסיס כדי שיהיה ביטחון אפילו מועט, להרגיש בנוח עם עצמך משנה את הכל!.
בקשר לחברים שלו, מסכימה עם מה שאמרו מעליי- רק תוודאי שהוא שם לב אלייך, שאת שם ואז כבר את יכולה להתייחס רק אליו, אחרי הכל את מתכננת לדבר איתו ולא איתם, הם כרגע רק עוד אנשים שבמקרה קשורים אליו.
אני מקווה שהצלחתי לעזור ואם לא אז קצת להרגיע אותך ובעצם שתנסי לקחת יותר בקלות את כל העניין ולא להגיעל מצב שאת יותר מדי חובת על זה אלא בעצם לוקחת את הזמן שלך (כמו שאמרתי מלא פעמים ונראלי שזה מתחיל לחפור כבר חח)
שואל השאלה:
תודה לכל מי שענה, אבל יש לכם גם טיפים איך לאזור ביטחון כדי להתחיל שיחה איתו?
וגם ששיחות סמול טוק מאוד מביכות בשבילי אז אני לא יודעת אם יש איזושהי דרך להתחיל שיחה מבלי לעבור על שלב ה"מה קורה?" "אני בסדר, איך איתך?"
כל פעם כשהוא התחיל איתי שיחה הוא ישר ניגש לעניין וסיפר על איזה משהו שקרה לו,
אבל אני לא יודעת אם אני יכולה להיפתח אליו ככה באותה המידה. אז אני אשמח אם יש לכם עצות גם בנוגע לזה.
ושוב תודה
תודה לכל מי שענה, אבל יש לכם גם טיפים איך לאזור ביטחון כדי להתחיל שיחה איתו?
וגם ששיחות סמול טוק מאוד מביכות בשבילי אז אני לא יודעת אם יש איזושהי דרך להתחיל שיחה מבלי לעבור על שלב ה"מה קורה?" "אני בסדר, איך איתך?"
כל פעם כשהוא התחיל איתי שיחה הוא ישר ניגש לעניין וסיפר על איזה משהו שקרה לו,
אבל אני לא יודעת אם אני יכולה להיפתח אליו ככה באותה המידה. אז אני אשמח אם יש לכם עצות גם בנוגע לזה.
ושוב תודה
אנונימית
שואל השאלה:
^^ קראתי את כל מה שרשמת ותודה רבה על התשובה. באמת מלחיץ אותי מאוד להניע את השיחה חוץ מאשר סתם להתחיל אותה. אני אחכה שתסיימי לכתוב הכל. תודה רבה לך
^^ קראתי את כל מה שרשמת ותודה רבה על התשובה. באמת מלחיץ אותי מאוד להניע את השיחה חוץ מאשר סתם להתחיל אותה. אני אחכה שתסיימי לכתוב הכל. תודה רבה לך
אנונימית
תהיי כזה היי מה קורה ותתחילי לשאול אותו שאלות אם נגיד זה בביהס "איזה שיעור יש עכשיו?" "יש מבחן בקרוב?" "וואי אין לי כוח השיעור הזה מעייף" וכאלה ואז זה יתגלגל לבד בסופו של דבר רוב האנשים יחסית מעניינים תמצאי משהו משותף בניכם ותתחילי לדבר על זה ולשאול אותו שאלות ולהתעניין כמו שאמרתי למשל ביהס זה משהו משותף או סניף או שתיכם אוהבים לרוץ או כל דבר בערך
תגידי לו פשוט סליחה שיצא ככה שלא דיברתי איתך פשוט אני לא כזאת חברותית והאמת אני ממש מחבבת אותך ואתה חמוד אני אשמח שננסה לדבר שוב
חח אם יש לך אומץ לי אין
באותו המצב :(
אין לי ביטחון אפילו עם חלק מהאחים שלי... that sucks...
אין לי ביטחון אפילו עם חלק מהאחים שלי... that sucks...
למה המינוס מה עשיתי כאילו מה הבעיה להגיד ישיר , הוא בטח חשב שאת לא רוצה אותו והוא ויתר
את צודקת, אבל היא לא בהכרח אוצה לדבר איתו כדי להעביר שהיא מחבבת אותו, יכול להיות שכרגע יהא פשוט רוצה להכיר אותו, או שהם בכלל חברים או מיודדים אבל היא מתקשה בלהביע את עצמה בשיחה
בשביל להכיר באמת צריך לדבר , אין דבר כזה להכיר בלי לדבר , גם אם איכשהו נגיד תשמעי עליו מידע פה ושם ותראי מה הוא אוהב לעשות זה לא באמת נקרא להכיר
ודיי עם המינוס הזה אני לא אמרתי משהו לא נכון
שמעי אני הייתי כמוך עד שפעם אחת פשוט נפתחתי בואי נגיד שאני לא זוכרת איך אפילו אבל זה קרה פשוט, את צריכה איזה משהו מקרה כלשהו חווייה כלשהי שתשבור את הקיר הזה שחוסם אותך מלדבר , פשוט להגיד מה שאת חושבת מה שבראש שלךך
אנונימית
ולמה שאמר לתרגל על אנשים , זה ממש לא עוזר , מניסיון , בן אדם יודע לפתח שיחה ברגע שהוא מרגיש בטוב עם עצמו
סטיפס זה ממש לא אותו הדבר , את יכולה לדבר ולהתראות עניין וביטחון עם אנשים בסטיפס שאת פשוט לא מכירה אגב , אבל במציאות להיות אחרת לגמרי
התרגול לא יזיק, היא יכולה להתחיל כאן, ללמוד איך להרגיש בנוח דרך המסך, ואז לתווך את זה למציאות. אחלה פתרון לדעתי גם
את באמת צודקת, זה באמת מאוד שונה, ואני גלמרי מסכימה עם זה, אבל פחות זה צעד ראשון שהיא יכולה להרגיש בו בנוח בתור התחלה, כלומר זה לא צעד ראשון כל כך מאיים.
