היי אני נמצאת בשירות לאומי כרגע בתפקיד שעוסק במלחמה והכל וזה משפיע עליי נפשית ומחפשת לעבור תפקיד זה בסדר?

שואל השאלה:
אבל איך אני עושה את זה? איך אני אומרת לאחראית
אני עוזבת
מרגיש לי רע

כן

כן אתה יכולה גם לעבור תפקיד כמו ללכת לבתי ספר וזה

אני מניחה שהגעת לתפקיד מסיבה מסוימת, שיש לך חיבור עם האנשים, שאת מוסיפה שם טוב. צריך לדאוג לבריאות הנפשית שלך, זה קודם כל. פשוט אל תשכחי שקיימות אפשרויות ביניים, זה לא הכל או כלום. תדברי עם הרכזת, שתפי איתה איך את מרגישה. אולי היא תציע לצמצם לך את השעות, למצוא מקום חלופי לזמן מה, לפגוש עובדת סוציאלית... (עו"ס זה שירות שהעמותה אמורה לתת ובימים אלה במיוחד).
בהצלחה, שנשמע בשורות טובות בעזרת השם.

שואל השאלה:
^אני בכללי מרגישה לא בטוב כם המקום הזה,נתתי לו צ'אנס של חודש וחשבתי שיהיה בסדר ואני אעבור
עכשיו עם המצב שום מקום לא מקבל לראיונות ואין לי עם מי לדבר
יוצא שהנפש שלי נשחקת שם יום יום ואין לי מה לעשות

לפי מה שהבנתי עכשיו לאור מה שקורה יש בנות שאין להן תקן כרגע ומשבצים אותן למקומות אחרים נחוצים. אם אין יותר מדי הכשרה אני מניחה ומקווה שיש יותר סיכויים שימצאו מישהי לבינתיים במקרה שאכן תחליטי סופית לעזוב, אם זה מרגיע אותך והרכזת תמצא מישהי.
אני מאמינה שצריך לתרום אבל אם זה בא על חשבון שחיקה נפשית שתישאר איתך צריך לשקול את זה, רק את יודעת כמה דלק יש לך.
אם אני לא טועה יש זמן של 30 יום מרגע שאת עוזבת תקן אחד עד שאת מתחילה בשני, זה לגבי הראיונות.
לא משנה אם תבחרי להישאר או ללכת לעניות דעתי כדאי לשאול את עצמך כמה שאלות (שיכול להיות שאת כבר יודעת את התשובה אליהן) כמו למשל: מה בתפקיד מפריע לי, האם זה קושי נקודתי או מהותי, איזה כוחות אני צריכה שיהיו לי בתפקיד, האם הוא מתאים לי... ובראש ובראשונה- מה אני יכולה לעשות כדי למלא מצברים, מה נותן לי כוח, מה יכול להיטיב עם הנפש שלי (אפשר גם דבר קטן, מקלחת טובה, שיחה עם חברה, משהו טעים).
אני חושבת שבאופן טבעי כשיהיה לך טוב יותר תהיי מסוגלת ליותר.
לדבר עם הרכזת לא אומר שלא תוכלי לעזוב כי הציעו לך פתרונות, סה"כ שמי שאמור לטפל בנושא ולעזור לכאן או לכאן שומע אותך.

שואל השאלה:
^תודה גולם
עוזר לי שנתת לזה לגיטימציה
אני מרגישה שבנוסף לכל העול הנפשי שיש לי בעבודה הזו כרגע אני לא רואה שום אופק להתקדמות,העבודה שלי איך לומר,משעממת...
אני רוב היום שולחת מיילים או וואטסאפ לאנשים (ואני צריכה למלא 8 שעות ביום זה המון!!)
בכל מקרה זה רעיון ממש טוב שאציע לרכזת לגבי שמישהי תחליף אותי
אז תודה לך

אם עושים מה שאפשר ומנסים למצוא פתרונות (בסוף רק האדם עצמו יודע מה הייתה ההשתדלות שלו בנושא) ואחרי זה המצב לא משתפר יש מקום לבחינה מחדש...
יש גם יופי להתמדה כשקשה, לפעמים דווקא אז נפתח איזה משהו.
בכל מקרה נראה לי שכדאי לך לפתוח את השיחה בשיתוף קושי ולא בהצהרת עזיבה, אולי היא תגיד משהו שיאיר את עינייך או תוכל להציע משהו שיעזור לך שלא חשבת עליו.