40 תשובות
זה ממש יפה
ואו, קודם כל את מתנסחת בשנינות, זה הדבר הראשון שהבחנתי בו. גם בדברים הקטנים כמו "נדמה שאיש החדשות משקר לו בקפידות".
לגבי הקטע עצמו, אפילו שבדרך כלל אני לא קוראת דברים בסגנון הזה, היה פה משהו הומוריסטי שהתחברתי אליו - זה בכוונה?
אפשר בבקשה לשאול איזו תחרות זו?
לגבי הקטע עצמו, אפילו שבדרך כלל אני לא קוראת דברים בסגנון הזה, היה פה משהו הומוריסטי שהתחברתי אליו - זה בכוונה?
אפשר בבקשה לשאול איזו תחרות זו?
שואל השאלה:
^קודם כל ממש תודה
אני בקושי שמה לב לזה, אבל הומור כן חשוב לי אז אני מניחה שזה מגיע בטבעיות
והתחרות היא של בנינגטון קולג', יש פרסים כספיים אבל זה פחות מעניין אותי, מה שיותר מעניין- הם מציעים מלגות לקולג' שלהם לפיינליסטים בסכומים עצומים אז שווה לנסות
(יש לציין שהם מקבלים רק קטעים באנגלית אז זו רק טיוטה שאני אתגרכם אחכ לאנגלית)
^קודם כל ממש תודה
אני בקושי שמה לב לזה, אבל הומור כן חשוב לי אז אני מניחה שזה מגיע בטבעיות
והתחרות היא של בנינגטון קולג', יש פרסים כספיים אבל זה פחות מעניין אותי, מה שיותר מעניין- הם מציעים מלגות לקולג' שלהם לפיינליסטים בסכומים עצומים אז שווה לנסות
(יש לציין שהם מקבלים רק קטעים באנגלית אז זו רק טיוטה שאני אתגרכם אחכ לאנגלית)
אנונימית
יפה עד
שעות, בילה במחלקות פסיכיאטריות, מתחנן שייתנו לו להיכנס, ללמוד קצת, לשאול את המטופלים מדוע אינם מאושרים וכיצד יוכל לעשות כמותם.
פשוט הרס את כל הקטע.
ושמתי לב שיש הרבה מה לשפר.
שעות, בילה במחלקות פסיכיאטריות, מתחנן שייתנו לו להיכנס, ללמוד קצת, לשאול את המטופלים מדוע אינם מאושרים וכיצד יוכל לעשות כמותם.
פשוט הרס את כל הקטע.
ושמתי לב שיש הרבה מה לשפר.
אנונימית
שואל השאלה:
^ בבקשה בבקשה תגידי זה באמת כל כך יעזור לי
^ בבקשה בבקשה תגידי זה באמת כל כך יעזור לי
אנונימית
אני חושבת בגלל שזה התחיל בתור בן אדם שניסה לעשות הכל בשביל לאמלל את עצמו ויצא לרחוב מוזר עצוב ומדוכא ולאט לאט היום שלו השתפר והוא נהיה שמח, זה פתאום לא היה הגיוני שהוא הולך לבית משוגעים בסוף להיות אומלל שוב הסגירה של הסיפור לא הגיונית כי רגע לפני הכל היה אופטימי, עם מוסר השכל, תקווה, ובום הוא רוצה להיות אומלל שוב זה פשוט הרס את כל הפאנץ' והמסר של הסיפור. אני למדתי בסדנאות כתיבה שאסור לסיים את הסיפור כמו שהתחלת אותו -
התחלת אותו עצוב,
הוא עבר תהליך של להיות שמח
וסיימת אותו שוב עצוב.
זה טעות.
הסוף צריך להיות הפוך, מעצוב לשמח, לא מעצוב לעצוב. הוא היה עצוב נשאר בסוף עצוב הוא לא עבר אז שום קשת דמות שום תהליך עלילתי, זה לא סיפור. זה הרס לגמרי.
ועוד משהו לא הגיוני זה שאיך הוא מורה למתטיקה שבא לבית ספר " חולצה מוכתמת כהוגן ובמכנסיים לא מגוהצות, שם את נעל ימין ברגל שמאל ואת נעל שמאל ברגל ימין" ואף אחד פשוט לא שם לב ולא אומר על זה כלום, אין פה היגיון..זה חוסר אמינות.
בכללי גם המסר של הסיפור לא ממש אמין - "הוא ניסה הכל, באמת, הכל. משורר מאושר? התוכלו לתאר לעצכם דבר שכזה? גם הוא לא יכל, וכבר שנים לא יכל לכתוב לו שורה אחת בעקבות האושר הנדבק אליו. מעולם, בכל 53 שנות חייו דבר הציק לו כל כך, לכן, נדר נדר לאמלל את חייו שלו ככל יכולתו."
למה שבן אדם מאושר ירצה לאמלל את עצמו? אני לא הצלחתי להאמין לסיפור. אין לי סיבה להאמין שמישהו מאושר רוצה לאמלל את עצמו, זה חוסר אמינות והופך את הדמות ללא כל כך אמיתית ולא מציאותית.
התחלת אותו עצוב,
הוא עבר תהליך של להיות שמח
וסיימת אותו שוב עצוב.
זה טעות.
הסוף צריך להיות הפוך, מעצוב לשמח, לא מעצוב לעצוב. הוא היה עצוב נשאר בסוף עצוב הוא לא עבר אז שום קשת דמות שום תהליך עלילתי, זה לא סיפור. זה הרס לגמרי.
ועוד משהו לא הגיוני זה שאיך הוא מורה למתטיקה שבא לבית ספר " חולצה מוכתמת כהוגן ובמכנסיים לא מגוהצות, שם את נעל ימין ברגל שמאל ואת נעל שמאל ברגל ימין" ואף אחד פשוט לא שם לב ולא אומר על זה כלום, אין פה היגיון..זה חוסר אמינות.
בכללי גם המסר של הסיפור לא ממש אמין - "הוא ניסה הכל, באמת, הכל. משורר מאושר? התוכלו לתאר לעצכם דבר שכזה? גם הוא לא יכל, וכבר שנים לא יכל לכתוב לו שורה אחת בעקבות האושר הנדבק אליו. מעולם, בכל 53 שנות חייו דבר הציק לו כל כך, לכן, נדר נדר לאמלל את חייו שלו ככל יכולתו."
למה שבן אדם מאושר ירצה לאמלל את עצמו? אני לא הצלחתי להאמין לסיפור. אין לי סיבה להאמין שמישהו מאושר רוצה לאמלל את עצמו, זה חוסר אמינות והופך את הדמות ללא כל כך אמיתית ולא מציאותית.
אנונימית
כשאת מסיימת את יכולה לשלוח לי את כל הסיפור? באלי לקרוא את זה
שואל השאלה:
^^בעיקרון לגבי החלק הראשון שכחתי להבהיר שזה לא הסוף של הסיפור, למען האמת זה ממש ההתחלה, סתם רציתי לראות אם יש לזה פוטנציאל כדי שאני לא אבזבז את הזמן
לגבי החלק השני אין לי כל כך מה להגיד יש מצב אני אשנה את זה
ולגבי החלק השלישי
אני לא חושבת שזה הופך את הדמות ללא אמינה אני חושבת שזה הופך אותה לחסרת הזדהות וזה שונה
לא בהכרח חייב להזדהות עם דמות כדי להבין אותה ולחשוב שהיא מעניינת
ותארי לעצמך שהייתי כותבת על מישהו אומלל שמנסה להיות מאושר אבל זה המאבק של כולנו מי ירצה לקרוא את זה?