את באמת צודקת, זה באמת מאוד שונה, ואני גלמרי מסכימה עם זה, אבל פחות זה צעד ראשון שהיא יכולה להרגיש בו בנוח בתור התחלה, כלומר זה לא צעד ראשון כל כך מאיים.
זה ממש לא אותו הדבר שתבין, זה לא קשור לדעת לפתח שיחה ומה לומר , כי ברגע שיש שיחה אמיתית תמיד בבפנים שלך יש לך מה לומר אבל את לא אומרת , תאמין לי בסטיפס ל"תרגל " את זה זה לא באמת לעבוד על הקושי לדבר , זה לעבוד על שיחה ועל להמשיך שיחה , זה דברים שונים. ברגע שלבן אדם יש מה לומר אבל יש לו קושי לדבר עם אנשים מין פחד כאילו הוא לא יכול , אני לא יודעת להסביר אבל הייתי באותו המצב , גם אם יש מה להגיד , המילים נבלעות כאילו לא יוצאות לי מילים
אני מסכימה מאוד עם כל מה שאמרת, שוב, זה בהחלט מצב שונה, מסך ופנים מול פנים. זה דברים שונים אבל זה גם משהו שהיא מתקשה בו אז לפחות בסטיפס היא תפתח את אלה, להמשיך שיחה. זה יהיה רק חלק אחד מכל התרגול, פשוט צעד אחד בהתקדמות.
אני גם הייתי באותו מצב שאת מתארת, במשך שנים אפילו, אני מבינה את זה באמת, אתה רוצה לדבר, אתה יודע מה להגיד, אבל לא יוצא קול, המחשבות משתלטות, אתה מתלבט עם עצמך אם בכלל שווה להגיד משוה, ואזמ ה יחשבו עלייך, ומה חושבים עכשיו בכלל, אתה נראה מוזר? מה קורה עכשיו, המילים נבלעות, אתהל א רצית שזה יקרה אבל זה קורה. זה נטו פחד ממה יקרה, זה יכול להיות מביקורת בין אם מהסביבה או עצמית, ומעוד כל כך הרבה דברים, אבל עצם העובדה שיש לה כרגעמ קום, גם אם זה אינטרנטי, לתרגל את אחד מהדברים- "איך להמשיך שיחה", זה מעולה, זה כבר שיפור במצב.
אני גם הייתי באותו מצב שאת מתארת, במשך שנים אפילו, אני מבינה את זה באמת, אתה רוצה לדבר, אתה יודע מה להגיד, אבל לא יוצא קול, המחשבות משתלטות, אתה מתלבט עם עצמך אם בכלל שווה להגיד משוה, ואזמ ה יחשבו עלייך, ומה חושבים עכשיו בכלל, אתה נראה מוזר? מה קורה עכשיו, המילים נבלעות, אתהל א רצית שזה יקרה אבל זה קורה. זה נטו פחד ממה יקרה, זה יכול להיות מביקורת בין אם מהסביבה או עצמית, ומעוד כל כך הרבה דברים, אבל עצם העובדה שיש לה כרגעמ קום, גם אם זה אינטרנטי, לתרגל את אחד מהדברים- "איך להמשיך שיחה", זה מעולה, זה כבר שיפור במצב.
זה לעבוד על בטחון, ברור שאפשר לעבוד על השיחה עצמה אבל תאמיני לי ברגע שתפתחי למישהו את תדעי מה להגיד בשיחה איתו גם בלי לתרגל בסטיפס , האמת אין מה לתרגל, זה לא מתמטיקה , לא לכל דבר שמישהו אומר יש דבר אחד נכון להגיד, פשוט צריך לקחת את המחשבות ולהוציא אותן דרך המילים
תמצאי נושא משותף.. זה בדרך כלל עובד אם את תהיי עם ביטחון עצמי ותדגישי לבן אדם שאיתו את מדברת שאת רוצה באמת לדבר איתו ולתקשר איתו.. תתענייני בו ושתפי קצת עלייך
מקווה שעזרתי :)
מקווה שעזרתי :)
אני גם כמוך בדיוק
לאט לאט בקצת שלך
*בקצב
גם לי יש בעיה כזאת, עד כה הכי קל לי להתחיל במשחקים קלפים כדור וכולי, ומשם לבנות ביטחון. בדרך כלל אני מחכה להזדמנות כמו הפסקה שלא עושים בה כלום. אני מניח שהתגובה לא ממש עזרה אבל בהצלחה.
אנונימי
באותו הנושא: