אני וחברה שלי גרות בעוטף

המצב שלה יותר קשה משלי אז מאז שכל זה התחיל אני משתדלת לוודא מה שלומה כמה פעמים ביום, מזכירה לה שאני איתה והשכל יהיה בסדר, ושלכל דבר שהיא צריכה אני פה. האם אני אנוכית שאני נעלבת שהיא לא שאלה מה שלומי פעם אחת? גם לי קשה. גם לי היו מחבלים מחוץ לבית. גם אני איבדתי חברים. גם אני בדקתי את האינסטגרם כל דקה ורק קיוויתי לא לראות במודעות מתים או נעדרים אנשים שאני מכירה. אנחנו מברות מאוד טובות ואני מודעת שהמצב שלה יותר קשה משלי אבל זה עדיין כואב. זה לגיטימי?