כן זה מעורר יותר הדהות אבל הדמות לא מעניינת
^^בעיקרון לגבי החלק הראשון שכחתי להבהיר שזה לא הסוף של הסיפור, למען האמת זה ממש ההתחלה, סתם רציתי לראות אם יש לזה פוטנציאל כדי שאני לא אבזבז את הזמן
לגבי החלק השני אין לי כל כך מה להגיד יש מצב אני אשנה את זה
ולגבי החלק השלישי
אני לא חושבת שזה הופך את הדמות ללא אמינה אני חושבת שזה הופך אותה לחסרת הזדהות וזה שונה
לא בהכרח חייב להזדהות עם דמות כדי להבין אותה ולחשוב שהיא מעניינת
ותארי לעצמך שהייתי כותבת על מישהו אומלל שמנסה להיות מאושר אבל זה המאבק של כולנו מי ירצה לקרוא את זה?
כן זה מעורר יותר הדהות אבל הדמות לא מעניינת
אנונימית
מה זה אומר חסרת הזדהות?
חייב להזדהות עם דמות אחרת מה הפואנטה לקרוא סיפור שאי אפשר להזדהות בו עם הדמויות, את מול שופטים בתחרות!
"ותארי לעצמך שהייתי כותבת על מישהו אומלל שמנסה להיות מאושר אבל זה המאבק של כולנו מי ירצה לקרוא את זה?" כי זה לא ה"אומלל שמנסה להיות מאושר" זה הביצוע של איך שכותבים את זה..אפשר לרגש את כולם עם דמות כזאת בעזרת ביצוע נכון. וכל הביקורת הייתה על הביצוע של איך שכתבת את הדמות של המאושר שמנסה להיות אומלל אולי היא יכלה להיות דמות אמינה וטובה שמעוררת הזדהות אבל מטרת הביקורת הייתה להמחיש למה הביצוע לא היה טוב ולא אמין אלא קריקטורי וחסר הזדהות..
בסופו של דבר את שולחת סיפור לתחרות וביקשת ביקורת
וכאילו זכותך את לא חייבת לקבל ביקורת
אבל גם להתנצח עם הביקורת שנותנים לך ולהצטדק שלא עשית שום טעות ונותן הביקורת טועה זה ילדותי
חייב להזדהות עם דמות אחרת מה הפואנטה לקרוא סיפור שאי אפשר להזדהות בו עם הדמויות, את מול שופטים בתחרות!
"ותארי לעצמך שהייתי כותבת על מישהו אומלל שמנסה להיות מאושר אבל זה המאבק של כולנו מי ירצה לקרוא את זה?" כי זה לא ה"אומלל שמנסה להיות מאושר" זה הביצוע של איך שכותבים את זה..אפשר לרגש את כולם עם דמות כזאת בעזרת ביצוע נכון. וכל הביקורת הייתה על הביצוע של איך שכתבת את הדמות של המאושר שמנסה להיות אומלל אולי היא יכלה להיות דמות אמינה וטובה שמעוררת הזדהות אבל מטרת הביקורת הייתה להמחיש למה הביצוע לא היה טוב ולא אמין אלא קריקטורי וחסר הזדהות..
בסופו של דבר את שולחת סיפור לתחרות וביקשת ביקורת
וכאילו זכותך את לא חייבת לקבל ביקורת
אבל גם להתנצח עם הביקורת שנותנים לך ולהצטדק שלא עשית שום טעות ונותן הביקורת טועה זה ילדותי
אנונימית
אני לא מסכים איתך^
"הסוף צריך להיות הפוך, מעצוב לשמח, לא מעצוב לעצוב. הוא היה עצוב נשאר בסוף עצוב הוא לא עבר אז שום קשת דמות שום תהליך עלילתי, זה לא סיפור. זה הרס לגמרי."
זה רק ההתחלה של הסיפור ואפשר לראות את זה כי לסוף הטסט אין נימה של סיום והיא גם ציינה את זה באחד מהתגובות אז אני לא מבין איפה את רוצה שיהיו התפתחות של הדמות בעמוד הראשון של הסיפור? התפתחות צריכה להיבנה במהלך הסיפור לא על ההתחלה
"ועוד משהו לא הגיוני זה שאיך הוא מורה למתטיקה שבא לבית ספר " חולצה מוכתמת כהוגן ובמכנסיים לא מגוהצות, שם את נעל ימין ברגל שמאל ואת נעל שמאל ברגל ימין" ואף אחד פשוט לא שם לב ולא אומר על זה כלום, אין פה היגיון..זה חוסר אמינות."
איך את יודעת שאף אחד לא שם לב? הטקסט בכוונה קופץ בין קטעי זמן אז את לא יודעת אם מישהו מעיר לו על זה אבל אני מבין למה את מתכוונת, ואם מישהו כן היה מעיר לו על זה זה היה צריך להיות מצויין בטקסט אבל תחשבי על החיים שלך, את הערת למישהו על איך שהוא לבוש, או אם היה לו כתמים על החולצה היית מעירה לו?
"למה שבן אדם מאושר ירצה לאמלל את עצמו? אני לא הצלחתי להאמין לסיפור. אין לי סיבה להאמין שמישהו מאושר רוצה לאמלל את עצמו, זה חוסר אמינות והופך את הדמות ללא כל כך אמיתית ולא מציאותית."
למה שבן אדם ירצה לשרוף דברים להנאתו? למה שאדם יאהב להכאיב לאנשים להנאתו? יכול להיות שהאדם הזה מרגיש שנאה עצמית או שהוא חושב שלא מגיע לו להיות מאושר ברמה עמוקה יותר אבל הוא מודע לכך שהוא רוצה להיות אומלל ומתרץ את זה ברצון לכתוב?
לפי דעתי זה לא כל כך לא אמין אלא יותר מקשה על ההזדהות
"מה זה אומר חסרת הזדהות?
חייב להזדהות עם דמות אחרת מה הפואנטה לקרוא סיפור שאי אפשר להזדהות בו עם הדמויות, את מול שופטים בתחרות!"
דמות לא חייבת לעורר הזדהות כדי שהסיפור יהיה סיפור טוב. זה פשוט יקשה לך את החיבור עם הספר אבל זה לא אומר שאת לא יכולה להעריך את הרמה שבה הוא כתוב ואת הערך הספרותי שלו גם בלי להתחבר לדמות הראשית. מה הפואנטה לקרוא סיפור כזה? ללמוד, לקבל מוסר השכל, או סתם לצחוק כי כמו ששמת לב הסיפור כתוב בצורה הומוריסטית קצת
"וכאילו זכותך את לא חייבת לקבל ביקורת
אבל גם להתנצח עם הביקורת שנותנים לך ולהצטדק שלא עשית שום טעות ונותן הביקורת טועה זה ילדותי"
אני לא מסכים עם זה כי אני חושב שבתור התחלה אם את טוענת משהו והצד השני לא מסכים אם הטענה זה יותר מזכותו להבין למה את חושבת ככה ואם הוא חושב שטעית הוא גם יכול לציין את זה. דבר שני דיון זה תמיד חשוב ועוזר לשני הצדדים להתפתח וללמוד אז לא זה לא ילדותי לדבר על ביקורת
"הסוף צריך להיות הפוך, מעצוב לשמח, לא מעצוב לעצוב. הוא היה עצוב נשאר בסוף עצוב הוא לא עבר אז שום קשת דמות שום תהליך עלילתי, זה לא סיפור. זה הרס לגמרי."
זה רק ההתחלה של הסיפור ואפשר לראות את זה כי לסוף הטסט אין נימה של סיום והיא גם ציינה את זה באחד מהתגובות אז אני לא מבין איפה את רוצה שיהיו התפתחות של הדמות בעמוד הראשון של הסיפור? התפתחות צריכה להיבנה במהלך הסיפור לא על ההתחלה
"ועוד משהו לא הגיוני זה שאיך הוא מורה למתטיקה שבא לבית ספר " חולצה מוכתמת כהוגן ובמכנסיים לא מגוהצות, שם את נעל ימין ברגל שמאל ואת נעל שמאל ברגל ימין" ואף אחד פשוט לא שם לב ולא אומר על זה כלום, אין פה היגיון..זה חוסר אמינות."
איך את יודעת שאף אחד לא שם לב? הטקסט בכוונה קופץ בין קטעי זמן אז את לא יודעת אם מישהו מעיר לו על זה אבל אני מבין למה את מתכוונת, ואם מישהו כן היה מעיר לו על זה זה היה צריך להיות מצויין בטקסט אבל תחשבי על החיים שלך, את הערת למישהו על איך שהוא לבוש, או אם היה לו כתמים על החולצה היית מעירה לו?
"למה שבן אדם מאושר ירצה לאמלל את עצמו? אני לא הצלחתי להאמין לסיפור. אין לי סיבה להאמין שמישהו מאושר רוצה לאמלל את עצמו, זה חוסר אמינות והופך את הדמות ללא כל כך אמיתית ולא מציאותית."
למה שבן אדם ירצה לשרוף דברים להנאתו? למה שאדם יאהב להכאיב לאנשים להנאתו? יכול להיות שהאדם הזה מרגיש שנאה עצמית או שהוא חושב שלא מגיע לו להיות מאושר ברמה עמוקה יותר אבל הוא מודע לכך שהוא רוצה להיות אומלל ומתרץ את זה ברצון לכתוב?
לפי דעתי זה לא כל כך לא אמין אלא יותר מקשה על ההזדהות
"מה זה אומר חסרת הזדהות?
חייב להזדהות עם דמות אחרת מה הפואנטה לקרוא סיפור שאי אפשר להזדהות בו עם הדמויות, את מול שופטים בתחרות!"
דמות לא חייבת לעורר הזדהות כדי שהסיפור יהיה סיפור טוב. זה פשוט יקשה לך את החיבור עם הספר אבל זה לא אומר שאת לא יכולה להעריך את הרמה שבה הוא כתוב ואת הערך הספרותי שלו גם בלי להתחבר לדמות הראשית. מה הפואנטה לקרוא סיפור כזה? ללמוד, לקבל מוסר השכל, או סתם לצחוק כי כמו ששמת לב הסיפור כתוב בצורה הומוריסטית קצת
"וכאילו זכותך את לא חייבת לקבל ביקורת
אבל גם להתנצח עם הביקורת שנותנים לך ולהצטדק שלא עשית שום טעות ונותן הביקורת טועה זה ילדותי"
אני לא מסכים עם זה כי אני חושב שבתור התחלה אם את טוענת משהו והצד השני לא מסכים אם הטענה זה יותר מזכותו להבין למה את חושבת ככה ואם הוא חושב שטעית הוא גם יכול לציין את זה. דבר שני דיון זה תמיד חשוב ועוזר לשני הצדדים להתפתח וללמוד אז לא זה לא ילדותי לדבר על ביקורת
אנונימי
באופן אישי אני חושב שהסיפור כתוב בצורה טובה (כן צריך לערוך בכמה מקומות וזה יכול לשפר את הקטע אבל באופן כללי זה מאוד נחמד)
תקשיבי לביקורות ותשקלי אותם אבל אל תיקח אותם כתשובה הנכונה היחידה
תקשיבי לביקורות ותשקלי אותם אבל אל תיקח אותם כתשובה הנכונה היחידה
אנונימי
שואל השאלה:
^תודה רבה לך
בסופו של דבר אני חייבת ביקורות כדי להשתכלל וכל ביקורת היא מועילה במובן מסויים אבל אני משתדלת לא לקחת אותן קשה מדי או כאמת מוחלטת
^תודה רבה לך
בסופו של דבר אני חייבת ביקורות כדי להשתכלל וכל ביקורת היא מועילה במובן מסויים אבל אני משתדלת לא לקחת אותן קשה מדי או כאמת מוחלטת
אנונימית
^^^הביקורת שנתתי לה היא נטו ביקורת מקצועית מטעם אחת שלמדה כתיבה בניגוד אליך ומה שאתה כותב בנוגע למה שאתה לא מסכים איתו זו דעתך הסובייקטיבית ולא ידע מקצועי..מה גם שיש הבדל בין מוכנות לשמוע ביקורת לבין ביטול נותן הביקורת בהענקת פרח אלא למי שכותב לה את מה שהיא רוצה לשמוע ותו לא. "לא לוקחת אותן קשה מדי או כאמת מוחלטת" מסתבר שהאמת המוחלטת מתייחסת רק למה שנוח לה לשמוע. אם כך, זה שיח סגור, ראש אטום. אין טעם לנהל שיח עם מישהי מקובעת שיוצאת נגד המבקר בביקורת בעצמה...בביקורת על נותן הביקורת. זה ההפך מלהשתכלל או להועיל לעצמך. "אם את טוענת משהו והצד השני לא מסכים אם הטענה זה יותר מזכותו להבין למה את חושבת ככה ואם הוא חושב שטעית הוא גם יכול לציין את זה. " אבל היא לא מבינה איפה היא טעתה, לשם כך ביקורת נועדה - בשביל לדבר על טעויות. (וגם אתה לא) כנראה ששניכם לא מבינים מה המשמעות במילון של המושג ביקורת אם בכלל וחיפשתם רק מחמאות.אז תגידו, בסדר. וזה לא עניין של להסכים/לא להסכים, כי לא הייתה כאן טענה, הייתה ביקורת - שהיא עניין של ידע מקצועי. מי שלא מסכים עם ביקורת זו אך ורק בעיה שלו אתה יודע. יש לביקורת מטרה, שאם הוא פוחד ממנה, אז שלא יבקש מלכתחילה. לא תקשיבו לא צריך, זכותכם. בהצלחה עם הגישה הזו לנצח בתחרות (בכנות הסיכויים כאן פחות טובים) מה אני אגיד לך מקווה שתנצחי..
אנונימית
"^^^הביקורת שנתתי לה היא נטו ביקורת מקצועית מטעם אחת שלמדה כתיבה בניגוד אליך ומה שאתה כותב בנוגע למה שאתה לא מסכים איתו זו דעתך הסובייקטיבית ולא ידע מקצועי.."
