אני פשוט מרגישה שאי אי אי אפשר לחיות לצידם. כשהם יוצאים לרחוב לחלק סוכריות כחגיגה על המוות שלנו. ומסתלבטים עלינו ברשתות החברתיות ואלה לא אנשים שהם בארגון עצמו. אני בטוחה שיש שם אנשים שלא תומכים בטרור אבל אין מה לעשות היחידים שהם צריכים להאשים זה את האנשים שלהם. אי אפשר לחיות לצידם זה פשוט פחד יום יומי ואני מרגישה שזה או הם או אנחנו.