בעיה באיבר מין - אני בן 15, לא עברתי ברית מילה. כשאין ברית מילה יש מין כמו עור כזה שנפתח, הוא אמור להפתח עד הסוף ואצלי הוא נפתח עד הסוף רק כשהוא הוא במצב רפוי, וכשהוא עומד אז העור לא נפתח עד הסוף.

זה פשוט מאוד - אל תתבייש פנה לרופא המשפחה או הילדים שלך, שיפנה אותך לאורולוג, אצלו בטוח שתקבל את התשובה הכי מתאימה. בכל זאת יש בעייה קטנה, בד"כ בגיל כזה דרוש ליווי מבוגר, אבל אם אתה מתבייש לבקש מההורה שלך או מבוגר אחראי, נסה בכל זאת לפנות לרופא המשפחה או הילדים אליו אתה שייך ותסביר לו שזה משהו אישי שאתה מבקש לדבר רק איתו, אני מאמין שהוא יסכים, או יציע פתרון, זה התפקיד שלו אל תפחד.

בהמשך לתשובה הקודמת, אני לא מומחה בנושא אבל, ע"פ כל מה ששמעתי עד היום ובלי קשר לדת, אומרים שברית מילה היא דבר שבריא לאיבר המין במיוחד מבחינה היגיינית ובמקרה שלך זה בכלל יכול לפתור לך את הבעייה, אמנם זה סיפור קצת כואב אחרי שההרדמה עוברת אבל זה חולף במהרה. תשקול ללכת על זה.

שלא תעז לבצע את כריתת הערלה! כריתת הערלה = כריתת הדגדגן = דיכוי התשוקה המינית. השחתת הפין בניתוח החובבני של ברית מילה הינו מנהג פרימיטיבי וברברי, שמאפיין את הערבים המוסלמים, הבדואים ושבטים פרימיטיביים ביבשת השחורה. מנהג זה נועד לדכא את תשוקתו המינית של הגבר, כדי שלא ישחית זרע לבטלה, דהיינו, שלא יאונן, כמצוות החרדים ההזויה. העורלה אינה סרח עור מיותר אלא מנגנון תנועתי מופלא, שנע למעלה ולמטה בעת הזקפה, כמו בוכנה. תנועות אלה מענגות את הגבר ומסייעות לאישה להנות ממשגל נטול כאבים וצריבות. העורלה מכילה אלפי קצות עצבים שנועדו לענג את הגבר בעת המגע המיני/האוננות, כשם שהדגדגן מענג את האישה גם בלא חדירה. גברים שכרתו את העורלה בגיל מבוגר מעידים על ירידה חדה בתשוקה המינית. כשיש ערלה, האישה אינה חשה בכאבים כאשר הפין גדול וקשיח. כמו כן כאשר הפין קטן, התנועות המופלאות של העורלה מאפילות על הגודל. במקרא נכתב: "ומלתם את עורלת לבבכם", דהיינו, יש להסיר את הרוע מהלב ולא רקמה בריאה מגופו של תינוק חסר ישע, ללא הסכמתו. לא בכדי מצוות המילה כלל אינה מופיעה בעשרת הדברות. ברית מילה היא התעללות בחסר ישע! זהו הניתוח היחיד בעולם שנעשה ללא הרדמה, ע"י חובבן בלתי מוסמך שלא למד רפואה וכירורגיה, המכונה ''מוהל'', תמורת בצע כסף. הניתוח נעשה על שולחן בלתי סטרילי, באולם אירועים מזוהם, לעיני קהל רב, המצחקק על דמו של התינוק, כשהוא שבע מאכילת עופות שחוטים ולעיתים שתוי. ברית מילה היא משחטה במסווה של מצווה! אצל התינוק העורלה דבוקה לפין. לפיכך, כדי להסירה, מבצע המוהל את הפרדת העורלה המכאיבה בצפורניו המזוהמות, (= הפריעה), גם כן ללא הרדמה. עינוי זה עובר התינוק כשעה לפני טקס הברית, שבו נעשה רק החיתוך