בתור התחלה את לא יודעת אם למדתי כתיבה או לא אז אל תניחי עלי הנחות, את לא צריכה להתגונן בסך הכל חלקתי על דעתך ודבר שני ברור שזה דעתי הסובייקטיבית באותה צורה שמה שאת כתבת זה דעה סובייקטיבית שלך. זה כל הרעיון בכתיבה כל אחד אוהב משהו אחר, ומאותה סיבה בדיוק יש מלא ספרים שהצליחו וכמעט אף אחד מהם לא אותו הדבר מלבד הנחיות כלליות כי מה לעשות, כל אחד אוהב משהו אחר וזה סובייקטיבי. את נחושה משום מה להתנהג כאילו את יודעת יותר טוב מכולם כי לקחת שיעורים בכתיבה אבל אני יכול ללכת לעשרים שיעורי כתיבה אחרים שבהם יגידו לי דברים אחרים והסיבה לכך היא שכתיבה היא לא מדע מדוייק אלא אומנות ודברים שעובדים לאדם א לא בהכרח יעבדו לאדם ב והכל בסדר, זה לא הופך סיפור אחד לפחות טוב.
"מה גם שיש הבדל בין מוכנות לשמוע ביקורת לבין ביטול נותן הביקורת בהענקת פרח אלא למי שכותב לה את מה שהיא רוצה לשמוע ותו לא."
עד כמה שאני זוכר היא הגיבה לך יפה מאוד על הביקורת ולא רק ביטלה אותה, וכשכתבתי לה לקחת את הביקורת שלך לתשומת לבה אבל לא להתייחס רק עליה בלבד כמשוב על הסיפור שלה היא הסכימה איתי וכתבה שהיא לקחה לתשומת לבה את מה שכתבת אז אני לא מבין איזה חלק מפריע לך, הפרח?
"אבל היא לא מבינה איפה היא טעתה, לשם כך יש ביקורת"
שוב עד כמה שאני זוכר היא כתבה לך על הביקורת ומניין לך שהיא לא הבינה איפה היא טעתה? כי היא לא מחקה את השאלה או משהו בסגנון?
"(וגם אתה לא) כנראה ששניכם לא מבינים את זה."
לא ברור למה את מנסה לתקוף כשבסך הכל חלקתי על דעתך, אם את לא מסוגלת לנהל דיון על הביקורת וישר תוקפת אין לי על מה לדבר איתך. תעני למה שכתבתי ולמה שהתייחסתי כשעניתי למה אני לא מסכים עם הביקורת שלך, אל תניחי עלי הנחות ועל תתקפי כדי לנסות להתעלם ממה שכתבתי. אם את עדיין לא מסכימה עם מה שעניתי לך על הביקורת שלך (ותתייחסי למה שחלקתי עליו בלבד) אני יותר מאשמח אם תאירי את עיניי ותכתבי לי למה את חושבת שאני טועה (בלי תירוצים של אני למדתי כתיבה ואתה לא אז אני יודעת יותר טוב ואל תנסה בכלל לחלוק על דעתי. תתייחסי למה שכתבתי)
"וזה לא עניין של להסכים, אין כאן טענה, יש כאן ביקורת - זה עניין של ידע מקצועי."
כתבתי על זה כבר אז אני לא ארחיב אבל שוב, במקום להתנהג כאילו את יודעת יותר טוב מכולם תתייחסי באופן ספציפי למה שכתבתי לך ותעני למה לפי דעתך "המקצועית" אני טועה.
(כתבתי מקצועית לא מתוך כוונה לזלזל בך אלא מתוך כוונה שלקחת קורס כתיבה לא הופך אותך בבת אחת למקצוענית ויודעת כל. כמו שכתבתי כתיבה היא דבר סובייקטיבי וגם אם את חושבת ש"מקצועית" זה לא יעבוד אני לא מסכים כי שוב כתיבה היא לא מדע מדוייק הוא אומנות. בהקשר הזה אני רוצה להזכיר לך את הארי פוטר של גי קי רולינג שנדחה על ידי מלא הוצאות לאור כי הם חשבו שזה לא טוב אבל בסוף שזה כן יצא לאור זה הפך לאחד הספרים הנמכרים בעולם. וזה רק מוכיח שכתיבה היא דבר סובייקטיבי.
"יש לביקורת מטרה, שאם הוא פוחד ממנה, אז שלא יבקש מלכתחילה"
אני לא חושב שזה קשור לפחד כמו שזה קשור לאי הסכמה והכל בסדר את לא חייבת לאהוב כל דבר כדי שהוא יהיה טוב
עכשיו אני לא הולך לשחק אותה כאילו אני מבין גדול אני לא יודע אם היא תצליח בתחרות או לא כי הכל תלוי בשופטים בסוף, לא ניסיתי ללקק לה ואז היא תכשל כי היא תחשוב שמה שהיא כתבה מושלם. סך הכל הגבתי למה שאת כתבת שאני לא מסכים איתו, ובגלל זה כשאמרתי להסתכל על תגובות ולא לקחת אותם כאמת מוחלטת לא התכוונתי רק לביקורת שלך, התכוונתי גם לשלי, מה שהתכוונתי הוא שהיא צריכה לקחת הכל בעירבון מוגבל כי בסופו של דבר מה לעשות אנחנו לא אנשי מקצוע ולא השופטים בתחרות אנחנו רק אומרים את דעתנו ובגלל זה היא צריכה לקחת את זה בעירבון מוגבל.
לא ניסיתי לתקוף אותך או משהו ואני מקווה שזה לא התפרש ככה סך הכל לא הסכמתי עם מה שכתבת
בתור התחלה את לא יודעת אם למדתי כתיבה או לא אז אל תניחי עלי הנחות, את לא צריכה להתגונן בסך הכל חלקתי על דעתך ודבר שני ברור שזה דעתי הסובייקטיבית באותה צורה שמה שאת כתבת זה דעה סובייקטיבית שלך. זה כל הרעיון בכתיבה כל אחד אוהב משהו אחר, ומאותה סיבה בדיוק יש מלא ספרים שהצליחו וכמעט אף אחד מהם לא אותו הדבר מלבד הנחיות כלליות כי מה לעשות, כל אחד אוהב משהו אחר וזה סובייקטיבי. את נחושה משום מה להתנהג כאילו את יודעת יותר טוב מכולם כי לקחת שיעורים בכתיבה אבל אני יכול ללכת לעשרים שיעורי כתיבה אחרים שבהם יגידו לי דברים אחרים והסיבה לכך היא שכתיבה היא לא מדע מדוייק אלא אומנות ודברים שעובדים לאדם א לא בהכרח יעבדו לאדם ב והכל בסדר, זה לא הופך סיפור אחד לפחות טוב.
"מה גם שיש הבדל בין מוכנות לשמוע ביקורת לבין ביטול נותן הביקורת בהענקת פרח אלא למי שכותב לה את מה שהיא רוצה לשמוע ותו לא."
עד כמה שאני זוכר היא הגיבה לך יפה מאוד על הביקורת ולא רק ביטלה אותה, וכשכתבתי לה לקחת את הביקורת שלך לתשומת לבה אבל לא להתייחס רק עליה בלבד כמשוב על הסיפור שלה היא הסכימה איתי וכתבה שהיא לקחה לתשומת לבה את מה שכתבת אז אני לא מבין איזה חלק מפריע לך, הפרח?
"אבל היא לא מבינה איפה היא טעתה, לשם כך יש ביקורת"
שוב עד כמה שאני זוכר היא כתבה לך על הביקורת ומניין לך שהיא לא הבינה איפה היא טעתה? כי היא לא מחקה את השאלה או משהו בסגנון?
"(וגם אתה לא) כנראה ששניכם לא מבינים את זה."
לא ברור למה את מנסה לתקוף כשבסך הכל חלקתי על דעתך, אם את לא מסוגלת לנהל דיון על הביקורת וישר תוקפת אין לי על מה לדבר איתך. תעני למה שכתבתי ולמה שהתייחסתי כשעניתי למה אני לא מסכים עם הביקורת שלך, אל תניחי עלי הנחות ועל תתקפי כדי לנסות להתעלם ממה שכתבתי. אם את עדיין לא מסכימה עם מה שעניתי לך על הביקורת שלך (ותתייחסי למה שחלקתי עליו בלבד) אני יותר מאשמח אם תאירי את עיניי ותכתבי לי למה את חושבת שאני טועה (בלי תירוצים של אני למדתי כתיבה ואתה לא אז אני יודעת יותר טוב ואל תנסה בכלל לחלוק על דעתי. תתייחסי למה שכתבתי)
"וזה לא עניין של להסכים, אין כאן טענה, יש כאן ביקורת - זה עניין של ידע מקצועי."
כתבתי על זה כבר אז אני לא ארחיב אבל שוב, במקום להתנהג כאילו את יודעת יותר טוב מכולם תתייחסי באופן ספציפי למה שכתבתי לך ותעני למה לפי דעתך "המקצועית" אני טועה.
(כתבתי מקצועית לא מתוך כוונה לזלזל בך אלא מתוך כוונה שלקחת קורס כתיבה לא הופך אותך בבת אחת למקצוענית ויודעת כל. כמו שכתבתי כתיבה היא דבר סובייקטיבי וגם אם את חושבת ש"מקצועית" זה לא יעבוד אני לא מסכים כי שוב כתיבה היא לא מדע מדוייק הוא אומנות. בהקשר הזה אני רוצה להזכיר לך את הארי פוטר של גי קי רולינג שנדחה על ידי מלא הוצאות לאור כי הם חשבו שזה לא טוב אבל בסוף שזה כן יצא לאור זה הפך לאחד הספרים הנמכרים בעולם. וזה רק מוכיח שכתיבה היא דבר סובייקטיבי.
"יש לביקורת מטרה, שאם הוא פוחד ממנה, אז שלא יבקש מלכתחילה"
אני לא חושב שזה קשור לפחד כמו שזה קשור לאי הסכמה והכל בסדר את לא חייבת לאהוב כל דבר כדי שהוא יהיה טוב
עכשיו אני לא הולך לשחק אותה כאילו אני מבין גדול אני לא יודע אם היא תצליח בתחרות או לא כי הכל תלוי בשופטים בסוף, לא ניסיתי ללקק לה ואז היא תכשל כי היא תחשוב שמה שהיא כתבה מושלם. סך הכל הגבתי למה שאת כתבת שאני לא מסכים איתו, ובגלל זה כשאמרתי להסתכל על תגובות ולא לקחת אותם כאמת מוחלטת לא התכוונתי רק לביקורת שלך, התכוונתי גם לשלי, מה שהתכוונתי הוא שהיא צריכה לקחת הכל בעירבון מוגבל כי בסופו של דבר מה לעשות אנחנו לא אנשי מקצוע ולא השופטים בתחרות אנחנו רק אומרים את דעתנו ובגלל זה היא צריכה לקחת את זה בעירבון מוגבל.
לא ניסיתי לתקוף אותך או משהו ואני מקווה שזה לא התפרש ככה סך הכל לא הסכמתי עם מה שכתבת
אנונימי
"כתיבה היא לא מדע מדוייק" כתיבה היא מדע מדוייק, וכל השאר :אמלק, לא הולכת לבזבז את הזמן בלהסביר למישהו שמתגונן שאולי 'אני מניחה עליו שהוא לא למד כתיבה' כשמאידך טוען דבר כזה. אתה לא איש מקצועי, אני כן, אני עורכת ספרותית.
אנונימית
כתיבה היא חד משמעית לא מדע מדוייק וכמו שכתבתי כבר כדוגמא את גי קי רולינג והארי פוטר שלא הצליח במלא הוצאות לאור ובסוף כן הצליח והפך לאחד הספרים הנמכרים בעולם. לא ברור למה את מנסה להתעלם מהטענות שלי במקום להתייחס אליהם. כל הכבוד לך שאת עורכת ספרותית אבל זה לא אומר שאם לא תתייחסי לטענות שלי זה בהכרח הופך אותך לצודקת
אנונימי
אני לא הולכת להסביר לך למה אתה טועה בהנחה שכתיבה היא לא מדע מדויק ועוד מתמיימר לטעון באופן חד משמעי משהו שאתה לא מבין. וזה אבסורד שאתה משתמש בג'יי קיי רולינג בתור דוגמה בזמן שהארי פוטר הוא ספר שנכתב באמצעות אותו מדע מדוייק שאני, עורכים, סופרים וג'יי קיי רולינג משתמשים בו.
אנונימית
אני לא הולך להתווכח איתך אם דבר ראשון את לא חושבת שכתיבה היא לא מדע מדוייק בגלל שאת עובדת כעורכת ספרותית. עם כל הכבוד קצת מוזר לי שמישהי שהיא עורכת ספרותית לא יודעת שכתיבה היא דבר סובייקטיבי ולא מדע מדוייק. אני לא מבין למה את לא מתייחסת לטענות שלי בפני עצמן.
חוץ מזה בנוגע לקטע של ההזדהות עם הדמות, יש עוד מלא דרכים לגרום הזדהות עם אנשים גם עם לא מבינים אותם עד הסוף, לדוגמא אעבד מקומיוניטי שהיא דמות שקשה להזדהות איתה אבל מצד שני היא דמות אהובה ויש עוד הרבה דוגמאות לכך, זה סובייקטיבי
חוץ מזה בנוגע לקטע של ההזדהות עם הדמות, יש עוד מלא דרכים לגרום הזדהות עם אנשים גם עם לא מבינים אותם עד הסוף, לדוגמא אעבד מקומיוניטי שהיא דמות שקשה להזדהות איתה אבל מצד שני היא דמות אהובה ויש עוד הרבה דוגמאות לכך, זה סובייקטיבי
אנונימי
כל מי שדיברתי איתו על כתיבה או ששמעתי אותו מדבר בנושא ושאני יודע שהוציא ספרים אמר את אותו הדבר ושזה לא מדע מדוייק. אני לא רוצה לריב איתך, ואני פשוט לא מסכים, אין לי מה לדוש איתך בנושא הזה יותר
"זה אבסורד שאתה משתמש בג'יי קיי רולינג בתור דוגמה בזמן שהארי פוטר הוא ספר שנכתב באמצעות אותו מדע מדוייק שאני,"
אני לא יודע למה את חושבת שהתכוונתי בתור מדע מדוייק אבל לפי התגובה שלך אני חושב שאנחנו לא מדברים על אותו הדבר. לא אמרתי שאין כללים לכתיבה, אמרתי שיש כללים מסויימים אפשר לשבור אותם ועדיין הסיפור יהיה טוב. ברור לי שיש כללים לסיפור אבל זה לא הופך את זה למדע מדוייק כי לכל אחד מתאים משהו אחר ומשתמש בזה אחרת בסיפור שלו בהתחשב בסיטואציות.