המכאיב. התינוק מגיע לטקס חסר כוחות. אם התינוק אינו בוכה, אל תשמחו, כי זהו סימן שהוא בהלם. שיא הטירוף הינו מציצת הפין המדמם ע"י פיו המזוהם של המוהל, לעיני הקהל הנבער, דבר שגורם לעיתים להרפס, נגיף שלעולם לא ייעלם מגוף הנדבק, נגיף שגורם אף לתמותת תינוקות. פעוטות רבים מובאים לבתי החולים עקב דימום יתר, חלקם אף נפטרים. מסתירים מאתנו מידע זה. ראה כתבה של אמנון לוי בנושא. בגן הילדים, בבית ספר ובצבא לא מסתובבים עירומים ולא עושים "אודישן" לפין. זו לא סיבה להשחית איבר חשוב מגוף הגבר! ברית מילה אינה מונעת איידס, על פי כל המחקרים המדעיים (יש להתעלם ממחקרים מדומים שמפיצים החרדים על חווית הטבח ועל יתרונות הניתוח). בישראל אחוז חולי האיידס הוא אדיר ונמצא בעלייה מתמדת, חרף המילה! אנו האויבים של ילדינו עקב בורות ואי קריאת החומר המדעי הרב בנושא.

קיום מצות ברית מילה אינו לצורך תועלת רפואית אלא אך ורק לצורך עבודת האלוהים. התלמוד מבהיר באופן חד משמעי שברית המילה בהחלט מהווה סיכון רפואי! המילה מוגדרת בהלכה כסכנת מות. למרות זאת קובעת ההלכה שצריך לבצע את ברית המילה משום שכך ציוונו האלוהים. בסיפור האונס של דינה בת יעקב (בראשית ל''ד) אמרו חז"ל על דינה, שנבעלה לשכם בן חמור, אשר כמובן לא היה נימול, כי מרוב הנאתה במשגל עם ערל (חרף האונס), היא חפצה להשאר במחיצתו. אחיה של דינה, שמעון ולוי, נאלצו לקחת אותה ממנו בכוח... לפיכך פרשו חז''ל כי ''הנבעלת מן הערל קשה לפרוש''... ועל כך כתב גדול הפוסקים בכל הדורות, הרמב"ם, (שהיה רופא דגול) ב''מורה נבוכים'' חלק שלישי, פרק מ''ט: " ולא ניתנה מצווה זו (ברית המילה) להשלים חסרון הבריאה, רק להשלים חסרון המידות והנזק הגופני המגיע לאבר ההוא הוא המכוון וכו’ אבל תחסר בו התאווה היתרה על הצורך, והיות המילה מחלשת כוח הקושי (את הזיקפה) ופעמים שתחסר ההנאה הוא דבר שאין ספק בו כי האבר כשישפך דמו ויוסר מכסהו (הערלה) מתחילת בריאתו יחלש בלי ספק, וכלומר- המטרה היא להקטין אצל גברים יהודים את הכושר וההנאה המיניים ואצל נשים יהודיות את הפיתוי מהנאה מינית יתרה הנובעת מיחסי מין מענגים עם ערל. מאליו מובן שתומכי מצוות המילה כיום אינם מרבים להשתמש בנימוקים אלה (הדומים, אגב, דמיון רב לנימוקים שמביאים בארצות אפריקה להצדקת המנהג של כריתת הדגדגן לנשים, הנפוץ שם מאד). טענה נוספת אשר כן מרבים לשמוע בויכוח היא ש"צריך למול כדי שתישאר זהות יהודית". המונח "זהות יהודית" אינו קיים בהלכה היהודית. ההלכה מתייחסת למחלל שבת בפרהסיא בחומרה רבה יותר מאשר ליהודי שלא עבר ברית מילה! כך נפסק בשו"ע, הלכות שחיטה ס"ב, שמחלל שבת שחיטתו פסולה והערל שלא מל שחיטתו כשרה. ברית מילה נועדה למנוע מהגבר את האוננות (השחתת זרע לבטלה) שזוהי שערורייה שאין בילתה.