"זה אבסורד שאתה משתמש בג'יי קיי רולינג בתור דוגמה בזמן שהארי פוטר הוא ספר שנכתב באמצעות אותו מדע מדוייק שאני,"
אני לא יודע למה את חושבת שהתכוונתי בתור מדע מדוייק אבל לפי התגובה שלך אני חושב שאנחנו לא מדברים על אותו הדבר. לא אמרתי שאין כללים לכתיבה, אמרתי שיש כללים מסויימים אפשר לשבור אותם ועדיין הסיפור יהיה טוב. ברור לי שיש כללים לסיפור אבל זה לא הופך את זה למדע מדוייק כי לכל אחד מתאים משהו אחר ומשתמש בזה אחרת בסיפור שלו בהתחשב בסיטואציות.
אנונימי
אני לא הולכת להתווכח איתך, אם יום יבוא ותלמד כתיבה ולא מילים מכובסות באינטרנט כמו 'כללי כתיבה' תבין.
אנונימית
אם לפי טענתך כתיבה היא דבר מדוייק בעל כללים שאסור לשבור וחייב לעקוב אחריהם למה לא כל האנשים אוהבים את אותם הספרים? (ברור לי שזה קשור למה אנשים מתחברים אבל אני מתכוון אם יש נושאים לדוגמא א ב ג ויש אותם בספר ואני אהבתי מאוד למה כשאני אקרא ספר אחר עם אותם נושאים שעוקב אחרי אותם כללים אני לא בהכרח אוהב את הספר?) שני הספרים יצאו לאור וזה אומר שלפי הטענה שלך שניהם עקבו אחרי הכללים הברורים של כתיבה כי אחרת לא היו מוציאים אותם לאור נכון?
אנונימי
"אני לא הולכת להתווכח איתך, אם יום יבוא ותלמד כתיבה ולא מילים מכובסות באינטרנט כמו 'כללי כתיבה' תבין."
אני באמת לא מבין אם את רצינית או שאין לך תשובה הגיונית לכל הטענות שכתבתי ולכן את מתייחסת אליהן בביטול כדי להצדיק את התשובה שלך
אני באמת לא מבין אם את רצינית או שאין לך תשובה הגיונית לכל הטענות שכתבתי ולכן את מתייחסת אליהן בביטול כדי להצדיק את התשובה שלך
אנונימי
אמרת שהארי פוטר עוקב אחרי אותם כללים וחלק מאותו "המדע המדוייק" של הכתיבה. אז למה כל שאר ההוצאות לאור האחרות לא הסכימו להוציא אותו לאור? אם לפי טענתך הוא עמד במבחן המדע המדוייק שלך?
אנונימי
התגובות שלך שמתחמקות מלהגיב תשובה אמיתית לגבי הטענות שאמרתי ורק מתייחסות אליהן בביטול זה ממש מוזר. אם את לא מסכימה עם משהו את צריכה להגיב בצורה עניינית למה זה לא נכון לא סתם להתייחס לכך בביטול
אנונימי
התגובה הזאת היא לשואלת השאלה - אני לא יודע להגיד לך בוודאות מה יעבוד ומה לא, אולי היא צודקת ואולי היא לא אני באמת לא יודע את צריכה במקום לשאול אנשים בסטיפס שאת לא מכירה ושעונים לך מאנונימי לקחת את זה לאיש מקצוע אמיתי שיגיד לך מה דעתו בנושא כדי שבאמת יגדל לך הסיכוי לזכות. אני באופן אישי לא מסכים עם אנונימית פה אבל זה לא בהכרח אומר שאני צודק, או שהיא צודקת לצורך העניין. אני באמת חושב שכדאי שתקחי את זה לאיש מקצוע אמיתי לא באינטרנט מאנונימי שאת לא יודעת מה המקורות שלו ולבחון את זה איתו, אולי להעביר לאיש מקצוע אחר כדי לקבל עוד דעה. הנקודה שלי היא שקחי את מה שאמרנו (גם את הדברים הרעים וגם את הטובים בעירבון מוגבל) ולכי לאיש מקצוע אמיתי ואולי הוא יעזור לך יותר לזכות בתחרות
אנונימי
קודם כל צא מההנחה שכל ספר שיוצא לאור הוא ספר טוב. מיליוני ספרים גרועים יוצאים כל יום. האינטרס של חברות הוצאה לאור הוא להרוויח מהוצאת הספר נטו, אתה טועה אם אתה חושב שהוצאות חושבות על איכות הספר, הן טומנות את היד בכיסו של הסופר. להוצאות לא אכפת שהספר יושב מאובק בבית של הסופר אחר כך. לא משנה להן אם הצלחת למכור אותו בחנות או שהחנות החזירה לך את הזוועה שכתבת. הוצאת ספר אצלן - קאצ'ינג. 40,000 שח של פראייר. הספרים הטובים באמת שנקנים בחנות ומצליחים לשרוד על המדף אלו ספרים שעברו מדע מדויק ואותם אתה קורא "אז איך זה שאני אוהב ספר כזה ולא אחר" רק שאתה לא יודע את זה, אבל עובדה שהם ממשיכים לשרוד בחנויות שמשם קנית אותם.
אנונימית
"אז למה כל שאר ההוצאות לאור האחרות לא הסכימו להוציא אותו לאור?" כי ג'יי קיי רולינג הבינה את הטעות שלה והלכה ללמוד כתיבה עד שבסוף הוצאה אחת קיבלה אותה. גם הארי פוטר היה נורא קודם. אבל פעם היה אכפת להוצאות מאיכות הכתיבה, היום לא.
אנונימית
"האינטרס של חברות הוצאה לאור הוא להרוויח מהוצאת הספר נטו,"
אני מסכים, אבל איך הם ירוויחו מהספר הרבה אלא אם כן הוא איכותי? בטח שיש להם אינטרס שהספר יהיה איכותי וטוב כי ככה הם מרוויחים ממנו הרבה, מצד שני את צודקת זה לא אומר בהכרח שכל ספר שמוציאים הוא טוב, אבל זה בדיוק הטענה שלי אם כתיבה הייתה מדע מדוייק למה לא כולם פשוט הולכים לפיו ומוציאים טונות של ספרים מצליחים? אם הייתה נוסחא כזאת לייצר ספר שכולם יאוהבו כי זה "מדע מדוייק" למה שחברות ההוצאה לאור שהאינטרס שלהם הוא להרוויח כסף לא יסננו ספרים לפי ההגדרה הזאת של "כתיבה טובה"? וככה הם ירוויחו ממנו מלא כסף?
תראי עוד פעם אני כותב את זה כי את מתעלמת מטענות שלי אז אני לא יודע אם ראית את מה שכתבתי כבר או לא, לא אמרתי שלכתיבה אין כללים שהופכים ספר ליותר טוב, אמרתי שיש כותבים ששוברים את החוקים האלה ועדיין מצליחים וזה אומר שזה לא מדע מדוייק ולא בהכרח מה שאת מחשיבה כטוב נכון גם למישהו אחר מאותה סיבה שאנשים שונים אוהבים דברים שונים.
"הספרים הטובים באמת שנקנים בחנות ומצליחים לשרוד על המדף אלו ספרים שעברו מדע מדויק ואותם אתה קורא "אז איך זה שאני אוהב ספר כזה ולא אחר" רק שאתה לא יודע את זה, אבל עובדה שהם ממשיכים לשרוד בחנויות שמשם קנית אותם."
אולי את צודקת ואולי לא אני לא יודע אבל אם מה שאת אומרת נכון, מה האינטרס של חברות ההוצאה לאור לא לסנן ספרים לפי המדע המדוייק הזה ולהרוויח יותר כסף? כי ספר שמוכר הרבה עותקים מרוויח מן הסתם יותר כסף מספר שמכר עותק אחד וצובר אבק
אני מסכים, אבל איך הם ירוויחו מהספר הרבה אלא אם כן הוא איכותי? בטח שיש להם אינטרס שהספר יהיה איכותי וטוב כי ככה הם מרוויחים ממנו הרבה, מצד שני את צודקת זה לא אומר בהכרח שכל ספר שמוציאים הוא טוב, אבל זה בדיוק הטענה שלי אם כתיבה הייתה מדע מדוייק למה לא כולם פשוט הולכים לפיו ומוציאים טונות של ספרים מצליחים? אם הייתה נוסחא כזאת לייצר ספר שכולם יאוהבו כי זה "מדע מדוייק" למה שחברות ההוצאה לאור שהאינטרס שלהם הוא להרוויח כסף לא יסננו ספרים לפי ההגדרה הזאת של "כתיבה טובה"? וככה הם ירוויחו ממנו מלא כסף?
תראי עוד פעם אני כותב את זה כי את מתעלמת מטענות שלי אז אני לא יודע אם ראית את מה שכתבתי כבר או לא, לא אמרתי שלכתיבה אין כללים שהופכים ספר ליותר טוב, אמרתי שיש כותבים ששוברים את החוקים האלה ועדיין מצליחים וזה אומר שזה לא מדע מדוייק ולא בהכרח מה שאת מחשיבה כטוב נכון גם למישהו אחר מאותה סיבה שאנשים שונים אוהבים דברים שונים.
"הספרים הטובים באמת שנקנים בחנות ומצליחים לשרוד על המדף אלו ספרים שעברו מדע מדויק ואותם אתה קורא "אז איך זה שאני אוהב ספר כזה ולא אחר" רק שאתה לא יודע את זה, אבל עובדה שהם ממשיכים לשרוד בחנויות שמשם קנית אותם."
אולי את צודקת ואולי לא אני לא יודע אבל אם מה שאת אומרת נכון, מה האינטרס של חברות ההוצאה לאור לא לסנן ספרים לפי המדע המדוייק הזה ולהרוויח יותר כסף? כי ספר שמוכר הרבה עותקים מרוויח מן הסתם יותר כסף מספר שמכר עותק אחד וצובר אבק
אנונימי
אין להן שום אינטרס, ההוצאות לאור (למעט הגדולות שמעטים יכולים להתקבל אליהן, לרוב מפורסמים בלבד) מושחתות, זה שוק בצע ועושק בדרגה הכי גבוהה שיש באיכות המינימלית של העריכה שהספר יהיה קריא, וזהו.
אנונימית
שמעי אין לי כוח להתווכח איתך וכבר מאוחר בלילה, אני מבין מה את מנסה להגיד שלכל הספרים המצליחים יש אותה נוסחא שבגללם היא עובדת אבל זה לא אומר (לפי דעתי לפחות) שספרים שלא עקבו אחרי הנוסחא שלך פחות טובים. אני לא חושב שזה קשור לרמת הכתיבה כמו לרמת הפרסום. בסוף הספרים שהכי נמכרים זה הספרים שאנשים אחרים המליצו עליהם או שכתובים על ידי סופרים מפורסמים והמוניטין שלהם טוב. אני לא חושב שזה קשור לרמת הכתיבה כמו שזה קשור לפרסום של הסופר ולפרסום שאנשים או חברות ההוצאה לצורך העניין נותנות לספר.
יכול להיות שאת צודקת וזה נוסחא אבל אני לא חושב ככה ואני עייף אז אני חותך מהשיחה ואם את רוצה לענות באופן אובייקטיבי לכל הטענות שלי בלי להתעלם מהם אני אנסה לענות עליהם בבוקר לילה טוב
יכול להיות שאת צודקת וזה נוסחא אבל אני לא חושב ככה ואני עייף אז אני חותך מהשיחה ואם את רוצה לענות באופן אובייקטיבי לכל הטענות שלי בלי להתעלם מהם אני אנסה לענות עליהם בבוקר לילה טוב
אנונימי
"אין להם שום אינטרס, ההוצאות לאור (למעט הגדולות שמעטים יכולים להתקבל אליהן, לרוב מפורסמים בלבד) מושחתות, זה שוק בצע ועושק בדרגה הכי גבוהה שיש באיכות המינימלית של העריכה, וזהו."
יכול להיות אבל עדיין יש להם אינטרס כי ספר שמוכר הרבה עותקים = ספר שמכניס יותר כסף אז מן הסתם שיש להם אינטרס שהספר יהיה כתוב ברמה יותר גבוהה
יכול להיות אבל עדיין יש להם אינטרס כי ספר שמוכר הרבה עותקים = ספר שמכניס יותר כסף אז מן הסתם שיש להם אינטרס שהספר יהיה כתוב ברמה יותר גבוהה
אנונימי
לא, פשוט לא. תבין. שיהיה קריא היום זה המקסימום.
אנונימית
איך אני אבין אם את מסרבת להסביר ולא מתייחסת למה שאני כותב. איך יכול להיות שלחברות ההוצאה אין אינטרס שהספר יהיה כתוב טוב אם זה אומר שהם ירוויחו ממנו יותר כסף
אנונימי
כי הוצאות לאור לא מציעות עריכה ספרותית, זה ההבדל. עריכה ספרותית היא מה שעושה ספר טוב בעזרת נוסחות מדעיות מדוייקות. הוצאות ספרים מציעות רק עריכה לשונית, מה שעושה ספר קריא.