להלן רשימת מקצת מדינות העולם החשוכות בהן נימולה רוב אוכלוסיית הזכרים: אוזבקיסטן, אזרבייג'אן, אינדונזיה, איראן, אלבניה, אלג'יריה, אפגניסטן, אריתריאה, אתיופיה, בחריין, בנגלדש, ג'יבוטי, גיאורגיה, גמביה, דרום אפריקה, דרום קוריאה, קונגו טג'יקיסטן, טונגה, טוניסיה, טורקיה, טורקמניסטן, ישראל, כווית, לבנון, לוב, מלזיה מצרים, מרוקו, ניגריה, ניז'ר, סודאן, סומליה, סוריה, סמואה, עיראק, ערב הסעודית, פיליפינים, פקיסטן צ'אד, קזחסטן, קטאר, קמרון ותימן. הרשימה מדברת בעד עצמה... ברוב המדינות הללו מבוצעת המילה מטעמי דת. הרשימה מוכיחה כי מדובר בעיקר במדינות ערביות-מוסלמיות, מהמזרח התיכון, מהיבשת השחורה ומהעולם השלישי.. המילה אינה כלל מאפיין של היהדות. היא מאפיין של ציבור פרימיטיבי, ברברי ונבער, שטובח את עטרת פין ילדיו באכזריות נוראית, בלי שום הצדקה רפואית, על-פי כל המחקרים. בחלק מהמדינות הפרימיטיביות הנ"ל כורתים אף את דגדגן הילדות (=ברית מילה לנשים). אותה אכזריות פגאנית ואותה מטרה - דיכוי התשוקה המינית. אין לנו שום צורך לחזור על מעשהו ההזוי של איזה עיראקי אגדי בן 99, אברהם, שחתך לעצמו את איבר מינו בגיל 99, כמעט שחט את בנו יצחק וגרש למדבר את בנו ישמעאל ואת הגר פילגשו בלי שום רגש אנושי. ברית מילה הוא מנהג אלילי חשוך ואכזרי של שושלת המלכים במצרים שהיהודים אימצו. חיתוך איבר המין

wow איריס, 3 דפים היית צריכה כדי לומר לו, לא לעשות ברית מילה. א. אני מסכים עם רוב מה שאמרת מבלי להיות צמחוני, אנטי דתי, הומו או נוצרי. ב. הפנתי אותו לרופא אורולוג לא לרב שרלטן עם "ציפורניים מזוהמות", דרך אגב אני מכיר מוהלים סטריליים ואחראיים מאוד. מאידך אני מכיר רופאים מזוהמים ומסריחים שלא הייתי מרשה להם לגעת בכלב שלי. לשאר הטענות, את מוזמנת לבוא ולגלות שאיבר המין נטול העורלה שלי מתפקד כהלכה, אינו סובל משום בעייה שהזכרת ואני וזוגתי שתחייה נהנים מסקס כל פעם מחדש, לפעמים יותר מפעמיים בשבוע למרות שאנחנו כבר קרובים לנכדים.. לגבי אוננות, לשמחתי כשזה יורד מפעמיים בשבוע האוננות היא תחליף מצויין גם עם איבר ללא עורלה, כנראה שלאישה יותר קל לטעון טענות טיפשיות, כשאין לה צורך להתמודד עם עורלה שלא נפתחת ובאמת משבשת את התיפקוד המיני. אם איני טועה, מילת דגדגן אסורה בישראל ולמעט באוכלוסיות מוסלמיות קיצוניות לא קיימת פה בכלל. כמו בכל פעולה כירורגית שמבוצעת בידי אדם שלא הוסמך לכך, יש מקרים של רשלנויות שמסתיימים לא טוב, אך קיימים מליונים של גברים שמסתובבים עם איבר ללא עורלה, מקיימים יחסי מין מעולים, מאוננים, משתינים ישר ומתגאים באיבר מינם שלא מאכזב אותם פעם אחר פעם.. נסי לבדוק אצלך מדוע את כ"כ אנטי, גם כשמדובר פה במקרה שאינו קשור לדת אלא לצורך רפואי גרידא, אולי יש שאלה קטנה שאת צריכה לשאול בסטיפס... בעילום שם?!

הידען הגדול. נקל להבחין כי הינך חרדי שמנסה להגן בחירוף נפש על המנהג הברברי של השחתת הפין הגברי. לא תוכל להתמודד עם המחקרים הרבים שמוכיחים את היפוך טיעוניך. עקב בורותך אני מביאה את המאמר הבא לגבי ''נזקים וסיבוכים של ברית מילה''. של ברית (מתוך מחקרם של ויליאמס וקאפילה אשר פורסם בכתב העת ''בריטיש ג'ורנל אוף סרג'רי'' ■ כאב נוראי. זהו הניתוח היחיד בעולם שנעשה ללא הרדמה ע''י חובבן שכלל לא למד רפואה וכירורגיה. יש תינוקות שנפגעים בסיבוך הקרוי הלם תת נפחי. הלם זה נובע מאיבוד דם ניכר או מאובדן נוזלים חמור, מצב שבו משאבת לב התינוק אינה מספקת לרקמות את הדם הדרוש להן. לתינוק בן 8 ימים כמות הדם הינה 200 עד 250 סמ''ק בלבד. לרובנו אין הערכה לכמויות כה קטנות, כמו גם למוהל שאינו כירורג. סיכון יתר להלם תת נפחי ישנו במקרים של חוסר בשלות של מערך הקרישה בתינוק. זהו סיבוך מאוד בעייתי, שבא לידי ביטוי בהתנהגות מנומנמת של התינוק, תגובה שבאה בעקבות איבוד דם, כתוצאה מקרישת דם או מפגיעה בעורק הראשי. איבוד דם מוביל לבעיות בהובלת החמצן מהגוף אל המוח. התנהגות רגועה בצורה חריגה של התינוק טעונה בדיקה מיידית. דימום יתר עלול להביא למוות כתוצאה מאובדן דם. הדימום יכול להתרחש שעות לאחר הניתוח.■ היצרות פתח השופכה. בעקבות כריתת העורלה נותרת העטרה של הפין חשופה לחיכוך מתמיד בחיתול ולאחר מכן בתחתונים. עור העטרה עובר תהליך התייבשות והתקשות והוא מאבד מלחותו ומרגישותו (התקרנות). זוהי תגובה דרמטולוגית של העור שהופך מגורה בעקבות החשיפה והשפשוף המתמיד של העור עם החיתול בשלב הראשוני ועם התחתונים בשלב מאוחר יותר. התוצאה היא ירידה במידת התחושה בעטרה ופגיעה בתשוקה המינית בגברים בוגרים.. הדבר עלול אף לגרום לצמצום הפתח המיועד להטלת השתן. חסימת צינורות השופכה כתוצאה מנפיחויות עלולה למנוע מתן שתן ולגרום לכאב. כאשר נוצר קושי בהטלת שתן נוצרים לחצים לא טבעיים על שלפוחית השתן ואצירת שתן. הדבר מצריך ניתוח כירורגי בהרדמה מלאה, שבו מורחבת פיית השופכה המוצרת. הורים רבים אינם מודעים לכך כי הדבר הינו סיבוך של טבח ברית המילה.. צריבה בעת מתן שתן נפוצה יותר בקרב נימולים. ■ זיהום / דלקת פי השופכה כתוצאה מאובדן ההגנה של העורלה על הפין. הפין הגלוי, ללא כיסוי העורלה, הופך אותו ליותר חשוף לזיהומים. דלקת מקומית וכן פיסטולה באיבר המין לאחר ניתוח הברית. ■ הרפס כתוצאה ממציצת הפין המדמם ע''י פיו המזוהם של המוהל, לעיני הקהל המצחקק.. על-פי ההלכה, המוהל מוצץ בפיו את דם פין התינוק המדמם. אם למוהל יש הרפס, הוא עלול להדביק את התינוק בחיידק נוראי זה שילווה אותו כל חייו.