אנונימית
מה הקשר אבלל^
זה שהם לא מציעות עריכה ספרותית לא אומר שאין להם אינטרס שספר יהיה טוב
כי ספר שמוכר יותר עותקים = יותר כסף
אז ברור שגם אם לא מציעים את זה עדיין יש להם אינטרס שספר יהיה טוב
זה שהם לא מציעות עריכה ספרותית לא אומר שאין להם אינטרס שספר יהיה טוב
כי ספר שמוכר יותר עותקים = יותר כסף
אז ברור שגם אם לא מציעים את זה עדיין יש להם אינטרס שספר יהיה טוב
אנונימי
אני כותב את זה שוב כדי ששואלת השאלה לא תפספס את זה כי אני באמת חושב שזה חשוב
התגובה הזאת היא לשואלת השאלה - אני לא יודע להגיד לך בוודאות מה יעבוד ומה לא, אולי היא צודקת ואולי היא לא אני באמת לא יודע את צריכה במקום לשאול אנשים בסטיפס שאת לא מכירה ושעונים לך מאנונימי לקחת את זה לאיש מקצוע אמיתי שיגיד לך מה דעתו בנושא כדי שבאמת יגדל לך הסיכוי לזכות. אני באופן אישי לא מסכים עם אנונימית פה אבל זה לא בהכרח אומר שאני צודק, או שהיא צודקת לצורך העניין. אני באמת חושב שכדאי שתקחי את זה לאיש מקצוע אמיתי לא באינטרנט מאנונימי שאת לא יודעת מה המקורות שלו ולבחון את זה איתו, אולי להעביר לאיש מקצוע אחר כדי לקבל עוד דעה. הנקודה שלי היא שקחי את מה שאמרנו (גם את הדברים הרעים וגם את הטובים בעירבון מוגבל) ולכי לאיש מקצוע אמיתי ואולי הוא יעזור לך יותר לזכות בתחרות
התגובה הזאת היא לשואלת השאלה - אני לא יודע להגיד לך בוודאות מה יעבוד ומה לא, אולי היא צודקת ואולי היא לא אני באמת לא יודע את צריכה במקום לשאול אנשים בסטיפס שאת לא מכירה ושעונים לך מאנונימי לקחת את זה לאיש מקצוע אמיתי שיגיד לך מה דעתו בנושא כדי שבאמת יגדל לך הסיכוי לזכות. אני באופן אישי לא מסכים עם אנונימית פה אבל זה לא בהכרח אומר שאני צודק, או שהיא צודקת לצורך העניין. אני באמת חושב שכדאי שתקחי את זה לאיש מקצוע אמיתי לא באינטרנט מאנונימי שאת לא יודעת מה המקורות שלו ולבחון את זה איתו, אולי להעביר לאיש מקצוע אחר כדי לקבל עוד דעה. הנקודה שלי היא שקחי את מה שאמרנו (גם את הדברים הרעים וגם את הטובים בעירבון מוגבל) ולכי לאיש מקצוע אמיתי ואולי הוא יעזור לך יותר לזכות בתחרות
אנונימי
זה הקשר, אין ספר טוב בלי עריכה ספרותית. אתה יודע כמה ספרים שיוצאים לאור לא מצליחים? אז הנה לפי נתונים - "99% מהכותרים המודפסים לעולם לא ימכרו מספיק עותקים כדי להחזיר את כל העלויות הכרוכות ביצירתם והוצאתם לאור" "השיעור האמיתי של ספרים רווחיים עשוי להיות 1 ל-1000, " .מרוצה עכשיו? רק 1% מצליח. עכשיו תיקח את הנתון הזה ותסתכל על תחרות כתיבה, זה אותם סיכויים.. וכשאתה אומר לה "אין דרך שעובדת לכתוב זה לא קשור לרמת הכתיבה, לפי מה שאת אוהבת" אתה רק הורס לה יותר את הסיכויים לזכות..כי אתה אומר לה תעשי את הטעות של כל ה99%. למה אתה סתם מתווכח עם עובדות, להוצאות אין אינטרס שהספר יצליח, רק יצא לאור, הן מרוויחות על הסופר לא על הספר זו האמת המרה
אנונימית
שואל השאלה:
אני לא הולכת להגיב על רוב מה שנאמר פה.
אני רק רוצה לכתוב הודעה לאנונימית-
כתיבה זה מדע מדוייק? ברצינות, זו נשמעת לי כמו אמירה אומללה.
יש סיבה שכתיבה היא מקום להבעה, כמו שאר האומנויות. יש סיבה שלא אוכל לכתוב את הרגשות שלי בתור משוואה מתמטית.
כמובן, יש אנשים שינצלו כל דרך מדוייקת ליצור אומנות, וזה לא בהכרח רע. לאונרדו דה וינצ'י למשל, אני מאמינה שכשיצר את המונה ליזה הציור נוצר בדרך מדעית ונוסחתית מאוד.
האם תוכלי לחוש רגש מסויים מעבר להתפעלות כשתסתכלי על הציור? אני בספק.
אמנות שנוצרה בנוסחתיות כמעט בוודאות תוכלי להסיק שהיא אומנות קרה(יש יוצאי דופן אבל לא אכנס אליהם).
ואם זו הייתה הדרך היחידה ליצור אומנות, אני מצטערת אבל הייתי פורשת. איזו דרך אומללה זו ליצור אומנות, ברצינות, הייתי פונה כבר ללמוד פיזיקה, שם יש יותר חופש מחשבה.
אף אחד לא אמר שאני רוצה לפרסם ספרים בעתיד. ולעזאזל, מעולם לא ציינתי שלזכות בתחרות זו כל מטרתי בחיים, נכון לרגע זה.
כל מה שרציתי היה קטע שאוכל לעמוד מאחוריו, ואם הייתי מקבלת את החלק השלישי בביקורת שלך, לא הייתי מסוגלת לעמוד מאחורי הקטע(כפי שציינתי, החלר הראשון לא היה רלוונטי בכלל, ואת החלק השני, שקלתי ולקחתי לתשומת ליבי, אני עוד מתלבטת מה לעשות איתו).
ולאנונימי- אני מקווה שאוכל למצוא עזרה מקצועית בזמן, כי לא נשאר הרבה ממנו עד להגשה. אבל גם אם לא אצליח למצוא, הזכייה היא לא כל עולמי ואהייה בסדר גם אם אפסיד בתחרות וגם אם לא אגיש שום דבר.
תודה על הנסיונות של שניכם לעזור, אני מעריכה את זה מאוד
אני לא הולכת להגיב על רוב מה שנאמר פה.
אני רק רוצה לכתוב הודעה לאנונימית-
כתיבה זה מדע מדוייק? ברצינות, זו נשמעת לי כמו אמירה אומללה.
יש סיבה שכתיבה היא מקום להבעה, כמו שאר האומנויות. יש סיבה שלא אוכל לכתוב את הרגשות שלי בתור משוואה מתמטית.
כמובן, יש אנשים שינצלו כל דרך מדוייקת ליצור אומנות, וזה לא בהכרח רע. לאונרדו דה וינצ'י למשל, אני מאמינה שכשיצר את המונה ליזה הציור נוצר בדרך מדעית ונוסחתית מאוד.
האם תוכלי לחוש רגש מסויים מעבר להתפעלות כשתסתכלי על הציור? אני בספק.
אמנות שנוצרה בנוסחתיות כמעט בוודאות תוכלי להסיק שהיא אומנות קרה(יש יוצאי דופן אבל לא אכנס אליהם).
ואם זו הייתה הדרך היחידה ליצור אומנות, אני מצטערת אבל הייתי פורשת. איזו דרך אומללה זו ליצור אומנות, ברצינות, הייתי פונה כבר ללמוד פיזיקה, שם יש יותר חופש מחשבה.
אף אחד לא אמר שאני רוצה לפרסם ספרים בעתיד. ולעזאזל, מעולם לא ציינתי שלזכות בתחרות זו כל מטרתי בחיים, נכון לרגע זה.
כל מה שרציתי היה קטע שאוכל לעמוד מאחוריו, ואם הייתי מקבלת את החלק השלישי בביקורת שלך, לא הייתי מסוגלת לעמוד מאחורי הקטע(כפי שציינתי, החלר הראשון לא היה רלוונטי בכלל, ואת החלק השני, שקלתי ולקחתי לתשומת ליבי, אני עוד מתלבטת מה לעשות איתו).
ולאנונימי- אני מקווה שאוכל למצוא עזרה מקצועית בזמן, כי לא נשאר הרבה ממנו עד להגשה. אבל גם אם לא אצליח למצוא, הזכייה היא לא כל עולמי ואהייה בסדר גם אם אפסיד בתחרות וגם אם לא אגיש שום דבר.
תודה על הנסיונות של שניכם לעזור, אני מעריכה את זה מאוד
אנונימית
כל הכבוד
אני מסכים עם כל מה שכתבת לגבי זה שכתיבה היא לא מדע מדוייק, זה מה שהתווכחתי עם אנונימית ולא הבנתי מה קורה כי עד כמה שאני יודע זה לא
אנונימי