■ חיתוך לא סימטרי של עור מהפין המותירה את הפין במצב קוסמטי מעוות ומצריכה ניתוח חוזר לתיקון הפין. ■ פין קבור או פין חבוי – כאשר נותרת רקמה פנימית עודפת של העורלה העוטפת את הפין, העטרה נותרת חבויה בתוכה והפין נדחק לאחור, אל השומן של בסיס הפין ובראשו טבעת של שארית העורלה הכרותה. ■ כריתת יתר עודפת של חלק מעטרת הפין. (הדבר נגרם כאשר המוהל מותח את העורלה במהלך הניתוח ואז מבצע את החיתוך. מיד ברגע החיתוך העור שנותר קופץ בחזרה לאחור וגזע הפין עצמו נותר חשוף) הדבר עלול להביא להטיית הפין לפנים בגיל מבוגר יותר. פגם זה מתגלה לעיתים רק בגיל ההתבגרות. חוסר עור מוגזם גורם לקשיים בזיקפה ולכאבים בעת הזיקפה, סבל לכל החיים לנימול האומלל. כמו כן היווצרות רמת עור המגשרת בין העטרה לאזור העורלה המוסרת. גשר זה עלול למנוע תנועה חלקה של העור על הפין ולגרום לכאב בעת הזיקפה. כמו כן הפין עלול לקבל צורת בננה למשל, פגם בלתי אסתטי, שאף הוא פוגם בפיזיולוגיה של המשגל. במקרים מסוימים נדרש טיפול ניתוחי פלסטי לתיקון העיוות.■ הידבקויות – הידבקות שולי העורלה לעטרה, היווצרות גשרי עור. זהו סיבוך קוסמטי שניתן לזהות זמן קצר אחרי ניתוח ברית המילה.■ נמק בפין המצריך כריתה מלאה או חלקית של הפין. כאשר מתבצעת חבישה הדוקה מידי של הפין ע''י מוהל שלא למד רפואה, עלולה העטרה לעבור נמק מחוסר מעבר דם אליה. גם זיהום מתמשך עלול לגרום לאותה תוצאה.■ דיכוי תשוקת הגבר, שכן עורלת הגבר = דגדגן האישה. העורלה היא מנגנון תנועתי מופלא שנע למעלה ולמטה בעת הזיקפה.. מנגנון זה נועד לענג את הגבר כמו שהדגדגן מענג את האישה. כריתת העורלה מחסלת כליל מנגנון מופלא זה ובכך נוצרת פגיעה קשה בפיזיולוגיה של המשגל ובחוויה המינית. בת הזוג של הנימול תהנה פחות ממין עקב העדר תנועות הפלא של העורלה והמגע הקטיפתי שלה, שנועד למנוע כאבים וצריבות. מטרת המילה שהגבר לא יוציא זרע לבטלה ואכן הנימול מתאמץ יותר כדי לאונן, לעומת הערל, פעולה טבעית שנועדה לענג את הגבר הרווק, הגרוש, האלמן, ו/או הנשוי לאישה קרירה.■ אובדן הולך וגובר של תחושת העטרה. זוהי התלונה הנפוצה ביותר בקרב נימולים מבוגרים, אשר מקצתם מדווחים על צורך בגירוי עד כדי כאב כדי להגיע לסיפוק מיני. דהיינו סכנת אימפוטנציה וסכנת פליטה מוקדמת של הזרע וחוסר שליטה על מועד השפיכה, דבר שפוגע קשות בתיפקוד המיני

צריך קצת סבלנות.
"הבגרות המינית" של איבר המין יכולה להתאחר קצת, ישנה אפשרות שהבחור לא היה
מודע לאופן הפעולה של העורלה, ולא ניסה "להתאמן" להכינה למלוא מיצויה.
מה שצריך לעשות הוא, תרגילי מתיחה, העור אלסטי מאוד, ועם קצת סבלנות "ורצון טוב"
הכל יהיה בסדר, ואפילו אם העורלה עדיין סוררת, אין הדבר צריך להפריע לקיום יחסי מין.
ישנם קרמים מיוחדים סטרואידים הבאים להקל על העור במשימתו, וביחד עם "שכנוע"
מתמיד בתרגילים הדבר יפתר.
הבעיה שאני רואה נמצאת בעובדה שהרוב המכריע של הרופאים בישראל הינם נימולים
והינם סובלים מחוסר מידע או מידע מטעה עוד מתקופת לימודיהם, וזה פרק בפני עצמו
שלא כרגע המקום להרחיב, וכמו כן גברים נימולים (גם רופאים) נוטים לגלות איבה
לפין השלם מסיבות פסיכולוגיות, לכן ישנה סכנה ממשית מצד אנשי רפואה כאלה
לנסות לשכנעו לכרות מאיבר מינו, ישנם אינספור גברים המבכים את רגע החלטתם האומללה
ואין בנמצא להחזיר לאחור את רוע הגזירה.
רק גברים נימולים יעשו "מחקרים" מפוברקים כדי להצדיק את נכותם ולאושש את גאוותם הפצועה, רק
גברים נימולים דתיים יאבקו לכרות מאברי מין של עוללים חסרי ישע וגברים תמימים בהסתה
ובאיומים שקריים, זוהי מלכודת פתאים ומעשה עוולה שנעשה בכפייה ובערמומיות, גם בחברות
שבהן נהוג למול ילדות ונשים, התופעה מקודמת באנשי דת ורפואה באותה נוכלות ובאותה אכזריות.
גברים שלמים לעולם לא "יחקרו" נבלה כזו, גבר שלם באיבר מינו יזדעזע לעצם הרעיון הטפשי.

רבים וחכמים נתנו לך מענה. כל אחד ונימוקיו החזקים והמשכנעים. יש צדק רב בטענות נגד ברית כפי שיש ערך רב ליהדות ומנהגיה, שאולי היו נכונים בזמנם. העובדה הרפואית הפשוטה היא, שהעורלה דבוקה לראש הפין בילדות, ולעת בגרות מתחילה להשתחרר מעצמה. בגילך יתכן שהפין שלך חביב ומפותח, נאה ומסב הנאה, אך טרם השלים מסלול והוא בתהליך הבשלה, כך שבעוד חודשים מעטים, בעת זיקפה, תיסוג לה העורלה מעל ראשו הגלוי של פינך ויבוא השקט בלבך. יחד עם זאת, ולא בקלות, אשתף אותך בכך שעברתי התנסויות בשני המצבים. לא מלו אותי בגיל המקובל, אלא מאוחר הרבה יותר, כהתנגדות לכפיה הדתית. מסיבה זו, השוחט היה רופא מהולל אך מקולל ולא מוהל שנהנה למצוץ דם מפין של תינוק (לפעמים דרך קשית). היות והיה סטרילי אך בלתי מנוסה, מלאכתו נראתה כך גם הןא. רק בגיל מבוגר העזתי לבצע שיפוצים, זאת לאחר שאת השנים של ההתבגרות עברתי עם איבר פגום. כמו כולם כמעט, השווינו. כמו כולם כמעט היו לי התנסויות ראשונות ומן הסתם חוויתי את המוזרות שלי ככאב גדול. לאחר ביצוע השיפוץ, נשארו פגמים. אולי רק אני מרגיש בהם. בוודאות אני יכול לזהות את התחושה בפין בעת גירוי מיני, עם ובלי עורלה. ולכן, המסקנה שלי, גובשה בהתבסס על ניסיון מעצבן ומעניין שאני מניח שאין רבים שחוו: איך זה עם ובלי בגיל ההתבגרות ואיך זה עם ובלי בגיל בוגר. והמסקנה הזאת אומרת שלעולם לא אכפה על תינוק להפרד מחלק מגופו בשמו של שום טקס עתיק, וכנגד שום הבטחה. תעזבו את הפין שלי היתי צועק במקום כל תינוק חסר ישע והלום יין. את האמונות שלכם והבורות שלכם תיישמו על עצמכם. רוצים תחתכו אותו לאורך, לרוחב, או בשיטת הסלמי, אבל את שלי תעזבו!